אחרי תשע שנות ירידה: החוב הציבורי עלה ב-2018

החוב עלה ל-61.2% מהתמ"ג, לעומת 60.5% בסוף 2017 ■ משרד האוצר: "על אף העלייה בשנה האחרונה, ישראל עדיין בולטת לטובה בירידה המצטברת מאז המשבר הפיננסי העולמי ב-2008"

אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
משה כחלוןצילום: אוליבייה פיטוסי
אבי וקסמן

החוב הציבורי של ישראל, כשיעור מהתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), עלה ב–2018, לראשונה מאז 2009. בסוף השנה החולפת הסתכם החוב הציבורי ב–61.2% מהתמ"ג, לעומת 60.5% בסוף 2017 - כך לפי אומדן ראשון לחוב שפירסם אתמול החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו.

במשרד האוצר אומרים כי חרף העלייה הקלה, החוב עדיין נמוך משמעותית מרמתו לפני עשור - שהיתה גבוה מ–70% מהתמ"ג. "על אף העלייה בשנה האחרונה, ישראל עדיין בולטת לטובה בירידה המצטברת ביחס החוב לתוצר מאז המשבר הפיננסי העולמי ב–2008, העומדת על 10.9 נקודות אחוז", נכתב בהודעה שפירסם המשרד.
לפי נתונים של משרד האוצר, החוב הציבורי הממוצע בכלכלות המפותחות גדל בין 2008 ל–2018 בכמעט 25 נקודות אחוז, והחוב הממוצע במדינות הייחוס של ישראל - ב–18.2 נקודות אחוז. ב–2018 לבדה, לעומת זאת, החוב הממוצע של מדינות הייחוס ירד בנקודת אחוז אחת, ושל הכלכלות המפותחות ב–0.7 נקודת אחוז, לעומת עלייה של 0.7 נקודת אחוז בישראל.

חברות דירוג האשראי הבינלאומיות, המדרגות את האג"ח שמנפיקות ממשלות, מעניקות בקבלת ההחלטות שלהן משקל רב לגודלו של החוב הציבורי - ובייחוד לכיוון שבו הוא נע לאורך שנים. גם נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, מדגיש את החשיבות של יחס החוב־תוצר בעיניו. ירון אמר באחרונה, לפני פרסום נתוני החוב ל–2018, כי "היעד שצריך להיות" למדיניות הממשלה הוא לשמר את יחס החוב־תוצר הנוכחי, ובמידת האפשר אף להורידו.

בלימת הירידה ביחס החוב־תוצר מטרידה, בייחוד אם תימשך בשנים הקרובות. עם זאת, בטווח הקרוב היא אינה צפויה להשפיע מהותית על קבלת ההחלטות בעניין דירוג האשראי של ישראל - בין השאר מפני שחברות הדירוג כבר העריכו כי ישראל תתקשה להמשיך בהורדת החוב בקצב הנאה של השנים האחרונות. חברת דירוג האשראי סטנדרד אנד פור'ס (S&P) תפרסם מחר את העדכון החצי־שנתי שלה לדירוג האשראי של ממשלת ישראל. בעדכון האחרון, באוגוסט, העלתה החברה את הדירוג ל–AA מינוס.

בסקירה כלכלית שפירסם אתמול אגף הכלכלה בחטיבת שוקי הון של לאומי, בראשות ד"ר גיל בפמן, העריכו כלכלני הבנק כי החוב הממשלתי צפוי להמשיך לגדול (כשיעור מהתמ"ג) במשך 2019. בסקירה נכתב כי "שמירה על רמה גבוהה יחסית של גירעון בשנים הבאות, לצד מיעוט תקבולים ממכירת קרקעות מדינה, עלולה להכביד על הפרופיל הפיסקלי של המשק, ובמקרה קיצון אף להוביל לשינוי הערכות מצד חברות דירוג האשראי". התקבולים של הממשלה ממכירת קרקעות צללו בשלוש השנים האחרונות, בעיקר בגלל ההנחות שהיא מעניקה על קרקעות הנמכרות לבנייה של דירות בתוכנית מחיר למשתכן.

החוב הציבורי – מעל 800 מיליארד שקל

הגורמים המרכזיים לעלייה בחוב, לפי משרד האוצר, הם גיוס חוב נטו חיובי - כלומר, סכומי האג"ח הממשלתיות שהנפיקה ישראל ב–2018 היו גדולים מהסכומים שנפרעו; וכן גורמי שוק. העלייה בגיוס נרשמה על רקע הגידול בגירעון התקציבי בפועל, שטיפס מכ–2% מהתמ"ג ב–2015–2017 ל–2.9% ב–2018.

חטיבת המחקר בבנק ישראל הזהירה באחרונה כי הגדלת הגירעון המבני (הגירעון בניכוי השפעות המחזור הכלכלי) תקשה על המשך ההפחתה של החוב הציבורי, וכי החוב אינו צפוי לרדת ב–2019 גם אם הממשלה תעמוד ביעד הגירעון שנקבע בתקציב - 2.9% מהתמ"ג. לעת עתה מעריכים במשרד האוצר כי הגירעון בפועל יאמיר ל–3.6%, אם לא יינקטו צעדים להקטנתו.

בראש גורמי השוק שהשפיעו על החוב מצויות היחלשות השקל לעומת הדולר והיורו ב–2018, המשפיעה על החוב הנקוב במט"ח; והאינפלציה - שהואצה מעט לעומת השנים הקודמות. מסוף 2017 עד סוף 2018 מדד המחירים לצרכן עלה ב–0.8%, שער הדולר לעומת השקל ב–8.6%, ושער היורו ב–4.1%.

באוצר אומרים כי "גורם נוסף שהשפיע השנה על יחס החוב לתוצר הוא הגידול הנמוך במדד מחירי התוצר ביחס לגידול במדד". לפי האומדנים הראשוניים שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, התמ"ג של ישראל גדל ב–3.8% במונחים נומינליים ב–2018 - גידול שמשקף צמיחה ריאלית של 3.2%, וכן עלייה של 0.6% במחירי התוצר. הצמיחה הריאלית, שהיתה נמוכה מרוב התחזיות, הקשתה גם היא על הקטנת יחס החוב־תוצר.

החוב הציבורי שבר לראשונה במשך 2018 את רף 800 מיליארד השקלים, והגיע בסוף השנה לכ–808 מיליארד שקל. החוב הציבורי מורכב ברובו המכריע (כ–98%) מהחוב הממשלתי, ואליו מצטרפים בעיקר החובות של הרשויות המקומיות. החוב הממשלתי לבדו גדל עד סוף 2018 ל–59.7% מהתמ"ג, לעומת 58.8% שנה קודם לכן.

לדברי החשב הכללי חזקיהו, "אנו עדיין מצויים בסביבת יחס חוב־תוצר נמוכה בהשוואה היסטורית ובהשוואה למדינות OECD". חזקיהו הוסיף כי חשוב להמשיך במגמת ההפחתה של החוב ולשאוף לעמידה ביעדי מאסטריכט. אמנת מאסטריכט, שעליה חתמו מדינות האיחוד האירופי ב–1992, קבעה כי מדינות המעוניינות לאמץ את המטבע האירופי המשותף (היורו) צריכות להפחית את החוב הציבורי שלהן ל–60% לכל היותר, או לכל הפחות לנוע לעבר יעד זה "בקצב משביע רצון".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker