מנכ"ל אדירה: "מתי הגז יזרום? אולי ב-2014" - חיפושי גז ונפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מנכ"ל אדירה: "מתי הגז יזרום? אולי ב-2014"

חזי קוגלר בראיון ל-TheMarker לקראת ההנפקה בתל אביב: "אנחנו שמים את הדגש על נפט, ורוצים לספק רק לישראל"

4תגובות

ב-2008 הגיעה קבוצת משקיעים יהודים מקנדה למשרד התשתיות ונפגשה עם מנכ"ל המשרד דאז עו"ד חזי קוגלר. הקנדים התעניינו באפשרויות השקעה בתחום חיפושי הגז והנפט בישראל והגישו בסופו של דבר בקשה לקבלת רישיון חיפושים בעמק החולה, שם הם שמעו שאפשר אולי למצוא גז בעומקים של 1,000-1,200 מטר מתחת לפני האדמה. אלה היו הימים של לפני תגליות הגז הגדולות בים התיכון הישראלי, כשאסדת הקידוח שהיתה אמורה להגיע לקידוח תמר התעכבה.

שלוש שנים חלפו, והחברה הקנדית, אדירה שמה, העתיקה את מטה החברה לבורסה ברמת גן, גייסה עובדים ושכרה את קוגלר שיעמוד בראשה. עכשיו, אדירה מתכננת הנפקה בבורסה המקומית בתל אביב, ייתכן שכבר בחודש הבא. "אני דווקא לא זוכר את הפגישה", אומר קוגלר בראיון ל-TheMarker לכבוד ההנפקה המתוכננת. "אני זוכר רק מי שמשאיר עלי רושם חזק או שמנדנד לי, אבל הם אומרים שדווקא עזרתי להם".

"ציונות מהולה בעסקים"

גם למי שעוקב אחר ההתפתחויות בענף חיפושי הגז והנפט הישראלי, אדירה היא חברה לא ממש מוכרת. מדובר בחברה קנדית הנסחרת בבורסת טורונטו, רחוק מהמסחר הער במניות החברות הדומות לה בתל אביב. בשנה האחרונה החלה אדירה אט-אט לשתף פעולה עם גופים מקומיים ולהיחשף לציבור הישראלי. היא הכניסה משקיעים ישראלים, בראשם אלי ברקת מבעלי בית ההשקעות דש איפקס, הפכה לשותפה של מודיעין שבשליטת צחי סולטן ונוחי דנקנר, וגייסה את קוגלר כמנכ"ל.

"אדירה היא סיפור של ציונות מהולה בעסקים", מסביר קוגלר את כניסתם של המשקיעים הקנדים לתחום חיפושי הגז והנפט הישראלי ב-2008, כאשר התחום עוד היה בחיתוליו. "החברה התחילה עם שלושה יהודים מבוססים ממוצא דרום אפריקאי, בראשם דניס בני (Dennis Bennie), לשעבר ראש הקהילה היהודית בקנדה ומי שנחשב גורו בתעשיית ההיי-טק הקנדית", מספר קוגלר. בני הוא המייסד והמנכ"ל בפועל של קרן ההון סיכון הקנדית XDL, ומשמש יו"ר אדירה.

קוגלר פרש מתפקידו במשרד התשתיות לפני כשנתיים, ועסק מאז בתחום האנרגיה הסולארית. קוגלר נודע כאחד המנכ"לים הריכוזיים במשרדי הממשלה - מי שהיה מעורב בגיבוש תוכניות מקרו, אבל בה בעת גער בקבלני צנרת שהתמהמהו בעבודתם. בתקופתו במשרד הוא הצליח לאשר תמריצים לייצור עצמי של חשמל סולארי ותוכנית לקידום אנרגיות מתחדשות.

עם זאת, קוגלר לא הצליח לסייע בביצוע הרפורמה בחברה החשמל. בתקופתו במשרד התשתיות גם נכשלו המגעים בנוגע למאגרי הגז של BG וכבר אז התעוררו הבעיות בהזרמות הגז ממצרים.

לאדירה הגיע ביוני 2011, שנתיים לאחר שסיים את תפקידו במשרד, כך שקשה לטעון נגדו בנושא תקופת צינון נדרשת. כחלק מתפקידו החדש באדירה קיבל קוגלר כ-2.3 מיליון אופציות למימוש במחיר של 50 סנט למניה (המניה נסחרת כיום במחיר של 47 סנט למניה, לאחר שנחתכה כמעט בחצי ממארס האחרון). שמו הוזכר באחרונה כאחד המתמודדים לתפקיד יו"ר רשות החשמל הנכנס, במקומו של אמנון שפירה.

