האם הקוטג' אכן מייצג קו מוצרים שעבורם נלקח מאתנו מחיר מופרז? - זירת היועצים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם הקוטג' אכן מייצג קו מוצרים שעבורם נלקח מאתנו מחיר מופרז?

בבואנו לבחון בצורה אובייקטיבית אם מחיר הקוטג' מופרז, עלינו תחילה לבחון את העלייה במרכיביו העיקריים

תגובות

בבואנו לבחון בצורה אובייקטיבית אם מחיר הקוטג' מופרז, עלינו תחילה לבחון את העלייה במרכיביו העיקריים.

האם הגבינה הטעימה הזו, אכן מייצגת קו מוצרים שעבורם נלקח מאתנו מחיר מופרז? האם הסרת הפיקוח באמת הייתה הגורם המשמעותי לעלייה במחיר, או שצריך לחפש הצדקה גם בעלייה בחומרי הגלם?

או אולי עלינו לחפש את התשובה במנגנון הממשלתי המייצר חסמים לתחרות בכל שלב ושלב של הייצור?

תחילה נבדוק את עליית מחיר החלב בעולם כקנה מידה של חומר הגלם החשוב ביותר עבור מוצר זה. הגרף השבועי המצורף מראה שהחלב בעולם עלה בכ-70% בחמש השנים האחרונות.

אבל זו איננה התמונה הכוללת הנכונה. למעשה, מאז תחתית המשבר הפיננסי, שבו החלב הגיע ל-10 דולר, ועד עכשיו שבו הוא עומד על 19.15 דולר, העלייה היא למעשה של כמעט 92%.

מרכיב חיוני, וכללי יותר בכל ייצור, הוא כמובן מחיר האנרגיה, ובמיוחד מחיר הנפט. על פי הגרף השבועי של הנפט שמדינת ישראל רוכשת, מחירו עלה מ-70 ל-112.70 דולר, דהיינו כ-160% בחמש השנים האחרונות. גם כאן עלינו לתת הסתייגות, ולומר שהעלייה מהתחתית של המשבר באזור ה-40 דולר, ועד עתה, היא של 280% לערך.

וכמה עלה הקוטג' באותה תקופה? על פי דבריו של מנכ"ל תנובה מחיר הקוטג' עלה באותן חמש שנים בכ-40% בלבד. יש לומר מייד שמרכיבי העלות אינם חומרי גלם בלבד. יש באותו מספר שקלים שאנו משלמים מרכיב מע"מ, מרכיב של רווח רשתות השיווק, מרכיב תפעול, ייצור, והפצה, וכמובן מרכיב רווח יצרן.

על פי החישובים שנעשו, ייתכן מאוד שהסרת הפיקוח יצר עיוות של 10% או קצת יותר בעלות הקוטג', וזה באמת לא הבדל מהותי בין מה שהיה צריך להיות, למה שאכן קרה. לא מדובר בקביעה ערכית כמובן של מה טוב או לא טוב כמחיר מתאים לשכבות חלשות אלא קביעת עובדה כלכלית גרידא.

אם קיימת בעיה, היא נעוצה כמובן בחוסר התחרות האפקטיבית שקיימת בין היצרנים, וכמו בהרבה תחומים אחרים קיום שחקנים שונים, עבור מוצר זהה או דומה, אינו מוריד את המחיר אלא מעלה אותו למכנה משותף גבוה.

כאשר מדובר על מרכיבים בסיסיים של החיים, לא ניתן לתת לתופעה הזו להתקיים ולעצום עיניים, אלא צריך להכניס את הפיקוח כגורם מווסת את התחרות. לא פיקוח על המחיר, אלא פיקוח על עצם קיום תחרות בין יצרנים שונים, היא כנראה התרופה הדרושה לקוטג' ודומיו בכלכלה הישראלית.

הסקירה נכתבה על ידי מחלקת המחקר של FXCM.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#