צבי סטפק: היקפי הפדיונות מהקרנות הם כמו בימים של קריסת ליהמן ברדרס - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

צבי סטפק: היקפי הפדיונות מהקרנות הם כמו בימים של קריסת ליהמן ברדרס

פאנל השקעות בוועידת שוק ההון של TheMarker, בוחן: מה משפיע על הכספים שלנו בחסכונות לטווח קצר וארוך?

תגובות

"בחישוב הסיכון הגיאופוליטי הקיים באזור - מבנה תיק הפנסיה של הציבור מסוכן", כך אמר הבוקר (א') משנה למנכ"ל בנק לאומי פרופ' דניאל צידון בפאנל השקעות שנערך במסגרת ועידת שוק ההון השנתי של TheMarker. הפאנל נערך בהשתתפותם של יו"ר ומנהל עסקים ראשי Deloitte בריטמן אלמגור זהר, רו"ח יגאל בריטמן; מנכ"ל משותף ילין לפידות, יאיר לפידות; יו"ר מיטב צבי סטפק ומשנה למנכ"ל בנק לאומי ענת לוין.

בכר דודו

"הסיכון העולמי הוא איתנו והוא יהיה איתנו. כדי להקטין סיכונים צריך לצאת ולהשקיע מחוץ למדינת ישראל", הוסיף צידון. לדבריו, השוק כיום אינו מתמחר אג"ח חברות, שכן כרגע מחירם לא מייצג את רמת הסיכון. השוק לא לקוח את הסיכון - הפער בין אג"ח חברות לבין אג"ח של מדינת ישראל הוא נמוך מידי", ציין.

בדומה לו, גם צבי סטפק הדגיש כי רמת הסיכון בענף הגמל והפנסיה גדלה, אך זאת בשל התחרות הקיימת בין בתי ההשקעות. "רפורמת בכר יצרה תחרות בין מנהלי הכספים. לפעמים מה שקורה הוא שלוקחים את התחרות לקצוות - נוצר מצב שגופים שונים מנסים בכל מחיר לבלוט בתשואות. מדובר בבתי השקעות קטנים מעלים את רמות הסיכון על החיסכון. זה יוצר תחרות לא בריאה".

עם זאת, יאיר לפידות, שמנהל את בית ההשקעות ילין-לפידות, ציין כי רמת הסיכון של תיק פנסיה ממוצע בישראל נמוכה הרבה פחות מהמקביל לו בחו"ל. "בקופות הגמל מרכיב המניות בממוצע עומד על 30% - בחו"ל מדובר על מרכיב מניות של 70%", הסביר.

"שש שנים למשבר פיננסי"

פרופ' צידון התייחס בדבריו גם לקצב ומתווה ההתאוששות הצפוי ממשבר 2008. "אמרתי בעבר שלסיכון הפיננסי של המשבר ייקח הרבה שנים להתפוגג. ממוצע המשברים הפיננסיים בעולם הוא שש שנים. אני חושב שבסופו של דבר אנחנו בתהליך נכון: באירופה ההתאוששות אמנם איטית יותר, אך החברות היום נראות לאין שיעור טוב יותר מלפני שלוש שנים. המשבר מתרחש בדומה להרבה משברים בהיסטוריה".

בהתייחסו לשוק הישראלי ולהתאוששותו מהמשבר העולמי, ציין צידון שהשוק הרבה יותר יציב. "החשיפה של ישראל למשבר הייתה שולית. אצלנו לא היה עודף מינוף מכיוון שהאזרחים והחברות לא לקחו הרבה אשראי. מאחר שלא היינו חייבים הרבה לא היה משבר. בשאלת המינוף אפילו השתפרנו".

לדבריו היה שותף גם יאיר לפידות: "הנזקים האמיתיים בתיק ההשקעות כתוצאה מהמשבר לא היו כאלה גדולים. התוצאות המצטברות הן תוצאות חיוביות הרבה יותר טוב מאשר בארה"ב. בשיא המשבר היתה תפיסה שכל אג"ח קונצרני הוא רעיל. זרקו אג"חים של חברות אחזקות ועברו למק"מים ופיקדונות שקליים. מי שלא היה היסטרי, ראה התאוששות מלאה ואף יותר מכך".

