זעזוע בשוק ההון: בתוך יממה - שתי חקירות הקשורות לחמש חברות; המניות צנחו - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

זעזוע בשוק ההון: בתוך יממה - שתי חקירות הקשורות לחמש חברות; המניות צנחו

זוהר לוי, בעל השליטה בחברת הנדל"ן סאמיט, נעצר בחשד לשימוש במידע פנים ■ יחד עמו נעצר מנחם ויינברג, פעיל בשוק ההון החשוד כי הרוויח מיליוני שקלים ממידע פנים ■ על החקירה נגד נקסטקום הוטל צו איסור פרסום

21תגובות
זוהר לוי

בוקר קשה בשוק ההון: שתי חקירות הנוגעות לחמש חברות ציבוריות פרצו בתוך יממה. במסגרת החקירה הראשונה, העוסקת בעבירות מידע פנים, פשטו חוקרי רשות ניירות ערך על משרדיהן של ארבע חברות ציבוריות - סאמיט, קדימהסטם, כלל ביוטכנולוגיה ואליום מדיקל.

בחקירה השנייה נחשדים בכירים בחברת נקסטקום בעבירה של מרמה ובעבירות נוספות, אך פרטי הפרשה אסורים לפרסום לפי שעה. נדגיש כי אין קשר בין שתי החקירות. בעבר ניהלו משרד הביטחון והמשטרה הצבאית חקירה נגד נקסטקום, שבה עלו חשדות למעשים פליליים. בחברה הכחישו אז את החשדות. 

זוהר לוי נעצר, פשיטה על משרדי סאמיט

זוהר לוי, בעל השליטה בסאמיט, נעצר ונחקר בחשד לעבירות מידע פנים, וישוחרר היום למעצר בית – כך נמסר מרשות ניירות ערך. לוי חשוד במסירת מידע פנים למנחם ויינברג, פעיל בשוק ההון, החשוד המרכזי בחקירת הרשות. ויינברג נעצר אתמול, שוחרר למעצר בית בן שבעה ימים והובא היום שוב לחקירה. מניית סאמיט נופלת בכ-4% מהבוקר. 

מחלקת חקירות, מודיעין ובקרת מסחר ברשות ניירות ערך מסרה לבית המשפט כי על פי החשד, לוי מסר לוויינברג מידע מוקדם אודות שני דיווחים של סאמיט לבורסה. מדובר בדיווח מאוגוסט 2018 אודות גידול בסך 92 מיליון יורו בשווי הנדל"ן להשקעה של החברה הבת סאמיט גרמניה. הדיווח השני הוא הדו"ח הכספי של סאמיט לרבעון השני של 2018, שפורסם אף הוא בסוף אוגוסט.

לוי חזר אתמול מטיסה לניו יורק, ועם שובו לישראל זכה לקבלת פנים צוננת מאנשי רשות ניירות ערך. לאחר שנעצר בשדה ונחקר, שוחרר הבוקר בתנאים מגבילים, בהסכמת עורכת דינו מיכל דיאמנט ובאישור שופט בית משפט השלום בתל-אביב עלאא מסארווה. הוא ישהה במעצר בית עד למחר, ויפקיד ערבויות בנקאיות בסך 750 אלף שקל להבטחת התייצבותו לחקירה בהמשך. בהמשך השבוע יותר לו לצאת לנסיעה לחו"ל שתוכננה מראש.

הרשות פירטה בבקשה שהוגשה לבית המשפט כי החשוד המרכזי, ויינברג, חשוד בכך שהעביר את מידע הפנים לאחרים, ששמם לא פורט לפי שעה. כמו כן, צוין כי ישנן פרשות נוספות של מידע פנים הנבחנות במסגרת הפרשה הנוגעת לוייברג, אך הרשות לא פירטה בכמה חברות עוד עוסקת החקירה.

שרשרת החברות מתארכת

לקראת השעה אחת בצהריים, דיווחה חברת הביומד  קדימהסטם כי חוקרי רשות ניירות ערך ביצעו חיפוש במשרדי החברה, במסגרת חקירה בנוגע לעבירות שימוש במידע פנים. החברה מסרה כי נחקרו נושאי משרה בחברה.

קדימהסטם, שבשליטת (22%) רוג'רי ג'וליאן, נסחרת לפי שווי של כ-130 מיליון שקל. מדובר בחברת ביוטכנולוגיה בשלב הקליני, המפתחת טיפול תאי למחלות ניוון שרירים סופנית (ALS) וסוכרת. מניית קדימהסטם צונחת כעת ב-15%.

לאחר מכן גם כלל ביוטכנולוגיה הצטרפה לשרשרת החברות שעליהן פשטה רשות ני"ע; וכך גם אליום מדיקל. שתי החברות מסרו כי "חוקרי רשות ניירות ערך ערכו חיפוש במשרדי החברה במסגרת חקירה בנוגע לעבירות שימוש במידע פנים וכן נחקר בנידון נושא משרה בחברה".

ויינברג, החשוד המרכזי בפרשה, מחזיק בכ-5% ממניות חברת הביומד הקטנה מיקרומדיק, לפי הדיווחים לבורסה. החברה משקיעה בחברות מחקר בתחום הדיאגנוסטיקה והטיפול במחלות.

חקירה נגד נקסטקום תחת צו איסור פרסום

עוד קודם לאירועים בסאמיט ובקדימהסטם, יחידת להב 433 במשטרה פתחה בחקירה נגד חברת  נקסטקום הציבורית, בחשד לעבירת מרמה ועבירות נוספות. על פרטי החקירה, כולל זהות החשדות ומהות החשדות, הוטל לפי שעה צו איסור פרסום. מניית נקסטקום צונחת בתגובה ב-10% - והאג"ח שלה נופלות ב-3%. 

נקסטקום מסרה בדיווח לבורסה: "היום, ב-19 בפברואר 2019, הופיעו חוקרי משטרת ישראל במשרדי החברה עם צו חיפוש, במסגרת חקירה של משטרת ישראל בנוגע לעבירות של מרמה ועבירות נוספות. נכון למועד הדיווח, אין בידי החברה כל מידע נוסף אודות מהות החקירה ונסיבותיה".

נקסטקום מתמחה בתכנון, הקמה ותחזוקה של תשתיות ורשתות תקשורת (קוויות ואלחוטיות), וכן בתחום האנרגיה המתחדשת. החברה - שהמטה שלה ממוקם ברמת ישי - הוקמה ב-1992 בידי גיא ישראלי, בעל השליטה (62%), שמכהן כמנכ"ל ויו"ר. החברה מעסיקה כ-300 עובדים.

נקסטקום פועלת בשלושה מגזרים. הראשון הוא תשתיות על־קרקעיות, והוא כולל פרישה של כבלי תקשורת לטלוויזיה רב-ערוצית, תשתיות טלפוניה ואינטרנט, תשתיות חשמל, ארונות תקשורת ומערכות מולטימדיה ו"בית חכם". השני הוא תשתיות תת־קרקעיות, והוא כולל פרישת כבלי תקשורת באדמה, פרישת קווי הולכת גז, ושדרוג תשתיות במגזר הקיבוצי. השלישי - תשתיות אל-חוטיות, שכוללות מתקני תקשורת סלולריים ומערכות אנרגיה מתחדשת (סולאריות ורוח).

הסתבכה בעבר עם משרד הביטחון

ב-2013 פעילותה של נקסטקום נפגעה כשמשרד הביטחון - אחד מלקוחותיה המרכזיים - החליט להפסיק את העבודות עם החברה, ולהשעות אותה באופן זמני מרשימת הספקים שלו. הסיבה לכך היתה חקירה שניהל המשרד יחד עם המשטרה הצבאית, בה עלו לכאורה חשדות למעשים פליליים. בחברה הכחישו אז את החשדות.

כבר במאי של אותה השנה, לאחר קיום השימוע, החליטו במשרד הביטחון להחזיר את נקסטקום לרשימת הספקים, אך עיכבו תשלום של חצי מיליון שקל - והזהירו כי אם יוגש כתב אישום נגד החברה או אחד ממנהליה, ישוב המשרד לדון מחדש בעניינה. בנקודה זו חזרה החברה להתמודד במכרזי משרד הביטחון, ואף זכתה בחוזים חדשים. האחרון שבהם, בהיקף של 35 מיליון שקל, נחתם בנובמבר 2017.

משרד הביטחון מעולם לא פירסם כל המלצה בנוגע לחקירה. "התיק מעלה אבק איפשהו", אמר ישראלי ל-TheMarker ב-2018. "זה סיפור שנוגע לנגד בצבא, שמעורבות בו שמונה חברות. אנחנו לא מכירים כל כך את האירוע. חלק מהמועסקים בחברה נחקרו ותושאלו - אבל זה נעלם. אנחנו ממשיכים לעבוד כהרגלנו עם משרד הביטחון".

נקסטקום הציגה ב-2018 שיפור משמעותי בתוצאותיה הכספיות. ההכנסות בינואר-ספטמבר 2018 הסתכמו בכ-240 מיליון שקל, גידול של 41% לעומת כ-170 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2017. הרווח הנקי הסתכם בינואר-ספטמבר 2018 בכ-9.6 מיליון שקל, לעומת רווח נקי של 3.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2017.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#