דודי ויסמן: "יש בעיה של תחרותיות שנפגעת מאחזקות ריאליות ופיננסיות" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ועידת הנשיא

דודי ויסמן: "יש בעיה של תחרותיות שנפגעת מאחזקות ריאליות ופיננסיות"

"צדיק בינו מחזיק בבנק הבינלאומי, יש לו את פז שמתחרה בדור אלון. הבעיה שתקופה ארוכה בנק לאומי החזיק כ-20% בפז, בלי בנק לאומי אני לא יכול לעבוד בישראל"

35תגובות

"המילה הבולטת ביותר בשיח הציבורי היום הוא ריכוזיות. זוהי תוצאה של תופעה אחרת שהיא שורש הבעיה: מבנה השליטה בתאגידים העסקיים - מבנה פירמידלי" - כך אמר היום פרופ' אבי בן בסט בדיון בנושא ריכוזיות וחוסר תחרות במשק במסגרת ועידת הנשיא בירושלים.

אם ראש הפרימידה רוצה לשלוט ב-51%, הוא לא צריך יותר מ-6.3% שליטה. זוהי תוצאה של המבנה, זו אולי הבעיה הכי מרכזית" הדגיש בן בסט. "יש חברות שנשלטות אפילו ע"י 3%. היכולת להשתלט על החברה היא חשובה מאוד. אבל אם מחזיקים ב-51%, אין יכולת השתלטות ויש ניצול לרעה. בישראל אפשר להחזיק אפילו פחות מזה כדי להשתלט כי יש הרבה מניות חופשיות של המוסדיים, כך שאצלנו מספיק אפילו 40%".

"במבנה הפירמידה זה יש זכויות הצבעה לא שוות. ב-1990 נחקק חוק שלא מאפשר יותר זכויות הצבעה שוות. ראש הפירמידה מסכן יותר את כספי האחרים מאשר את שלו כי אפשר לשלוט בהון גדול בעזרת הון קטן. בנוסף, הנטייה למנות קרובים היא גדולה.

"בראש הפירמידה, השקעת הראש היא גדולה, ובתחתיתה נמוכה. לראש הפרמידה אינטרס שיעבירו משאבים מלמטה למעלה. נגיד, החברה בראש, קונה תשומות מהחברות למטה, בפחות כסף.

לדברי בן בסט, הביצועים רעים יותר ככל ששיעור ההשקעה ששולט בחברה קטן יותר. מבנה פירמידלי ידחף לריכוזיות יותר גבוהה. ישראל ריכוזיות גבוהה גם ביחס למדינות אחרות. מספר המחליטים העסקיים הוא קטן והסיכון גדול יותר".

בן בסט הסביר כיצד מבנה הפירמידה ישפיע על מלחמת מחירים: "חברה קטנה שזה העסק היחידי שלה יפגע יותר ואף יסגר אך לחברה קוגלומרטית יש מרווח נשימה גדול יותר, ויש פגיעה לתחרות".

"בשילוב מוסד פיננסי עם תאגידים ראליים, במיוחד כשהתחרות בעייתית אותן בעיות שקיימות בשליטת בנקים ותאגידים ריאליים, קיימות גם בקוגלומרט. זה מסוכן: העדפות אשראי, ניצול מידע פנים".

וקנין עופר

מוקדם יותר, אמר פרופסור אבי בן בסט ל-TheMarker כי "הצבעת הגופים המוסדיים באספות בעלי המניות יחד עם בעלי השליטה בחברות מזכירה את הבחירות בסוריה, שם הנשיא מקבל רוב של 90% ויותר".

עורך הדין רם כספי אמר בדיון כי אם ועדת התחרות תחייב להפריד אחזקות ריאליות מפיננסיות, מוזי ורטהיים ימכור אחזקותיו בבנק מזרחי-טפחות וצדיק בינו בבנק הבינלאומי. כספי תקף את הטענות על ריכוזיות: "מי שרוצה להקים מחלבה - מוזמן, מי שרוצה להקים בית זיקוק - מוזמן. השוק פתוח - יש תחרות. תחרות זו תוספת שחקנים לא הגבלת שחקנים".

