עלות שכרו של מנכ"ל ורינט הסתכמה ב-8.8 מיליון דולר ב-2018

דן בודנר יקבל סכום של 22 מיליון דולר במקרה שיפוטר כחלק מהעברת השליטה בחברה ■ ורינט מתמודדת בתקופה האחרונה עם מאבק שליטה והתקפת סייבר מביכה

יורם גביזון
דן בודנר, מנכ"ל ורינט
דן בודנר, מנכ"ל ורינטצילום: מוטי מילרוד

בעיצומו של מאבק שליטה עם בית ההשקעות נויברגר ברמן ועל רקע התקפת סייבר מביכה, מבקשת חברת ורינט מבעלי מניותיה לאשר את שמונת מועמדיה לדירקטוריון החברה ואת תוכנית התמרוץ ההוני ארוך הטווח לבכיריה. באסיפה שתתקיים בניו יורק ב-20 ביוני, בעלי המניות מתבקשים גם להביע את דעתם על השכר של בכירי החברה.

ורינט מפתחת מערכות תוכנה מבוססות ענן לניהול קשרי לקוחות וכן מערכות לאיסוף מידע, מעקב, ניתוח וידאו וקול, למניעת איומי סייבר וטרור. עלות שכרו של דן בודנר, מנכ"ל ורינט, הסתכמה ב-8.8 מיליון דולר בשנת הכספים שהסתיימה ב-31 בינואר 2019, כך עולה מהזימון לאסיפת בעלי המניות. עלות שכרו של בודנר כללה שכר בסיס של 775 אלף דולר, מענק במזומן של 938 אלף דולר ותגמול הוני של 7 מיליון דולר, שמשקף את השווי ההוגן ביום העברת המניות החסומות שהוקצו לו.

התגמול שבודנר קיבל גדול פי 79 מהתגמול החציוני של עובדי ורינט, שמסתכם ב-112 אלף דולר. בודנר קיבל באפריל 2018 מניות חסומות מותנות ביצועים בשווי הוגן של 4.2 עד 8.4 מיליון דולר, בכפוף להשגת 100% מהיעדים התפעוליים ועד למקסימום של 200% מהיעד. המניות החסומות מותנות הביצועים מבשילות על פני תקופה של שנתיים, מתחילת פברואר 2018 ועד לסוף ינואר 2020, בהתאם להשגת יעדים של הכנסות ורווח תפעולי תזרימי (Ebitda), וזאת ביחס לשני שליש מהמניות החסומות. השליש הנותר של המניות החסומות מותנות הביצועים יבשיל בתקופה של שלוש שנים החל בפברואר 2018, בהתאם להשגת יעדים של תשואה כוללת לבעלי המניות.

בודנר צפוי לקבל תגמול בשווי כולל של 21.9 מיליון דולר, במקרה שיפוטר כחלק מהעברת השליטה בחברה. סכום זה כולל את השווי ההוגן של האופציות והמניות החסומות שיבשילו מיידית עם ההודעה על פיטוריו. כמו כן הוא יקבל הודעה של חודשיים מראש לפני פיטוריו. לאחר הפיטורים הוא יקבל תשלום חד פעמי של 18 משכורות, וכן יזכה להחזר עבור 18 חודשים על פרמיות ביטוח הבריאות שישלם, ורכב החברה ימשיך לעמוד לרשותו לתקופה זו. בנוסף, בודנר יקבל במקרה של פיטוריו סכום חד פעמי השווה ל-150% מהמענק השנתי הממוצע שלו בשלוש השנים האחרונות.

הזימון לאסיפה מגלה שבין ה-12 ל-15 באפריל 2019, בודנר מכר 79 אלף מניות בשווי של 4.9 מיליון דולר כדי לממן את חבות המס בגין התגמול ההוני שקיבל.

ורינט מתמודדת בחודשים האחרונים עם לחץ שמפעילה חברת ההשקעות נויברגר ברמן, שמחזיקה ב-2.7% ממניות החברה. נויברגר ברמן דורשת למנות שלושה נציגים לדירקטוריון ורינט, שבו שמונה חברים, בטענה שמניית החברה הציגה תשואת חסר בארבע השנים האחרונות ביחס למדדי היחס כמו נאסד"ק, מניית חברת נייס המתחרה ומדד מניות חברות המחשבים ועיבוד המידע של נאסד"ק.

נויברגר ברמן טוענת שב-12 שנותיה כמשקיעה, ורינט הוציאה 2.1 מיליארד דולר על רכישות ו-1.9 מיליארד דולר על מחקר ופיתוח, אולם הכנסותיה גדלו ב-10.5% בלבד בממוצע שנתי. בניכוי תוספת המכירות שנבעה מרכישת חברות, הכנסותיה של ורינט צמחו בפחות מ-5% לשנה. נויברגר ברמן רמזה לבודנר שעליו למכור את החטיבה הביטחונית, כפי שעשתה המתחרה נייס כדי למקד את תשומת הלב הניהולית ואת משאבי החברה.

אירוע אחר שאתו התמודדה ורינט, שמפתחת בין השאר מערכות סייבר התקפי, הוא מתקפת כופר שהחלה במחצית אפריל 2019. כחלק ממתקפה זו נפגעו מערכות פנימיות של ורינט על ידי התוקפים, שדרשו כופר בסכום מוערך של מיליוני דולרים.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker