ענת גואטה בוועדת הטייקונים: זה נראה רע כשבעל השליטה מסנן דירקטורים חיצוניים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ענת גואטה בוועדת הטייקונים: זה נראה רע כשבעל השליטה מסנן דירקטורים חיצוניים

עדכונים מהדיון בוועדת הטייקונים ■ מה עלה בגורל הקרן של נוחי דנקנר וקרדיט סוויס? "לא יודע, ואם הייתי יודע לא הייתי מוסר המידע"

12תגובות
יו"ר רשות ניירות ערך ענת גואטה
אמיל סלמן

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, העידה היום (א') בדיון האחרון של ועדת האשראי לטייקונים. ח"כ דב חנין שאל את גואטה, "במקרים רבים בעל השליטה מסנן את הדירקטורים החיצוניים. מביאים חברים. איך זה נראה? גואטה השיבה: "זה נראה רע". חנין: ״דירקטורים יודעים שאם יסומנו כבעייתיים, לא יבחרו בהם". גואטה: ״התופעה מדוברת".

ח"כ חנין לגואטה: "האם כל מנגנון הדירקטורים החיצוניים הוא לא קצת פארסה"? גואטה: החוק הישראלי טוב מחוקים אחרים בעולם. חנין: "לבעל השליטה יש זכות וטו". גואטה: "זו עובדה פיזיקלית, הם בעלי הקניין". חנין: אז הוא לא דירקטור חיצוני.

חנין: "ברמה הרעיונית, כי אנחנו רוצים לחוקק שיפורים, מה את יכולה להציע לנו כדי לייצר דח״צים יותר עצמאים"? גואטה: "לכל החלטה יש מחיר. אם ניתן למוסדיים למנות לבדם את הדח״צים - אולי חברות לא יגייסו כסף בישראל. יילכו לחו"ל. צריך לשקול את המחיר. אנחנו מקדמים את עניין החיזוק של שומרי הסף.

"שאלתם אותי למה הזמנו דווקא אתכם", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל (העבודה), בפתיחת הדיון, "יש לכך סיבה. לסיבה הזו קוראים נוחי דנקנר. גם אם לא היינו נדרשים לזמן גופים מוסדיים לוועדה - כלל ביטוח היא סיבה מרכזית להקמת ועדת החקירה הזו".

כבל התכוון לשנים הארוכות בהן שלט נוחי דנקנר בכלל ביטוח, תוך שהוא שולט במקביל בקבוצה של חברות בעלות עסקים ריאליים במשק, ומשפיע באופן אישי על החלטות ההשקעה של החברה - המנהלת כספי ציבור בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים.

שני הבכירים המרכזיים שהגיעו לדיון היו חלק אינטגרלי מפעילות כלל ביטוח בתקופת דנקנר. דני נוה, שכיהן כשר הבריאות לפני 15 שנה, מונה לתפקיד יו"ר החברה ב-2013  - כאיש אמונו של דנקנר. הוא הגיע לתפקיד אחרי תקופה בה הוביל קרן השקעות פרטית בתחום הבריאות, בה השקיעה בין היתר גם כלל ביטוח. יורם נוה, שנכנס לתפקידו רק בקיץ האחרון, צמח בקבוצה בעשור האחרון - גם בתקופה בה נוחי דנקנר שלט בחברה.

כבל התייחס לקשר של השדרה הבכירה של כלל ביטוח לאיש העסקים המרצה עונש מאסר בכלא בימים אלו, כשאמר: "איתן אבריאל מ-TheMarker פרסם כתבה ובה העלה סברה, שלא נוכל להרשות לעצמנו להתעלם ממנה, בנוגע לאפשרות שכלל ביטוח תחזור לשליטה מעשית - גם אם לא פיזית - של נוחי דנקנר".

