בעקבות תביעת הענק: מניות חברות הביטוח נופלות

ביום שישי אושרה תביעה ייצוגית נגד חברות הביטוח בסכום שעשוי להגיע ל-5 מיליארד שקל ■ חברות הביטוח על התביעה, שנוגעת לכ-4 מיליון עמיתים: "לומדות את הנושא"

אסא ששון
מישל סיבוני, יהודה בן אסייג, אייל בן סימון
מישל סיבוני, יהודה בן אסייג, אייל בן סימוןצילום: ורדי כהנא, אסנת קרסנסקי
אסא ששון

ביום שישי האחרון אישר בית המשפט המחוזי בלוד תביעה ייצוגית נגד ארבע חברות ביטוח. התביעה שהוגשה נגד קופות הגמל, קרנות ההשתלמות ופוליסות החיסכון של חברות הביטוח הפניקס , מנורה מבטחים , הכשרת הישוב והראל דנה במה שמכונה "הוצאות ישירות לניהול השקעות" (בעבר כונה "עמלות") ללא רשות לעשות כן.

התביעה היא בסכום של כ-2.5 מיליארד שקל ונוגעת לכ-4 מיליון עמיתים. ואולם בכתב ההחלטה כותבת השופטת אסתר שטמר כי התביעה נוגעת לא רק למכשירים אלה, אלא גם לביטוחי המנהלים וקרנות הפנסיה, אך הם לא נידונים בתביעה זו.

כיום יש כתריסר תביעות הנידונות בבית הדין לעבודה שעוסקות בסוגיה זו בביטוחי המנהלים ובקרנות הפנסיה. מבחינתם, אישור התובענה כייצוגית מחזק את טיעוניהם. המשמעות היא שהתשלום של חברות הביטוח יזנק, ועל פי ההערכות יגיע לרמה של 5 מיליארד שקל.

היום (א') החלו לדווח הראל, מנורה, והפניקס, ובהתייחסן לתביעה הן ציינו כי "הן בוחנות את התביעה ולומדות אותה". תשובה די צפויה בהתחשב בבור שהן עלולות ליפול לתוכו. מניות חברות הביטוח הגיבו בירידות חדות. מניית הראל יורדת ב-2.1%, מניית הפניקס מאבדת 3.25% ומניית מנורה מבטחים נופלת ב-2.5%.

מרבית הבכירים בחברות הביטוח שדיברנו איתם היום לא רצו להתייחס לתביעה ולמשמעות העסקית של הנזק שיכול להיגרם מתביעות אלה. רובם תלו את מבטחם במפקח על הביטוח שאישר את כל המהלך. "זה לא בעיה של חברה ספציפית", ציין בכיר בענף הביטוח, והוסיף כי "כולם עשו את זה, כולם גבו הוצאות ישירות, הפיקוח על הביטוח אישר את זה. כלומר לא היתה פה פעולה סמויה, אלא מהלך גלוי".

החברות לא פירסמו את ההוצאות הישירות

אכן ההוצאות הישירות היו גלויות אבל לא לגמרי. הן היו גלויות לחוסך בעת שקיבל את העדכון הרבעוני על קרן הפנסיה שלו, אותו עדכון שרבים לא ממהרים בכלל לקרוא. בנוסף, החברות לא פירסמו את ההוצאות הישירות כפי שהן מפרסמות את דמי הניהול שלהן. כלומר פרסום גלוי אבל סמוי מהעין של החוסך.

נסביר כי הוצאות ישירות הן הוצאות בגין ניהול ההשקעות מעבר לדמי הניהול. מדובר בעליות שמעבירה קופת הגמל, קרן ההשתלמות או חברת הביטוח לידי גופים חיצוניים עבור ניהול השקעות או עבור עמלות קנייה ומכירה של ניירות ערך.

המפקחת על הביטוח הגדירה את העלויות שאותן ניתן להגדיר במסגרת הוצאות ניהול ההשקעות: ברוקראז' - עמלות קנייה ומכירה של ניירות ערך סחירים; קסטודיאן - דמי שמירה בשל ניירות ערך סחירים וכל עמלה שגובה מי שמבצע את משמורת ניירות הערך; הוצאה הנובעת מהשקעה בניירות ערך לא סחירים או ממתן הלוואה; הוצאה הנובעת מהשקעה בזכויות במקרקעין; הוצאה הנובעת בעד ניהול תביעה או תובענה; הוצאה הנובעת ממתן משכנתאות; הוצאה הנובעת מהשקעה בקרנות השקעה לרבות באמצעות חשבון המנוהל עבור הגוף המוסדי; תשלום למנהל תיקים זר; ותשלום בגין השקעה בקרן נאמנות זרה ותשלום בגין השקעה בתעודת סל זרה.

בחוזר שלה הגבילה המפקחת על הביטוח דאז, דורית סלינגר, את גובה ההוצאות הישירות לרמה של 0.25%. ואולם עד לחוזר של סלינגר לא היתה שום הגבלה על גובה ההוצאות הישירות. ההוצאות הישירות מכונות גם "הרוצח הנעלם", שכן החוסכים לא ממש ידעו על קיומן. ואולם החברות חייבות לפרסמן במסגרת הדו"ח השנתי.

מי שמוצאת את עצמה במצב העדין ביותר היא חברת הביטוח הפניקס, שחשופה בכ-310 מיליון שקל בגין התביעה הייצוגית, וזאת מבלי להביא בחשבון את התביעות הנוספות בבית הדין לעבודה. בימים אלה נמצאת הפניקס בשלבים אחרונים למכירתה לצמד הקרנות סנטרברידג' וגלטין לפי שווי של 5.3 מיליארד שקל. אולם בקרנות אלה לא ממש הביאו בחשבון את התביעה המתגבשת ואת ההשלכות שלה על החברה ותזרים המזומנים שלה.

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