הבנקים ניצלו את עליית הריבית להגדלת הרווח - על חשבון הציבור - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הבנקים ניצלו את עליית הריבית להגדלת הרווח - על חשבון הציבור

נוצר מצב מעוות: כיצד ייתכן שההלוואות התייקרו - אך מהצד השני ריבית הזכות לא עולה במידה שווה

תגובות
מימין לשמאל: אלדד פרשר, אריק פינטו, רקפת רוסק-עמינח, לילך אשר-טופילסקי וסמדר ברבר צדיק
תומר אפלבאום, ניצן זוהר/דוברות,רון קדמי,עופר וקנין, מוטי מילרוד מוטי מילרוד

בנק ישראל העלה באחרונה את הריבית במשק ב-0.15%, לרמה של 0.25%, לאחר יותר משבע שנים ללא העלאות ריבית. בשנים שקדמו לעליית הריבית עברו מגזרים שונים בהם סחר, תעופה, מלונות ותחבורה, תמורות רבות בגישתם ללקוחות. הדבר בא לידי ביטוי ברמת השקיפות, השירות - ובעיקר בהצעת ערך הגונה יותר ללקוח הקצה.

במגזר הבנקאות, מסתבר, תמורות אלו לא חילחלו לציבור הצרכנים, ותפישת הבנקים כלפי הלקוחות לא השתנתה. אף אחת מהתמורות האמורות לא גרמה לשינוי במודל של רווחי הבנקים על חשבון הציבור,

כולנו התרגלנו למצב שבו הריבית על הפיקדונות או החסכונות שלנו בבנקים שואפת לאפס. בעולם הוגן, עליית הריבית היתה משפיעה באופן שווה גם על הריבית שהבנק משלם לנו על הפיקדונות שלנו - וגם על הריבית שהבנק גובה מההלוואות שהוא נותן לנו. הגיוני שכאשר מחיר הכסף, המשמש את הבנקים לאשראי, עולה - הדבר יוביל להעלאת ריביות הזכות בהתאם. אם כך, מדוע אין השפעה דומה על הריבית שהבנק משלם לציבור עבור הפיקדונות?

כנראה שהיגיון לחוד ורווחי הבנקים לחוד. רווחיהם של חמשת הבנקים הגדולים ב-2017, כתוצאה מפעילות מול משקי בית ועסקים בישראל, הסתכמו ביותר מ-9 מיליארד שקל. הפיתוי להגדלת הרווחים רק עולה והמספרים מדברים בעד עצמם. יתרת האשראי הבנקאי למשקי הבית (לדיור ולא לדיור) נכון למועד זה היתה כ-470 מיליארד שקל. פיקדונות הציבור (לא רק משקי בית) בחמשת הבנקים הגדולים הסתכמו ב-1.1 טריליון שקל, מהם 520 מיליארד שקל היו שייכים למשקי הבית.

בהודעה לציבור מה-27 בנובמבר מיהרו הבנקים להכריז, עוד בערב העלאת הריבית, על ייקור העלויות של מסגרות האשראי והעו"ש, בהתאם ובאופן מלא לעליית הריבית של בנק ישראל (0.15%). העלאה זו נכנסה לתוקף שלושה ימים מאוחר יותר. מדובר בעליית מחירים עבור כל האוכלוסיות ובכל המסלולים (כולל סטודנטים וחיילים) למשקי הבית ולעסקים קטנים, עד לרמת ריבית מתואמת של 14.03%, במקרה של חריגה ממסגרת אשראי - כשהריביות על מסגרות בחשבון משכורת (הנפוץ ביותר) נעות בין 8.51% במדרגת המסגרת הראשונה ועד 14.03%. עד כה, לא התקבלה כל התייחסות מצד הבנקים לעלייה בריבית שהבנק ישלם לנו עבור הפיקדונות.

ההשערה שהוכיחה את עצמה בעליית הריבית בשנה האחרונה בארה"ב, ובאה לידי ביטוי גם בהעלאת הריבית בחודש שעבר בישראל, היא שככל שהריבית תעלה, המרווחים של הבנקים יגדלו על חשבון החוסכים והמפקידים בחשבונות הבנק.

אף שנראה כי העלאת הריבית יחסית זניחה, במצטבר מדובר בסכום נאה מאוד - כ-750 מיליון שקל שהתקבלו מעלייה של 0.15% בריביות, שיצטרפו ישירות לרווחי הבנקים. סכום זה, נכון שיועבר באופן מלא וישיר לציבור המפקידים, שהרי זה הכסף שהציבור העביר ומשמש למתן אשראי על ידי הבנק. ועדיין לא הזכרנו את הפער בין ריבית החובה לריבית הזכות, שהוא גם ככה אסטרונומי.

עליית הריבית אינה יכולה להיות דיפרנציאלית, זה מצב מעוות. כיצד ייתכן שההלוואות התייקרו - אך מהצד השני ריבית הזכות על החסכונות לא עולה במידה שווה, כפי שהיה אמור להיות כתוצאה מעליית הריבית?

התנהלות זו מאפיינת את המוסדות הפיננסיים המסורתיים, שעיקר המוטיבציה שלהם היא להגדיל את רווחיהם של בעלי המניות בלבד. המשך התנהלות זו יגביר את תחושת הסלידה מהבנקים ויעצים את הרלוונטיות של פלטפורמות ההשקעה האלטרנטיביות הפועלות בשקיפות ובהוגנות. בבנקאות החדשה, עליית הריבית משפיעה על הצרכן הסופי באופן שווה, הן בהלוואות והן בחסכונות. חלוקת הכסף שוויונית ושקופה לטובת הציבור.

הכותב הוא מייסד טריא שירותים פיננסיים, פלטפורמה להשקעות חברתיות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#