יו"ר כלל, דני נוה (מימין), והמנכ"ל יורם נוה, בוועדת הטייקונים
אורן בן חקון

דני נוה השיב על כך: "התשובה נורא פשוטה. מר דנקנר אינו בעל השליטה בקבוצת איי.די.בי כבר יותר מחמש שנים, ומאז שאיננו בעל השליטה בקבוצה, באופן טבעי אין לו שום מעורבות השפעה או קשר לעסקי כלל ביטוח, ולמעשה גם לא לקבוצת איי.די.בי בכלל, שלה 25% ממניות החברה (שמוחזקות בידי נאמן). אתם ניצבים עכשיו בפני התענוג המפוקפק של פריימריז במפלגה. באותה מידה. גם דירקטורים מועמדים לבחירות כל שנה. על כל פנים, אין שום קשר בין מר דנקנר לעסקי החברה".

כבל: "נראה כי דנקנר נהג לשכור את הרגולטורים ולצרפם לחברה שלו בסיום תפקידם, כשהוא מעניק להם משכורות טובות, עושה עמם עסקים, והם מרווחים מהקשר איתו. הכל כמובן על פי החוק".

דני נוה: "איני יכול להתייחס. הגבלות לאחר פרישה מפורטות מאוד בחוק. אני לא חלק מקבוצת איי.די.בי כך שאיני יכול להתייחס למינויים שם, אבל בקבוצת כלל לא היה כל מינוי כזה".

כבל: "כשאתה לבד עם עצמך, ואתה עובר על הרשימה של עובדי החברה, אתה אומר לעצמך שהכל בסדר? האם אין קשית בחברה שדרכה שותים כל רגולטור? זו שיטה הכוללת רמיזה לרגולטורים שכדאי להם להיות בסדר עם בעל השליטה בחברה שכן יש סיכוי גדול שיגיעו אליו. גם אם זה חוקי, האם זה לא מעורר אי נוחות?"

דני נוה: "אני לא נמצא עם עצמי בחדר בנושאים כאלה, ולכן אני לא יכול להשיב על שאלה כזו."

ח"כ איתן כבל
אמיל סלמן

כבל: "ציפיתי ממך ליותר ... היית גם בצד הזה ... ביושר אני אומר לך שאני קצת מאוכזב, הרי זה לא רגולטור אחד או שניים, זו לא דלת מסתובבת אלא דלת פתוחה לרווחה."

ח"כ רועי פולקמן (כולנו): "ברור שהמעבר של הרגולטורים משרת אותם. הם מנצלים את החוקים בצורה אופטימלית לטובתם, מה הם יענו?"

כבל: "עמיתי כלל ביטוח השקיעו עשרות רבות של מיליוני שקלים בקרן ההשקעות הפרטית של מר דני נוה. כמה אדוני הרוויח מההשקעה הזו?"

דני נוה: "זו השקעה שבוצעה חמש שנים לפני שמוניתי לתפקידי בכלל ביטוח, וכאשר מוניתי התנתקתי מכל קשר עם הקרן. השקעה של מוסדיים בקרנות השקעה היא ראויה ונכונה, ונושאת תשואה טובה למשקיעים. אני לא יכול להתייחס לקרן ספציפית, ודאי לא לקרן שעמדתי בראשה. כלל מדווחת על כל הקרנות שהיא מושקעת בהם, אבל לא ברמת קרן בודדות. באופן כללי, הקרן המדוברת עוסקת בחדשנות טכנולוגית בתחומים שישראל מובילה בהם. גם כאן בכנסת מעודדים את קרנות ההשקעה להשקיע בהייטק הישראלי".

כבל: "ב-2010 החלה כלל להשקיע בקרן שניהלה קבוצת קרדיט סוויס, כל זה כאשר מר דנקנר מעורב באופן אישי, כספית, מול קרדיט סוויס. מה התשואה על ההשקעה הזו? האם דווח על כך לציבור?"

יורם נוה: הקבוצה בוחנת אלפי הזדמנויות השקעה. יש גם מקרים בהם מגיעות הצעות מדירקטורים או מאנשים בעלי נגיעה אישית להשקעה, וחובה לחשוף אותו, בהליך מסודר, וכם כל האישורים הנדרשים על פי דין".

ח"כ איילת נחמיאס ורבין (העבודה): "גם אם לא תגידו לנו מה התשואה, האם זה עמד בסטנדרטים שלכם, ככל שמדובר בתשואה ממוצעת? האם זו היתה השקעה סבירה?"

יורם נוה: "תשואה בדיעבד לא תמיד מעידה על סבירות השקעה מלכתחילה. לא ערכתי בדיקה כזו".

ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת): "ברמה העובדתית, האם ההשקעה בקרדיט סוויס הייתה כדאית או לא?"

יורם נוה: "אנו לא מגלים מידע על ההשקעות שלנו מעבר למה שאנו חושפים לעיני כל הציבור. ומעבר לזה, צריך לבחון את הדברים מול המציאות: לא באתי מוכן עם התשובה מראש, אבל לא הייתי נותן מענה לגבי קרן ספציפית בכל מקרה".

פולקמן: "קרדיט סוויס היא ארוע חריג, של השקעה בה לבעל השליטה יש עניין מיוחד"

חנין: "מכח איזה דין אתה מנוע מלחלוק איתנו מידע כזה?"

יורם נוה: "קיבלנו ייעוץ משפטי והתבקשנו לא למסור מידע בנושא. לנוכח התחרות בשוק נקבעו כללי גילוי בנושאים אלו, אנחנו לא רוצים להימצא בחיסרון יחסי אל מול גופים אחרים. ההשקעות עוברות סדרה ארוכה של אישורים, ביקורת ודיווחים. ההשקעה הזו היא חריג קטן מכל אלפי ההשקעות שלנו, שנבחנות בקפידה".

פולקמן: "יכול להיות מצב שמגיעה לוועדת ההשקעות הצעת השקעה שהגורמים המקצועיים התנגדו לה?"

דורי: "התהליך הוא שרק מה שעובר פוזיטיבית את המדרג של קבלת ההחלטות - מגיע לוועדת ההשקעות".

כבל: "האם הלוויתם כספים לפישמן, הלוואה מתואמת, לפני 2011?"

יורם נוה: "רשות שוק ההון רשאית לבקש מאיתנו כל מידע ואנו נמסור לה אותו, גם נתונים היסטוריים. לגבי השקעות ספציפיות ביקשנו לא למסור מידע ולא נמסור. לאחרונה ראיתם דיווח בעיתון של עו"ד בנקל, של סך החובות של הקבוצה, ולא ראית את קבוצת כלל בין הנושים".

כבל: "על סמך מה החלטתם שלא לפרסם את זהות הלווים אצלכם? בעבר כל עמית היה יכול לקבל דבר כזה".

יורם נוה: "הוראות הגילוי הן על פי המדיניות שקובעת רשות שוק ההון לכל הגופים".

כבל: "אתם מציגים לעמיתים שלכם את האחוז הגבוה של הלוואות ג'אנק (אג"ח זבל) שלכם?"

דני נוה: "אני רוצה להזכיר לאדוני שהראינו בתחילת הדיון שהתשואות שלנו טובות ביחס לOECD".

חנין: "תשואות טובות זה מצוין, אבל זה לא המבחן היחיד, אלא לוודא שהפנסיות ישולמו לאנשים בסוף. באגרות ג'אנק יכול להיות שתהיה תשואה טובה בהתחלה אבל בעת משבר אנו נישבר יחד איתו".

יוסי דורי: "ראשית, אני חושב שיש טעות באמירה שיש השקעה מרובה באג"ח ג'אנק, ואנו לא רואים זאת כך אלא כהשקעות בסכון גבוה, שמטבע הדברים יש בו פוטציאל תשואה גבוהה ודרושה מקצועיות רבה כדי לדעת למצוא ולנצל  את זה. שיעור החשיפה שלנו לאג"ח בסיכון גבוה - מאוד נמוך".

