רכישת דקסיה על ידי דיסקונט — חדשות רעות לתחרות בין הבנקים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רכישת דקסיה על ידי דיסקונט — חדשות רעות לתחרות בין הבנקים

לכאורה, רכישת הבנק הקטן על ידי דיסקונט לא אמורה להשפיע על השוק, אך האמת היא שהמערכת האקולוגית של הבנקים זקוקה בנקים קטנים, מכיון שרק הם ינערו וישפרו אותו

14תגובות
בנק דקסיה

באחרונה התבשרנו שבנק דיסקונט מבקש להשתלט על בנק דקסיה — בנק קטן, המתנהל ללא גרעין שליטה, מעסיק 45 עובדים ונהנה מרווח נאה והנהלה יעילה. זאת, כדי לאפשר רווח מהיר לבעלי המניות. בנק קטן, תחרותי ורעב, עם הנהלה מחויבת וללא גרעין שליטה, עומד להיבלע על ידי אחד השחקנים הגדולים בשוק ולהיעלם.

לכאורה, מה רע בכך? בעלי המניות יכולים לעשות מה שברצונם, והרי בנק כה קטן לא באמת יכול לייצר תחרות בשוק. אבל האמת היא שהמערכת האקולוגית של הבנקים צריכה בנקים קטנים, מכיוון שרק דרכם יכולות טכנולוגיות ותפישות חדשות להיכנס למדבר הבנקאות הישראלי שקופא על שמריו כבר כמה עשורים.

מכיוון שלבנק קטן אין את הכוח, או המזומנים, להציע מחיר נמוך יותר מהמתחרים — הדרך שלו להצדיק את קיומו היא להציע ללקוחותיו שירותים טכנולוגיים חדשניים ומתקדמים, להיות מעבדה זריזה לחברות הפינטק והאינשורטק שנובטות בישראל ופורחות בחו"ל, בעוד האוליגופול של הבנקים הישראליים עסוק בלמחוץ כל ניסיון לחדשנות בנקאית.

בבריטניה יכול אדם להיכנס לסופר, לקנות לחם, לפתוח חשבון בנק ולסיים את הקנייה בזמן. במזרח משלמים כבר שנים באמצעות הסמארטפון, וכרטיסי הפלסטיק הפכו לאגדה אורבנית — ואצלנו, אחיזת החנק כל כך חזקה, שאפילו ממשק להשוואת ריביות שאושר בחוק, ממשק טכנולוגי המכונה Read Only, לא מצליח להתרומם. בתחום השירות, בתחכום ובטכנולוגיה — נמצא האוקיינוס הכחול האמיתי של שירותי הבנקאות בישראל. ושם, לאף אחד מהגדולים אין סיבה להשתנות.

האם זכותה של המדינה להתערב בניסיון של בעלי מניות למכור אותן לטובת סיבוב מהיר של רווח? ובכן, בנקים אינם רק עסקים. כמו חברות המים והחשמל, הם מספקים תשתית חיונית ומפעילים את צינורות הכסף במשק. כמו בענפי המים והחשמל, המדינה אינה צופה מהצד, והיא אפילו לא רק רגולטור. המדינה, והציבור, הם בעלי עניין — ולבעלי העניין הללו יש אינטרס שתחול כאן פריצת דרך. שינוי פרדיגמה.

לא מדובר רק בשירות טוב יותר, מדובר בשמירה קפדנית על כמה פרחי בר במדבר של המערכת. עבור הבנקים הגדולים החדשנות ופריצות הדרך הם סיכונים שיש לנהל. עבור הבנקים הקטנים הם הסיכוי היחידי לשרוד.

אם המדינה לא תתעשת ותבין שיש לשמור על התחרות, שיש למנוע בליעה של מתחרים קטנים, שיש להגן על עסקי פינטק ולתת להם לצמוח ולתת מקום לשחקנים חדשים לנער את השוק, ניאלץ להמשיך לקנא בבנקאות הדיגיטלית ובשירות הקפדני בחו"ל — ולראות את הטכנולוגיה שלנו עושה את דרכה לחו"ל, בעוד אנחנו ממשיכים לעמוד בתור לפקיד.

הכותב הוא מבעלי חברת הפינטק הישראלית קרדיטפלייס



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#