בהקשר זה ציין סטפק כי הציבור יושב ב-95% מהמקרים מההשקעה בפנסיה במקומות הלא נכונים. כדוגמה הוא הציג את הפדיונות בשבועות האחרונים מקרנות הנאמנות (בדגש על האג"חיות). "הציבור פדה בקרנות סכום עתק שדומה לממדים שהיו בפדיונות ב-2008 - כאילו היום אנחנו חווים את קריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס. הקרנות ירדו בסך הכול ב-2%-3% – לא מדובר על ירידות דרמטיות. זה אותו ציבור שנכנס בסוף שנה שעברה. יש קרנות נאמנות שקיבלו כפים בחודשים אוקטובר עד דצמבר 2010, ו-70% מהכסף יצא עכשיו".

"אין תחרות בין שני ספקי האשראי השונים"

נושא אחר שהעסיק את משתתפי הפאנל היה שחוק האשראי והתפלגותו בין הבנקים לבין הגופים החוץ-בנקאיים. "כיום אין תחרות בין שני ספקי האשראי במשק - הבנקים מנהלים סיכון לטווח קצר, והמוסדיים לטווח הארוך" אמרה ענת לוין. "השוק מתחלק 50%-50% בין הבנקים לגופים המוסדיים. אין פה עניין של ניצחון אלא של תפקידים שונים. נכסי הציבור צומחים בקצב מסיים - ב-2020 נהיה עם שני טריליון שקל שמנוהלים בידי מוסדיים. כשבוחנים את האחוז היחסי רואים שחל גידול קבוע לאורך השנים הנכסים של הגופים המוסדיים".

"המשחק איזה חוב טוב יותר - בנקים או חוב ציבורי (אג"ח) מיותר - שניהם משלימים האחד את השני וחיים אחד ליד השני", ציין צידון. "היתרון בבנק הוא שהלווה והמלווה נמצאים ומכירים האחד את השני לאורך שנים. לעומת זאת, היתרון בחוב הציבורי שהוא 'שגר ושכח'. יש הרבה כסף בשוק , וכל אחד צריך ללכת למקום שלו.

לפידות פירט על ההבדלים הקיימים בין אשראי בנקאי לאשראי חוץ בנקאי. "ראשית - גוף מוסדי יכול לקנות את האשראי בבוקר ולצאת בערב. שנית, המקורות של בנק הרבה יותר קצרים ביחס למקורות הפנסיוניים. ושלישית, נקודה יותר חשובה היא שאם גוף מוסדי יציג תשואה קבועה על האשראי שברשותו הוא ייהפך להיות בנק. הוא נכנס למודל הבנקאי המתוכנן והידוע מראש".

"חברות קטנות ובינוניות מעדיפות לצאת משוק ההון"

נושא אחר שהעסיק את משתתפי הפאנל וגרם ללא מעט חילוקי דעות היה הרגולציה. מצד אחד נטען כי הרגולציה בישראל אינה מחמירה דיה לעומת העולם, ומאידך נטען שהיא מכבידה במידה לא פרופורציונלית על המפוקחים.

"רגולציה נכונה היא דבר חשוב אך ישנו עודף ברגולציה וברמת האינטנסיביות שלה", ציין יגאל ברייטמן. "כמה יכולים לשלם עבור רגולציה? יש כבר עייפות של האנשים. כדי להיות רשומים בבורסה - זה מלא הוצאות. מי שעיניו בראשו ויש לו אפשרות גיוס הון אחרת אין לו סיבה להיכנס לשם. הדרישות של הרגולטור מוצדקות - אך הן קשות במיוחד לחברות בינוניות וקטנות. העלות הכספית והניהולית גורמת להן לצאת משוק ההון", הוסיף.

סטפק היה שותף לדבריו של ברייטמן, ובדומה לו ציין ש"הרגולציה גורמת לחברות קטן ובינוני לעשות מה שביכולתן כדי לצאת משוק ההון. "עודף הרגולציה בשוק כל כך גדול כך שהרגולציה שמטרתה היא להגן על המשקיעים - גורמת בסופו של דבר עוול למשקיעים. הזמן שצריך להקדיש לרגולציה על ידי ההנהלה הוא באופן בלתי פרופורציונלי, ובא על חשבון החלטות ניהוליות. גם מנהלי השקעות, שנדרשים להחליט על השקעות, מתעסקים ב-80% מהזמן בתנאי הרגולציה".