כבל: "אני רואה שנתתם הלוואה לשתי עיריות בארץ - האם אתם יודעים מי אלה? אלו רמלה ויהוד. למה לעיריות אלה? האם בדקתם את היסטוריית פירעון ההלוואות של עיריות אלהי והאם הלקוחות שלכם מודעים הלשקעות האלה?"

יוסי דורי: "כלל ביטוח משקיעה ונותנת אשראי לעיריות בישראל הרבה מאוד שנים. איני רוצה להתייחס לעירייה כזו או אחרת, אבל יש לנו חשיפה לעיריות נוספות, שלאו דווקא הנפיקו אג"ח, ועד היום כל החשיפות, ללא יוצא מהכלל, הניבו תשואות טובות".

כבל: "האם אין חלוקת עבודה בשוק לפיה הבנקים נותנים אשראי ללווים איכותיים, כפי שהם והפיקוח על הבנקים מציגים זאת, ואתם הולכים לג'אנק?"

יורם נוה: "ראית שחלק הארי של הנכסים שלנו הוא בדירוג מאוד מאוד גבוה. חלק מההשקעות שאתם רואים, של השקעות לא מדורגות, הן גם מיזמי תשתיות שבשלב הראשוני לא ניתן לבחון אותם על פי דירוג חיצוני. לכן, הנתח של מה שאתם קוריאם לו אג"ח זבל קטן בהרבה ממה שאתם חושבים, ויש כאן את עניין הניהול של ההשקעה. הראינו יציבות של תשואות טובות לאורך עשור, כולל בזמן שני משברים משמעותיים בעולם ב-2008 וב-2011. בשעת משבר ראיתם איפה אנו עומדים".

נחמיאס ורבין: "כמה זה קריטי שהבנקים והמוסדיים מחזיקים מחזיקים ברוב חברות החיתום?"

גואטה: "השוק שלנו שוק קטן וריכוזי, ותהליכים של פיתוח השוק והרחבת התחרות היא משימה שלקחנו על עצמנו. תחום החיתום היה בתת הסדרה ואנחנו נערכים לה".

נחמיאס ורבין: "את חושבת שהחתמים יישאו באחריות משפטית כמו בארה"ב?"

גואטה: "כבר היום הם נושאים, אבל לא מגישים תביעות".

חנין: "בנק לאומי לא גילה עד 2011 על כך שמתנהלים נגדו חקירות בארה"ב. זה סיכון מהותי שעולה כסף, ודיווח שהיה צריך לתת אותו האם הרשות פתחה בחקירה על כך שלא היה דיווח".

גואטה: "הרשות מבצעת הרבה פעולות אבל אנחנו לא יכולים להתייחס לכך".

חנין: "למה זה סוד? ספרו שהציבור שלנו יהיה רגוע שאם הבנקים מעלימים מס בארה"ב לפחות רשות ניירות ערך מבקשת שייתן על כך את הדין".

גואטה: "יש כאן חובת סודיות שניתן להתיר אותה אך ורק בבית המשפט".

נחמיאס ורבין: "האם את מוטרדת מהעובדה שקרנות נאמנות מתחזות לקרנות סולידיות?"

גואטה: "אני לא מוטרדת. רמת הפיקוח מאוד אינטנסיבית וצמודה. רמת השקיפות בפעילות של הקרנות חסרת תקדים. זה מתחיל בשמות של הקרנות שנותנות אינפורמציה לגבי רמת הסיכון, טיב הנכסים ומדיניות ההשקעות. קרנות הנאמנות נמכרות על ידי היועצים, והייעוץ נתמך על ידי מערכות הדירוג שהבנקים מפעילים לטובת הציבור".

נחמיאס ורבין: "הבנקים יכולים לתת ייעוץ אוביקטיבי?"

גואטה: "מערך הייעוץ הבנקאי אמור להיות בלתי תלוי בניגוד לסוכני ביטוח אשר מתוגמלים על ידי ההפצה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#