מחפשים במים רדודים

בדצמבר האחרון השלימה אדירה גיוס פרטי של 11 מיליון דולר והחלה להיסחר בבורסה הקנדית (TSX) בסימול ADL. מאז רשמה המניה זינוקים וירידות חדות, ובסיכום שבעת חודשי המסחר איבדה 12% משוויה, בעוד המדד הקנדי עלה קלות ב-0.6% באותה תקופה.

השווי לפיו תנסה אדירה להנפיק בתל אביב עדיין לא נקבע, אבל אדירה נסחרת בשווי שוק של 50 מיליון דולר קנדי (כ-180 מיליון שקל). החברה, שגייסה בסך הכל 20 מיליון דולר, תזדקק ל-60-70 מיליון דולר נוספים כדי לממן את פעילותה בעתיד.

וקנין עופר

שלושת המייסדים הקנדים - בני; אלן פרידמן, סגן נשיא לפיתוח עסקי, המשמשים גם כדירקטורים בחברות חיפושי זהב קטנות בקנדה ובדרום אפריקה, ואלן דיאמונד, המנכ"ל הקודם, שלאחר שסיים את תפקידו מנהל הליכים משפטיים כנגד החברה - מחזיקים ב-17% מהחברה. מלבדם, בעלי המניות העיקריים באדירה הם קבוצת BRM של ברקת (10%) שהשקיעה 4 מיליון דולר בחברה (BRM מחזיקה כאמור בדש איפקס, המשמש בנק ההשקעות של אדירה), וקרן ההשקעות הפרטית קוואנטום פרטנרס, השייכת לקבוצת קרנות הגידור ג'ורג' סורוס פאנד מנג'מנט, שהשקיעה 6.5 מיליון דולר בפברואר האחרון (10%).

בעלי מניות מוכרים נוספים באדירה: חברת הקידוחים הבורסאית לפידות של יעקב לוקסנבורג (0.5%); בית ההשקעות הלמן-אלדובי שמחזיק גם בשותפות החיפושים הנסחרת בתל אביב הזדמנות ישראלית (2%), וחברת החיפושים הקנדית בראונסטון (BrownStone, סימול: BWN.TSX) הנסחרת בקנדה לפי שווי שוק של 108 מיליון דולר קנדי (כ-3.5%).

לפי הפרסומים האחרונים, אדירה מחזיקה ברישיונות גבריאלה (30%), יצחק (100%) ושמואל (38%) הנמצאים במים רדודים בים התיכון, וברישיון היבשתי איתן בעמק החולה (100%). בנוסף לאדירה זכויות המאפשרות לה להפוך לשותפה ברישיונות הימיים שרה ומירה, בשיעור של 5%, המוחזקים כיום אצל מפעילת הקידוח GGR, שמחזיקה 10% משני הרישיונות, תמורת מימון חלקה בעלויות הקידוחים שאמורים להתבצע במקום.

דבר שמעטים בלבד ידעו עד כה, הוא שלבראונסטון יש זכות להחזיק 15% מכל רישיון בו מחזיקה אדירה, על חשבון האחוזים שלה. כך שלמעשה מחזיקה אדירה ב-15% בגבריאלה וב-85% ביצחק ואיתן. קוגלר אומר כי יו"ר בראונסטון מכהן כדירקטור באדירה: "איש עם מעמד בתחום החיפושים ואחד המובילים בקנדה בהשקעות בנפט, גז, יהלומים וזהב".

"כמו בסעודיה"

אדירה קיבלה את רישיון איתן בעמק החולה באפריל 2008. קוגלר: "באותו זמן הגיעה האסדה סוף-סוף לתמר, הקידוח היה מוצלח והשאר היסטוריה - כולם התחילו לבקש רישיונות בים. גם אדירה החליטה להסתכל על מה שפנוי והחלה להעסיק אנשי מקצוע ישראלים, כמו הגיאולוג משה פוליטי".

בהמלצתו של פוליטי, אדירה ביקשה וקיבלה בהמשך את רישיון גבריאלה הימי הנמצא 20 ק"מ מול חופי תל אביב וראשון לציון; רישיון גבריאלה גובל מדרום ברישיון שמן, שבשליטת חיים לייבוביץ', ג'קי בן זקן ואברהם נניקשווילי.

