מנהלים בהיי־טק, תהיו וולדמנים — תבחנו העסקת פלסטינים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מנהלים בהיי־טק, תהיו וולדמנים — תבחנו העסקת פלסטינים

מנכ״ל מלאנוקס איל וולדמן בחר להדגיש בנאומו במסיבת העיתונאים דווקא את מרכזי הפיתוח שהוא פתח בכמה ערים פלסטיניות, לרבות בעזה ■ מלאנוקס היא הגוף הגדול ביותר, ואולי אף נושא הדגל בישראל של העסקת עובדים בערים פלסטיניות, וכדאי שגם אחרים ינהגו כמוהו

3תגובות
איל וולדמן עם מוראד טהבוב, מנכ"ל אסאל טכנולוגיות, המספקת כח אדם למלאנוקס
עופר וקנין

איל וולדמן, מייסד ומנכ״ל חברת מלאנוקס, מסמליה הבולטים של תעשיית ההיי־טק הישראלית, קיים שלשום מסיבת עיתונאים צנועה לאחר החתימה על מכירת החברה לחברת אנבידיה (Nvidia) האמריקאית, ב–6.9 מיליארד דולר.

וולדמן, כהרגלו, הסביר בפשטות את הסיבות לבחירה באנבידיה כרוכשת, והדגיש את ההתאמה התרבותית, החדשנות והעובדה שמלאנוקס תישאר חברה חצי עצמאית ועובדיה לא ייפגעו. בלי שנשאל על כך, וולדמן הדגיש דבר נוסף — שימור העובדים ופעילותה של מלאנוקס ברשות הפלסטינית.

וולדמן לא הדגיש את הנושא לשווא. כמו לכל חברה גדולה וגלובלית, עם קווי פיתוח ויצור של מגוון מוצרים, למלאנוקס כמה מרכזים נוספים בעולם, אולם פעילותה בכמה ערים ברשות הפלסטינית, לרבות עזה, היא פרי יוזמה אישית שלו והוא גאה בה באופן מיוחד. בשנים האחרונות הוא גם דואג להזכיר אותה בכל ראיון.

מלאנוקס אינה החברה הישראלית הראשונה, או היחידה, בתעשיית ההיי־טק שמקיימת פעילות עסקית שבה מועסקים מהנדסים פלסטינים במרכזי פיתוח ברשות. עם זאת, היא הגוף הגדול ביותר, ואולי נושא הדגל של פעילות מסוג זה כיום בישראל ובעולם. הבחירה של וולדמן להדגיש את הנושא ביום מכירת החברה מעידה על כך ומעוררת השראה.

“לפני די הרבה שנים אמרתי שצריך לעשות משהו עם האוכלוסייה הפלסטינית. ראיתי פוטנציאל של אנשים חכמים בעלות עסקית נמוכה יחסית — כאן, ממש מעבר לפינה”, אמר וולדמן במהלך נסיעה לרוואבי, לבחינה של פעילות החברה בה.

"אם יועסקו הרבה אנשים מהגדה ומעזה בזכות ההיי־טק הישראלי, זה יתרום ליציבות באזור שלנו", ציין אז וולדמן. "נכון שהם מועסקים בעלות נמוכה יחסית, אבל זה מקנה להם שכר גבוה פי כמה מהממוצע שם, והם עובדים טובים. כמו כן, הגיוון הזה מאפשר גמישות עסקית: כשבראש השנה כל העובדים הישראלים היו בחופש וללקוחות שלנו היתה בעיה — העובדים ברוואבי טיפלו בהכל”.

כולם מרוויחים

למי שתוהה, העסקת מהנדסים פלסטינים היא לא פילנתרופיה, אלא מענה אמיתי לצורך עסקי. וכן, היא גם נובעת מרצון לשיפור חיי תושבי הרשות — אינטרס של כולנו, ללא קשר לדעות פוליטיות. הסיבה הישירה לכך היא מצוקת העובדים שעמה מתמודדת תעשיית ההיי־טק הישראלית. מנהל חברת מיקור חוץ פלסטינית שעובד עם מלאנוקס וחברות אחרות אמר כי “שני הצדדים מרוויחים. החברות צריכות עובדים, ואנחנו יכולים לענות על הדרישה בעלות משתלמת. המומנטום הזה יכול להביא אותנו להקים מגזר היי־טק פלסטיני של ממש”.

סטארט־אפים, כמו גם חברות גדולות, מתקשים למצוא עובדים בדרגים שונים בתוך ישראל. לכן — בשוק תחרותי וגלובלי, חברות רבות, ותיקות וכאלה שקמו אתמול, דלות באמצעים אך גם אלה שגייסו עשרות ומאות מיליוני דולרים — פותחות מרכזים במקומות שונים בעולם בהתאם לצורכיהן. באחרונה מככבים המרכזים שהוקמו במזרח אירופה, שכבר מפעילים מכונות שיווק חזקות באקו־סיסטם הישראלי.

הגיוס ברשות הפלסטינית עשוי להיראות מסובך, ואולי דורש מעט יוזמה אישית של מנהלי החברות, אך האפשרות קיימת ואמיתית, ומגבים אותה לא מעט ארגונים בינלאומיים שיכולים לסייע בכך. יש אתגרים הכרוכים בכך שמדובר בתעשייה צעירה מאוד עם מעט טלנטים באופן יחסי — אך בבחינת שלל האפשרויות העומדות לרשות מנהלים ומנהלות בהיי־טק המקומי, האופציה הזאת צריכה להישקל. תשאלו את וולדמן.

אלירן רובין, מנהל פיתוח עסקי בקרן ההון סיכון TLV Partners, ומקדם יוזמה לעידוד ובחינת העסקה של מתכנתים בגדה המערבית. לשעבר כתב TheMarker



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#