גם המוסדיים יכלו לתבוע את כור - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גם המוסדיים יכלו לתבוע את כור

המשקיע שתבע מסביר מדוע הוא סבור שטעות לטעון שגוף מוסדי שהיה מגיש תביעה ייצוגית נגד עסקת מכתשים-צ'יינה היה חשוף לסיכון

תגובות

>> "לא בטוח שמה שמותר למשקיע פרטי מותר וכדאי למשקיע מוסדי שמנהל כספי ציבור" - כך טען בעיתון זה מר עמי גינזבורג, שיצא להגנת המוסדיים בעניין עסקת מכתשים-כמצ'יינה (20.6.2011 TheMarker).

לטענתו "כור אכן קיבלה אופציה נוספת שהציבור לא קיבל. מהו השווי של אופציה כזאת? מהו הסיכוי שכור היתה יכולה למצוא גוף שיקנה ממנה במחיר גבוה אחזקת מיעוט בחברה שנשלטת בידי סינים?

"לחלופין, אפשר לשאול מהו הסיכוי שמשקיע מהציבור יסכים להישאר עם מניות מכתשים במשך שבע שנים תמורת הלוואה נושאת ריבית במקום לקבל מזומן עכשיו ומיד בפרמיה של כ-50% על מחיר השוק של מכתשים?".

הנה הנתונים החשובים החסרים כאן:

1) כור מקבלת כהלוואת נון-רקורס סכום המבוסס על אותו מחיר שהציבור מקבל תמורת מניותיו, ויש בכך כנראה עוד רווח צדדי, מכיוון שייתכן שכור בינתיים גם אינה משלמת מס על הרווח.

2) כור יכולה החל מתום שנה לצאת בכל רגע מהעסקה על ידי מסירת המניות לסילוק ההלוואה.

3) בארבע השנים הראשונות הריבית אינה משולמת בפועל, אלא מצטרפת ליתרת ההלוואה - ומשולמת בתום שבע שנים.

4) כמצ'יינה מתחייבת לחלק כדיווידנד כל שנה 40% מהרווחים (בארבע השנים הראשונות הדיווידנד מקוזז מהריבית, ורק עודף הדיווידנד ישולם לכור).

5) כמצ'יינה מתחייבת לרשום בבורסה בינלאומית את מניות מכתשים תוך שלוש שנים ממועד המיזוג ולאחר תקופה זו כל עוד הרישום לא מבוצע יגדל הדיווידנד ל-80% מהרווח.

6) אם הרישום של החברה בבורסה לא יבוצע, כור תהיה רשאית לדרוש שמניותיה בלבד יירשמו בבורסה בינלאומית.

לכן, התשובה לטענותיו של מר גינזבורג היא פשוטה. במשך ארבע השנים הראשונות אין תשלום ריבית ואולי אף יש עודף דיווידנד, ולכן אין שום סיכון בהחזקת המניות, והכסף תמורתן גם נתקבל - ואולי אף ללא מס. אם ערך המניות יעלה כור לא תצטרך לחפש משקיע מכיוון שהמניות יהיו רשומות בבורסה בינלאומית. בתנאים אלה כל משקיע פרטי וכל משקיע מוסדי היו שמחים להישאר בחברה.

טעות נוספת בידי מר גינזבורג. לטענתו, "דנקנר יכול היה להחליט להמשיך להיאבק בכהנא בבית המשפט אבל היה מסתכן בכך שהסינים ישנו את דעתם ויבטלו את העסקה. אילו הוגשה התביעה נגד עסקת מכתשים בידי משקיע מוסדי, המשקיע היה חשוף לתביעה מלקוחותיו על שהכשיל את העסקה".

אלא שהתביעה הוגשה נגד כור, שתשלם לציבור את ערך חלקו בשווי האופציה. זהו עניין שבין כור לבין הציבור. הסינים אינם צד לתביעה, ואין להם עילה לבטל בשל כך את העסקה. למשקיע המוסדי אין אפוא כל חשיפה. כור העדיפה להתפשר בשל החשש המבוסס מאוד שהיא תפסיד גם בבית המשפט העליון ותשלם יותר.

הכותב הוא בעל המניות במכתשים שהגיש את הבקשה לתובענה ייצוגית בעסקה המדוברת במאמר זה

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#