מים סוערים: חברות הספנות לא מצליחות להגדיל את התשואות - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מים סוערים: חברות הספנות לא מצליחות להגדיל את התשואות

על אף הצמיחה בעסקיהן, בעשור האחרון הניבו מניות קרניבל קרוז ורויאל קריביאן תשואות זעומות; האם בעשור הנוכחי התמונה תשתנה?

תגובות

>> זוכרים את קפטן סטובינג, את בתו סוזי ואת המלצר החייכני אייזיק מהסדרה הפופולרית של שנות ה-70 "ספינת האהבה"? אנשי הספינה הבטיחו לעולים אל סיפונה חיוך רחב, חוף ידידותי, הרפתקאות ורומנים סוחפים.

מדובר בספינה אמיתית, שנקראת "נסיכת האוקיינוס השקט", השייכת לצי הספינות של חברת שיט התענוגות הגדולה בעולם, קרניבל קרוז. "נסיכת האוקיינוס השקט" היא אולי ספינת התענוגות המפורסמת ביותר בהיסטוריה, מלבד ה"טיטאניק". היא סיפקה למיליוני צופים בעולם שעות ארוכות של אסקפיזם וחלומות על שיט טרופי אלגנטי. בעבור כמה אלפי דולרים, היא יכולה לספק גם חוויית שיט לשלל יעדים אקזוטיים בעולם, הכוללים את אלסקה, האיים הקאריביים ואגן הים התיכון.

מאז שידורי "ספינת האהבה", ב-30 השנים האחרונות התפתחה תעשיית הקרוזים העולמית והיא צוברת פופולריות, עם שיעור צמיחה שנתי ממוצע של 7.1% מאז שנות ה-80. כ-20% מאזרחי ארה"ב כבר זכו לשוט על ספינת פאר לפחות פעם אחת בחייהם, והענף מגלגל מחזור של כ-26 מיליארד דולר בשנה.

בלומברג

כ-75% מהמחזור של הענף מתחלק בין שתי חברות בלבד: קרניבל קרוז (סימול: CCL) ורויאל קאריביאן (סימול: RCL). שתי החברות שייכות לשתיים מהמשפחות העשירות בישראל: משפחת אריסון המחזיקה בקרניבל, ומשפחת עופר השולטת ברויאל קאריביאן. בסוף 2010 היה שווי אחזקותיה של שרי אריסון בקרניבל 2 מיליארד דולר. שווי אחזקתה של משפחת סמי עופר ברויאל היה באותו זמן כ-700 מיליון דולר.

עבור המשקיעים בבורסה, תעשיית שיט התענוגות אינה בדיוק מתכון לחיים רגועים ושלווים. השקעה במניות של חברות קרוז רחוקה מלהיחשב לסולידית ובטוחה. המניות אלה יכולות לעלות בחדות יום אחד, ולהתרסק למחרת באותה הקלות.

בסקירה מקיפה אודות מגזר הקרוזים שהוציא בנק ההשקעות גולדמן סאקס במאי האחרון, הוא מעריך כי עבור 2011-2012, "עלינו להישאר במסלול ההשקעה בתחום ולא לסטות ממנו, מכיוון שאנו רואים הפלגה על מים רגועים באופק" - כך נכתב לאחר המלצה על אטרקטיביות המגזר בדצמבר 2010. בגולדמן ממליצים למי שלא רכש מניות, "לעלות על הסיפון" כבר עכשיו, כשהמניות נסחרות מתחת לממוצע ההיסטורי שלהן.

דור הבייבי בום יוצא לשיט

בגולדמן סאקס סבורים כי העלייה בהיצע של ספינות טיולים ותענוגות, שאפיינה את העשור האחרון, הסתיימה. מנגד, הביקושים לשירותיהן עולים עם הגידול בשיעור התעסוקה בשוק האמריקאי. בבנק מאמינים כי צרכנים שדחו את חופשותיהם בשלוש השנים האחרונות ישובו לעשות כן.

עוד מעריכים בגולמן כי הקיצוצים בעלויות שביצעו חברות הקרוז הגדולות בעקבות המשבר העולמי, עם התמקדות ביעדים חדשים, יאפשרו לשתי ענקיות שיט התענוגות להציג עליות ברווחים התפעוליים. גולדמן חוזים כי שיעור הרווח התפעולי התזרימי (EBITDA) שתציג קרניבל יתרחב ל-30% במחצית 2012, לעומת 26% ב-2010. עבור רויאל קאריביאן מעריכים בבנק ההשקעות שיעור EBITDA של 23%, לעומת 21% ב-2010. בגולדמן מעריכים כי תזרים המזומנים של שתי החברות יגדל, והן יחלקו דיווידנדים משמעותיים לבעלי המניות ויבצעו רכישה חוזרת של מניות (back-buy) בשנתיים הקרובות.

