הארגנטינאים מתעלמים מהאינפלציה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הארגנטינאים מתעלמים מהאינפלציה

היעדר שקיפות מצד השלטונות בנוגע לכלכלה מרתיעה משקיעים זרים

2תגובות

>> בסוף 2001 הכריזה ממשלת ארגנטינה על חדלות פירעון בהיקף של כ-100 מיליארד דולר. היתה זו חדלות הפירעון הגדולה ביותר של מדינה אי פעם.

ארגנטינה הגיעה למצב זה לאחר שנים של מיתון עמוק ומדיניות כלכלית כושלת. גם לאחר ההודעה נראה היה שארגנטינה רק תמשיך להידרדר, אך כבר ב-2003 היא החלה לרשום שיעורי צמיחה גבוהים מאוד.

גם המשבר העולמי של 2007-2008, אף שפגע בכלכלת ארגנטינה, הצליח במידת מה דווקא לעזור לה. זאת, מכיוון שהדפסת הכסף המסיבית בעולם המפותח סייעה לשוקי המדינות המתפתחות, בהן ארגנטינה. גם עליית מחירי המזון, המתכות והאנרגיה בעולם סייעה ליצוא הארגנטינאי, שבמרכזו הענפים האלה.

ארגנטינה עשירה באוצרות טבע. איכות כוח האדם בה גבוהה, המגזר החקלאי שלה מפותח ומכוון-יצוא והתעשייה שלה מגוונת. ואולם למרות הנתונים הבסיסיים הטובים, במאה ה-20 סבלה המדינה ממשברים כלכליים חוזרים ונשנים, שהוחרפו על ידי אינפלציה גבוהה, גירעונות בתקציב המדינה ובמאזן החיצוני, חוב לאומי גדול ובריחת הון.

ב-1999 החל במדינה מיתון חסר תקדים בעוצמתו. חובות גבוהים שצברו המדינה והאזרחים הובילו אותה למשבר פיננסי חמור בעל השלכות חברתיות ופוליטיות קשות. המשבר הגיע לשיאו ב-2001 עם ההכרזה על חדלות פירעון של החוב החיצוני של המדינה ופיחות חד במטבע המקומי. עד 2002 התכווץ התוצר הלאומי הגולמי של ארגנטינה בכ-20% לעומת ערב המשבר, וכשני שלישים מהאוכלוסייה חיו מתחת לקו העוני.

ואולם לאחר השפל החלה התאוששות כלכלית חזקה. ב-2003-2007 היה שיעור הצמיחה השנתי הממוצע במדינה 8.5%. הצמיחה של כלכלת העולם באותן שנים סייעה ליצוא של ארגנטינה, והמדיניות הפיסקלית והמוניטרית המרחיבה של הרשויות נשאה פירות.

עם זאת, הזרז העיקרי לצמיחה היה נפילת ערך הפזו ב-75%. הרשויות דאגו לשמור על ערכו הנמוך של המטבע המקומי כדי לתמוך ביצוא - למרות האינפלציה.

נתונים כלכליים מעוותים

האינפלציה קיבלה חיזוק מהוצאות הממשלה הגבוהות ומהריביות הנמוכות. שיעורי האינפלציה החלו לעלות במהרה ערב המשבר הגלובלי, והממשלה בראשותו של הנשיא הקודם, נסטור קירשנר לא הגיבה בהידוק המדיניות התקציבית, אלא הגבילה את רמות המחירים ואת היצוא, ובסופו של דבר גם פירסמה נתוני אינפלציה שקריים.

נשיאת המדינה הנוכחית, רעייתו של הנשיא הקודם, קריסטינה פרננדז דה-קירשנר, ממשיכה את המדיניות הפופוליסטית של בעלה, שמת ב-2010 וגם את הנוהג להסתמך על ביורוקרטיה ולעוות את דיווחי הנתונים הכלכליים.

כך, ב-2010 הציגו הנתונים הרשמיים שיעור אינפלציה שנתי של 11% בעוד אנליסטים בגופים פרטיים העריכו שבפועל היה שיעורה 26%. אנליסטים רבים צופים ששיעור האינפלציה השנה יגיע אף לכ-30%. הרשויות בארגנטינה אף מטילות קנסות על גופים פרטיים שמפרסמים הערכות אינפלציה שאינן עולות בקנה אחד עם הסטטיסטיקות הרשמיות.

