בניגוד לחוק: כחצי מיליון ישראלים לא מקבלים פנסיה מהמעסיק - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בניגוד לחוק: כחצי מיליון ישראלים לא מקבלים פנסיה מהמעסיק

מניתוח תלושי השכר של שלושה מיליון שכירים בישראל בידי הביטוח הלאומי, עולה כי ל-16% מהעובדים אין הפרשות לפנסיה ■ ההפרות החמורות ביותר: בענף הבנייה ובענף האירוח והמזון

5תגובות
מבוגר מחזיק את קופת החיסכון שלו שהיא בדמות של חזיר

מחקר של הביטוח הלאומי מצביע על הפרת זכויות חמורה של מעסיקים בישראל. למרות חובת ההפרשה לפנסיה שחלה על מעסיקים משנת 2008, לכ-16% מהשכירים עדיין אין פנסיה. את המחקר ביצעו ד"ר אופיר פינטו מהמוסד לביטוח לאומי, זאב קריל ממשרד האוצר ופרופ' אביה ספיבק ושרית מנחם-כרמי מהמרכז לפנסיה, ביטוח ואוריינות פיננסית באוניברסיטת בן גוריון בנגב. הוא הוצג בכנס של ג'וינט אשל שהתקיים היום (ד').

המחקר כלל את כל השכירים בני 64-25, שעבדו במקום עבודתם במשך חצי שנה לפחות - ומהווים כ-3 מיליון איש - על בסיס נתוני אמת של הביטוח הלאומי מתוך תלושי השכר. מהמחקר עולה שכ-500 אלף איש בישראל מועסקים ללא ביטוח פנסיוני וכ-30 אלף איש נוספים מבוטחים בפחות מהמינימום הקבוע בחוק. מכאן עולה שהמעסיקים חסכו לעצמם ולא העבירו לעובדים סכום כולל של יותר מ-300 מיליון שקל (בהנחה שמדובר בהפרשות משכר מינימום, שעומד היום על 5,300 שקל).

בחלוקה לפי רמות שכר, עולה באופן לא מפתיע כי בעלי ההכנסה הנמוכה ביותר הם גם חסרי כיסוי פנסיוני בשיעור גבוה יותר. ל-35% מחמישון השכר הנמוך ביותר אין פנסיה. בחמישון השני 23% מהעובדים לא מבוטחים בביטוח פנסיוני כאשר האחוז יורד ל-10% בחמישון השלישי. בחמישון הרביעי 6% לא מבוטחים בביטוח פנסיוני ובקרב בעלי ההכנסה הגבוהה ביותר רק ל-3% אין הפרשות לפנסיה.

המחקר בחן גם את הענפים שונים במשק וממנו עולה כי ל-43% מהמועסקים בענף הבנייה אין פנסיה. ל-29% מהמועסקים בענף האירוח והאוכל. בענף הנדל"ן והתחבורה לרבע מהמועסקים אין פנסיה. בתחום החקלאות ל-21% מהמועסקים לא מפרישים לפנסיה. בתחומי החינוך, הבריאות והרווחה - הנתון הוא 10%. בענפי הפיננסים והביטוח, תעשייה ותקשורת אחוז המועסקים ללא פנסיה הוא 8%. רק במנהל הציבורי והמקומי ובחברת החשמל, האחוזים של העובדים נעדרי הפנסיה צונחים ל-2% ו-1% בהתאמה.

מתוצאות המחקר עולה גם כי היעדר הפנסיה לא נובע בהכרח מחוסר מודעות של העובדים לחובה הקיימת. רוב מוחלט של המשתתפים בסקר הטלפוני שנערך גם כן במסגרת המחקר, ידעו על קיומה של פנסיית חובה. כלומר, על אף שעובדים מודעים לזכויותיהם, הם נמנעים מלדרוש אותן. הסקר הטלפוני נערך בקרב כ-350 משיבים, והתכנון הוא להרחיבו בחודשים הקרובים ל-5,000 איש.

