"אם סין תאמץ המודל של בטר פלייס - העולם יילך אחריה" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ועידת הנשיא

"אם סין תאמץ המודל של בטר פלייס - העולם יילך אחריה"

שאול סינגר: "בקוריאה מסתכלים על מערכת החינוך הישראלית - ובאים ללמוד מישראל איך לפתח יצירתיות ויזמות בקרב התלמידים"

20תגובות

"סין מתכוונת ככל הנראה לאמץ את הרעיון של מכוניות חשמליות. יותר מכך - נראה שהם הולכים על המודל של בטריות מתחלפות, שהוא המודל של בטר פלייס שאגסי מפתח", כך אומר היום שאול סינגר, מחבר הספר "אומת ההיי טק: סיפורה של הכלכלה הישראלית" בועידת הנשיא בירושלים.

"גם אם סין לא תעבוד בסופו של דבר עם בטר פלייס, עצם העובדה שהם מאמצים את המודל הוא חדשות טובות לחברה. אם סין תאמץ את המודל, כל העולם ילך אחריה", הוסיף סינגר. "הנה דוגמה למציאת פתרון לבעיה שמעסיקה את כל העולם - מתוך המדינה הקטנה שלנו".

סינגר התייחס בדבריו גם לתרבות האקזיט של החברות הישראליות. "שואלים אותי כל הזמן למה לישראל אין חברה כמו נוקיה. לדעתי זה טוב שלישראל אין נוקיה", אמר סינגר. "היזמים הישראלים מצמיחים חברה משווי של 0 לשווי של 100 מיליון דולר, ואז עומדת בפניהם הבחירה - אם להמשיך ולהצמיח את החברה לשווי של מיליארד. המשך השקעה בחברה משמעותו עיסוק בניהול, שיווק, יחסי ציבור, וחדירה לשווקים. היזמים הישראלים מעדיפים להעביר את החלק הזה לחברות הגדולות, שיש להן יתרון יחסי בזה, כדי לפנות את הזמן להצמיח חברה נוספת".

טואג אייל

כשנשאל לדעתו על מערכת החינוך הישראלית, אמר סינגר כי הבעיה אינה רק בישראל. "לעולם יש בעיה במערכת החינוך. העולם כולו, ולא רק ישראל, צריכים לחשוב מחדש על התחום", אמר. "באותה המידה שבישראל מסתכלים על מערכת החינוך בקוריאה, בקוריאה מסתכלים על מערכת החינוך הישראלית. הקוריאנים עצמם חושבים שיש להם בעיה במערכת החינוך. הם מצויינים במבחנים ההשוואתיים, אבל באים ללמוד ממערכת החינוך הישראלית איך לפתח יצירתיות ויזמות בקרב התלמידים".

החזון של סינגר הוא להפוך את ישראל למרכז יזמות עולמי. "במקום שיזמים מכל העולם יסעו לעמק הסיליקון כדי להקים סטארט-אפ, הם צריכים לבוא לישראל. היתרון היחסי שלנו הוא בתחום הסטארט-אפ. השוק היום הוא אמריקאי, אבל שאר העולם הופך להיות שוק גדול יותר עם פוטנציאל גידול גבוה יותר".

מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, חושב שלישראל יש את כל הנתונים להיות מרכז כזה, ומשרד האוצר בראשותו עושה רבות לשם כך. "נכנסו למשבר אחרונים ויצאנו ראשונים. יש לנו נתונים מקרו כלכליים הרבה יותר מושכים מהמתחרים שלנו. הבסיס חזק", אמר שני. "הממשלה לא יכולה לתכנן את השוק, אבל יכולה לייצר את הסביבה הנכונה. כיום 12% מהתוצר הוא מתעשיית ההיי טק, אבל ההצלחה העתידית לא מובטחת. החלטנו לחזק את היתרונות היחסיים שלנו, להפוך את האיומים להזדמנויות ולהתחיל בתכנון לטווח ארוך".

עוד הוסיף שני שבתחום החינוך מצבנו מצוין, והוא הולך להשתפר. "האקדמיה הישראלית היא עדיין בין הטובות בעולם. תמורת 3,000 דולר בשנה אתה יכול לקבל הכשרה בטכניון ברמה של האוניברסיטאות הגבוהות ביותר בעולם. מרכזי מצוינות בהם נשקיע כמה מיליארדי שקל כדי להחזיר את החוקרים הישראלים הביתה", אמר שני.

גם מבחינת מס, הצביע שני על נתונים שמורים שישראל היא הסביבה המשתלמת ביותר במדינות ה-OECD לחברות בתחום ההיי טק ולתאגידים מייצאים. זאת, כתוצאה משילוב של חוק עידוד השקעות הון ותמיכת המדינה בעלויות של העסקת ופיתוח הון אנושי.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#