פרוטוקול ישיבת הדירקטוריון של אגוד חושף: כך נבחר מנכ"ל בנק - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פרוטוקול ישיבת הדירקטוריון של אגוד חושף: כך נבחר מנכ"ל בנק

בין השותפים לגרעין השליטה בבנק אגוד נתגלעו ב-2006 חילוקי דעות בנוגע למינויו של חיים פרייליכמן למנכ"ל הבנק ■ אתמול הגיעו הצדדים לבית המשפט ■ השופט יהודה פרגו: "התרשמתי שמה שהניע את אליהו להגיש את התביעה היתה התחושה שפגעו בכבודו"

תגובות

>> אחד ההליכים הכמוסים והמעניינים ביותר נחשף אתמול במסגרת פסק דין שנתן שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, יהודה פרגו. בפסק הדין נדחתה תביעתו של שלמה אליהו שהוגשה ב-2006 נגד שותפיו לגרעין השליטה בבנק אגוד, ישעיהו לנדאו, דוד לובינסקי וזאב אבלס. בנק אגוד נמצא בשליטתם של אליהו (27%), משפחת לנדאו (כ-25%) ומשפחת לובינסקי (כ-15%).

עופר וקנין

אליהו טען בתביעתו כי לפי הסכם השליטה, היו מחויבים הצדדים למנות את מנכ"ל הבנק תוך שיתוף פעולה והסכמה פה אחד. אליהו, שהתנגד בזמנו למינויו של חיים פריילכמן למנכ"ל הבנק במקומו של המנכ"ל הפורש דב קוטלר, לא הצליח לקבל מבית המשפט צו מניעה נגד המהלך. אליהו, שגם מחזיק ב-10% מלאומי, כבר נמצא זמן רב בסכסוך עם שותפיו, ולפני כמה שנים עזב במחאה את דירקטוריון הבנק.

בפסק הדין מתח השופט ביקורת נוקבת על אליהו, באומרו: "התרשמתי שמה שהניע את שלמה אליהו להגיש את התביעה, היתה התחושה שפגעו בכבודו, כאשר לא נועצו בו טרם מינוי מנכ"ל חדש לבנק. מה שכנראה נעלם מעיניו, כי הדבר נעשה מנסיבות שהוא יצרן. לא התרשמתי שלמישהו מחברי הדירקטוריון היתה כוונה לפגוע בכבודו של שלמה אליהו, נהפוך הוא".

השופט מצטט בפסק הדין את ישיבת דירקטוריון הבנק שעסקה בהודעתו של קוטלר על רצונו לסיים את תפקידו. הישיבה התקיימה בתשעה במארס 2006. בפתח הישיבה הודיע קוטלר: "החלטתי ללכת לאתגר אחר, לנהל את חברת הנכסים של קרן מרקסטון". הדירקטורים הביעו תרעומת על עזיבתו את התפקיד בתוך זמן קצר. ישעיהו לנדאו הגיב: "אנחנו חיים בארץ דמוקרטית, לא ניתן לעצור רצונו של אדם. היה לי עם מר קוטלר קשר מאז שעבד בסניף תל אביב הראשי. כאשר אמרתי לו שאמליץ למנותו למנכ"ל, וכך היה לבסוף.

"כבעלי מניות היו לנו כל מיני תוכניות בבנק - ובנינו זאת על סמך זה שמר קוטלר הוא המנכ"ל. הגדלת הבנק, על ידי רכישת בנק אחר או בדרך אחרת, הסתמכה גם עליו. ההודעה של קוטלר נפלה עלי כרעם ביום בהיר. נדהמתי. שאלתי אם זו בעיה של שכר, ונעניתי שיש לו אתגר. גם לי יש אתגרים, ואתה קילקלת לי אותם. אם היית אומר שהציעו לך להיות מנכ"ל לאומי, לא הייתי עומד בדרכך. לא השארת לי אפשרות, לא התייעצת עמי, אלא הודעת שכבר סיכמת עם גורם אחר. מנכ"ל ברמה שלך לא אמור לנהוג כך, בעיקר כשידעת שאנו בעיצומן של תוכניות ושינויים בבנק, על סמך זה שאתה המנכ"ל. רצונו של אדם כבודו, אך נפגעתי אישית מהיחס שלך".

"מניעת זעזועים"

חרף ניסיונות השכנוע להותיר את קוטלר בתפקיד מנכ"ל הבנק הוא נשאר איתן בדעתו להתפטר, והדירקטורים הגיעו לכלל מסקנה שלא ניתן להשאירו בתפקיד ללא רצונו. לאחר שלנדאו וקוטלר עזבו, המשיך הדיון בישיבת הדירקטוריון ועסק במינויו של מנכ"ל חדש.

הדיקרטור החיצוני מיכאל הרצברג אמר: "אי אפשר להשאיר את הבנק בחוסר ודאות, ומחובתנו לוודא כי תהיה המשכיות ניהולית. גם אם ניתן לעמוד על המשך כהונת המנכ"ל עד תום תקופת החוזה, אני סבור כי מנכ"ל הנשאר בעל כורחו בתפקיד הוא 'ברווז צולע'".

מוטי קמחי

יו"ר הדירקטוריון אבלס אמר: "לפי ההסכם בין בעלי השליטה, החלטה על מינוי מנכ"ל מצריכה הסכמה הדדית בין בעלי השליטה. על רקע ניסיון העבר לגבי התנהלותו של מר אליהו, בכל הנוגע לבנק אגוד, הערכתם של שותפיו והערכתי שלי היתה שאליהו יתנגד למהלך. לאור החלטתו של קוטלר לפרוש, לא יכולנו להרשות לעצמנו מצב של היוותרות הבנק ללא מנכ"ל. זה הצריך פעולה מהירה ודיסקרטית בלי להתפשר על איכות המועמד".

בעוד יגאל לנדאו, בנו של ישעיהו לנדאו, עזב אף הוא את חדר הישיבות, המשיך אבלס בסקירה: "היה גם צורך ביצירת רצף על מנת למנוע זעזועים בבנק, הן בתחום יחסי העבודה והן בתחום שוק ההון, במיוחד על רקע התקופה הקצרה שבה קוטלר היה בבנק וההודעה המפתיעה על פרישתו, ולכן נעשו ניסיונות לשוחח עמו (שלמה אליהו, ה"ר) טלפונית לחו"ל. ואולם אלה לא צלחו, שכן נמסר שהוא כרגע נמצא בטיסה לחו"ל. עם זאת, התקיימה שיחה טלפונית בין ישעיהו לנדאו ומנור לבין בנו של אליהו, ובה נמסרו לו הפרטים, והוא התבקש לגרום לכך שאביו ייצור קשר מיידי עם ה"ה לנדאו ומנור. בנו הבטיח שיפעל על מנת שאביו יצור קשר מיידי עם נחיתתו שאמורה להיות בשעה 12:30".

הדירקטור החיצוני, עוזי ורדי-זר, הציע: "בנסיבות אלה כדאי שההחלטה תתקבל רק לאחר שישוחחו איתו". אבלס ביקש להאיץ את קבלת ההחלטה על מינוי המנכ"ל המחליף: "קיימת בעייתיות להתלות את ההחלטה בקרות אירוע כגון שיחה, שכן עלול להיות מצב שבו לא תקוים השיחה, ועל רקע העובדה שמעגל האנשים שיודעים על פרישת קוטלר ועל הכוונה למנות את פריילכמן, מתרחב ועלול להיוודע לעיתונות לפני קבלת החלטה. עלולים להיגרם נזקים שאותם ניסינו למנוע".

ורדי-זר המליץ שההחלטה תתקבל ותיכנס לתוקפה בשעה 15:00. אבלס הסכים לפתרון זה. ואולם, בעוד ישיבת הדירקטוריון מתארכת, נקרא אבלס אל מחוץ לאולם הישיבות. הוא חזר אל הנוכחים, ולפי פרוטוקול הישיבה, הודיע להם: "קיבלתי הודעה מדובר הבנק שעיתונאי מאתר אינטרנט הודיע לו שהם עומדים לפרסם ידיעה באינטרנט שלפיה, פרייליכמן עומד להתמנות למנכ"ל בנק אגוד. בנסיבות אלה יש לקבל החלטה מיידית ולדווח עליה בתום הישיבה".

"זה אמור לגרום נזק עצום לבנק, שפתאום מנכ"ל מודיע שהוא פורש, אין מי שימלא את מקומו. זה דבר עדין מאוד. יש לנו קליינטים. זה יכול היה לגרום לאסון לבנק", הסביר לנדאו.

השופט פרגו צידד בהחלטת אבלס להצביע על מינוי מנכ"ל חדש ולהודיע על כך לציבור. "לנוכח המידע שעתיד היה להתפרסם, לא היה מנוס אלא להמשיך בדיון על מינוי מנכ"ל חדש ותנאי העסקתו ולקבל החלטה בנדון", בפרוטוקול הישיבה נכתב כי החלטת הדירקטוריון התקבלה פה אחד "למנות את מר פריילכמן למנכ"ל במקום ד. קוטלר". השופט קבע: "ההחלטה מנעה נזק מיותר לבנק ולבעלי המניות, ובהם 'בעלי השליטה', נזק שיכול היה להיגרם עקב התפטרות מנכ"ל והאי ודאות באשר לזהותו של המנכ"ל המחליף". אבלס ובנק אגוד יוצגו על ידי שוקי חורש וערן בצלאל ממשרד ש. הורוביץ. ישעיהו לנדאו ודוד לובינסקי אחזקות יוצגו באמצעות עו"ד ד"ר גיל אוריון ומיטל בן בסט ממשרד פישר, בכר, חן, וול, אוריון. שלמה אליהו יוצג על ידי עו"ד משה שחל.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#