שחיתות, אינפלציה ואמא רוסיה: אוקראינה מתקשה להתייצב

אוקראינה היא אחת היצואניות הגדולות של פלדה, מתכות ודגנים אך התעשייה הכבדה זוללת אנרגיה בהיקפים גדולים ■ יכולת הניצול הנמוכה של אנרגיה מאלצת את אוקראינה להסתמך כמעט לגמרי על שכנותיה, ובעיקר על רוסיה, למקורות אנרגיה כמו גז ■ למרות כלכלה שהשכילה לצאת מחוזקת מהמשבר העולמי, השחיתות, האינפלציה ויחסים סבוכים עם רוסיה מקשים על אוקראינה להפוך לאחת המדינות החזקות בעולם

מאז התפרקותה של ברה"מ וקבלת העצמאות ב-1991, היתה אוקראינה במרכז המאבק על השפעה פוליטית בזירה הפוסט-קומוניסטית. זוהי אחת המדינות הגדולות ביותר ביבשת אירופה, ואדמותיה של אוקראינה הן בין הטובות בעולם לחקלאות: המדינה יושבת על כשליש מסך השטח הגלובלי של "האדמה השחורה", סוג מיוחד של קרקע עשיר מאוד בחומרים מזינים. נתון זה הוא שהפך את אוקראינה ליצרנית של יותר מרבע מסך התוצרת החקלאית של כלל מדינות ברית המועצות והעניק לה את הכינוי "האסם של ברית המועצות". היום מבטיחה אוקראינה להפוך ל"אסם של אירופה".

פרט לחשיבותה הכלכלית למסחר בינלאומי בזכות השוק הפנימי הגדול והתוסס, וכן להיקפי היצוא הגדולים של הסחורות החיוניות למדינות אירופה, אוקראינה משמשת גם כמוקד מעבר לגז טבעי מרוסיה, שבו תלויים חלקים גדולים מאוכלוסיית אירופה. מבחינה גיאופוליטית, אוקראינה היא השער של רוסיה לאירופה, כש-85% מסך יצוא הגז הרוסי לאירופה עובר דרך אוקראינה.

יחסי שנאה-אהבה עם השכנה הגדולה

לאחר קבלת העצמאות, חוותה אוקראינה משבר כלכלי קשה וממושך, שהתבטא בנפילה בתמ"ג (ב-1999 ירד התמ"ג לכ-40% ממה שהיה ב-1990) ובהיפר-אינפלציה. לקראת סוף שנות ה-90 הצליחה אוקראינה לייצב את הכלכלה ואת המחירים, ומשנת 2000 רשמה צמיחה כלכלית מהירה של 7% בממוצע לשנה. הצמיחה הובלה על ידי היצוא התעשייתי: מגזר התעשייה רשם בשנים אלה שיעורי צמיחה של יותר מ-10% לשנה.

לעומת השיפור הכלכלי, בזירה החברתית והפוליטית המצב המשיך להיות גרוע, שכן מאז הכרזת העצמאות התאפיינה אוקראינה ברמת שחיתות משמעותית, כולל בדרגי השלטון הגבוהים ביותר, דיכוי האופוזיציה ובחירות בלתי תקינות. בנוסף בעיה דמוגרפית ופוליטית ישנה העיבה על יכולתה של אוקראינה להפוך לאחת המדינות החזקות: אזור מזרח אוקראינה מאוכלס ברובו ברוסים אתניים שהועברו לשם על ידי השלטון הקומוניסטי. קבוצה זו מעוניינת להתקרב עוד ל"אמא רוסיה", בעוד האוכלוסייה האוקראינית מעוניינת להתקרב יותר למערב. ב-2004 הציבור התקומם נגד הפוליטיקאים המושחתים, וחולל את "המהפכה הכתומה" שבאופן בלתי אלים הכריעה את המאבק הפוליטי והביאה לשלטון את הכוחות הדמוקרטיים. מצבה של הדמוקרטיה במדינה השתפר, אך בשל העובדה כי השלטון החדש תמך באופן חד צדדי ביציאתה של אוקראינה מתחום השפעתה של רוסיה, זו החלה להפעיל לחצים כלכליים על המדינה, בפרט העלאה של מחירי הגז הטבעי - דבר שהביא לסכסוך מסחרי ואף לשני מקרים של הפסקה באספקת הגז לאוקראינה. קשיים אלה יחד עם המכה הקשה שספגה הכלכלה מהמשבר הכלכלי הגלובלי, הביאו לכך שב-2010 בחרו האוקראינים שוב בשלטון אשר תומך בידידות פוליטית וכלכלית עם רוסיה.

תעשייה זוללת אנרגיה

מגזר התעשייה באוקראינה תורם 32% לתמ"ג והוא מגוון מאוד. הענפים המובילים הם ייצור פלדה ועיבוד מתכות, כריית פחם, ייצור חשמל, עיבוד מזון וייצור כבד (מכונות וציוד תובלה). אוקראינה מייצרת כמעט את כל סוגי כלי הרכב, מטוסים ואף חלליות. אוקראינה נמצאת במקום השמיני בעולם בהיקפי ייצור הפלדה, שהוא גם מוצר היצוא החשוב ביותר של המדינה. פלדה היא מצרך חשוב מאוד בכלכלת העולם בכלל, ועבור המדינות המתפתחות והצומחות במהירות כמו סין הוא חשוב במיוחד. אוקראינה גם נמצאת ברשימת עשרת יצואניות הנשק הגדולות. שוקי היצוא הגדולים ביותר שלה הם מדינות האיחוד האירופאי, רוסיה, טורקיה וסין.

תלותה של אוקראינה בביקושים הבינלאומיים לתוצרת התעשייתית, הופכת אותה לפגיעה לזעזועים חיצוניים. כך בעקבות המשבר הכלכלי הגלובלי ב-2008, היתה אוקראינה בין הכלכלות שנפגעו באופן הקשה ביותר, עם שיעור התכווצות כלכלית של 15%. עם זאת, כבר ב-2010 נרשמה התאוששות כלכלית משמעותית, שהובלה על ידי היצוא, עם שיעור צמיחה שנתי של 4%.

למרות שהמדינה עשירה באוצרות טבע כמו פחם, עופרת, ברזל (20% מסך עתודות הגלובליות), מתכות וכימיקלים - אין לה מקורות אנרגיה מספיקות בכדי לענות על צרכיה הגבוהים. תעשייה כבדה מאופיינת בצריכת אנרגיה גבוהה, אך באוקראינה הדבר מתעצם בשל היעילות הנמוכה יחסית של השימוש באנרגיה.

אוקראינה תלויה במקורות אנרגיה חיצוניים: היא מייבאת כ-75% מסך צריכת הנפט והגז שלה. כ-35% מסך יבוא הגז הטבעי מקורו ברוסיה, 25% בכרייה מקומית ועוד 40% מגיע ממדינות מרכז אסיה, אך גם אלו תלויות בעקיפין ברצונה הטוב של רוסיה, שכן היא שולטת על נתיבי המעבר. כמעט מחצית מסך האנרגיה באוקראינה מיוצר בתחנות הכוח הגרעיניות, אך כמעט כל התשומות לייצור זה מיובאות מרוסיה.

הבעיות: שחיתות ואינפלציה

בשנה שחלפה, בשלהי המשבר הכלכלי הקשה, אישרה קרן המטבע הלוואת תמיכה לאוקראינה בהיקף של 15.6 מיליארד דולר, שמטרתה היתה לסייע למדינה להקטין את הגירעון התקציבי ולחזק את עתודות המט"ח. היעד התקציבי ל-2011 הוא גירעון של עד 2.7% תמ"ג. נכון להיום נראה כי היעד יהיה קל להשגה, שכן בחודשים הראשונים של השנה היו ההכנסות התקציביות גבוהות מהמתוכנן הודות לצמיחה מהירה מהצפוי, כשהיא נתמכה ביצוא ובביקושים מקומיים. הצפי הוא כי השנה תצמח כלכלת אוקראינה בשיעור של 4.5% ובשנה הבאה ב-5%.

