בנק ישראל מפתיע: מה יקרה לבנקים אם יתרחש משבר כבד בשוק הדיור - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

בנק ישראל מפתיע: מה יקרה לבנקים אם יתרחש משבר כבד בשוק הדיור

מבחן קיצון שערך בנק ישראל דימה תרחיש המשלב אירועים גיאו-פוליטיים, משבר חמור בשוק הדיור ועליית ריבית ■ לדברי הבנק, תסריט כזה יביא להפסדים של מיליארדי שקלים בתיק האשראי של הבנקים - אך יכולתם לספוג זעזועים לא תיפגע משמעותית

9תגובות
מימין לשמאל: אלדד פרשר, אריק פינטו, רקפת רוסק-עמינח, לילך אשר-טופילסקי וסמדר ברבר צדיק
תומר אפלבאום, ניצן זוהר/דוברות,רון קדמי,עופר וקנין, מוטי מילרוד מוטי מילרוד

התרחשות אירועים גיאו-פוליטיים, לצד משבר חמור בשוק הדיור ועליית הריבית במשק, ישפיעו מהותית על מערכת הבנקאות בישראל - כך עולה ממבחן קיצון שערך בנק ישראל. בפיקוח על הבנקים טוענים כי אם אכן תרחיש קיצון שכזה יתממש, אזי עיקר ההפסדים של הבנקים צפוי להיות בתיק האשראי והם עלולים להגיע לכ-12.2 מיליארד שקל בשנה (כ-1.2% מהיקף התיק המצרפי).

ואולם לפי ממצאי בנק ישראל, למרות ההפסדים הללו, יחס הלימות ההון (יחס בין הון עצמי לנכסי סיכון, המצביע על יציבות הבנקים ועל היכולת שלהם לספוג זעזועים) לא צפוי לרדת אל מתחת לרמת המינימום הנדרשת על ידי בנק ישראל במצב שכזה - יחס הלימות הון בשיעור של 6.5%.

תרחיש הקיצון התבסס על נתוני הבנקים נכון ליוני 2018, כשההנחות של מודל הנבדק הן לתקופה שבין ינואר 2019 לדצמבר 2021. הנחות תרחיש הקיצון התייחסו לירידה מצטברת של 5% בתוצר על פני שנתיים, עלייה בשיעור האבטלה לרמת מקסימום של 9.3%, ירידה של 0.9% באינפלציה, עלייה בריבית בנק ישראל ל-4.95%, ירידה של 35% במחירי הדיור, ירידה של 50% במדד ת"א 125 ופיחות של 20% בשער השקל מול דולר.

מהממצאים של בנק ישראל עולה כי יחס הלימות ההון הממוצע במערכת עלול לרדת מכ-11% ב-2018 לכ-10.3% ב-2019. אף שיחס ההון בכלל המערכת לא נפגע משמעותית במסגרת התרחיש, ניכרת שונות גבוהה מאוד בין הבנקים בהיקף הפגיעה. כך, בבנק שספג את הפגיעה המקסימלית ירד יחס הלימות הון ל-7.2%, בעוד בבנקים אחרים הפגיעה היתה הרבה פחות חמורה. לפי בנק ישראל, שונות זו נובעת בין היתר מפערים במצב המוצא מבחינת רמת הרווחיות, מתמהיל תיק הנכסים ומאיכות תיק האשראי.

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון
אמיל סלמן

"תוצאות אלה משקפות פגיעה ישירה במערכת בעטיים של סיכוני האשראי והשוק, ובמידה מוגבלת גם בעטיים של סיכונים תפעוליים. התרחיש הוא היפותטי ולא נועד לכלול את כל הזעזועים הכלכליים האפשריים", מסבירים בבנק ישראל. "מצד אחד, התוצאות אינן מביאות בחשבון השפעות נוספות, כמו פגיעה בנזילות, שתיתכן באירוע קיצון – התפתחות שעלולה לפגוע במוניטין של הבנק ולהביא להיזונים חוזרים שליליים נוספים; מצד שני הן מחמירות, כי הן אינן מביאות בחשבון פעולות שהנהלות הבנקים עשויות לנקוט בתגובה למשבר, פעולות שיש בהן כדי להקטין את הפגיעה בהם".

בבנק ישראל מסבירים כי העמידות של הבנקים נובעת בין השאר מכך שיחס הלימות ההון שלהם עלה בעשור האחרון ב-0.3%. כמו כן, בעקבות דרישות של הפיקוח על הבנקים, הורידו הבנקים בצורה משמעותית את חשיפתם ללווים הגדולים והממונפים. גורם נוסף שסייע לבנקים לעמוד במבחני הקיצון הוא צעדי התייעלות מקיפים שבוצעו על ידם, ושהביאו לקיצוץ בהוצאות וכתוצאה מכך גם לשיפור ברווחיות שלהם.

כמו כן מסבירים בבנק ישראל כי "רווחיות הבנקים צפויה לספוג בתרחיש זה פגיעה משמעותית, אך עליית הריבית צפויה למתן פגיעה זו עקב השפעתה על הכנסות הריבית נטו. אף על פי כן נמצא שכמחצית מהבנקים ספגו הפסדים לפחות באחת משנות התרחיש".

מהממצאים עולה גם כי התשואה להון (ROE) הממוצעת במערכת צפויה לרדת משיעור של כ-7.2% בתחילת התרחיש לכ-2.3% בסופו, וגם כאן ניכרת שונות גבוהה בין הבנקים: התשואה להון של הבנק שספג את הפגיעה הקשה ביותר תרד לרמה שלילית של כ-9.7%-, בעוד בבנק אחר ויציב יותר התשואה תרד לכ-5%.

בנייה
גיל כהן מגן

מה יקרה כשתיפול קבוצת לווים גדולה?

במסגרת הפעלת תרחיש הקיצון, בחנו בבנק ישראל גם נפילה של קבוצת לווים עסקית גדולה. נפילה שכזו תגדיל את ההפסדים בתיק האשראי העסקי, אך בעקבות צמצום החשיפה של הבנקים ללווים, עוצמת הפגיעה תהיה נמוכה יותר מבעבר. בהתאם לכך, המודלים של בנק ישראל צופים כי שיעור ההפסד השנתי הממוצע בתיק האשראי העסקי (ללא אשראי לבינוי ונדל"ן) יגיע לכ-1.5% מהתיק.

לגבי ענף הבינוי והנדל"ן, מציינים בבנק ישראל כי "המשבר בשוק הדיור, המשתקף בתרחיש בין היתר בירידה משמעותית של מחירי הדירות, צפוי אף הוא לגרור הפסדים משמעותיים בתרחיש הקיצון". הם מוסיפים כי "יחד עם הפגיעה שספג תיק האשראי לדיור בעקבות עליית האבטלה ועליית הריבית, מדובר במוקדי סיכון משמעותיים למערכת הבנקאית. זאת הן בשל המתאם הגבוה בין שני ענפים אלו, שצפוי להעצים את ההפסדים הנרשמים בהם דרך היזונים חוזרים, והן בשל היקפם ומשקלם הגבוהים בסך תיק האשראי. עם זאת, חשוב לציין כי בשני ענפים אלו הסיכון הולך ויורד לאורך השנים האחרונות – מגמה המשתקפת בירידת שיעורי ההפסד בהם".

לפי תרחיש הקיצון, את ההפסדים הגבוהים ביותר צפויים הבנקים לספוג במגזר  האשראי הצרכני (הוצאות להפסדי אשראי יגיעו לכ-2% מהיקף התיק הקמעוני). זאת לפי בנק ישראל בעיקר לנוכח העלייה החדה בשיעור האבטלה ועליית הריבית - ובפרט בקרב הלווים בעלי ההכנסות הנמוכות, שהם פגיעים יותר.

כמו כן, לפי התרחיש של בנק ישראל הבנקים יספגו הפסדים גם בתיקי ניירות הערך שלהם, בעקבות העלייה החדה שתחול בשיעור הריבית. התרחיש התבסס על כך שתיקי ניירות של הבנקים כיום סולידיים למדי ומושקעים בחלקם הגדול באיגרות חוב ממשלתיות (כ-61%). בהתאם לכך, בזמן של עליית ריבית שווי התיק יורד. עם זאת, לפי תרחיש הקיצון, שהיה בעל אופי מקומי, הדבר פחות משפיע על שווי התיק שמושקע בניירות ערך זרים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#