הבוררות על תמלוגי העבר של כיל הושלמה: החברה תשלם למדינה עוד עשרות מיליוני שקלים

משרד האוצר: כיל תשלם עוד 70 מיליון שקל בגין תמלוגי העבר ■ הבוררות, שנמשכה מאז 2011, הביאה לתשלום של כ-300 מיליון דולר בסך הכל

אבי וקסמן
אבי וקסמן
מפעלי ים המלח בבעלות כיל
מפעלי ים המלח בבעלות כילצילום: אמיל סלמן
אבי וקסמן
אבי וקסמן

חברת כימיקלים לישראל (כיל) תשלם לממשלה עוד כמה עשרות מיליוני שקלים, בעקבות השלמת הבוררות שנערכה ביניהן בעניין התמלוגים על מחצבים מים המלח. החברה ומשרד האוצר דיווחו הבוקר (שני) על השלמת הבוררות.

משרד האוצר דיווח כי החברה תשלם עוד 70 מיליון שקל – לאחר שבעקבות פסיקות בשלבים קודמים של הבוררות כבר העבירה כיל לממשלה תשלומים במאות מיליוני שקלים - ובכך יושבו מחלוקות העבר. 

לפי דיווח לבורסה שפירסמה החברה, היא תרשום הפרשה של 11 מיליון דולר (לאחר מס) ברבעון הראשון של 2019 בגין תוצאות הבוררות – זאת לאחר שהפרישה 27 מיליון דולר ברבעון הקודם.

פסק הבוררות, שניתן אתמול, מביא לקצה את התהליך שנערך מאז 2011 בין הממשלה לחברת מפעלי ים המלח מקבוצת כיל. כיל מציינת כי תשלומי התמלוגים של החברה לממשלה בגין 2017-2000 הסתכמו בכ-1.3 מיליארד דולר, שמהם כ-300 מיליון דולר, כולל ריבית והצמדה, שולמו כתוצאה מהבוררות.

עידן עופר
עידן עופרצילום: Simon Dawson / Bloomberg

הליך הבוררות עסק בתשלומים בגין מחצבים שמפיקה כיל מים המלח ומאתרים אחרים בישראל, ודן במשך השנים – בכמה שלבים – בשאלות אילו מוצרים חייבים בתמלוגים, וכיצד יש לחשבם. השאלות התעוררו רק לאחר שכיל שילמה במשך שנים תמלוגים לפי חישובים שלה – ללא בקרה הדוקה מצד הממשלה.

ב-2007 טען ירון זליכה, אז החשב הכללי במשרד האוצר, כי כיל שילמה תמלוגי חסר בסך מאות מיליוני שקלים. המחלוקת הועברה לבוררות שהתחילה ב-2011, ובה תבעה המדינה 265 מיליון דולר בגין תשלומי חסר של כיל ב-2009-2000. השאלה העיקרית שנדונה בבוררות היא אם על כיל לשלם תמלוגים רק על המשאבים שהיא מפיקה במישרין מים המלח, או גם אלא גם על מוצרי המשך שהיא מייצרת מהם, כגון מעכבי בעירה על בסיס ברום או מגנזיום.

הבוררים פסקו ב-2014 שעל כיל לשלם תמלוגים גם על מכירת מוצרי המשך שמיוצרים על ידי החברה בישראל ובחו"ל. גובה התמלוגים נדון בשלב השני של הבוררות. כחלק משלב זה הגישה המדינה באוקטובר 2017 תחשיב שלפיו על כיל לשלם 120 מיליון דולר לפני ריבית והצמדה בגין תמלוגי החסר ב-2014-2000. כיל הגישה חוות דעת נגדית, והבוררים פסקו שוב נגדה, והנחו את שני הצדדים להידבר.

לפי הודעת משרד האוצר, סוכם כעת על אופן חישוב התמלוגים בעתיד, "לצורך פישוט משמעותי של החישובים ועל מנת למנוע מחלוקות חוזרות ונשנות. המנגנון שנקבע יאפשר לממשלה לבצע בקרה אודות התשלומים בצורה מיטבית, ויוודא כי המדינה תקבל את התמלוגים שלהם היא זכאית בהתאם לשטר הזיכיון".

החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו, אמר: "אגף החשב הכללי הפגין נחישות ועקביות בניהול המאבק על נכסי הציבור וזכויות המדינה, והצליח להשיב סכומים משמעותיים לקופת המדינה ולהסדיר את העברת התמלוגים בעתיד". לדברי המשנה לפרקליט המדינה, אורית קוטב, "תביעת המדינה היא ביטוי למדיניות האכיפה היזומה בכלים אזרחיים אותה מובילה הפרקליטות האזרחית, במטרה להגן על נכסי המדינה, על הקופה הציבורית ועל האינטרס הציבורי".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