רוני בירם, גיל דויטש ונבות בר נערכים לגייס מאות מיליוני שקלים לקרן תשתיות חדשה

קרן Keystone תבצע השקעות בפרויקטי תשתית מניבים ■ הקרן הוקמה על בסיס רפורמה של משרד האוצר ורשות ני"ע לעידוד השקעה בתשתיות באמצעות קרנות סחירות ■ מנכ"ל הקרן: "ההשקעה בתשתיות עד היום היתה שמורה למספר שחקנים מצומצם בעלי הון וידע"

ערן אזרן
גיל דויטש (מימין) ורוני בירם
גיל דויטש (מימין) ורוני בירםצילום: עופר וקנין
ערן אזרן

לאחר ג'נריישן קפיטל , קרן תשתיות שנייה בדרך אל הבורסה: רוני בירם, גיל דויטש ונבות בר השיקו היום (ב') את קרן Keystone, שתבצע השקעות בפרויקטים תשתית מניבים. בימים אלה התחילה הקרן בבחינה של פרויקטים להשקעה, ובהמשך תונפק ותהפוך לחברה ציבורית. בכוונת הקרן לגייס מאות מיליוני שקלים, ולהשקיע בתחומי המים, התחבורה, האנרגיה והתקשורת.

בשונה מג'נריישן קפיטל, Keystone מוקמת על בסיס רפורמה של משרד האוצר ורשות ני"ע לעידוד השקעה בפרויקטי תשתית באמצעות קרנות סחירות בבורסה. הרפורמה, שעדיין לא עברה למסלול חקיקתי, מעגנת שורה של הטבות מיסוי ומסדירה את מודל הפעילות של הקרנות, שיסייעו בהגדלת מקורות המימון בענף, תוך הפחתת עלויות והגדלת היקף וקצב הביצוע. הקרנות יאפשרו לציבור לקחת חלק במימון מיזמים כמו כבישים, מסילות, תחנות כוח ומתקני התפלה.

ועדה שמונתה לקידום הקרנות הגישה לפני כחצי שנה המלצות, המבוססות על במידה רבה על חוק הריטים החדש. כך, נקבע כי קרנות התשתיות ייהנו ממשטר מס ייחודי, המבוסס על מיסוי הכנסות הקרן באופן ישיר בידי בעלי המניות, ולא מיסוי על החברה (הקרן) באמצעות מס חברות. כדי לעודד השקעה של קופות גמל, גופים אלה יהיו פטורים ממס בגין כלל הכנסות הקרן, למעט הכנסות חריגות. במקביל, נקבעו הוראות לעניין קיזוז הפסדים ברמת הקרן וברמת בעלי המניות.

בהתאם להמלצות הוועדה, יוענקו הטבות מס גם ליזמי הקרן, כגון דחיית תשלום המס בגין העברת מיזמי תשתיות לקרן תמורת הנפקת מניות. כלומר, בעת העברת נכסים לקרן, בעל השליטה ישלם מס רכישה מופחת, באמצעות דחיית מועד תשלום מס רווח הון/מס שבח עד למימוש הנכסים או בעת הנפקת הקרן. הוועדה המליצה שקרנות התשתיות שיוקמו כחברה בע"מ, יירשמו למסחר בבורסה בתוך שלוש שנים מהקמתן. כדי להגדיל את פיזור המשקיעים, נקבע שבתום חמש שנים ממועד הרישום למסחר, לא יחזיקו חמישה משקיעים ב–50% או יותר ממניות הקרן במצטבר.

עם כניסת התקנות החדשות של האוצר ורשות ני"ע, הכנסותיה השוטפות של Keystone יהיו פטורות ממס חברות, והמשקיעים המוסדיים ייהנו מהרחבה של סעיף 9(2) לפקודת מס הכנסה, המעניק פטור ממס לקופות גמל. בהתאם לכללים המתגבשים, הקרן תחלק מדי שנה 90% מהכנסתה החייבת כדיווידנד.

נבות בר, מנכל קרן Keystone  וממייסדיה
נבות בר, מנכל קרן Keystone וממייסדיהצילום: דודי מוסקוביץ'

בירם, שמכהן כיו"ר הקרן, ודויטש מוכרים היטב בשוק ההון. השניים הקימו את בית ההשקעות אקסלנס, פיתחו את ענף תעודות הסל, והקימו את ריט 1 – קרן הנדל"ן המניב הראשונה בישראל. לפני כעשור, רכשו השניים את סאנפלאואר , שהקימה והשקיעה בפרויקטי אנרגיה ונדל"ן מניב בארץ ובחו"ל. בר שימש עד לאחרונה מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה.

ההנפקה של ג'נריישן קפיטל בבורסה לפני כחודש וחצי לא עברה על מי מנוחות, והיתה מעט מאכזבת. במהלך ההנפקה התקבלו ביקושים נמוכים של 72 מיליון שקל, כולל הזמנות של 20 מיליון שקל מחתמים. בעקבות הביקושים הנמוכים, הקרן הפחיתה את סך הגיוס בכמה עשרות מיליוני שקלים, והעניקה הנחה עמוקה של 7% לגופים המוסדיים.

ענף התשתיות בישראל הוא מנוע צמיחה מרכזי במשק מאז שנות ה–90. היקף פרויקטי התשתיות בישראל נאמד ב–50 מיליארד שקל (פרויקטים ציבוריים־פרטיים), וצבר פרויקטים בהיקפים של 100–120 מיליארד שקל, המתוכננים על ידי הממשלה לחמש השנים הקרובות. אחת הבעיות המרכזיות בענף הוא מיעוט מקורות המימון, שמתבסס בעיקר על הבנקים וחברות הביטוח הגדולות.

"השקעה בתשתיות דורשת מומחיות ומספקת תשואה יציבה ובטוחה לאורך זמן. עד היום היתה ההשקעה שמורה למספר שחקנים מצומצם בעלי הון וידע. Keystone תייצר אפיק השקעה חדש וסחיר לגופים רבים ולציבור שעד היום לא יכלו להשתתף במשחק. בצד הפרויקטים, Keystone תהווה משקיעה אסטרטגית בעלת ידע וניסיון אשר יאפשרו עם כניסתה לכל פרוייקט לתרום לפרויקט ולהבטיח שיהיה יציב, בטוח ומניב", אמר בר, שמכהן כמנכ"ל Keystone.

בר הוסיף, כי ל"מגזר הפרטי יש היום את כל הידע והניסיון הנדרשים לצורך פיתוח תשתיות לאומיות לרבות במתכונת PPP (שותפות ציבורית-פרטית) בצורותיה השונות. היוזמה של האוצר ושל הרשות לניירות ערך להקמת הקרנות תייצר השפעה חיובית, הן על ציבור החוסכים לטווח הארוך שיזכה לתשואה יציבה ובטוחה והן למשק הזקוק לשדרוג התשתיות בתחבורה, באנרגיה, במים ובתקשורת, וזאת תוך הוזלת עלויות ההקמה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker