רישומה, התמים לכאורה, של פוליקום למסחר בבורסת תל אביב

הארץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
הארץ

מאת סופי שולמן רישומה, התמים לכאורה, של פוליקום למסחר בבורסת תל אביב חשף כמה בעיות בחוק ניירות ערך הישראלי. לאחר שנמוגה ההתלהבות הראשונית מהחלטתה של החברה האמריקאית, שלה שווי גבוה של 2.5 מיליארד דולר, להירשם למסחר באחד העם, התחילו לעלות השאלות האמיתיות - מדוע נרשמת חברה זרה, שאין לה כמעט קשר לישראל, למסחר בבורסה שלא יכולה להתגאות במחזורי מסחר גבוהים במיוחד?

מבדיקה קצרה עולה כי הסיבה האמיתית היא כוונתה של פוליקום להימנע מהצורך להגיש תשקיף ודיווחים שוטפים בעברית, בהם היא תחויב בעקבות רכישת חברת אקורד הישראלית. אקורד, הנסחרת בבורסת נאסד"ק האמריקאית, נרכשה על ידי פוליקום בתחילת דצמבר 2000 באמצעות עסקת החלפת מניות לפי שווי של 339 מיליון דולר. בימים אלה מתקרבת העסקה לסגירתה - דבר הדורש מפוליקום להגיש תשקיף בעברית בנוסף לתשקיף המוגש לרשות ניירות ערך בארה"ב. כדי לפטור את עצמה מצורך מעיק זה, החליטה פוליקום לנצל את הליך הרישום הכפול ולהירשם בבורסת תל אביב מבלי להגיש תשקיף חדש כלשהו.

פוליקום היא החברה הזרה הראשונה שנרשמת למסחר בתל אביב, אך נראה שבקרוב יצטרפו אליה חברות נוספות; הסיבה היא לא הרצון להיסחר בתל אביב, אלא הרצון לעקוף את הצורך בהגשת ניירת בעברית. למעשה, כל חברה שתרכוש בעסקת החלפת מניות חברה ישראלית תמצא את עצמה נרשמת למסחר בבורסה באחד העם.

הדבר נובע מתיקון מספר 15 שרשות ניירות ערך בישראל אישרה בסוף 2000. התיקון נועד להעניק הקלות לחברות זרות הנכנסות לשוק הישראלי. בין היתר, התקבלו הקלות במתן אופציות לעובדים ישראלים של חברות זרות והקלות בהצעת מניות למשקיעים מקומיים. לכאורה, אמור התיקון להקל על פעילותן הפיננסית של חברות זרות בישראל, אך בפועל במקביל לקבלת התיקון בוטל סעיף חשוב בחוק, שאיפשר לרשות לפטור את החברות הזרות מהגשת תשקיף ודיווחים בעברית.

בעבר העניקה הרשות פטור מהגשת דיווחים ותשקיף בעברית לחברות אמריקאיות שרכשו חברות ישראליות. המשקיעים הישראלים מעולם לא קראו את דיווחיה של ענקית התקשורת לוסנט בשפה העברית לאחר שרכשה את כרומטיס, ולא קיבלו את הודעות הבורסה של מרוול האמריקאית בעת שקנתה את גלילאו.

במרוול אישרו אתמול כי החברה קיבלה פטור מהרשות ולא נאלצה להגיש תשקיף בעברית לצורך המיזוג עם גלילאו. ואולם, נראה כי מרוול, שהגישה את הבקשה באוקטובר 2000, היא החברה האחרונה שניצלה את האפשרות לקבל פטור; פוליקום, שפנתה לרשות בדצמבר האחרון, כבר לא יכלה ליהנות מהקלה זו.

