בעלי האג"ח של אגרקסקו נפלו קורבן לחשבונאות היצירתית - זירת הדעות - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בעלי האג"ח של אגרקסקו נפלו קורבן לחשבונאות היצירתית

יצרה נכס מאזני שהוגדר כמקדמות לספקים, למרות שהיה צריך להיזקף לדו"ח רווח והפסד

2תגובות

כבעלת מניות בכירה באגרקסקו, המדינה מעורבת, כך נראה, באחד המקרים של יישום מדיניות חשבונאית שנויה במחלוקת תחת אפם של משקיעים מוסדיים מהשורה הראשונה, חברת הדירוג מידרוג, רשות החברות הממשלתיות והנאמן לבעלי איגרות החוב, חברת זיו האפט נאמנויות.

מדיניות זו, שיישמה ההנהלה הקודמת של אגרקסקו ומשרד רואי החשבון ארנסט אנד יאנג קוסט פורר גבאי את קסירר, הופסקה עם מינויה של הנהלה חדשה בראשות דוד בונדי, שסירבה לחתום על הדו"חות הכספיים של אגרקסקו. כתוצאה מכך בוצעה הפרשה של 16.7 מיליון יורו, בעיקר בגין סעיף שהוגדר כמקדמות לספקים.

כמו כן בוצעה הפרשה של 2.6 מיליון יורו בגין סעיף מסים נדחים לקבל. מדובר בהטבת מס שרשמה אגרקסקו מתוך הנחה שתחזור לרווח ותוכל לנצל את הפסדיה הצבורים משנים קודמות. לנוכח ההידרדרות במצבה התפעולי והפיננסי, נוצר ספק משמעותי בדבר יכולתה של אגרקסקו לנצל הפסדים אלה. ההפרשות שבוצעו, העבירו את אגרקסקו להון עצמי שלילי, כך שהחברה לא עמדה באחת ההתניות הפיננסיות שהיו הבסיס לדירוג האשראי והיוו עילה לדרישה לפירעון מיידי של החוב.

ההיבט המטריד יותר במדיניותה החשבונאית של אגרקסקו היה יצירת נכס מאזני שהוגדר כמקדמות לספקים, אף על פי שהיה, להערכת מקורבים לחברה, הוצאה שהיתה צריכה להיזקף לדו"ח רווח והפסד. רישום כזה היה מגדיל את הפסדיה השוטפים של החברה, משקף בצורה טובה יותר את מצבה התפעולי הקשה ומאותת מוקדם יותר לבעלי האג"ח שיש סבירות גבוהה לקריסתה.

אגרקסקו, המספקת שירותי אריזה, שילוח ושיווק של תוצרת חקלאית, פעלה לפי תקנון שאסר עליה לצבור הון ואילץ אותה לחלק את רווחיה לחקלאים. אגרקסקו פעלה במודל של עלות פלוס (תמחור בהתאם למרווח מעל לעלויות): החברה היתה מבצעת את פעילות השיווק וגובה עמלה של 7%. ואולם בשנים האחרונות יצרנים של תוצרת חקלאית איכותית התחילו לנטוש אותה לטובת חברות יצוא חקלאי אחרות, כמו מהדרין תנופורט יצוא ומגדלי הערבה. הכנסותיה של אגרקסקו נפגעו והיא התקשתה לכסות את ההוצאות הקבועות הגבוהות, שנבעו מרכש שאפתני של שתי אוניות קירור בעלות כוללת של 100 מיליון דולר ומצבת כוח אדם של 530 איש.

אגרקסקו ניסתה לתמרץ את החקלאים להמשיך לעבוד עמה, וכתמריץ הציעה להם תמורה עודפת בעבור התוצרת ששיווקו לה, אם התברר שמחיר השירותים שסיפקה להם היה יקר בהשוואה למתחרות. התמורה הנוספת הוגדרה כמקדמות לספקים, בנימוק שמדובר בהוצאת שיווק מראש שתבטיח את נאמנותם של החקלאים ואת שיווק התוצרת החקלאית שלהם באמצעות אגרקסקו גם בעתיד.

מדיניות זו אושרה על ידי ארנסט אנד יאנג, אף על פי שלא היתה התחייבות פורמלית של החקלאים להמשיך את השיווק באמצעות אגרקסקו, ואף על פי שלפי בעלי מניות בחברה, מדובר במדיניות חשבונאית אגרסיבית שלא שיקפה נכונה את המהות הכלכלית. כלומר, מדובר בהוצאה שהיתה צריכה להיתוסף לעלויות החברה.

התמורה הנוספת ששילמה אגרקסקו במאמציה לשמור על נתח השוק שלה באה לידי ביטוי במאזניה בשני מקומות: החברה קיזזה את המקדמה ששילמה מיתרת החוב לחקלאים בסעיף התחייבויות לספקים. המקום השני במאזנה של החברה שבו הוצגה התמורה הנוספת היה מקדמות לספקים במקרה שהחברה לא היתה חייבת כסף לחקלאים ולכן לא יכלה לקזז את התמורה מהחוב לחקלאי.

מארנסט אנד יאנג קוסט פורר גבאי את קסירר סירבו להתייחס לפרשה בנימוק שהמשרד אינו מתייחס לעסקי לקוחותיו.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: המלצת קריאה אישית מעורך אתר TheMarker אבי בר-אלי

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#