לראשונה אחרי שבע שנים וחצי: בנק ישראל העלה את הריבית במשק ל-0.25%

ההעלאה תיכנס לתוקף ביום חמישי הקרוב, לאחר כמעט 4 שנים של קיפאון בריבית ברמה של 0.1% ■ הוועדה המוניטרית לא התייעצה עם הנגיד המיועד, פרופ' אמיר ירון, לפני קבלת ההחלטה

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נדין בודו טרכטנברג
נדין בודו טרכטנברגצילום: אייל טואג

בנק ישראל החליט להעלות את הריבית במשק ל-0.25%, לאחר יותר משלוש שנים וחצי שבהן החזיק אותה ברמתה הנמוכה ביותר מעולם, 0.1%.

הוועדה המוניטרית בבנק קיבלה את ההחלטה היום (שני), לאחר שהכינה את הציבור לקראתה במשך כמה חודשים - אבל גם לאחר שבשבועות האחרונים, הועלתה השאלה אם חלון ההזדמנויות להעלאת הריבית לא נסגר. כלכלנים מסויימים הביעו חשש כי פניו של המשק להאטה, וכי העלאת ריבית כעת תחריף את המגמה.

העלאת הריבית תיכנס לתוקף בפועל ביום חמישי הקרוב. החלטת הריבית הבאה תתקבל ב-7 בינואר.

לפי ההודעה שפירסם בנק ישראל, "גם לאחר העלאת הריבית ב-0.15 נקודות אחוז, המדיניות המוניטרית היא מרחיבה, ותמשיך לתמוך בהשגת יעדי המדיניות. הוועדה מעריכה שתוואי העלאת הריבית בעתיד יהיה הדרגתי וזהיר".

הוועדה המוניטרית מנמקת את העלאת הריבית בהתייצבות האינפלציה בתוך טווח היעד (1%-3% בשנה), וטוענת כי הסיכון העיקרי להמשך התבססות האינפלציה בו הוא האפשרות של ייסוף חד בשקל. על פי בנק ישראל, "הירידה החדה שחלה בשבועות האחרונים במחירי הנפט עשויה לקזז את הגורמים התומכים באינפלציה, אך השפעתה על 'המדדים המנוכים' (כגון האינפלציה בניכוי האנרגיה; א"ו) תהיה מוגבלת".

בחודשים האחרונים העריכו בוועדה המוניטרית כי ההאטה שנרשמה בצמיחת המשק ברבעון השני של 2018 היתה זמנית, אבל כעת מעריכים שם כי "המשק מתכנס לקצב הצמיחה הפוטנציאלי. ברבעונים השני והשלישי חלה האטה מסויימת בקצב הצמיחה של המשק". עם זאת, מוסיפים בבנק ישראל, "האינדיקטורים השוטפים לפעילות תומכים בהערכה שהמשק מצוי בתעסוקה מלאה, ובפרט, נתוני שוק העבודה ההדוק מצביעים על רמה גבוהה של הביקושים".

שיעור האבטלה, אומרים בבנק ישראל, נותר נמוך מאוד, אף כי "מסתמנת התמתנות בשיעורי ההשתתפות והתעסוקה מהרמה הגבוהה שאליה הגיעו". העלייה בשכר נמשכת, "בהובלת עלייה חדה יחסית במגזר העסקי, המקיפה מגוון ענפים ואת כל רמות השכר".

לגבי שוק הדיור, מציינת הוועדה כי המחירים בו התייצבו בחודשים האחרונים, וכן מסתמנת התייצבות במספר העסקות ובסכום המשכנתאות החדשות, לצד עלייה קלה בריבית המשכנתאות.

ממלאת מקום הנגידה, ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, בהתייחסות להחלטת הריביתקרדיט: עמוד היוטיוב של בנק ישראל

הוועדה לא התייעצה עם הנגיד המיועד

בשיחת ועידה עם עיתונאים לאחר פרסום החלטת הריבית אמרה הנגידה בפועל, ד"ר נדין בודו-טרכטנברג: "הוועדה המוניטרית התכנסה לדיונים ארוכים, עמוקים ורחבים כדי להעריך את מצב המשק, והחליטה על המדיניות המוניטרית המתאימה לו. מצאנו שהתנאים בשלו לעליית ריבית ל-0.25%. השינוי מ-0.1% ל-0.25% הוא קטן, אבל בכל זאת ההחלטה משמעותית, מכיוון שהיא באה לאחר כמעט ארבע שנים של ריבית קבועה.

"האינפלציה כבר חזרה לתחום היעד של 1%-3% לפני כמה חודשים, אבל נשארה ברמה מאוד נמוכה (1.2%), ולכן הוועדה רצתה להיות בטוחה שהיא אכן התייצבה בתוך תחום היעד. זו הסיבה לכך שההחלטה התקבלה עכשיו ולא בעבר.

"לגבי הפעילות הכלכלית – ברבעונים האחרונים נרשמה צמיחה יחסית נמוכה, אבל אם מסתכלים על האינדיקטורים של אוקטובר, כמו המדד המשולב למצב המשק, מדדי הסנטימנט למיניהם (אמון הצרכנים והעסקים), ובמיוחד הנתונים משוק העבודה – שיעור האבטלה נמוך מאוד וגם העלייה בשכר, הכוללת כמעט את כל ענפי המשק וכל רמות השכר – אנו סבורים שהצמיחה במשק ממשיכה בקצב נאה".

הנגידה בפועל סירבה להתחייב להעלאות ריבית נוספות, ואמרה כי "כשאנו מביטים על סביבת האינפלציה, ההתפתחויות במשק, ומביטים לעתיד – רואים שתהליך הנורמליזציה של העלאת הריבית יהיה הדרגתי וזהיר".

בודו-טרכטנברג הוסיפה כי אינה מוכנה לתת תחזיות באשר לשינויים בשער החליפין של השקל, אבל ציינה כי "ייתכן שתהיה תנודתיות בשער החליפין שתשפיע על האינפלציה, וזה הסיכון המרכזי להמשך התבססות של האינפלציה בטווח היעד. אנו מצפים לתנודתיות, אבל לא לשינוי מגמה".

לדברי הנגידה בפועל, הוועדה המוניטרית לא התייעצה עם הנגיד המיועד, פרופ' אמיר ירון, לפני קבלת ההחלטה. לדבריה, בנק ישראל יצר עמו קשר עם פרסום ההחלטה כדי לעדכן אותו עליה – אבל הוא כבר היה מודע להחלטה, מכיוון שעקב אחרי הפרסום.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker