המסר הגרוע של ברקת לגברים במשרדו, ולנשים שרוצות קידום

ההתבטאות של ברקת כי הוא מעדיף נהג מאשר נהגת משום שאינו רוצה שיעלילו עליו, מעבירה לעובדיו מסר שלפיו נשים הן צרה צרורה שיש להרחיק מסביבתם של מקבלי החלטות ■ רק חבל שהוא לא הציג את גישתו בוועדת האיתור שבחרה בו — והיתה יכולה לשקול גם את עמדתו ביחס לנשים

סמי פרץ
משה ברקת
משה ברקת. מרחיק את מה שהוא מזהה כסכנהצילום: דוברות משרד האוצר
סמי פרץ

ההחלטה הראשונה של יו"ר רשות שוק ההון הנכנס, משה ברקת, ביומו הראשון בתפקיד היתה להזיז הצדה את הנהגת שירש מקודמתו בתפקיד, דורית סלינגר, ולמנות במקומה נהג גבר. ברקת הסביר לעיתונאית שרון שפורר, שחשפה את הסיפור באתר המקום הכי חם בגיהנום, כי עשה זאת מטעמי זהירות.

"תמיד התנהגתי בצורה מכובדת מאוד לנשים ואף אחד לא יכול לטעון אחרת. אני מעריך מאוד נשים, אך כאן מדובר במרחב אינטימי ואני מעדיף להיות זהיר כי מישהו עלול להעליל עלי. לכן, גם לא תמצאי אותי בחדר סגור עם אישה", אמר ברקת.

ההחלטה של ברקת מעוררת תגובות משני סוגים. הראשונה, של מי שמבין ללבו, מזדהה עם החשש הזה ומזהה אותו עם המהפכה התרבותית העמוקה המתרחשת לנגד עינינו בשל קמפיין MeToo#. אותם תומכים, רואים בהחלטתו של ברקת סוג של ריאקציה למהפכה התרבותית הזאת.

השנייה, של מי שרואה בכך אפליה פסולה נגד נשים, פגיעה בחופש העיסוק שלהן ותגובה לא רצויה ופרנואידית לתופעה חברתית קשה ופוגענית שעוסקת במקרים ממשיים, ולא בעלילות שווא.

ברקת לא לבד. לפני חודשיים נחשפה החלטתו של אל"מ אבינועם אמונה, מפקד עוצבת הגולן, שדרש להחליף דוברת בדובר. אמונה הוא אדם דתי. ברקת לא עשה זאת משיקולי דת, אלא כהסקת מסקנות אישית מהתהליך החברתי הגלובלי הזה.

בנובמבר פירסם "ניו יורק טיימס" כתבה על תגובות שונות של גברים לקמפיין MeToo# — החל בסדנאות מקצועיות להבנת התופעה, וכלה בהימנעות משהייה בחברת נשים בחדר סגור. סביר להניח שיש מנהלים נוספים שנוקטים מהלכים דומים, גם אם הם עושים זאת בדיסקרטיות, ומבלי להסביר מהם מניעיהם האמיתיים.

יש כמה דברים מטרידים בהחלטתו של ברקת, וסביר להניח שהם יעלו במקרים נוספים. ראשית, החשש שלו כי מישהו "עלול להעליל עליו". כל מי שמחזיק במשרה ציבורית, ניהולית ועם עמדת כוח נחשף מטבע הדברים לעימותים וחיכוכים עם גורמים שונים.

דורית סלינגר
דורית סלינגר. לא פחדה להתעמת עם הגורמים החזקים בתעשייהצילום: אייל טואג

קודמתו של ברקת, סלינגר, ספגה בחודשים האחרונים לכהונתה ביקורת קשה וחריגה יחסית לפקיד ציבור. שיא הביקורת היה כאשר נשיא לשכת עורכי הדין, אפי נוה, הכתיר אותה מעל הבמה בכנס סוכני הביטוח באילת כ"מפקחת הכי גרועה שהיתה בתפקיד הזה". לביקורת שהשמיע נוה הצטרפה גם שרת המשפטים, איילת שקד, שטענה כי סלינגר מפציצה את חברות הביטוח במאות חוזרים, שחלקם מיותרים.

גם כמה מחברי הכנסת ראו בה מטרה מהלכת, והפליאו להכות בה. הם לא העלילו עליה דבר, אלא פשוט קטלו אותה ואת פועלה מכל הכיוונים. זה הבהיר לכל מי שצריך שסלינגר לא פחדה להתעמת עם הגורמים החזקים בתעשייה — ראשי חברות ביטוח, סוכני ביטוח, עורכי דין, שמאים, חוקרים פרטיים ושאר המגזרים שמתפרנסים מהענף הזה.

