עוד שנה מוצלחת מסתיימת במחיקה גדולה

מנכ"ל בנק הפועלים מסכם את הרבעון הרביעי, שבו הרווח צנח בשל הימשכות החקירה של העלמות המס בארה"ב ■ פינטו התייחס לחקירה, שעלתה לבנק כבר 3.2 מיליארד שקל, ואמר: היא פוגעת בנו - אבל זהו אירוע נקודתי

מיכאל רוכוורגר
אריק פינטו
אריק פינטוצילום: מוטי מילרוד

בנק הפועלים פרסם אתמול (ב') תוצאות טובות ל-2018 בפעילות הליבה הבנקאית. עם זאת, השורה התחתונה נפגעה זו השנה השלישית ברציפות בשל ההוצאות הכבדות שנאלץ הבנק לספוג בעקבות עיכוב בסיום החקירה המתנהלת נגדו בארה"ב בגין חשד כי סייע ללקוחות אמריקאים בהעלמות מס.

בשל הוצאות של 952 מיליון שקל ברבעון הרביעי בגין החקירה בארה"ב, הפועלים סיכם את הרבעון האחרון של 2018 עם רווח נקי של 97 מיליון שקל בלבד - צניחה של 84% לעומת הרבעון המקביל. מה שהציל את הפועלים מהפסד ברבעון החולף היה רווח חד־פעמי של יותר מ-100 מיליון שקל בגין מכירת מניות כלל ביטוח, וכן הוצאות נמוכות מהרגיל בגין מענקים לנוכח תשואה להון של 0.3% בלבד, לעומת 7% ברבעון המקביל.

את 2018 כולה סיים הפועלים עם רווח נקי של 2.59 מיליארד שקל - ירידה של 2.4% לעומת 2017. התשואה להון ב-2018 היתה 7.1%, בהשוואה ל-7.5% ב-2017. בנטרול ההוצאות בגין החקירה וההשפעה החיובית של רווחים גבוהים, כ-400 מיליון שקל ממכירת מניות ו-180 מיליון שקל ממכירת אג"ח, והוצאות נמוכות למענקים - תשואה להון מייצגת של הפועלים מוערכת ב-9.5%–10%.

מי שממשיכים לגזור קופונים נדיבים מההסתבכות של הפועלים בארה"ב הם משרד עוה"ד גורניצקי ושות' בראשות פיני רובין, וכן עורכי הדין האמריקאים, משרד רואי חשבון דלויט ויועצים נוספים שהפועלים שילם להם בשנה החולפת כ-526 מיליון שקל. בסך הכל, החקירה עלתה להפועלים כבר כ-3.2 מיליארד שקל - כ-8.5% מהונו העצמי - והבנק צפוי לספוג הוצאות נוספות. בשל דרישת המפקחת על הבנקים, חדוה בר, הפועלים לא יחלק דיווידנדים לבעלי מניותיו גם בגין הרבעון הרביעי.

במסיבת עיתונאים שקיים הבנק אתמול, התייחס המנכ"ל אריק פינטו לחקירה בארה"ב: "בסוגיה הזו אני לא איש בשורות. אנחנו עושים מאמצים לסיים את החקירה כמה שיותר מהר ועם כמה שפחות נזקים. אנחנו עם בוחן מציאות רציני על עצמנו וכל הזמן מסתכלים איך אפשר להשתפר. נלמד מה היה בכל בנק. יש דברים שאנחנו רואים ומבינים טוב יותר כי אנחנו נמצאים בתוך הביזנס הזה. החקירה פוגעת בתוצאות שלנו אבל זה אירוע נקודתי וכל מה שאני יכול לומר זה שכמו במקרים של לאומי ומזרחי טפחות - מתישהו זה נגמר".

כשנשאל אם החקירה בארה"ב תסתיים ב-2019, השיב פינטו: "אני נזהר מאוד לתת הערכות. יש פה ריקוד טנגו וכדי שזה יקרה צריך הירתמות של שני הצדדים, אבל אני מנוע מלפרט. החקירה לוקחת הרבה זמן כי זאת חקירה מקיפה. בשנים האחרונות משרד המשפטים האמריקאי שינה הרבה דברים, לכן לא תמיד אפשר להסיק מסקנות לוגיות".

הקפאת הדיווידנדים הגדילה את הלימות ההון (יחס בין הון עצמי לנכסי סיכון) של הפועלים ל-11.16% - ויצרה עודף הון לעומת דרישות בנק ישראל של כ-3.1 מיליארד שקל. חלק מהעודף הזה הפועלים ניצל להאצת הצמיחה בתיק האשראי, כך שנכון לסוף 2018 תיק האשראי הסתכם ב-283 מיליארד שקל - 6.3% יותר לעומת סוף 2017. עיקר הגידול נרשם באשראי המסחרי לעסקים בינוניים (10.7%), בהלוואות לדיור (9.9%) ולעסקים גדולים (9.9%). האשראי למשקי בית ירד ב-3.8%, ובעסקים קטנים עלה ב-0.5% בלבד.

אריק פינטו אמר לגבי הדו"חות: "בנק הפועלים מסכם שנה נוספת של תוצאות עסקיות מצוינות המעידות על היותו המוסד הפיננסי המוביל בישראל. בנטרול ההפרשות בגין החקירה האמריקאית, הרווח הנקי מסתכם ב- 3.579 מיליארד שקל - זהו הרווח הנקי הגבוה ביותר שנרשם אי פעם בבנק הפועלים"

"סוג של עיוורון"

פינטו התייחס גם לתחילת הפעילות של מאגר נתוני אשראי: "כל מה שאמרנו בדיוני ועדת שטרום קורה בשטח. יש פגיעה במוסר התשלומים, יש ארביטראז' רגולטורי בין גופים שמפוקחים ואלה שלא - וזה גורם להיצף אשראי ולפגיעה באוכלוסיות שברמות סיכון גבוהות יותר. הפעלת מאגר נתוני אשראי יביא להצפה את הלקוחות הטובים שהבנקים ממילא מכירים, והם יוכלו להמשיך ליהנות מריביות נמוכות.

"אבל יש פה גם סוג של עיוורון שלא כולם מודעים לו: אשראי שלקוחות לוקחים בגופים כמו שופרסל, רמי לוי, מימון ישיר - ואין לנו מידע על זה. לקוחות מתוחכמים יידעו להסתיר זאת".

לגבי השפעות הרגולציה אמר פינטו: "לרגולציה יש היבטים חיוביים והיא נדרשת והכרחית - אבל יש פה אוסף של רפורמות שלא מאפשרות לראות את התמונה המלאה של איך תיראה המערכת הפיננסית ביום שאחרי. עושים כאן ניסוי - הפרידה הכפויה מחברות כרטיסי אשראי לא היתה נכונה כי הכרטיסים הם מוצר בנקאי ומה שיקרה זה שמחיר האשראי יעלה".

מנכ"ל הפועלים התייחס גם למאבק שהוביל כדי שהבנקים יוכלו לפעול בשוק אפליקציות התשלומים לעסקים קטנים וזעירים: "משק משוכלל חייב שתהיה בו חדשנות. מאחורי הטכנולוגיה של אפליקציית ביט עומד כרטיס אשראי, ודיברנו על כך שנפנה לקהל יעד שלא מכבד כרטיסי אשראי וזה אמור להגדיל את ההכנסות של חברות כרטיסי אשראי - לא לפגוע בהן. לא הייתי יוצא עם משהו שהיה פוגע אקוטית בישראכרט ערב מכירתה. זה היה טיפשי לעשות זאת".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker