"עודף עלויות השכר בבנקים נאמד ב-2-3 מיליארד שקל בשנה" - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"עודף עלויות השכר בבנקים נאמד ב-2-3 מיליארד שקל בשנה"

בכיר במערכת הבנקאות: "בעיית היעילות במערכת חמורה בהרבה ממה שרואים ביחסים הפיננסיים, אבל אני לא רואה את ראשי הבנקים יוצאים למלחמות בוועדי העובדים"

9תגובות

ראובן שפיגל, מנכ"ל דיסקונט, יגיש בשבועות הקרובים לאישור הדירקטוריון את התוכנית המפורטת לפרישה מוקדמת של כ-500 מתוך כ-4,500 עובדי הבנק. התוכנית, שהנהלת דיסקונט וועד העובדים סיכמו עליה באופן עקרוני, מצטרפת לתוכניות פרישה קודמות שהציג הבנק בעשור האחרון ובמסגרתן פרשו 1,117 עובדים. תהליך ההתייעלות הבלתי נגמר מזכיר את האמרה של מרק טווין: "להפסיק לעשן זה קל - עשיתי את זה אלפי פעמים".

אחד המדדים המקובלים לבחינת יעילות של בנק הוא בחינת יחס ההוצאות התפעולית לסך ההכנסות. מדד זה בוחן למעשה כמה אגורות מוציא הבנק על הוצאות שכר, מחשוב, נדל"ן ועוד כדי לייצר שקל של הכנסה.

וקנין עופר

יחסי היעילות - הוצאות תפעוליות לסך ההכנסות - שמציגים הבנקים הישראליים מידרדרים בשנים האחרונות. יחס היעילות של בנק לאומי עלה מ-59.9% ב-2009 ל-69.3% ברבעון הראשון של 2011. בבנק הבינלאומי היחס הידרדר מ-69.8% ל-74% באותה תקופה. בבנק דיסקונט, שהודיע באחרונה כאמור על צעדי התייעלות ועל הצערת העובדים, היחס עלה מ-69.9% ל-75.2%.

"עודף עלויות השכר במערכת הבנקאות נאמד ב-2-3 מיליארד שקל בשנה", אומר בכיר במערכת הבנקאות. "המצב כיום הוא שעלות השכר של כמחצית ממנהלי הסניפים בבנקים מסתכמת בכ-70 אלף שקל בחודש.

"אבל בעיית היעילות במערכת היא חמורה בהרבה ממה שרואים ביחסים הפיננסיים. רמת ההכנסות של המערכת מתאפשרת בשל היעדר תחרות אמיתית בין הבנקים. התחרות כיום היא בעיקר על לבם של 5% מלקוחות הבנקים שמחליטים מדי שנה להעביר חשבון למקום אחר, מסיבותיהם שלהם, בין אם כתוצאה ממעבר דירה, חוסר שביעות רצון מהשירות או סיבות אחרות.

"בתנאי תחרות מלאים, הכנסות הבנקים היו מתכווצות וביחס לרמת ההוצאות הנוכחית - היינו מגלים כי יחס היעילות של הבנקים היה מתקרב ל-90%. המצב הזה ידוע לראשי הבנקים, אבל אני לא רואה אותם יוצאים למלחמות בוועדי העובדים", מדגיש הבכיר.

מה מכביד על הבנקים

בעידן האינטרנט והשירות העצמי אפשר היה לצפות שהבנקים יציגו שיפור מתמשך ביחסי היעילות. במערכת הבנקאות מעריכים כי 40% מהלקוחות עברו לבצע פעולות באינטרנט. לפי נתוני בנק ישראל, בין 2005 ל-2010 גדל מספר הכספומטים העומדים לרשות הציבור מ-1,368 ל-3,237.

על רקע המעבר לשירות עצמי והתלות הפוחתת בסניפים אפשר היה לצפות מהבנקים להתייעל בתחום כוח האדם ולהפחית את מספר המשרות. אלא שמנתוני בנק ישראל עולה כי מספר המועסקים בסניפי כל הבנקים גדל בכ-18% בעשור האחרון, מכ-31 אלף בסוף 2000 ל-36.7 אלף עובדים בסוף 2010 - למרות צעדי ההתייעלות שהבנקים הכריזו עליהם בתקופה זו.

אחד ההסברים לעלייה במספר המועסקים בסניפים הוא השינוי באופי פעילותם: מסניפים שעסקו בעיקר בביצוע תשלומים ובסליקה - לסניפים העוסקים בעיקר בשיווק וייעוץ. שינוי זה, טוענים במערכת הבנקאות, אילץ גיוס של כוח אדם מתאים, בעוד שאת העובדים הקיימים לא ניתן היה לפטר בשל תנאי קביעות.

בשנים האחרונות הבנקים גם נאלצו להגדיל את ההוצאות, כדי להיערך להידוק הרגולציה. בין אם לאור יישום הוראות באזל 2 ובין אם בשל המעבר לשיטת הדיווח החשבונאי IFRS, שעדיין לא יושמה בבנקים במלואה וצפויה להיות מיושמת בהדרגה עד 2013. דירקטוריון לאומי, למשל, הבהיר בדו"חותיו הכספיים ל-2010: "הגברת הרגולציה יוצרת הכבדה מהותית בצד התשומות וההשקעות, נוסף על התשומות הניהוליות הנדרשות לשם היערכות מוקפדת וציות להוראות".

מצד שני, חלו במקביל התפתחויות בתחום ה-IT (טכנולוגיית מידע), שהוזילו משמעותית את עלויות האחזקה וההקמה של מערכות המחשוב.

ובעוד שבצד ההוצאות הבנקים מתקשים לקצץ בעלויות השכר, שרק תופחות מדי שנה בעקבות הסכמי השכר המתעדכנים על בסיס "הטייס האוטומטי" - הרי שרווחי המימון בשנים האחרונות נשחקו כתוצאה מסביבת הריבית הנמוכה ששררה במשק והגבילה את מרווחי המימון של הבנקים למינימום.

לאומי מגדיל הוצאות

אחרי שב-2009 בנק לאומי הציג יחס יעילות של 59.9%, ב-2010 כבר זינק היחס ל68.3% וברבעון הראשון של השנה המשיך היחס ועלה ל-69.3%. ב-2010 לאומי נאלץ לרשום הוצאה של 200 מיליון שקל, בעיקר בגין פשרה בנוגע לניצול כספי הנספים בשואה. בנוסף, לאומי רשם גידול בכמה סעיפי הוצאה, בין השאר בגין מענקי יובל לעובדים, בהוצאות על שירותים משפטיים ובהוצאות על מחשוב.

ברבעון הראשון של 2011 בלטה במיוחד הוצאה של לאומי, בסך 183 מיליון שקל, בגין הפרשה לקופות הפיצויים של עובדי הבנק. מאחר שקופות הפיצויים של העובדים רשמו תשואות שליליות, בהתאם למגמה שנרשמה ברבעון הראשון, הבנק נאלץ להשלים את הסכומים. כך, יחס היעילות ברבעון הראשון הורע ל-69.3%. בנטרול הוצאה חד-פעמית זו לאומי היה מציג יחס יעילות של 63.1%.

מצפים לשיפור בבינלאומי

קבוצת הבינלאומי הציגה ב-2009 יחס יעילות של 69.8%, שעלה ל-75.2% ב-2010 וירד במעט, ל-74%, ברבעון הראשון של השנה. הבינלאומי, שרכש בשנים האחרונות את בנק מסד, את בנק אוצר החייל ואת אינוונטק (כיום יובנק), עדיין לא הצליח להראות את הסינגריה במונחים כספיים.

בשנים האחרונות איחד הבינלאומי את מערכות המחשוב של הקבוצה למערכת מחשוב חדשה בהשקעה של כ-35 מיליון דולר. השקעה זו הגיע לסיומה ברבעון השלישי של 2010. בדו"חות הרבעון הראשון של 2011 כבר ניתן היה להבחין בירידה של 24 מיליון שקל, לעומת הרבעון המקביל, כתוצאה מהשלמת פרויקט המחשוב.

אבל בניגוד לציפיות, הדבר לא בא לידי ביטוי ביחס היעילות מאחר שברבעון הראשון הבנק רשם הוצאות שכר חריגות בעקבות עדכון השכר האוטומטי לעובד הבנק (הצמוד לעליית השכר בבנק לאומי) ועדכון ההפרשה למענקי יובל, בשל עדכון בהנחות האקטואריות של הבנק. כעת, לאחר שהטמעת מערכות המחשוב בבנק הושלמה והבינלאומי כבר הפריש ברבעון הראשון את הסכומים הנדרשים בגין העלאות השכר והמענקים, הציפייה היא כי ברבעונים הבאים יחס היעילות של הבנק ישתפר.

דיסקונט מתגמל את הפורשים

הסכמי השכר הנדיבים של עובדי דיסקונט, שכללו תוספת שכר שנתית קבועה של 5% ללא תקרת שכר, נתנו אותותיהם בדו"חות הבנק מדי שנה. לאחר שנים שבהן הפגין דיסקונט חוסר יעילות - יחסי יעילות של 69.9% ב-2009, של 75.2% ב-2010 ושיעור זהה ברבעון הראשון של 2011 - הבנק חתם כאמור לפני כשבועיים על הסכם עם ועד העובדים בנוגע לפרישה של 400-500 עובדים "יקרים".

ביצוע ההסכם מוערך בתוספת עלות של 400-500 מיליון שקל לדיסקונט. מדובר בתוספת לפיצויי הפרישה שהיו מגיעים לעובדים ערב חתימת ההסכם החדש - כך שדיסקונט מוכן לשלם בממוצע תוספת של מיליון שקל לעובד ותיק (שעונה על הקריטריונים שייקבעו), כדי שיפרוש מהבנק לפני גיל הפנסיה. הגיל הממוצע של עובדי דיסקונט הוא 49, כשמרבית העובדים הוותיקים נהנים כאמור מהעלאת שכר שנתית ללא תקרה.

ההסכם בדיסקונט הושג בזכות הסכמת הבנק לקלוט כ-400 עובדי מיקור חוץ בתחום המחשוב כעובדים ארעיים של הבנק, וכן לנוכח הסכמת הבנק לשלם בינואר הקרוב מקדמה בגין תוספת שכר לעובדים בשיעור 6.5%. בהנהלת דיסקונט העריכו כי פרישת העובדים תביא לחיסכון של 100-150 מיליון שקל ב-2012, וכי קליטת עובדי מיקור החוץ תביא לחיסכון של 160-180 ב-2011-2012.

דן הרוורד, ראש מחלק המחקר בדויטשה בנק ישראל, מעריך כי דיסקונט יתקשה לעמוד בתחזיות שסיפק ביחס להיקפי החיסכון: "צריך לבחון את דיסקונט לפי יכולתו לא להגדיל עלויות. בהודעה, דיווח הבנק על חיסכון צפוי בהוצאות השכר, אבל אני מעריך שתהיה עלייה בהוצאות השכר - אם כי מתונה יותר ממה שהיינו רגילים. אני לא ראיתי הנהלות שהצליחו בפרק זמן קצר להוריד עלויות ולהגדיל הכנסות".

עוד אומר הרוורד: "לדעתי, ההישג העיקרי של דיסקונט הוא ההגעה להסכמה להעלאה של 6.5% במשכורות ב-2011-2012 - במקום ההסכם הקודם שבו היה מנגנון של טייס אוטומטי, שקבע עלייה של 5% כל שנה בשכר העובדים. הסכמה זו בין הנהלת הבנק לוועד היא חשובה מכיוון שהיא מבטיחה התייעלות לאורך זמן. אנו מזהירים, עם זאת, כי המשקיעים שצופים ירידה של 180-160 מיליון שקל כתוצאה מהחיסכון שנובע בהוצאות השכר יתאכזבו, כי לבנק יהיו הוצאות בשל רצונו הטבעי לצמוח".