ייתכן שהמסר שקלט ברקת מכל ההתנהלות של סלינגר הוא שהוא עומד לפקח ולהשפיע על גורמים אלימים ה"משחקים מלוכלך", ולכן אסור לו להיות סחיט בשום צורה.

לכאורה, גישתו משקפת הבנה ברורה מאוד של המקום שאליו הוא נכנס: זירה רוויית לחצים ואינטרסים, ואנשים אלימים שלא בוחלים בכלום. ברקת כאילו רומז, "אני יודע עם מי יש לי עסק כאן".

אלא שההחלטה לצמצם סיכונים באמצעות העברתה של נהגת מתפקידה ומינוי נהג ממין זכר במקומה נראית בעייתית מאוד. גרוע מכך, יש בה מסר בעייתי על האופן בו ברקת חושב ומתנהל.

יו"ר רשות שוק ההון הוא ללא ספק תפקיד בכיר ובעל עוצמה אדירה. אמנם חלקים גדולים במשק ובמגזר הציבורי נשלטים על ידי גברים, אך בשני העשורים האחרונים חל שינוי משמעותי, ולפחות בתחום הפיננסי יש נוכחות נשית גדולה יותר מאי פעם. לראייה, נשים מנהלות שלושה מתוך חמשת הבנקים הגדולים במדינה (רקפת רוסק־עמינח בלאומי; לילך אשר־טופילסקי בדיסקונט; וסמדר ברבר־צדיק בבינלאומי). נשים עומדות בראש ארבע רשויות פיקוח משמעותיות במערכת הפיננסית־כלכלית (קרנית פלוג נגידת בנק ישראל היוצאת; ד"ר חדוה בר המפקחת על הבנקים; ענת גואטה יו"ר רשות ני"ע; מיכל הלפרין יו"ר רשות ההגבלים העסקיים; וכמובן סלינגר, שעמדה בראש רשות שוק ההון עד לפני חודש). האם גם עמן הוא לא יהיה מוכן לשבת בחדר סגור?

ניתוח סיכונים ברמה הכי גבוהה שיש

נשים משמשות סגניות ראשי אגפים ורפרנטיות באגפים השונים של משרד האוצר. מן הסתם, הן שואפות להתקדם. כשיו"ר רשות שוק ההון אומר "לא תמצאי אותי בחדר סגור עם אישה", הוא מעביר מסר לעובדיו הגברים שהסיכון הכי גדול בעבודה שלהם הוא נוכחות נשית בסביבה. מילא אם היה אומר "אל תשבו לבד בחדר סגור עם נוה" או עם מי מטייקוני שוק ההון. הוא גם מעורר תהייה אם בגישה כזו הוא בכלל יפעל לקידום נשים, או שמא יימנע מכך כדי ש"לא יעלילו עליו".

מתוקף תפקידו אחראי יו"ר רשות שוק ההון על הניהול התקין של כספי ציבור בסך 1.6 טריליון שקל. מדובר בתפקיד מורכב הכולל ניתוח סיכונים ברמה הכי גבוהה שיש. לברקת יש ידע וניסיון בתחום מתפקידו כראש מחלקת תאגידים ברשות ני"ע ומהשכלתו האקדמית. מתבקש שעם כניסתו לתפקיד הוא ילמד ויכיר את כלל הסיכונים שעליהם הוא מפקח ואותם הוא אמור למזער בתפקידו החדש. מפתיע מאוד שהסיכון הראשון שהוא זיהה וגם נתן לו מענה נוגע למהפכה התרבותית של קמפיין MeToo# — הרבה לפני כל סיכון אחר בשוק ההון, וכאלה יש למכביר. זה מעיד על פרנויה מסוימת, ובוודאי מעיד על מסר גרוע שברקת מעביר לעובדיו.

מנהלים בכירים במשק בהחלט צריכים להתייחס לקמפיין MeToo#, להסיק ממנו מסקנות וללמוד את השלכותיו, ולתת לו מענה במקומות העבודה שאותם הם מנהלים. אבל הפתרון בו בחר ברקת מעיד על רצון להימנע מכל אלה, ופשוט להרחיק מעצמו את מה שהוא מזהה כסכנה. זה מסר גרוע שגם גורם להדרת נשים וגם רואה בהן צרה צרורה שיש להרחיק אותן מסביבתם של מקבלי החלטות. הדעת נותנת שברקת היה צריך להציג בפני ועדת האיתור שבחרה בו את גישתו, כך לפחות היא היתה יכולה לכלול בשיקוליה את עמדתו ביחס לקידום נשים ושהייה בחדר סגור עמן.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