שיעור האבטלה באוקראינה עלה בעקבות המשבר הגלובלי, כשהחברות נפגעו מירידת הביקושים בחו"ל למוצרי היצוא של אוקראינה ונאלצו לפטר את עובדיהן. כעת שיעור האבטלה הוא 8.8% והוא צפוי לרדת בכאחוז בשנה הבאה.

אחת הבעיות המיידיות הקשות ביותר היא האינפלציה המהירה, שצפויה לצמוח ל-11.4% השנה ולהאט רק בשנה הבאה לרמה של כ-10%. עליית המדד באוקראינה מובלת בתקופה הנוכחית על ידי המחירים הגבוהים למזון ואנרגיה. עם זאת, אוקראינה רושמת שיעורי אינפלציה גבוהים ותנודתיים מאוד, שכמעט ולא יורדים אל מתחת ל-10% בשנה, מאז שהחלה לרשום צמיחה מהירה בתחילת שנות ה-2000. מה שמעניין הוא שבאוקראינה, כמו ברוסיה אך בשונה ממדינות המערב, האינפלציה הגבוהה וציפיות האינפלציה הגבוהות אינן פוגעות בביקושים הפנימיים, כפי שעולה ממרכיבי מדד אמון הצרכן.

בעיה נוספת שמצריכה רפורמות נוקבות ותיקון עיוותים רבים, היא בעיית השחיתות. בטבלת השחיתות של ארגון Transparency International המודדת את נפיצות השחיתות במדינות העולם, נמצאת אוקראינה במקום 134 מתוך 178 לצד מדינות כמו טוגו וזימבבואה - דבר המעיד על רמת שחיתות גבוהה מאוד בחברה. אומנם אוקראינה נמצאת במצב קצת יותר טוב מזה של שכנתה הגדולה רוסיה, אך הוא גרוע יותר מאשר במרבית מדינות מזרח אירופה. השחיתות פוגעת בכלכלה באופנים שונים ומגוונים, החל מהרתעת המשקיעים, דרך הפגיעה בפעילות העסקית, ועד להקטנת הכנסות המדינה ויעילות ההשקעה הציבורית.

מגזר השירותים של אוקראינה תורם 60% לכלכלה. אחד הענפים שצוברים חשיבות רבה בשנים האחרונות הוא ענף טכנולוגיית המידע (IT) עם צמיחה של כ-40% בשנה בשנים האחרונות. ב-2010 דורגה אוקראינה במקום 11 בעולם ברשימת יעדי מיקור חוץ בתוכנה ושירותי היי-טק, לפני כל המדינות האחרות באזור מזרח אירופה. אוקראינה מציעה שילוב שמושך אליה חברות טכנולוגיות רבות: כוח אדם משכיל ומיומן עם עלויות עבודה זולות יחסית למדינות המערב ואף למזרח אירופה.

התיירות גם משחקת תפקיד שחשיבותו הולכת וגדלה. אוקראינה נמצאת במקום ה-8 בעולם במספר התיירים המגיעים אליה מחו"ל מדי שנה - יותר מ-20 מיליון איש. זאת בזכות אתרים היסטוריים מיוחדים, יופיין של הערים האוקראיניות, התרבות הסלאבית העתיקה והטבע המגוון, אשר הופך את אוקראינה ליעד מתאים לחובבי סקי, טיפוס הרים, דיג וציד, נופש על חוף הים, "תיירות ירוקה", שיט ועוד. לאחרונה התפתח באוקראינה תחום של תיירות רפואית, המתרכזת בעיקר ברפואת שיניים המושכת רבבות פציינטים מארה"ב, אירופה ורוסיה.