ביטוח לאומי
אליהו הרשקוביץ

פרופ' ספיבק ציין שהנתונים לא מפתיעים. לדבריו, "בזמנו הייתי מאלו שקידמו את הרעיון של פנסיה חובה, אבל לדעתי המדינה לא אוכפת זאת כראוי, מה שהופך למעשה את המהלך לוולנטרי. מנגוני האכיפה הקיימים היום לא מספיקים, בין היתר בגלל שעובדים מפחדים להתלונן נגד המעסיקים שלהם". ספיבק הוסיף כי "המדינה לא יכולה לשבת על היציע, בטח כשמדובר בקבוצות מוחלשות כמו עובדים מענף הבניה או אוכלוסייה מהמגזר הערבי, שגם שם אחוזי הפנסיה נמוכים כפי שהעלו תוצאות המחקר". לדבריו, "המדינה צריכה להקים מנגנון אכיפה וענישה ראוי ושיכלול גם מנגנון של תמריצים".

עוד עולה שבכל גיל, הכיסוי הפנסיוני של גברים נמוך בהשוואה לנשים והיעדר הביטוח הפנסיוני נפוץ יותר בגילאים הצעירים. בקרב גברים בגילאי 34-25 יש 24% לא מבוטחים ובקרב הנשים באותם גילאים השיעור הוא 15%. בגילאי 44-35 אחוזי היעדר הפנסיה יורדים - 17% אצל הגברים ו-11% אצל הנשים. בגילאי 54-45 האחוזים הם 17% אצל הגברים ו-9% אצל הנשים. ובגילאי 55 ומעלה 15% מהגברים לא מבוטחים ו-9% מהנשים. פרופ' ספיבק הסביר כי ככל הנראה רוב הנשים עובדות בעבודות ממוסדות יותר, כמו משרדי הממשלה, לעומת הגברים ומכאן ההבדל.

המסקנות של החוקרים וההמלצות לעתיד נגעו לשלושה מישורים - הגברת האכיפה והענישה תוך התמקדות בענף הבנייה; עריכת קמפיין ציבורי להגברת המודעות הציבור; וקביעת יעד ממשלתי בהקשר של הפנסיה, באופן דומה לקביעת יעדים ממשלתיים לשיעורי תעסוקה.

האם האכיפה הקיימת יעילה?

המקור של פנסיית החובה הוא בצו הרחבה להסכם קיבוצי לביטוח פנסיוני, שנחתם קודם לכן בין ההסתדרות לארגונים הכלכליים במשק. צו ההרחבה נכנס לתוקף ב- 2008 ומחייב כל מעסיק להפריש עבור העובדים שלו הפרשות לפנסיה ולפיצויים, במקביל להפרשה לפנסיה שמפריש גם העובד בעצמו מהמשכורת.

פרופ' אביה ספיבק
עופר וקנין

ביוני 2012 נכנס לתוקף החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה, שמאפשר לבצע אכיפה מנהלית לצו פנסיה חובה, באמצעות הטלת קנסות ועיצומים על מעסיקים שלא יפרישו לעובדיהם לפנסיה. "אנחנו מתכננים לצאת בקמפיין גדול בנוגע לאכיפה. הקנסות למעסיקים שלא יפרישו לעובדים שלהם, יכולים להגיע ל 35 אלף שקל", אמר בזמנו שלמה יצחקי, הממונה הראשי על יחסי עבודה במשרד התמ"ת (תעשייה מסחר ותעסוקה, משרד הכלכלה היום) דאז. יחד עם זאת, כעבור שבע שנים וכפי שעולה מהמחקר, האכיפה הקיימת לא מספקת, בין אם עובדים שחוששים להגיש תלונות כנגד המעסיק שלהם פן יאבדו את מקום עבודתם ובין אם מתוך חוסר מודעות.

ממשרד העבודה נמסר כי "מינהל הסדרה ואכיפה במשרד העבודה והרווחה אמון על אכיפתם של חוקי עבודה וצו הרחבה לפנסיה. המינהל רואה בחומרה עבירות הקשורות באי מתן זכויות פנסיוניות לעובד, ועל כן מדרג בעדיפות גבוהה אכיפה כלפי מעסיקים בחשד לאי הפרשה לפנסיה ואי העברת ניכויים ליעדם".

עוד טענו במשרד כי בשנה החולפת הוכפל מספר העיצומים כלפי מעסיקים שהפרו חובתם זו. "בשנה החולפת ניתנו כ- 3,700 התראות מינהליות (אזהרה לפני הטלת קנס) והוטלו כ-900 עיצומים כספיים על מעסיקים בגובה של כ-64 מיליון שקל. מיד עם הצגת מחקר הביטוח הלאומי, התחלנו בבדיקה משותפת לוידוא הנתונים. נשתמש בהם כדי למקד ולהגביר אכיפתנו בנושא".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#