ההתנהלות הזו מבריחה את השקיעים הזרים מהמדינה. למרות שיעורי הצמיחה המהירים, היקף ההשקעות הזרות בארגנטינה קטן בהרבה מבכמה משכנותיה - בהן ברזיל, צ'ילה ופרו.

בעיה נוספת היא שגם החברות הגדולות שפועלות בארגנטינה אינן סומכות על מדיניות הממשלה. החברות הארגנטינאיות נהנות משולי רווח גבוהים, אך במקום להפנותם להשקעה ולהרחבת הפעילות המקומית, הן מפנות את הכספים למקומות עם מדיניות כלכלית שקופה וניתנת לחיזוי.

נדרש שינוי מדיניות

המדיניות הממשלתית הרשמית בארגנטינה מכוונת ליצור גידול בשכר ובביקושים המקומיים ולהאיץ את הצמיחה. עידוד הביקושים הוא טוב אם הוא מעודד גידול בהשקעה ובהיצע בכדי לעמוד בקצב הביקושים, כלומר, להרחבת הפעילות העסקית.

ואולם בתרבות ההסתגלות לאינפלציה שהתפתחה בארגנטינה, אנשים שומרים על הערך של כספם על ידי צריכה והשקעה בנדל"ן, בעוד המגזר העסקי מעלה את המחירים - ולא את ההיצע.

הממשלה מרחיבה את הוצאותיה באפיקים שונים - החל הגדלת הפנסיות ועד השקעה בבניית כבישים. ב-2010 גדלו הוצאות הממשלה בכמעט 40% לעומת 2009. אמנם הכנסות גבוהות הזורמות לקופת המדינה מאפשרות לה להגדיל את הוצאותיה, אך במציאות של אינפלציה דוהרת מוזר שהממשלה אינה מרסנת את הוצאותיה.

מדיניות הבנק המרכזי הארגנטינאי תורמת לבעיית האינפלציה, שכן הבנק רוכש את המט"ח מיצואני הסחורות ומגדיל את היצע הכסף. כמו כן, עתודותיו של הבנק משמשות את הממשלה לתשלום חובות לנושים פרטיים. קצב עליות המחירים והשכר בארגנטינה בתקופה האחרונה כה מהיר, שבנובמבר ודצמבר 2010 הבנק המרכזי לא הצליח להדפיס כסף במהירות מספקת בכדי לעמוד בדרישה למזומנים, ונאלץ לקבל סיוע בעניין מברזיל.

הדינמיקה הזו - של ביקושים גבוהים ומחסור במזומנים - מזכירה שלבים התחלתיים של היפר אינפלציה, החל מרפובליקת ויימאר ועד לזימבבואה של ימינו. כדי למנוע התפרצות שכזו נדרש שינוי במדיניות הממשלה והבנק המרכזי, אך זה לא נראה באופק.

התערבות ממשלתית בשווקים

בעוד שמדינות מתפתחות אחרות מבצעות ליברליזציה פיננסית, פותחות את שוקיהן ומיישמות הפרטות, ארגנטינה הולכת בדרך ההפוכה. מאז 2003 מגדילה הממשלה בהדרגה את מעורבותה בכלכלה ואת היקף נכסיה הכלכליים. גם הנשיא הקודם וגם הנשיאה הנוכחית התערבו בשווקים לא פעם - אם בשוק המט"ח ואם בהחלטות עסקיות של מפעלים מקומיים.

אחד הצעדים שהרתיעו זרים מהשקעה בארגנטינה היה הלאמת כמה קרנות פנסיה פרטיות ב-2008 בניסיון להעשיר את קופת המדינה, בעקבות הנפילה בהכנסות שנגרמה עקב המשבר העולמי. בתוך כך, המדינה קיבלה לידיה אחזקות ב-42 חברות פרטיות.

כיום, כשמצבה הפיסקלי של ארגנטינה טוב מאוד, המדינה לא רק שאינה מפריטה את האחזקות האלה - היא אף מגדילה אותן, מה שיאפשר לה להשפיע על המדיניות העסקית של אותן החברות. מגזרים רבים בכלכלה, כמו חשמל ושירותים ציבוריים, אינם יעילים ונתמכים בסובסידיות כבדות, שמטרתן להחזיק את המחירים ברמה נמוכה.

בארגנטינה לא נראות כיום הפגנות אלימות נגד עליית המחירים, כמו אלה שראינו במקומות אחרים בעולם. מדיניות מרחיבה של הרשויות האיצה את הגאות הכלכלית, שהגיעה עם הביקושים הגלובליים לסחורות ועליות מחיריהן בעולם. בנוסף, בזכות הצמיחה ירד שיעור האבטלה במהירות - מ-22% ב-2002 ל-7.3% בסוף 2011. כתוצאה מכך, העתיד הפוליטי של הנשיאה נראה טוב: ההערכה היא שבבחירות הקרובות, הצפויות להתקיים באוקטובר, היא תיבחר כהונה השנייה.

הכנסות גבוהות ממסים

הכנסות הממשלה הארגנטינאית ממסים ממשיכות להיות גבוהות מאוד הודות לעלייה במחירי הסחורות בעולם. ארגנטינה היא יצואנית הסויה הגדולה בעולם, והיצואנית השנייה בגודלה בעולם של תירס.

ההכנסות מייצוא סויה גדלו ב-2010 לכ-20 מיליארד דולר - רבע מסך הכנסות מיצוא של ארגנטינה. פרט לסויה ותירס, ארגנטינה היא גם אחת היצואניות הגדולות של חיטה, עוד סחורה חקלאית שמחירה רשם עלייה ניכרת בתקופה האחרונה. בנוסף לאלה, ארגנטינה היא בין היצרניות המובילות בעולם של בשר בקר, פירות הדר, דבש ושמנים צמחיים. הסחורות החקלאיות ומוצריהן אחראים ל-70% מהכנסות היצוא של המדינה.

מגזר חשוב נוסף בכלכלת ארגנטינה הוא מגזר הכרייה, שאחראי ל-4% מהתמ"ג. למדינה עתודות של נחושת ואבץ - וגם של זהב, שהיקפי הכרייה שלו גדלו בשנים האחרונות.

כמו כן, קיימות עתודות נפט וגז טבעי, שאמנם אינן גדולות דיין בכדי להפוך את ארגנטינה לנסיכות נפט בסגנון המפרץ הפרסי, אך הן בהחלט עונות על הצרכים הפנימיים שלה. בנוסף לכך, לארגנטינה מגזר תעשייה מפותח, הכולל תעשייה כבדה - כמו ייצור פלדה, מכונות וציוד כבד - ותעשייה קלה, כמו עיבוד מזון וייצור מוצרי טקסטיל. אחד הענפים החשובים בתעשייה הוא ענף הרכב, המייצר כלי רכב וחלקי חילוף לשוק הפנימי וליצוא.

הבורסה הארגנטינאית: למשקיעים חובבי סיכון

הכלכלה הגדולה והמגוונת, שיעורי הצמיחה הגבוהים והביקושים הפנימיים הגואים שתומכים ברווחי החברות הגבוהים, הם שמושכים את המשקיעים לארגנטינה - לפחות את אלה מהם שמוכנים לקחת סיכון גדול כדי להשיג תשואות גבוהות על השקעתם.

הבורסה של ארגנטינה, Bolsa de Comercio de Buenos Aires או BCBA, פועלת מ-1857. שווי השוק הכולל של המניות הנסחרות בה הוא 56.5 מיליארד דולר.

המדד העיקרי של הבורסה בבואנוס איירס הוא Merval. הוא כולל את מניותיהן של 18 החברות הגדולות והסחירות ביותר בבורסה. ב-2010 רשם המדד ביצועים מהטובים בעולם - תשואה של 49% (לעומת 19% שהניב מדד שוקי הספר MSCI Frontier Market). מתחילת השנה עד 31 במאי רשם המדד ירידה של.11.8%. ב-12 החודשים האחרונים הוא הניב 57%.

המשקיעים יכולים להיחשף לשוק הארגנטינאי דרך קרנות המתמקדות בהשקעות בשוקי הספר עם חשיפה ממוקדת לארגנטינה, כמו Harding loevner front EM או Guggenheim frontier markets.

-

ארז ברית הוא מנכ"ל בית ההשקעות טנדם קפיטל. יוליה ויימן היא אנליסטית מאקרו לשווקים גלובליים. אין לראות בכתבה המלצה לרכישה או מכירה של נירות ערך

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#