אוקראינה היא אחת היצרניות החשובות ביותר בעולם של דגנים, אגוזים, סוכר, מוצרי חלב ובשר. המדינה היא היצרנית הגדולה בעולם של שמן חמניות והיצרנית הגדולה באירופה של דבש ומוצריו. מגזר החקלאות באוקראינה רווחי מאוד (עם רווחים של 60%-40%), זאת למרות שהאדמות החקלאיות באוקראינה לא הופרטו ונותרו בידי המדינה, דבר שמעכב את גישתו של המגזר להון וטכנולוגיה מחו"ל. רמת הפיתוח במגזר היא נמוכה יחסית כלומר יש פוטנציאל גדול שאינו ממומש.

לאוקראינה יש נתונים טבעיים מעולים והון אנושי יוצא מן הכלל - דברים המעידים על פוטנציאל כלכלי עצום ויכולת צמיחה גבוהה מאוד. אילו המדינה תחל לפתור את בעיות הפוגעות בקצב הפיתוח שלה, כמו שחיתות, ניהול בלתי עקבי וביורוקרטיה - המשקיעים הזרים יזרמו למדינה בהמוניהם ויסייעו לממש את הפוטנציאל הטמון בכלכלתה.

הבורסה באוקראינה

לאוקראינה שתי בורסות לניירות ערך, ושתיהן פועלות בעיר הבירה קייב. הבורסה החדשה יותר The Ukrainian Exchange (UX) שפועלת מ-2008 מהווה זירת מסחר לניירות ערך מקומיים ומטרת הקמתה היתה להגדיל את התחרותיות בשווקים הפיננסיים באוקראינה ולמשוך לא רק את ההון הזר אלא גם את ההון המקומי להשקעות בשוקי ההון באוקראינה. למרות שהיא פועלת תקופה קצרה בלבד, כיום הבורסה החדשה כבר מהווה כשני שלישים מסך היקף המסחר במניות באוקראינה. עלייתה המהירה של UX היא כתוצאה משקיפות גדולה יותר וטכנולוגיות מתקדמות יותר, מאשר בבורסה הוותיקה של אוקראינה PTFC הפועלת מ-1996. סך שווי שוק המניות באוקראינה הוא כ-60 מיליארד דולר. מתוכם, שווי השוק של 167 המניות הנסחרות ב-UX הוא כ-40 מיליארד דולר.

המדד העיקרי של בורסת PFTS נקרא כשמה של הבורסה. מדד PFTS כולל את מניותיהן של החברות הגדולות והנסחרות ביותר בבורסה. המשקל הכבד ביותר במדד ניתן לחברות התעשייה והכרייה. המדד העיקרי של בורסת UX הוא UX Index, הכולל את מניותיהן של 15 החברות הנזילות ביותר בבורסה. המדד כולל חברות ממגזרים שונים: אנרגיה, טלקום, פיננסים ותעשייה. ב-2010 רשמו שני המדדים ביצועים מצוינים, במיוחד בהשוואה לשווקים ומדדים אחרים. כך, ב-2010 הניב מדד PFTS תשואה של 70.2% ומדד UX תשואה של 68% (לעומת התשואה של מדד שוקי הספר MSCI Frontier Market שהניב 19%). במחצית הראשונה של השנה ירד מדד PFTS ב-8.2% ומדד UX ירד ב-5.4%. מאז השפל בשווקים במארס 2009 עלו המדדים ב-348% וב-424% בהתאמה.

המשקיעים יכולים להיחשף למניות באוקראינה דרך קרנות זרות אזוריות המתמקדות בהשקעות במזרח אירופה או דרך תעודות סל כמו RBS Ukraine PR Index הנסחרת בשווייץ.

-

ארז ברית הוא מנכ"ל בית ההשקעות טנדם קפיטל, ויוליה ויימן היא אנליסטית מאקרו לשווקים גלובליים. אין לראות בכתבה המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker