רשות ההגבלים למוסדיים: תוכלו להתאגד - אבל בתנאים מסוימים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רשות ההגבלים למוסדיים: תוכלו להתאגד - אבל בתנאים מסוימים

הרשות פירסמה טיוטת גילוי דעת להערות הציבור בנושא שיתופי פעולה בין גופים מוסדיים בהליכי קבלת החלטות בתאגידים ■ רשות ההגבלים: "שיתופי פעולה בין משקיעים מוסדיים עשויים לשפר את יעילות הפיקוח על הנהלת התאגיד"

הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין
מגד גוזני

לא פעם מצאו את עצמם הגופים המוסדיים בישראל בדילמה: הם ראו כיצד ממשל תאגידי בחברות שהם בעלי מניות בהן פועל שלא כפי שנדרש, אולם לא יכלו לחבור יחדיו בגלל החשש שרשות ההגבלים העסקיים תכיל את ההתחברות שלהם כהסדר כובל.

"בשיחות שלא לציטוט עם רשות ההגבלים הם אמרו שאנחנו (המוסדיים) יכולים לחבור יחדיו, אבל הם לא נתנו שום מסמך שמאשר את השיחות הללו, אז מי ילך ויסתכן?", אמר לנו בעבר מנהל מוסדי בכיר.

היום (ד') פירסמה רשות ההגבלים טיוטת גילוי דעת להערות הציבור, בעניין שיתופי פעולה בין גופים מוסדיים בהליכי קבלת החלטות באסיפה הכללית של התאגיד. לדברי הרשות "שיתופי פעולה בין משקיעים מוסדיים עשויים לשפר את יעילות הפיקוח על הנהלת התאגיד, בכך שהם מקנים לגופים המוסדיים יכולת השפעה משמעותית יותר על התנהלות התאגיד, לעומת פעולה באופן נפרד ועצמאי".

עוד ציינו ברשות ההגבלים כי "הצורך בקידום שיתופי פעולה בין גופים מוסדיים בקבלת החלטות בתאגידים התגבר בשנים האחרונות נוכח תמורות המתרחשות הן בשוק ההון הישראלי והן בשוקי ההון בעולם. ועדות שונות שדנו בנושא בישראל הדגישו במסקנותיהן את היתרונות הגלומים בשיתוף פעולה כמעין זה".

חיזוק המוסדיים מול ההנהלה ובעלי השליטה?

הקלת האפשרות לתיאום עמדות בין כמה גופים מוסדיים עשויה לחזק את מעמדם מול ההנהלה ובעלי השליטה, ואת האפשרות שאלה יתחשבו, בעת בחינת עניין מסוים העומד על הפרק, בעמדת הגופים הללו כקבוצה. הגברת יכולת ההשפעה של הגופים המוסדיים צפויה להגדיל את התמריץ שלהם להשקיע משאבים רבים יותר בקבלת מלוא המידע על התנהלות החברה ובמעורבות פעילה בקבלת החלטות עסקיות בתאגיד המוחזק גם במקום שבו לא הוטלה חובת השתתפות מכוח הדין.

יונה פוגל
גלי אמויל

דוגמה בולטת באחרונה היא חברת  פז  ומאבק המנכ"ל יונה פוגל בדירקטוריון החברה, על זהות יו"ר הדירקטוריון. המוסדיים רצו כי לצד פוגל המנכ"ל הדומיננטי יהיה יו"ר חזק, שיהיה עזר כנגדו. אולם חוסר היכולת שלהם לחבור יחדיו ולגבש מועמד מוסכם - לא ממש סייע בתהליך.

עקרונות הממשל התאגידי שפיתח OECD הכירו בחשיבות שיתוף הפעולה בין גופים פיננסיים, במקום שבו לא עולה חשש לפגיעה תחרותית. בנוסף, שיתוף פעולה בין משקיעים מוסדיים עשוי אף לחלק את הנטל בין הגופים ולצמצם את עלויות הפיקוח, מה שיגדיל עוד יותר את אפקטיביות הפיקוח מצדם.

שלושה קריטריונים לשיתוף פעולה שלא ייחשב כהסדר כובל

גילוי הדעת נועד לספק ודאות למשקיעים המוסדיים המעוניינים לבצע שיתופי פעולה כאמור, מבלי שיצטרכו לחשוש מהפרה של הוראות חוק התחרות הכלכלית. על פי גילוי הדעת, שיתוף פעולה שיעמוד בשלושה קריטריונים לא ייחשב כהסדר כובל.