פרופ' ראובן גרונאו  הביע חשש "ממצבים בהם בעלים של פירמות ממונפות ריאליות הופך להיות ללא סולוונטי (יכולת להחזיר חובות - א.ק) והציבור מתחיל לחשוש לגורל אחזקותיו בבנקים או בחברות פיננסיות אחרות מהן יותר קשה לו להימלט כמו בביטוח ובפנסיה. כשהחיסכון לטווח ארוך שלו הופך למדיניות של הממשלה".

רלי אברהמי

דודי ויסמן, מבעלי קבוצת דור אלון ורבוע כחול, אמר בדיון כי אין ריכוזיות בישראל. "אין דבר כזה להסדיר את הכלכלה באמצעות חוקים. יש בעיה של תחרותיות - אני הייתי עד לכך במשק הדלק. למחיר הקוטג' אין קשר לריכוזיות - אין כאן כשל של המשק - שר האוצר טועה. תנובה מחזיקה ב-80% מנתח השוק של הקוטג' - זה כשל של המדינה. התפקיד של שטראוס ותנובה זה למכור הכי יקר - התפקיד של המדינה זה לגרום לכך שזה לא יקרה".

"יש בעיה של תחרותיות שנפגעת מאחזקות ריאליות ופיננסיות. צדיק בינו מחזיק בבנק הבינלאומי. זה לא משהו דרמטי שאם לא אעבוד איתו לא אוכל לנהל את עסקיי. יש לו את פז שמתחרה בדור אלון. הבעיה שתקופה ארוכה בנק לאומי החזיק כ-20% בפז. בלי בנק לאומי שהוא המרכזי אצלי, אני לא יכול לעבוד בישראל. בשוק ההון יש כלל ופניקס שהן מתחרות שלי.

"היה מיכרז על רכישת קו אופ. פז והבנק הבינלאומי הגיעו לגמר ואני. לא יכולנו לחשוף נתונים לבנק לאומי שלא רצה להעמיד אשראי. בנק לאומי מאוד מרכזי אצלי, בחר את פז כשותף.

אל תדברו איתי על חומות סיניות - מי שבראש הבנק החומה הסינית מגיעה לו לכתפיים והוא רואה משני צדיה. אני אחד התומכים בהפרדה בין ריאלי לפיננסי. חברות כמו כלל מצביעות באסיפות בעלי מניות כשהן קשורות לחברות מתחרות. חברה ריאלית רוכשת מניות ומחליטה ברבוע כחול כשיש לה את שופרסל".

מחקר של ישי יפה ופרופ' אסף חמדני מאוניברסיטת ירושלים הראה, כי הגופים המוסדיים במשק מצביעים יחד עם בעל השליטה בחברות בשיעורים של 80%-90% מהמקרים. "זה מראה שאין כאן מקריות, אלא עניין מובנה. המוסדיים לא מייצגים כלל את הציבור באסיפות בעלי המניות, אף שהם אמורים לייצג אותו", אמר בן בסט.

המפקח על שוק ההון והביטוח במשרד האוצר אינו נוקט ככל הנראה בפעולה בנושא ההצבעה של הגופים המוסדיים שתחת אחריותו. ועדת הריכוזיות שהוקמה על ידי ראש הממשלה ואמורה להגיש המלצותיה בשבועות הקרובים בוחנת אפשרויות לצמצום ניצול לרעה של שליטת אילי הון בחברות במורד הפירמידה שבבעלותם, גם כשהם בעלי אחזקות מיעוט במניותיהן. אחת האפשרויות לצמצום הפגיעה בבעלי מניות הרוב היא מיסוי דיבידנדים במעלה הפירמידה אלא שמקורבים לוועדת הריכוזיות העריכו שהוועדה לא תמליץ על כך.

"מה שניתן לעשות הוא למנות ועדה בראשות שופט, שתבחר נציגי ציבור שיצביעו על פי אינטרס הציבור באסיפות בעלי המניות", אמר בן בסט. "נציגים אלה יהיו ללא אינטרס בולט במגזר העסקי, ויתחייבו לייצג את הציבור, שכיום אינו יכול לסמוך על הגופים המוסדיים שייצגו אותו".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#