הישג משמעותי נוסף, אומר הרוורד, הוא "קביעת תקרת שכר לעובדים חדשים בהתאם לדרגתם בבנק והפחתה בהטבות המיוחסות לדרגה. אבל גם בסעיף זה אי אפשר להיות יותר מדי זהירים מכיוון שהניסיון עם בנקים אחרים מלמד כי רמת השכר תהיה פתוחה למשא ומתן בעתיד.

"נקודה מעניינת נוספת בהסכם היא שעובדים חדשים יהפכו לעובדי הבנק תוך שנה מיום העסקתם, אם יימצאו מתאימים, במקום שלוש-ארבע שנים כפי שנהוג כיום בבנק. הסכם זה מבצר את כוחו של ועד העובדים ומפחית את הגמישות התפעולית של הנהלת הבנק", מדגיש הרוורד.

היעילים: הפועלים ומזרחי טפחות

בנק שבולט לחיוב במדד היעילות הוא מזרחי טפחות, שהציג יחס של 60.3% ברבעון הראשון של 2011, עלייה קלה בהשוואה ליחס של 59.2% ב-2010. יחס היעילות במזרחי הוא תולדה של תוכניות פרישה מרצון שיישם הבנק בחמש השנים האחרונות, כחלק מהצערת צוות העובדים והקפדה על מדיניות הגדלת ההוצאות בלא יותר מ-4% בשנה.

בנק הפועלים הציג ב-2009 וב-2010 יחסי יעילות של 63.5% ו-64.5% בהתאמה, וברבעון הראשון של 2011 הצליח לשפרו ל-59.7%. מדובר בשיפור מרשים, אבל לא בטוח שמייצג - ברבעון החולף רשם הפועלים הוצאות נמוכות מהרגיל בגין הפסדי אשראי (14 מיליון שקל לעומת 299 ברבעון המקביל). מנגד, צד ההוצאות כלל מענק לעובדים בסך 160 מיליון שקל, בין השאר על רקע הרווחיות הגבוהה שהציג הבנק.

"הבנקים היום עוסקים בהתייעלות"

הרוורד חזר לפני שבועיים מכנס שירותים פיננסיים שאירגן דויטשה בנק בניו יורק, שבו הציגו ראשי מזרחי ולאומי מצגות למשקיעים. "המשקיעים הזרים רואים כיום יתרון בבנקים המקומיים בזכות הכלכלה המקומית החזקה והרגולציה ההדוקה שאליה כפופים הבנקים הישראליים", מספר הרוורד.

לדבריו, למרות הרגולציה המחמירה שהזרים רואים בשוק הישראלי והכלכלה החזקה, "המשקיעים האמריקאים מסתכלים כיום בעיקר על השוק האמריקאי; כשגולדמן זאקס, למשל, נסחר מתחת להון העצמי, ובאירופה הממוצע הוא 0.9% על ההון העצמי - אז אין להם מספיק פיתוי לפזול לבנקים הישראליים. לכן, אני מעריך שלא נראה בקרוב כניסה של זרים לבנקים המקומיים, כל עוד יש הזדמנויות בבנקים הזרים הגדולים".

הרוורד אומר כי בניגוד לרושם שיש בישראל כאילו הזרים משכו את כספם מחשש להתפתחויות הגיאופוליטיות, בתוצאה מהכרזה אפשרית על מדינה פלסטינית בספטמבר: "הופתעתי, אבל בכנס לא נשאלו שאלות על הסביבה הגיאופוליטית ולא על מה יקרה בספטמבר".

בנוגע ליחסי היעילות החלשים שהציגו הבנקים הישראליים, אומר הרוורד: "אחת הסיבות לירידה ביחסי היעילות היא ועדת בכר, שאילצה את הבנקים למכור את פעילות ההשקעות, וגם הרגולציה הוסיפה רובד של הוצאות שלא היו בעבר.

"יש מקום להתייעלות במערכת הבנקאות המקומית. הבנקים השקיעו בשנים האחרונות במערכות IT, והם ינסו על ידי כך להפחית את מספר העובדים בסניפים ולאחד סניפים. לא נראה תוכניות התייעלות גרנדיוזיות, אבל הבנקים עוסקים בבחינת הליכי ייעול - דבר שלא היה על סדר היום לפני כמה שנים", מסכם הרוורד.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#