1. מדובר בשיתוף פעולה נקודתי המתמקד בתאגיד קונקרטי ובעניין קונקרטי שעל הפרק. אולם שיתוף פעולה מתמשך בין גופים מוסדיים דורש בחינה תחרותית מדוקדקת יותר, הלוקחת בחשבון את מכלול נסיבות העניין, כגון שיעורי האחזקה של הגופים המוסדיים, פרטי ההסדר ביניהם, משך ההסדר, זהות התאגידים המוחזקים וכיוצא באלה. שיתוף פעולה מתמשך עשוי ליצור בנסיבות מסוימות זיקת השפעה ממשית בין הגופים המוסדיים לבין הגופים המוחזקים, באופן העשוי לעלות לכדי מיזוג חברות.

2. אין זיקה תחרותית (אופקית או אנכית) בין פעילות התאגיד הקונקרטי לבין פעילות הגוף המוסדי. גילוי דעת זה לא יחול במקום שבו קיימת זיקה תחרותית אופקית, אנכית או אחרת בין פעילותו של התאגיד המוחזק לבין הגוף המוסדי. כך למשל לא ייכללו בגדרי גילוי הדעת שיתופי פעולה בקבלת החלטות בתאגיד המתחרה בגוף המוסדי, כגון גוף מוסדי אחר.

3. עמידה באמות מידה המפורטות בטיוטת גילוי הדעת הנוגעות לזהות הגורמים המעורבים בשיתוף הפעולה בתוך הגופים המוסדיים ולמידע שיוחלף במסגרת שיתוף הפעולה. כלומר לא ייקח חלק בשיתוף פעולה מי שהשתתפותו אינה הכרחית לשם הערכת הסוגיות שלגביהן מתקיים שיתוף הפעולה או לשם גיבוש הסכמות בין הגופים המוסדיים. בין הצדדים יועבר אך ורק מידע בקשר לשיתוף הפעולה העומד על הפרק. יש להקפיד על העברת מידע רלוונטי בלבד, באופן הממזער כל חשש להגבלת התחרות בין הגופים המוסדיים. לא יועבר מידע שאינו פומבי ביחס למדיניות ההשקעה של משקיע מוסדי, בכלל או בגוף ספציפי, או כל מידע אחר הנוגע לתחומים שבהם הגופים המוסדיים מתחרים ביניהם.

הרשות ממתינה לקבל את הערות הציבור בנושא.

עו"ד עמירם גיל, מומחה לשוק ההון: "המדיניות החדשה של רשות ההגבלים מבורכת, וצפויה לחזק את המעורבות המוסדית ואת הממשל התאגידי בישראל. מדובר במהלך שצריך היה לצאת לפועל לפני שנים, אחרי שוועדת חמדני המליצה כבר לפני כעשור להתיר למוסדיים לתאם ביניהם עמדות, ובעקבות יוזמות שעלו בהמשך גם מהאקדמיה. גילוי הדעת של הרשות כולל מנגנונים מחמירים יחסית למניעת תיאום החורג מנושאי ההצבעות - אולי מחמירים מדי.

"נכון לעכשיו, זו התחלה טובה, אך בעתיד רצוי לשקול להתיר תיאום בהיקף משמעותי יותר - במיוחד ככל שיותר ויותר חברות ציבוריות בישראל עוברות ממודל של בעל שליטה למודל של שליטה בידי גופים מוסדיים ובעלי מניות מהציבור. בהקשר זה, כדאי ללמוד מארה"ב, שם המוסדיים לא רק משתפים פעולה בהצבעות אלא אף מאוגדים תחת גוף חזק ואקטיביסטי - מועצת המשקיעים המוסדיים. המדיניות החדשה מקרבת אותנו צעד נוסף בדרך למודל האמריקאי, וטוב שכך".

מנכ"ל בית ההשקעות פסגות, ברק סורני: "אנו מברכים על טיוטת גילוי הדעת שפורסמה על ידי רשות ההגבלים העסקיים. מדובר בגילוי דעת חשוב. ניסיוננו מלמד כי קידום אסדרה שתאפשר שיתוף פעולה בין גופים מוסדיים בסוגיות של ממשל תאגידי, במטרה לשמור על האינטרסים של לקוחות ועמיתי הגופים המוסדיים - הינו הכרחי ומשמעותי בשוק ההון הישראלי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#