לדברי סטפק, יש תחומים בשוק עם עודף עצום ברגולציה ויש תחום - כמו המסחר במט"ח - שבו יש דווקא חוסר. "הדגש צריך להיות פחות על רגולציה אלא על אתיקה מקצועית - התנהלות לא מכונה של בתי השקעות וחברות ביטוח ובנקים כלפי הלקוח - מבחינת הגינות בסיסית. אני לא אומר שמרמים את הציבור אבל הרבה פעמים בצורה לא הוגנת. אני חושב שיש מקום לשיפור ניכר בתחום".

לעומתם, צידון ציין שאין בישראל יותר מידי רגולציה, אך הוא סבור שיש בעיתיות בהפרדה שבין הרגולטורים השונים. "הרגולטורים מקפידים לעסוק זה בחצרו של זה. הם עסוקים בלהגדיר מחדש את הגבולות שבין רשות ני"ע, הפיקוח על הבנקים והממונה על שוק ההון. אני סבור שלכל רגולטור אחד צריך להיות מפוקח אחד".

כדוגמא הציג צידון חוק "אכיפה מנהלית" של רשות ני"ע שנכנס לתחומו של המפח על הבנקים. "החוק ונכנס לתוך התאגיד הבנקאי והטיל המון אחריות על אנשים, במקום שהאחריות תהיה על מקום העבודה. בסופו של דבר, הייעוץ במערכת הבנקאית יהיה פחות טוב ללקוח בגלל הכניסה של הרגולטור. אני חושב שזה שינוי לרעה. בסופו של דבר זה יגרום לכך שהיועץ ייתן ייעוץ פחות טוב ללקוח, וכתוצאה מכך לתיק של הלקוח תהיה תשואה פחות טובה.

"אני חושב שבסופו של דבר ולאורך זמן, היועץ יפעל משיקול לא נכון - לא של המעסיק ולא של הלקוח. לכן, המערכת צריכה להתנהל אחרת - מי שצריך להיות אחראי על מה שקורה בבנקים זה המפקח על הבנקים ולא רשות ני"ע. מי שאחראי על תשקיפים - שיהיה אחראי על תשקיפים", הוסיף צידון.

לדבריו הצטרפה גם ענת לוין: "מכל המקומות שהייתי בחיי השוק עבר תהליך מדהים של שקיפות מידע ושל אתיקה. זה נכון שהרגולציה בישראל סובלת מחוסר תיאום. אין אף מקום במדינת ישראל שבו יושבים הרגולטורים. אנחנו במדינה קטנה עם מעט שחקנים, כשכל רגולטור משפיע מיד על השמיכה במקום אחר".

5 שנים מהיום

לבסוף נשאלו המשתתפים איך הם רואים את השוק 5 שנים מהיום. "מערכת בנקאית ששולטת על מחצית מהשוק, כאשר לצידה 10-15 גופים פיננסיים בצד השני", ציין צידון. "אין מקום ליותר מאשר 15 גופים גדולים - כל השאר יהיו בתי השקעות של "בוטיק". אני מקווה שנמצא מענה לגבי האתיקה. ראני מקווה שהיא תהיה ברמה יותר גבוהה ממה שהיא נמצאת היום.

לוין: "תלוי איזו כלכלה ואיזו אוכלוסייה נהיה. לאן הכלכלה בכלל הולכת איך ייראה כוח העבוד?ה הפריון? איך נראה כוח העבודה החדש שייכנס לשוק?

ברייטמן: "בתחום הבנקאות יש יתרון לגודל. אני מקווה שהרגולטור יאשר מיזוג בין בנקים בתחום. בנוסף אני מקווה שבשוק ההון תהיה רגולציה יותר נמוכה. בתחום החיסכון הפנסיוני, אני לחושב שלגופים גדולים יש חיסרון לגודל - חוסר גמישות. לבתי השקעות בוטיק יהיה מקום והם ידחפו את הגדולים קדימה. לבסוף, בנוגע לנושא הגיאו פוליטי אני חושב שאין סיבה כרגע לקבע את הכסף לשוק המקומי.

סטפק: "אני רואה קונסולידציה (מיזוגים) בבתי השקעות. זה קשור לרגולציה. הרגולציה ממאיסה על בתי השקעות קטנים את החיים. תהיה גם קונסולידציה במערכת הבנקאות - יהיו פחות בנקים וזה לאו דווקא יפגע במערכת הבנקאות".

powered by: Go-Live

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#