אף שספינות התענוגות פונות לכל הגילאים, באופן מסורתי רוב תיירי הנופש הימי הם אמידים יחסית. הנופשים הם לרוב זוגות נשואים, מעל גיל 40 ובעלי יכולת כלכלית גבוהה יחסית, לא בדיוק החומר האנושי שיפרנס סיפורי רומנים חולפים. בפילוח גס, כ-27% מהנוסעים הם בגילאי 25-39, 51% בגילאי 40-59, ו-23% מעל גיל 60. הכנסתם השנתית החציונית של תיירי הקרוזים בארה"ב היא 93 אלף דולר בשנה. היציאה של רבים מבני דור הבייבי בום בארה"ב לפנסיה עשויה גם היא לסייע לחברות הקרוז.

למרות היתרונות, חברות הקרוז עומדות בפני לא מעט קשיים. המכשול המרכזי שמקשה על רווחיהן לעלות הוא העלייה במחירי הנפט העולמיים, העלולים לנטרל את גורמי הצמיחה החיוביים. בדומה לחברות הרכב הגדולות או לחברות הרוכשות כמויות גדולות של פלסטיק, לעלייה במחירי הדלק נלווית סכנה משמעותית לשחיקת הרווח התפעולי הנקי של החברות - כך שבאופן מסורתי מניות חברות הקרוז הן בעלות מתאם הפוך למחירי הנפט.

מתחילת 2011, עם העלייה במחירי הנפט העולמיים שבאה בעקבות פרוץ המהומות בעולם הערבי, הציגו המניות של שתי ענקיות הקרוז תשואת חסר. הן איבדו כ-25% מערכן, בזמן שמדד 500 S&P עלה ב-0.6%.

כמו בכל ענף התיירות, מיתון עולמי משפיע לרעה על העסקים. בתקופת משבר הסאב-פריים, עם הצניחה בהכנסות ובשורות הרווח של החברות, החלו אלה לנקוט בצעדי התייעלות, לצמצם עלויות ולקצץ במחירי החופשות שהם מציעים לאורחים. "אמנם הוזלנו את המחירים באופן משמעותי, אבל אנחנו ממשיכים למלא את הספינות שלנו ומגיעים לאנשים שבמקרה אחר אולי לא היו שוקלים לצאת לנופש בשיט תענוגות", אמר מנכ"ל ויו"ר קרניבל, מיקי אריסון, בעת פרסום הדו"חות הכספיים של 2008.

לא רק חברות השיט הבינלאומיות סובלות מקשיים. יוסי מואטי, בעל הבית של ספינת התענוגות הישראלית "מג'יק 1", המציעה קרוזים (טיולי שיט) לחופי הים התיכון, למד באחרונה כי חלומות לחוד ומציאות לחוד. בשבועות האחרונים נעצרה האונייה על ידי ארגון הימאים העולמי בשל חוב של 300 אלף דולר לעובדיה, שהם קצה הקרחון של חובות בסך מיליוני דולרים לספקיה השונים. המהלך התרחש רק כמה ימים לאחר שנקטעה באיבה הפלגה של ילדים מוגבלים מעמותת "קו לחיים" ושבה לישראל, לאחר שככל הנראה אזל לחברת הספנות הכסף לרכישת דלק.

ויש גם קשיים ביזאריים יותר שאתם מתמודדות חברות שיט התענוגות בשנים האחרונות, כמו פיראטים. ב-2005-2009 אירעו מספר מקרים של תקיפת ספינות בלב ים, בעיקר במפרץ עדן שלחופי אפריקה. שודדי הים המודרניים ניסו לתקוף ספינות תענוגות גדולות, אם כי במרבית המקרים הצליחו אלה להתחמק.

בדצמבר 2008, הספינה "MS Nautica", ששייטה במפרץ עדן ובה 656 נוסעים ו-399 אנשי צוות, נתקלה בשישה שודדים בשתי סירות מרוץ. השודדים ירו לעבר האונייה, אך זו שטה מהר מכלי השיט שלהם והצליחה להימלט.