ברשות ניירות ערך מודים כי בזמן העברת תיקון מספר 15 לא חשבו על כל ההשלכות של ביטול הסעיף המאפשר מתן פטור לחברות זרות. "החוק החדש לא בחן את העניין של עסקות החלפת מניות על ידי חברות שמרבית מבעלי המניות שלהן אינם ישראליים", אמרה עו"ד טל בן-זהב מרשות ניירות ערך. "כיום, כשנתקלנו בכמה סיטואציות בעייתיות, אנו מתחילים לבחון את הפתרונות האפשריים". לדבריה, הרשות לא חשבה על הבעייתיות שיוצר ביטול סעיף הפטור, מכיוון שהתופעה של ריבוי עסקות מיזוג ורכישה באמצעות החלפת מניות החלה להתפתח רק בשנה האחרונה.

בן-זהב מסכימה כי במצב הנוכחי הרישום הכפול הוא נתיב נוח לחברות זרות, לעקיפת הצורך בהגשת ניירת בעברית. "הרישום הכפול הוא אמצעי נוח, ואם נעשה בו שימוש לשם פתרון בעיות, זה רק לטובה", היא אומרת. "עם זאת, יש לזכור שגם אפשרות זו אינה פתרון לכל המקרים". בן-זהב מתכוונת לכך שתיקון הרישום הכפול, אינו חל על כל החברות, אלא דורש מהחברה להיסחר בנאסד"ק או בבורסה אחרת בארה"ב לפי שווי של 250 מיליון דולר לפחות, או להיות חברה ציבורית מעל לשנה.

מנכ"ל הבורסה בתל אביב, שאול (סם) ברונפלד, מסכים עם הקביעה כי ביטול סעיף הפטור מפנה את החברות הזרות בלית ברירה למסלול הרישום הכפול. "לא הייתי קורא לאפשרות זו 'עקיפה', מפני שזה רק הגיוני שהחברות הזרות לא יצטרכו להגיש תשקיפים בעברית, כפי שלא חייבנו את החברות הדואליות הוותיקות, כגון טבע ואלביט, להגיש רישום נוסף מעבר למה שהן מגישות בארה"ב", מבהיר ברונפלד.

"לא ייתכן מצב שכתוצאה מרכישת אקורד הישראלית, תיאלץ פוליקום לדווח לבורסה המקומית בשפת הקודש", הוסיף ברונפלד. "המצב שנוצר כעת לא מטריד אותי, להיפך, היינו צריכים להיות מוטרדים אם החברות הזרות היו צריכות להפיק תשקיפים והודעות בעברית. מצב כזה היה הורג את עסקות המיזוג והרכישה של החברות הישראליות. עם זאת, אני מאמין כי ההקלות של הרישום הכפול והתופעה הנפוצה בעולם של רישום למסחר ביותר מבורסה אחת, לא יפסיקו את זרם הרכישות של חברות ישראליות על ידי גופים זרים".

מניית פוליקום תתחיל להיסחר בתל אביב ביום שלישי הקרוב, ותהיה החברה החמישית בגודלה בבורסה. עם זאת, לא ברור בשלב זה מי יסחור במניית החברה, שכן רווחי הון מהשקעה בה יהיו נתונים למיסוי, מכיוון שייחשבו כהשקעה בחברה זרה. ואולם, נראה שהדבר לא מדאיג במיוחד את פוליקום, שכן מחזור מסחר יומי ממוצע במנייתה בנאסד"ק מגיע ל-1.25 מיליון מניות, כלומר היקף כספי של 60 מיליון דולר - מחזור מסחר הדומה למחזור ימי ממוצע בכל בורסת תל אביב.

גם ברונפלד מעדיף לא להתייחס למחזורי המסחר העתידיים במניית פוליקום. "החברה פנתה אלינו בבקשה להירשם, הבורסה אישרה, וכעת נמתין כמה ימים ונראה איך מתפתח המסחר. במניות נייס, טאואר וריבוע כחול היו הפתעות לטובה, ואני מקווה שנופתע גם במקרה של פוליקום", מסכם ברונפלד.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker