"אסדת כריש תהפוך לספק אזורי של גז; רוצים לייצא לקפריסין ואולי למצרים" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אסדת כריש תהפוך לספק אזורי של גז; רוצים לייצא לקפריסין ואולי למצרים"

מניית חברת האנרגיה אנרג'יאן זינקה אתמול ב-6% ביום המסחר הראשון בתל אביב, לאחר שהחברה השלימה רישום כפול במקביל לבורסת לונדון ■ מנכ"ל אנרג'יאן: "האתגר הבא שלנו - מציאת תגליות גז נוספות בישראל; חשוב לנו להיות שחקן מרכזי באזור"

5תגובות
מתיוס ריגס, מנכ"ל אנרג'יאן
עופר וקנין

היצעי הגז הגדולים, על רקע תקרת הביקושים במשק, דוחפים גם את חברת האנרגיה אנרג'יאן, שביססה את מעמדה כשוברת המונופול של קבוצת דלק ונובל אנרג'י, אל מחוץ לגבולות ישראל.

"הממשלה בישראל עורכת צעדים להגדיל את הביקושים לגז, אבל אנחנו מחפשים גם הזדמנויות במדינות שכנות", אמר אתמול (ב') מתיוס ריגס, מנכ"ל אנרג'יאן, במסיבת עיתונאים בבורסה, לרגל פתיחת המסחר במניית החברה בתל אביב - במקביל למסחר בבורסת לונדון.

"אנחנו מעוניינים שהמתקן להפקת גז במאגר כריש יהפוך להאב (HUB) אזורי, שישמש גם את קפריסין. מתקן ההפקה הוא בקיבולת של 8 מיליארד מ"ק (BCM) בשנה. עד כה חתמנו על חוזים בהיקף של 4.2 BCM בישראל. יש לנו עדיין קיבולת עודפת שניתן למלא. האתגר הבא שלנו הוא למצוא תגליות גז נוספות, כך שנוכל לנצל את מלוא הקיבולת", אמר ריגס.

ריגס רמז כי באנרג'יאן בוחנים גם יצוא עתידי למצרים, בכפוף להתפתחויות במשק האנרגיה האזורי. "מצרים היא שוק ענקי. מתקני ההנזלה (LNG) במדינה מתחילים לחזור לעבוד, ואני מעריך שהן יגיעו לתפוקה מלאה, כך שמצרים עשויה להצטרך עוד גז. באזור יש תגליות פוטנציאליות נוספות, וחשוב לנו להיות שחקן מרכזי בכל התגליות האלה", אמר.

הטקס לרגל הנפקת אנרג'יאן בבורסת תל אביב. במרכז התמונה: מימין - מנכ"ל אנרג'יאן, מתיו ריגס; שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ; מנהלת המסלקות בבורסה, אורלי גרינפילד
חן גלילי

"אם יהיו תגליות גדולות במצרים ובקפריסין - אז הדינמיקה הנוכחית תשתנה", הוסיף ריגס. "ENI קודחת בימים אלה במאגר נור, ואקסון קודחת בקפריסין. אלה חברות גדולות ורציניות, כך שלא בטוח שהשוק יישאר יציב. כרגע, כל מדינה מנסה להפוך להאב של גז. אני מדבר על קפריסין, מצרים ויוון. כדי להיות האב של גז, מדינה זקוקה לתשתית המתאימה ולכמות גז מספקת.

"האתגר הגדול הוא לייצא גז מהמזרח התיכון לאירופה - שם נמצא השוק הגדול באמת (פרויקט East med, ע"א). יש הצדקה מסחרית ביצוא, אבל זהו פרויקט גדול, שדורש תמיכה פוליטית, ושילוב של המגזר הפרטי. אנחנו לא חלק מפרויקט East med, אבל עוקבים אחרי זה. כרגע, לגז מהמזרח התיכון יש תחרות עם גז מרוסיה, ועם גז מונזל (LNG) מארה"ב", אמר ריגס.

"ישראל היא ליבת הפעילות של אנרג'יאן"

מניית אנרג'יאן זינקה אתמול ב-6% ביום המסחר הראשון שלה בתל אביב. לאחר העלייה, שווי החברה, שנכנסה למדד ת"א 90 ולמדד ת"א נפט וגז במסלול המהיר, מסתכם ב-4.7 מיליארד שקל.

אנרג'יאן, שמנוהלת בישראל על ידי שאול צמח, היא מפעילת קידוחים (Operator), דוגמת נובל אנרג'י. החברה מחזיקה 70% במאגרי כריש ותנין, לצדה של קרוג'ן קפיטל (Kerogen Capital). כמות המשאבים בשני המאגרים מסתכמת ב-67 BCM של גז טבעי, וכן קיים פוטנציאל ל-69 BCM נוספים של גז טבעי (משאבים מותנים, מסוג C2).

מאגרי הגז מול חופי ישראל

בנוסף מחזיקה אנרג'יאן בחמישה רישיונות חיפוש בישראל - בלוקים 12, 21, 22 ,23 ו-31; בנכסי גז ונפט ביוון (מאגרי Prinos, North Prinos ואפסילון); וברישיונות במצרים ובמונטנגרו. בסך הכול, לחברה פורטפוליו של משאבים מוכחים (P2) בהיקף של 349 מיליון חביות נפט (או שווה ערך לנפט), ומשאבים מותנים (C2) בהיקף של 48 מיליון חביות נפט (או שווה ערך לנפט).

באוגוסט 2017, קיבלה אנרג'יאן את אישור ממשלת ישראל לתוכנית הפיתוח עבור פרויקט כריש-תנין, שיבוצע באמצעות אסדת טיפול בגז צפה (FPSO). תחילת הפקת הגז מהמאגרים צפויה ב-2021. החברה כבר חתומה על הסכמים למכירה של 4.2 BCM של גז טבעי לשוק הישראלי. הסכמים עתידיים צפויים להתמקד הן בשוק המקומי והן בשווקי ייצוא מרכזיים באזור, על פי אנרג'יאן.

אנרג'יאן ביצעה הנפקה ראשונית (IPO) בלונדון במארס 2018 לפי שווי של כחצי מיליארד דולר לפני הכסף, וגייסה בה 460 מיליון דולר. בעלי המניות בחברה כוללים שתי משפחות יווניות ואת קרן ההשקעות האמריקאית Third Point, בניהולו של דניאל לואב. בהנפקה בלונדון השתתפו גופים מוסדיים ישראליים, בהם כלל ביטוח, שהשקיעה 100 מיליון דולר והיתה משקיע עוגן בהנפקה; וכן פסגות, חברת קרנות הגידור ספרה (Sphera) ובית ההשקעות מיטב דש (קרנות).

מאגר גז כריש
AMIR COHEN/רויטרס

לאחר ההנפקה בלונדון, פעלה אנרג'יאן לרישום כפול של מניותיה למסחר בתל אביב. "אנו גאים להיות החברה הבריטית הראשונה שרושמת את מניותיה למסחר בתל אביב, ובכך למלא את התחייבותנו כלפי בעלי המניות והמשקיעים במועד ההנפקה - ולהרחיב את בסיס המשקיעים שלנו. ישראל היא ליבת הפעילות של אנרג'יאן, ולכן טבעי שנרחיב את הגישה גם לשוק הישראלי", אמר ריגס.

אתה מדבר על יצוא גז לקפריסין, אך ממשלת קפריסין פירסמה באחרונה מכרז לבניית מתקן קליטה של גז נוזלי (LNG) בעלות של מאות מיליוני דולרים. איך זה משתלב?

"פרסום המכרז בקפריסין למתקן גז הוא פרויקט אחד, שלא בהכרח אומר שבקפריסין יוותרו על אופציית יבוא גז בצינור. כמו כל מדינה, גם לקפריסין יש כמה מקורות לתספוקת גז: אפשרות אחת היא חיבור של גז לצינור ההולכה בקפריסין, ואפשרות שנייה היא יבוא של LNG למדינה, כהגנה".

מהן התוכניות שלכם לפיתוח מאגרי כריש ותנין?

"כבר חתמנו על חוזים בהיקף של 4.2 BCM בשנה (במחיר של כ-4 דולרים ליחידת חום, ע"א). בישראל המחיר נמוך בהשוואה לאירופה. הדבר נובע מכך שיש גז רב, והיינו צריכים לתת מחיר תחרותי. אנחנו נערכים לביצוע ארבעה קידוחים - הראשון שבהם הוא קידוח אקספלורציה בכריש צפון, שיחל במארס 2019. על פי ההערכות, בכריש צפון יש גז בהסתברות גבוהה של 69%. הקידוח נועד לאמת את קיום המשאבים.

"המתקן הצף לטיפול בגז ייבנה בסינגפור על ידי חברת קוסקו, בעלות של 1.3 מיליארד דולר. 'חיתוך הפלדה' הראשון ותחילת ייצור האסדה (FPSO) צפויים ב-26 בנובמבר 2018. ייקח שנה לבנות את המתקן, ובסוף 2019 הוא יזוז לסינגפור. כרגע, הפרויקט עומד בלוח הזמנים. הצפי הוא שהגז הראשון יחל לזרום במארס 2021".

ריגס עם מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב ושר האנרגיה יובל שטייניץ
חן גלילי

ומה התוכניות לחמשת רישיונות החיפוש שבישראל?

"קיים פוטנציאל ל-212 BCM של גז טבעי נוסף בשטחי הרישיונות. אנחנו לא צופים מאגרים גדולים, כמו תמר או לווייתן, אלא בעיקר מאגרים קטנים. אסדת הגז הצפה (FPSO) של כריש הופכת מאגרים קטנים לכלכליים. בלי האסדה, אלה פרויקטים שאינם מסחריים. השטח הראשון שבו נקדח הוא בלוק 12, שבין כריש לתנין. זה הבלוק הקרוב ביותר למתקן הצף. המשמעות היא עלות פיתוח נמוכה".

מדוע, לדעתך, אנרג'יאן היא חברת האנרגיה הזרה היחידה שהגיעה לישראל בסבב הנוכחי?

"יש כמה סיבות. כשנכנסנו לישראל קרס מחיר הנפט, וכתוצאה מכך חברות אנרגיה רבות הפסיקו את ההשקעות שלהן. הן ניסו לשרוד, והדבר האחרון שחיפשו היה השקעה במדינות חדשות. אצלנו המצב היה שונה - הגענו למשבר במצב פיננסי טוב, כך שחיפשנו הזדמנויות.

"הסיבה השנייה היא שבישראל לא היתה תשתית מתאימה לפיתוח שדות גז קטנים. המתקן הצף שייבנה בכריש יאפשר לראשונה גם לתגליות גז קטנות יחסית להיות כלכליות, כי נדרש רק חיבור בצינור למתקן ההפקה וקדיחת באר. הסיבה השלישית היא התפישה בשוק הגז העולמי, שלפיה קשה להיכנס לשוק הישראלי ולשבור את המונופול הקיים (קבוצת דלק־נובל אנרג'י, ע"א). אנחנו הוכחנו שלמרות המצב - זה אפשרי".

אנרג'יאן מתכוונת לבצע עוד גיוסי הון בקרוב, בישראל או בלונדון?

"מבחינה פיננסית, פרויקט כריש כבר סגור, כך שאנחנו לא צריכים עוד מימון. אם נחשוב בעתיד שאנחנו רוצים לבצע עוד קידוחים - אז בהחלט קיימת האפשרות לגייס הון. המסר שלי למשקיעים בישראל הוא שכריש הוא אמנם פרויקט הדגל של אנרג'יאן - אבל אנחנו לא 'חברת פרויקט'. אנחנו חברת אנרגיה בינלאומית, שמביאה יותר מפרויקט אחד".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#