בתחילת 2008 נחטפה יאכטת התענוגות הצרפתית "לה פונאן", ובאפריל 2009 הצליחו מאבטחים ישראלים להניס פיראטים שניסו לתקוף אוניית תענוגות איטלקית ועליה 1,500 נוסעים. כמה שנים קודם לכן, ב-2005, פתחו שודדי ים באש לעבר ספינת התענוגות "סיבורן ספיריט" של קרניבל במרחק של כ-160 ק"מ מהחוף הסומלי. ה"סיבורן" הצליחה להימלט והפעילה מכשיר אקוסטי ארוך טווח המשגר גלי קול צורמים, כדי להניס את השודדים. דווח כי אחד מאנשי הצוות שלה נפצע.

בעקבות גל התקיפות הודיעה קרניבל כי היא משתפת פעולה עם צבא ארה"ב ומשרד ההגנה של בריטניה כדי להגן על הנופשים בספינותיה מפני התקפות של פיראטים. החברה לא סיפקה פרטים לגבי הצעדים שננקטו. "אנחנו מתייחסים לנושא ברצינות רבה ביותר. לעולם לא נעמיד בסכנה אף נוסע או חבר צוות", אמר סמנכ"ל התפעול של קרניבל, הווארד פרנק, בתגובה לשאלה שהוצגה לו באסיפה השנתית של בעלי המניות. עם זאת, החברה לא שינתה את מסלולי השיט שהיא מציעה.

פגיעה נוספת בעסקים הגיעה ב-2009 ממקור לא צפוי: שפעת החזירים, שהתפרצה במלוא עוזה במקסיקו. במאי אותה שנה, לקו בשפעת החזירים עשרות נופשים ואנשי צוות בספינה של קרניבל. התוצאה היתה פגיעה ברווחי החברה וגם ברווחי מתחרתה, רויאל קאריביאן. ספינותיה של רויאל קאריביאן הפסיקו לעגון בנמלים במקסיקו. "להתפרצות שפעת החזירים היתה השפעה קצרת מועד, אך בעלת השפעה שלילית גדולה ביותר על פעילותנו", אמר אז מנכ"ל החברה.

קשיים נוספים, סטנדרטיים יותר, עשויים לפגוע בתדמית החברות. בנובמבר האחרון נתקעה ספינת השיט "ספלנדור" של קרניבל סמוך לחופי מקסיקו למשך יומיים, עקב שריפה שפרצה בחדר המנועים. השריפה כובתה במהירות וללא נפגעים, אבל מיזוג האוויר, המזון החם, המים החמים וקווי הטלפונים הפסיקו לעבוד לאחר נפילת החשמל. הספינה עברה לעבוד על גנרטורים למקרי חירום, ומסוקים הובילו אספקה לנוסעים. הקזינו בספינה הפסיק לעבוד, וכך גם הבריכה. לאחר יומיים שבהם נוסעי הספינה אכלו מזון קר בלבד, כמו סלטים, פירות וכריכים, וישנו על הסיפון העליון, שבה ה"ספלנדור" לנמל מבטחים, לקול תשואות בני משפחותיהם של הנוסעים. הפרשה קיבלה כיסוי תקשורתי נרחב, ובכותרות העיתונים צוטטו נוסעים שאמרו כי "זה היה סיוט". לא בדיוק התרומה החיובית למוניטין של החברה.

קרניבל קרוז - חברת הקרוזים הגדולה בעולם

חברת קרניבל קרוז הוקמה ב-1972 על ידי תד אריסון, אביה של שרי אריסון, והיא היוותה את אבן הבסיס לאימפריה שהקים. כבר באותה שנה הצטרף בנו, מיקי אריסון, אחיה הגדול של שרי, למחלקת המכירות של החברה, ושבע שנים אחר כך נהפך למנכ"ל החברה.

תחת ניהולו של מיקי אריסון נהפכה קרניבל לחברת הקרוזים הגדולה בעולם. עם פטירתו של אביו ב-1999, נהפך אריסון לבעל המניות הגדול בחברה, כשהוא יורש מאביו גם את קבוצת הכדורסל המקצוענית של מיאמי, המיאמי היטס.

גם לשרי אריסון, בעלת השליטה בבנק הפועלים, פינה חמה בלב לעסקי הספנות המשפחתיים. שרי למדה ניהול בתי מלון ומסעדות במכללת מיאמי דייד, ונישואיה הראשונים היו לקצין שעבד באחת האוניות של אביה, חוזה אנטוניו סווארס, אמריקאי ממוצא קובני. במהלך המשבר הכלכלי האחרון, כששווי החברות שבשליטתה ירד והאשראי שקיבלו עסקיה החל להיות מחניק, מכרה שרי את היאכטה האהובה עליה, "מיי שאנטי", תמורת 103 מיליון דולר. בנוסף, מכרה ב-2007 מניות של קרניבל בשווי של כ-200 מיליון דולר. על פי הערכות, אריסון עשתה זאת כדי לגייס כסף למימון הרכישה של מניות השליטה בחברת תעשיות מלח ומניות המשקיעים האמריקאים בבנק הפועלים.

קרניבל קרוז נסחרת בבורסות ניו יורק ולונדון בשווי שוק של 31 מיליארד דולר. באפריל האחרון השיקה קרניבל את הספינה ה-100 בצי האוניות שלה, "קרניבל מג'יק", המסוגלת להשיט 3,690 אורחים. החברה, באמצעות כמה חברות בנות, מציעה מספר מגוון של קווי שיט לאלסקה, לקנדה, לאירופה, למקסיקו, לתעלת פנמה, לאיים הקאריביים, לאוסטרליה, וגם שיט של כמה ימים ל"שום מקום" תמורת כ-300 דולר לאדם. אם תחשקו בהפלגה של 100 ימים מסביב לעולם, תוכל קרניבל לספק זאת תמורת סכום של כמה עשרות אלפי דולרים.

קרניבל מארחת כ-8.5 מיליון איש בשנה על סיפוניה. עד 2008 גדלו הכנסותיה בהתמדה. ב-2009 רשמה ירידה בהכנסות בשל המשבר הכלכלי, אך ב-2010 כבר שבה להציג הכנסות שהגיעו ל-14.5 מיליארד דולר, כמעט זהה להכנסות של 2008. הרווח הנקי שלה ב-2010 היה 2 מיליארד דולר.

בגולדמן סאקס מעריכים כי ב-2011 תשלם החברה למחזיקי המניות דיווידנד של מיליארד דולר - תשואה של 3% על שוויה הנוכחי. כמו חברות אחרות שנהנות מפרצה בחוק האמריקאי, המאפשרת להן לחמוק ממרבית תשלומי המס באופן חוקי כשהמטה שלהן נמצא מחוץ לארה"ב, כך גם קרניבל קרוז, שהמטה שלה נמצא בפנמה. קרניבל היא אחת החברות שמשלמות את שיעורי המס הנמוכים ביותר בארה"ב - רק כ-1.1% מרווחים מצטברים בסך 11.3 מיליארד דולר בחמש השנים האחרונות.

ב-2002 ניהלו שתי ענקיות השיט מאבק עיקש על רכישת השליטה בחברת השיט הבריטית P&O פרינסס - שהיתה השלישית בגודלה בעולם, בת 170 שנה - שבמסגרתו העלתה קרניבל כמה פעמים את הצעת הרכש העוינת שלה. הנהלת P&O המליצה לבעלי המניות על מיזוג עם רויאל קאריביאן, שהיה עשוי לאיים על מעמדה של קרניבל כחברת הקרוז הגדולה בעולם, ואף הפעילה "גלולת רעל" כדי לאלץ את קרניבל להעלות את המחיר.

בסופו של דבר, ניצח אריסון ושילם 5.4 מיליארד דולר תמורת P&O - לא לפני שהתמודד עם התערבות של הנציבות האירופית, שחששה מפגיעה בתחרות בענף - ובכך ביססה קרניבל את מעמדה כחברה הגדולה בעולם.

בחברת הספנות השנייה בגודלה בעולם מחזיקים עידן ואייל עופר, בניו של סמי עופר המנוח (7.5%), יחד עם משפחת פריצקר האמריקאית (7.5%). מקור עושרו של עופר הוא בעסקי הספנות, ועד היום מעוגן מרכז הכובד של עסקי המשפחה בתחום הימי.

במאי 2011 נכנסו קבוצות הספנות של המשפחה למערבולת פוליטית, עסקית וביטחונית. הפרשה החלה כשמשרד החוץ האמריקאי הודיע כי החברה טנקר פסיפיק שבשליטת קבוצת עופר, הפרה סנקציות בינלאומיות על איראן כשמכרה לה מיכלית. החברה הכחישה. לאחר מכן פורסם, כי ספינות המשפחה בחו"ל עגנו באיראן תוך הפרה לכאורה של חוק הסחר עם האויב שנחקק בישראל. בקבוצה רמזו כי קיבלו אישור לעגינה באיראן מגורמים ביטחוניים, אולם משרד ראש הממשלה הכחיש זאת. הפרשה, שגררה הטלת סנקציות כלכליות על משפחת עופר בארה"ב, לא צפויה לפגוע ברויאל קאריביאן עצמה.

את פעילותו בענף החל עופר לפני כ-50 שנה, אז רכש את האונייה הראשונה שלו, וכיום כוללת האימפריה הבינלאומית של המשפחה בתחומי הספנות, מלבד רויאל קאריביאן, את עופר ספנות, צים, חברת אוניות הסוחר הבריטית זודיאק שיפינג, חברת הספנות הסינגפורית טנקן פסיפיק, ו-12% בהנג'ין שיפינג (Hanjin Shipping), חברת הספנות הגדולה ביותר בקוריאה הדרומית.

בדומה לאחים למשפחת אריסון, גם החינוך לעסקים של בניו של עופר החל בענף הספנות. עידן עופר נכנס לעסקי הספנות בסינגפור, ואייל - לעסקי הספנות במערב. מקורבים לעידן עופר אומרים שכשהיה נער, היה מספר על חופשות שנתיות שבילה על סיפונה של אחת היאכטות המשפחתיות, בהפלגה עם אביו ואחיו.

רויאל קאריביאן נסחרת בבורסות ארה"ב ולונדון בשווי שוק של 9 מיליארד דולר. לחברה צי של 40 ספינות שהיא מחזיקה באמצעות כמה חברות בנות, והיא מסוגלת להשיט 92.3 אלף נוסעים במקביל. בדומה לקרניבל, מציעה רויאל יעדי שיוט מגוונים בכל העולם ומגיעה לכ-400 יעדים. בנוסף, הודיעה רויאל קאריביאן כי תציג עד סוף 2012 שתי ספינות חדשות, שיכילו כ-7,700 מיטות נוספות.

גדול יותר, יקר יותר

אחד הגורמים לגידול בהוצאות של ענקיות הקרוז הוא שהתחרות בענף גורמת להן לבנות את הספינות הגדולות והיוקרתיות ביותר, תוך השקעות עתק. כך, בדצמבר 2009 חשפה רויאל קאריביאן בפלורידה באופן רשמי את "נווה המדבר של הים" ("Oasis of the Seas"), ספינת שיט התענוגות הגדולה בתבל. מדובר בספינה המסוגלת לשאת יותר מ-6,000 נוסעים, ושבבנייתה הושקעו 1.4 מיליארד דולר - הסכום הגדול מעולם שהושקע בבניית ספינה מסחרית.

חלפה שנה, ורויאל השיקה את הספינה התאומה של "אואזיס", "Allure of the Seas", הארוכה ממנה ב-5 ס"מ בלבד, בעלות דומה של 1.5 מיליארד דולר. שתי אוניות הענק כוללות 16 מפלסים ואורכן 360 מטרים - יותר מכל נושאת מטוסים של צבא ארה"ב. הספינות כוללות אמפיתיאטרון יווני עם 750 מושבים, משטח החלקה על הקרח, כמה בריכות שחייה, עשרות מסעדות וברים, מגרשי כדורסל וכדורעף, קיר טיפוס, מגרש מיני-גולף, כיכרות, טיילת, מרכז קניות, קזינו ואולם הופעות עם 1,380 מושבים. שטח הפארק המרכזי של כל ספינה גדול יותר ממגרש כדורגל, נשתלו בו 12 אלף עצים וצמחים, והוא כולל שבילי אבן שמובילים לבתי קפה ופאבים.

בשל ההשקעה המאסיבית בבניית ספינות, בגולדמן סאקס מאמינים כי קרוב לוודאי שבשנים הקרובות תשתמש רויאל קריביאן בתזרים המזומנים החיובי שתייצר לתשלום החוב, ולא לחלוקת דיווידנד כמו קרניבל. בגולדמן מוסיפים כי גם זו חדשה טובה למשקיעים.

למרות הצמיחה בעסקיהן, מאז שנת 2000 הניבו מניותיהן של שתי החברות תשואות אפסיות. האם בעשור הבא התמונה תשתנה לטובתן? נצטרך להמתין ולראות. כיום מעניקים למניית רויאל בגולדמן סאקס המלצת "נייטרלי", ומחיר יעד של 47 דולר למניה, הגבוה ב-20% משווי השוק הנוכחי שלה. קרניבל, לעומתה, זוכה להמלצת "קנייה" עם מחיר של 51 דולר, כ-30% מעל מחירה הנוכחי.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#