משה ברקת למוסדיים: אין צורך באנטרופי - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משה ברקת למוסדיים: אין צורך באנטרופי

רשות שוק ההון פירסמה טיוטת תקנות על אופן ההצבעה של מוסדיים באסיפות כלליות ■ במרכזן עומדת הוראה של ראש רשות שוק ההון על ויתור התקשרות עם חברות מייעצות כמו אנטרופי

6תגובות
משה ברקת
אוליבייה פיטוסי

ראש רשות שוק ההון, משה ברקת, מגדיל את הלחץ על חברות הייעוץ למוסדיים באסיפות כלליות. בתקנות שפירסם היום (ג'), כתב ברקת כי משום שגוף מוסדי נדרש להחליט לבד על אופן ההצבעה, הרי שההתקשרות שלו עם חברת ייעוץ חיצונית בתחום הופכת מיותרת.

את מסעו בנושא אופן ההצבעה של גופים מוסדיים החל ברקת לפני כשישה שבועות, בכנס של המרכז לחשבונאות באוניברסיטת תל אביב. אז אמר ברקת: "אני מתכוון לאפשר למוסדיים יותר שיקול דעת בהצבעות. בין היתר, הם לא יידרשו להצביע באסיפות שבהן אין אינטרס אסטרטגי לעמיתים". המשמעות היא שבחלק לא מבוטל מהעניינים שעולים להצבעה, הגופים המוסדיים יוכלו להיעדר.

ברקת הוסיף ואמר כי הוא סבור "שאחריות חברי ועדת ההשקעות והפועלים מטעמה כלפי העמיתים מחייבת אותם לשקול באופן עצמאי, מיודע ונטול אינטרסים זרים או ניגודי עניינים את אופן הצבעתם באסיפות הכלליות. החשיבות של ניהול ההשקעה ומיצוי הזכויות הגלומות בה עבור העמית, לרבות על דרך של השתתפות באסיפה, חשוב לא פחות מביצוע ההשקעה עצמה. העלאת סטנדרט המעורבות של הגופים המוסדיים בחברות הנסחרות בבורסה צפויה להוביל לשיפור הממשל התאגידי בחברות הנסחרות ולשכלול השוק, ובכך מוגשם אינטרס ציבורי חשוב נוסף".

אחרי ההכרזות מגיעות התקנות, ומהן עולה כי משקיע מוסדי ישתתף ויצביע בהצעת ההחלטה לאחר שזו תיבחן על ידי הגורמים האמונים על כך בתוך המשקיע המוסדי, ולאחר שהנימוקים להחלטה יועלו על הכתב תוך התייחסות לדרך שבה אופן ההצבעה משפיע על השקעתו של המשקיע המוסדי בתאגיד ההשקעה.

כמו כן, לדברי ברקת, "מוצע לקבוע כי בטרם החלטתו על דרך הצבעתו באסיפה, יכין המשקיע המוסדי אנליזה עצמאית של ההצעה ובה ניתוח של היבטי ההצעה, באופן שיאפשר לו קבלת החלטה מושכלת בהצעה ואשר ישמש כבסיס לקבלת החלטה זו".

את חופש הפעולה בנוגע להשתתפות בהצבעות ברקת מגביל מעט, וכותב כי "כשבאסיפה כללית של תאגיד השקעה שהוא תאגיד בלא שולט עולה להצבעה הצעת החלטה מיוחדת, יהיה מחויב המשקיע המוסדי להשתתף ולהצביע בהצעת ההחלטה". כלומר, בתאגידים בלי בעל שליטה, המוסדיים יהיו חייבים להצביע. ברקת ציין עוד כי באותם מקרים שבהם בחר המוסדי לא להצביע, הוא יידרש לפרסם את נימוקיו באתר האינטרנט שלו.

ברקת גם התייחס להתקשרות של הגוף המוסדי עם חברות הייעוץ למוסדיים באסיפות כלליות, שבראשן עומדת אנטרופי, וכתב: "לאור הגברת החובות שחלות על משקיע מוסדי מכוח תיקון זה, בדגש על החובה של משקיע מוסדי לשקול באופן עצמאי ולנמק כל הצבעה באסיפה כללית של תאגיד השקעה, הרי שהצורך של גוף מוסדי להיעזר בגורם מקצועי חיצוני לשם ביצוע חובות אלה מצטמצם. לפיכך, אין צורך עוד באסדרה ספציפית של התקשרות עם גורם מקצועי כאמור, שכן אין בהתקשרות כאמור כדי לפטור את המשקיע המוסדי מהחובות העצמאיות שחלות עליו מכוח תקנות אלה". כלומר, הגוף המוסדי לא יוכל להעזר באנטרופי כדי לקבל את החלטותיו.

על פי הידוע, ברקת נועץ עם הגופים המוסדיים הגדולים לפני שנכתבו תקנות אלה. מבחינתם, היעדרותה של אנטרופי היא בשורה טובה. אולם לגופים המוסדיים הקטנים יש בעיה: העלמותה של אנטרופי תחייב אותם להקים בקרוב מערך ייעוץ יקר, והם לא יוכלו לשכור את שרותי הייעוץ החיצוני כפי שעשו בעבר - מה שיפגע ביכולת התחרות שלהם.

ההמלצות של אנטרופי עזרו בשתי צורות. הראשונה היא חיסכון באנליזה כלכלית, והשנייה - סוג של כסת"ח. לא מעט לחץ מופעל על ועדות ההשקעה. לעתים מקבל מנהל ההשקעות שיחות טלפון מבכירים בחברה שתוהים כיצד הוא מתכוון להצביע, ולפרקים הם אף דורשים ממנו משהו. בנקודה זו אנטרופי נכנסת לתמונה. מכיוון שהיא מספקת את חוות הדעת, מתאפשר למנהל ההשקעות להשיב: "זה לא אני, זאת אנטרופי".

גם הדירקטורים בוועדת ההשקעות מרגישים יותר בנוח כשאנטרופי בתמונה — שכן את ההחלטה קיבל גוף אובייקטיבי לכאורה. אלא שגם אנטרופי לא חפה מניגודי עניינים, לחצים ושאר מרעין בישין. אנטרופי היא בראש ובראשונה חברה עסקית, שפועלת למטרות רווח. אם היא תקבל החלטות לרעת בעלי השליטה, היא עשויה למצוא את עצמה ללא עבודה.

ברקת אינו רוצה שהמוסדיים יסתתרו מאחורי אנטרופי. הוא רוצה שהמנהלים המוסדיים יעמדו מאחורי קבלת החלטות על אופן ההצבעה, שיבצעו אנליזה עצמאית, יבחנו את האינטרס הכלכלי של העמיתים, יביאו את השיקולים לוועדת ההשקעות — ויקבלו החלטה שאמורה להיות הטובה ביותר עבור העמיתים. ואכן, כך הם נדרשים לעשות.

ואולם רק מעקב ובקרה אחרי פרסום אופן קבלת ההחלטות של ועדת ההשקעות ואופן ההצבעה ימנע מהמוסדיים לפעול בצורה שתשרת את האינטרסים העסקיים של בעלי השליטה בחברות, ולא את האינטרס של העמיתים. בלי בקרה קפדנית וענישה בצדה, אנטרופי תישאר כפתרון של הרע במיעוטו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#