פישר: "מונופוליסט הוא לא איש רע - כל אחד רוצה להגביל את מתחריו" - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פישר: "מונופוליסט הוא לא איש רע - כל אחד רוצה להגביל את מתחריו"

נגיד בנק ישראל בכנס קיסריה: "למרות הצעקות על הקוטג', חלק חשוב של התחרות מגיע מיבוא"

17תגובות

ש להגביר את התחרות במשק בין השאר באמצעות יבוא - כך אמר היום נגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר בכנס קיסריה. לדבריו, מיעוט הבנקים בארץ הוא חסם לתחרות ותפקיד המדינה לעודד תחרות מיבוא למרות הביקורת על כך סביב המאבק על מחיר הקוטג'.

בלומברג

"טבעי שיש מעט בנקים בארץ ביחס לארה"ב אבל זה חסם לתחרות. אנחנו צריכים לקחת את זה בחשבון ולנסות לגרום ליותר תחרות. למרות הצעקות על הקוטג', ברוב המדינות חלק חשוב של התחרות מגיע מיבוא, ואם אתה סוגר את המשק אתה מגביל את האפשרות לתחרות במשק. אז טבעי שכל אחד רוצה להגביל את המתחרים שלו. אני זוכר מהקורס הראשון שלי בכלכלה שהמורה שלי כתב שמונופוליסט הוא לא איש רע - זה מה שכל אחד רוצה לעשות. אבל אנחנו צריכים למנוע את זה".

"התחלנו להיות משק מודרני כשהממשלה החליטה לפתוח את המשק לתחרות בחו"ל. מאז הרווחנו המון ונצטרך לעשות את זה עוד כי אי אפשר לצפות במשק בכזה סדר גודל שחברות יספקו את התחרות הנדרשת".

פישר התייחס לנושא הרגולציה מול הבנקים: "אין לנו בעיה כעת במערכת הבנקאות - יש לנו יחס הון גבוה יחסית. אבל כמו שדודו זקן אמר אתמול בכנס, הוא אמר שאנחנו לא התחלנו ליישם את ההמלצות של בזל 3 שיוצאות עכשיו מה-FSB ובזל. עלינו להמשיך לשנות את הרגולציה - אין עודף רגולציה".

פישר הוסיף כי רוב הזמן מתלוננים בישראל על רגולציה נחושה מדי ופעם בעשור אומרים שטוב שיש רגולציה חזקה. "אבל אנחנו צריכים לשנות ולהגביר את הרגולציה של המערכת הבנקאית והפיננסית כולה".

לדברי פישר, יש שינויים גדולים במה שהמפקחים במדינות מפותחות התחילו לדרוש מהבנקים ואת זה נצטרך לעשות שוב. משום שאם היה ספק שמשבר במערכת הבנקאית גורם נזק אדיר למשק – אין תירוץ היום לאשליה הזאת. אנחנו יודעים שאסור לנו לתת למשבר להתרחש. אני לא חושב שיהיה משבר כזה אבל עלינו להיות בטוחים שלא יהיה משבר כזה. זה אחד הדברים שמדאיגים אותי".

באשר להורדת נטל המס, אמר פישר: "אנחנו מדברים על אפשרות שנצטרך להוציא יותר כסף על ביטחון כתוצאה מהשינוי הגאו-פוליטי. התפקיד הראשון של המדינה הוא לשמור על בטחון אזרחיה אבל לא נוכל לעשות את זה ולהמשיך להוריד את שיעורי המס".

"הופתענו מהצמיחה"

פישר הזכיר את ההצלחות הבולטות של המשק וציין את הצמיחה המהירה, העודף שנשמר בחשבון השוטף אף שהוא בירידה, מיגזר ההיי טק שמושך את הצמיחה באמצעות היצוא ותורם לעודף בגרעון השוטף וגילויי הגז והנפט.

"הופתענו מהצמיחה ב-2010 במיוחד ברבע האחרון. העלנו את התחזית ל-2011 לרמה של מעל 5% ואת התחזית ל-2014 ללמעלה מ- 4% וזה לדעתי שמרני", אמר. לדבריו, מה שקרה לשיעור האבטלה הוא סיפור יוצא מהכלל. "אנחנו קרובים לתעסוקה מלאה וזה הישג ענק. זה לא קרה מכך שאנשים יצאו מכח העבודה והפסיקו לחפש עבודה", אמר.