בגבריאלה, שמאוחר יותר מכרה אדירה 70% ממנו למודיעין של סולטן ודנקנר, נמצאת באר הנפט הנטושה ים-יפו 1. בעבר, גבריאלה נקראה רישיון מד תל אביב ושמן - רישיון מד אשדוד, שבו נמצאת גם הבאר הנטושה ים 3. שני אלה ריכזו עניין רב בשנות ה-90, כשמשקיעים נלהבים המתינו על הגבעות בציפייה שתבקע להבה מתוך אסדת הקידוח.

"שתי הבארות מגיעות לאותו מבנה גיאולוגי (לא אותו מאגר, אותו מבנה גיאולוגי גדול - ל"ז), מאותה תקופה ושכבות קרקע - היורה. אותו מבנה גיאולוגי מגיע עד חלץ בדרום וזוהר בערד", מסביר קוגלר.

מד אשדוד ננטש לאחר שהצליח להפיק 800 חביות ביום ונמצא לא כלכלי. מד תל אביב הצליח להפיק רק 500 חביות ביום, וננטש מסיבה דומה.

הגשתם בקשה לרישיון גבריאלה ביולי 2009. אם אתם מאמינים במבנה הגיאולוגי, למה לא ניסיתם להתמודד על מד אשדוד חצי שנה מאוחר יותר? הרי הצליחו להפיק בו כמות גדולה יותר של נפט מאותה שכבה.

"אני לא יודע מה היו השיקולים אז. פרוספקטים (מטרות שעשויות להכיל גז או נפט - ל"ז) כאלה הם לא פשוטים. האסטרטגיה היא לא להתרכז במקום אחד ספציפי, אלא לפזר סיכונים. אז אדירה מצאה את יצחק בצפון, גבריאלה במרכז, ושמואל בדרום - כשלכל אחד יש את הגישה הגיאולוגית הייחודית שלו.

"באר ים-יפו נמצאת במים רדודים, עד 100 מטר. זה משנה את האסטרטגיה של האסדה, שהיא הרבה פחות יקרה לעומת אסדות המים העמוקים שקודחות בתמר ובלווייתן. בהנחה שבתוך המבנה יש פרוספקטים אמיתיים, אז תוכנית הקידוח הופכת להיות תוכנית קלאסית והאסדה תעבור ותבצע כמה קידוחים, אחד אחרי השני".

אתם חוזרים לבאר שבעבר הושקעו בה כספים וההפקה ממנה לא היתה כלכלית. מה השתנה?

"זה היה בתחילת שנות ה-90. היה שפע של נפט בעולם ומחיר חבית נפט היה 20 דולר. הם הפיקו 500 חביות ביום באיכות גבוהה מאוד, סוויט קרוד, כמו בסעודיה - אבל במחירים של אז זה לא היה כלכלי. בנוסף, באותם ימים השתוללה האינתיפאדה".

"חייבים להתחיל לקדוח עד סוף 2012"

באפריל 2010 קיבלה אדירה רישיון ימי נוסף, הצמוד לגבריאלה מצפון - יצחק, המשתרע מנתניה ועד חדרה. בשנות ה-70 התבצע במקום קידוח דלתא 1, שגילה סימני נפט, אבל לדברי קוגלר הקודחים הגיעו רק עד עומק של 4,200 מטר, כששכבת היורה מתחילה בעומק 4,700 מטר. כעת, אדירה תנסה להשלים את המלאכה ולהגיע עמוק יותר.

אז אתם מחפשים בעיקר נפט וגז טבעי הוא רק מטרה משנית?

"הדגש הוא על הנפט. אנחנו מאמינים שיש נפט, אבל מחפשים גם גז. אם יקרה מה שאנחנו חושבים, מקווים ומעריכים - זה למעשה יכול לגאול את ישראל מהצורך לייבא נפט למשך שנים רבות. זה חלק מהמנטליות של הקנדים. הם יודעים לעבוד וקשורים בעסקים האלה.

"אנחנו שמים את הדגש על הנפט, ולא מעוניינים לספק לשום מקום אחר חוץ מישראל. יש לנו גם קרבה לתשתיות, כך שנוכל לעשות את זה בקלות. ישראל צורכת 10 מיליון טונה נפט בשנה ואנחנו מאמינים שביכולתנו לסםק חלק משמעותי מהצריכה".

מהי תוכנית העבודה שלכם?

"בגבריאלה ויצחק סיימנו את הסקרים התלת-מימדיים כבר לפני שבעה חודשים. החלטנו לעבוד בשני ערוצים במקביל. הנתונים הועברו לגוסטבסון (חברת ייעוץ בינלאומית המשמשת את רוב הקידוחים הימיים בישראל - ל"ז), שתסיים את העיבוד עד אוקטובר. במקביל, אנחנו מפענחים את הנתונים פה אצלנו, וזה דבר שלא קורה בחברות ישראליות אחרות. אנחנו מאפיינים את הנתונים ומתווכחים עליהם".