לדבריו, השמירה על המשמעת הפיסקלית מובילה לכך, ש ב-2011 צפוי גרעון של 2.5% בתקציב וב-2012 של 2%. "הקרדיט מגיע לאנשי האוצר, שר האוצר, הממשלה וראש הממשלה", אמר.

למרות העובדה שההיי-טק מושך את הצמיחה במשק אמר פישר, כי הסקטור מאוד גדול יחסית, כי הסקטור הציבורי והפרטי מוציא על מו"פ יותר ממדינות אחרות. עם זאת הזהיר פישר משאננות ומתחרות עולמית בתחום. "קל להיכנס לאשליה שאנחנו כח גדול במופ בעולם. אנחנו לא, אבל ביחס לגודל אנחנו כן", אמר.

לגבי גילוי הגז והנפט בחופי ישראל ציין פישר, כי הם צפויים להש]פיע על התמ"ג בשיעור של 1.5% בשנה בלבד, כתוצאה ממיסוי. עם זאת, הכנסות אלה ילחצו על יסוף השקל בשנים הבאות.

לאחר שסקר את הישגי המשק דיבר פישר על הבעיות. אלה כוללות שיעור האינפלציה גבוה, מחירי דיור שממשיכים לעלות, יסוף השקל שמפחיד את היצואנים והתחיבויות ממשלתיות לאחרי 2012 שהו קצת גדולות ביחס לשאיפות ולתקוות להוריד מסים.

"הורדנו את הריבית מהר מאוד בתחילת המיתון לחצי אחוז, ציפינו לדפלציה שלא היתה", אמר פישר. "האינפלציה המשיכה ויצאה מהיעד. עלינו בבנק ישראל להחזיר אותה ליעד יציבות המחירים. העלנו את הריבית ואם נגיע למסקנה שצריך להמשיך לעשות את זה נעשה זאת", הבהיר. עם זאת ציין, כי "הציפיות לאינפלציה התחילו לרדת וזה סימן טוב".

"נמשיך לטפל בשוק הדיור"

בתחום הדיור אמר פישר, כי הוא מסתמך על נתוני הלמ"ס יותר מאשר על נתוני משרד האוצר. לדבריו, לצינון הענף יש לטפל לא רק דרך הביקוש (באמצעות החמרת תנאי המשכנתאות א"ק) אלא גם דרך היצע הקרקע והבירוקרטיה בשלב התכנון. "הממשלה מנסה לטפל. אבל בנק ישראל ומשרד האוצר ממשיכים להיות מודאגים בגלל מדד מחירי הדיור. מה שעולה בקצב של 16% בשנה מכפיל עצמו תוך פחות מחמש שנים. התופעה הזאת לא יכולה להמשיך לנצח וזה יעצור. השאלה אם נוכל לעצור את זה באופן שזה לא יגרום לבעיות במשק", אמר.

פישר ציין, כי חלק גדול של משברים פיננסים מתחילים בשוק הנדל"ן והדיור ובבנק ישראל לא רוצים להגיע למצב שהיה בארה"ב, ספרד או אירלנד. "נמשיך לטפל בשוק הדיור. יש שמועות שיש יותר שקט ושיפור, אולם הנתונים לא אחידים. הלמ"ס אומרת, שהמחירים ממשיכים לעלות ובאוצר אומרים שהם מתחילים לרדת. אני נוטה להאמין יותר לנתוני הלמס", אמר פישר.

בעניין ייסוף השקל אמר פישר, כי הוא נובע מכך שהמשק חזק, וכי הוא מעדיף משק חזק ובעיית יסוף על פני משק חלש עם בעיות אחרות. לדבריו, היצואנים מצליחים להתמודד עם היסוף דבר המעיד על יעלות גבוהה.

פישר ציין, כי נוכח הצפי להגדלת הוצאות הביטחון כתוצאה מהשינויים באיזור, ניתן יהיה לשמור על מדיניות הנוכחית של הוצאה ממשלתית רק אם הצמיחה תהיה 4.5%.

"בצמיחה של 2.5% לשנה היחס של החוב לתמ"ג יתחיל לעלות. בצמיחה של 3.2% נעמוד עם יחס חוב-תמ"ג על עליה קטנה. אם הצמיחה תהיה 4.5% שזה הרבה מעל הממוצע ההסטורי, נוכל להמשיך להינות מהמשך הירידה ביחס חוב-תמ"ג. נוכל להמשיך להוריד שיעורי מס ולהוסיף הוצאות ועם גירעון קטן בתקציב".
 

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#