ראינו באחרונה שהשותפות בשרה ומירה חתמו על חוזה עם אסדת קידוח, עוד לפני קבלת הנתונים הסיסמיים הסופיים. גם אתם כבר חתמתם עם אסדה?

"אני לא רוצה לחלק ציונים, אבל אני מאמין בעבודה מסודרת. אנחנו מתכננים לבצע שלושה קידוחים בגבריאלה, שמואל ויצחק, אם כי יכול להיות שיהיו גם יותר. אנחנו חייבים להתחיל לקדוח עד סוף 2012, אבל מה שהכי חשוב לנו זה לעשות את העבודה כמו שצריך. אנחנו לא במירוץ המטורף של מי ישכנע את חברת החשמל לקנות ממנו כמה טיפות של גז טבעי".

קוגלר רומז בדבריו לכוונתן המוצהרת של השותפות בשרה ומירה להתחרות בתמר, אם אכן יימצא גז ברישיונות שלהן. תמר אמורה להתחיל לספק גז לישראל ב-2013. שרה ומירה כבר הודיעו בעבר שגם הן ינסו לעמוד בלוח הזמנים, כדי לזכות בהקלות המיסוי שמבטיחה המדינה למי שיעשה כן, באמצעות אוניות מגזזות שיהפכו את הגז הטבעי לנוזלי.

אבל לקוגלר קשה להאמין שזה יקרה: "כדי שגז יזרום צריך את התנאי הבסיסי - צינור שיחבר את המאגר למערכות ההולכה. אני לא רואה שמישהו מניח צינור ועובד על זה. להערכתי, לא יהיה גז ב-2013, אולי ב-2014. בנוגע לדיבורים על האוניות המשוכללות, חשוב לזכור שהן מתאימות לכמות גז מצומצמת מאוד, 1-2 BCM לשנה, והמחירים שלהן מטורפים".

כמה פרוספקטים קיימים ברישיונות שלכם?

"בשמואל מתבצע עכשיו סקר תלת-מימדי ואני מעריך שיש בו יותר מפרוספקט אחד. בגבריאלה אני מאמין שזה יהיה פרוספקט אחד, וגם ביצחק. כולם בעומקים של 5,000-6,000 מטר מתחת לפני הקרקע. מעריכים שיש אצלנו כמויות נפט מסחריות משמעותיות, וגם גז.

"אנחנו מחפשים במים רדודים ולא עמוקים, מכיוון שבגבולות המים הטריטוריאליים של ישראל, ולא הכלכליים, הרבה פחות קשה. אני מכיר מה זה ליצור יש מאין בישראל, אני יודע איך להזיז דברים. תוכניות הקידוח אמנם מורכבות - אבל הרבה פחות מקידוחי מים עמוקים".

"אף אחד לא נבהל"

הזכרת מים טריטוריאליים וכלכליים. מה דעתך על המחלוקת עם לבנון בנוגע לגבולות הללו?

"הטיעון שלהם הוא שטות גמורה. לבנון בעצמה הסכימה לקו לפני שנים. מחלקים כבר רישיונות והתגלית הגדולה בלווייתן הכריחה את ישראל לעגן את הגבולות שלה, והיא עשתה את זה כדת וכדין. זו עבודה שנעשתה כשאני הייתי בתפקיד וכל הכבוד לשר שהוציא את זה לפועל וחתם עם קפריסין בשנה שעברה על גבולות המים. אני בטוח שיזרקו את לבנון מכל המדרגות. אני לא הייתי מהסס להיכנס לחיפושים באזור מהסיבה הזאת".

מה דעתך על מסקנות ועדת ששינסקי להעלאת נתח המדינה בהכנסות הגז והנפט?

"אני לא אוהב את כל השיטה, אבל יכול להבין שפוליטיקאים מתנהלים בצורה פופוליסטית - זה מזכה אותם בקולות. הטענה היתה לגיטימית, אבל לדעתי זה לא היה לגיטימי לשנות את הכללים.

"טוב שלפחות באופן חלקי הם החריגו את תמר. כמה גופים תפסו טרמפ על הדבר הזה, אבל בסופו של דבר צריך להגיד שיצא מאוזן. אנחנו עובדים עם בנקים זרים ואנליסטים. אף אחד לא נבהל מזה. עובדה שגייסנו כסף מאז, וממשיכים לגייס".

ליאור זנו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#