דודו זקן לבנקאים: צאו מהשאננות - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דודו זקן לבנקאים: צאו מהשאננות

המפקח "איכזב" את הבנקים: "דרישות הלימות ההון עשויות להתעדכן כלפי מעלה"; המשמעות: ריתוק הון נוסף שיגביל את הצמיחה במתן האשראי ובפעילות העסקית

3תגובות

"המשבר הפיננסי שהחל לפני כ-4 שנים, המחיש את חשיבות הפיקוח על תאגידים פיננסיים, ובעיקר, את ההשלכות ההרסניות שעלולות לנבוע מניהול סיכונים לא זהיר, ממערכת תגמול לא מאוזנת היוצרת תמריץ ללקיחת סיכוני יתר, ממידע חסר וחוסר הבנה של הסיכונים הטמונים בפעילויות הפיננסית - כל זאת, בשילוב עם פיקוח ורגולציה לא מתאימים. נדמה שיש קונצנזוס רחב בעולם הפיננסי והרגולטורי כי המשבר יצר הזדמנות לתיקון יסודי של כל הדברים הללו", כך אמר היום המפקח על הבנקים, דודו זקן, בוועידת שוק ההון של TheMarkerו- Deloitte-ברייטמן-אלמגור.

עבור זקן שנכנס לתפקידו בתחילת 2011 במקומו של רוני חזקיהו, מדובר בהופעה ראשונה כמפקח. לדבריו הופעה זו מהווה הזדמנות טובה עבורו בכדי להציג את התפיסה שלו לגבי הפיקוח וההסדרה שיש ליישם במערכת הבנקאית בשנים הבאות על להבטיח מערכת בנקאית יציבה, אחראית, תחרותית והוגנת כלפי לקוחותיה.

לגבי השפעות המשבר הפיננסי, אמר זקן כי "בשנים האחרונות, מאז פרץ המשבר הפיננסי, ממשלות, בנקים מרכזיים וגופי פיקוח עוסקים בניתוח המשבר ובהפקת הלקחים ממנו. למרות שדומה כי הכל כבר נאמר או נכתב על המשבר, הליך הפקת הלקחים טרם הסתיים,ומסקנות שהסיקו במשקים המפותחים טרם יושמו הלכה למעשה. אולם, באחרונה ניכרת האצה בהפקת הלקחים הגלובלית, במספר מישורים אשר משפיעים וימשיכו להשפיע על הפיקוח וההסדרה של המערכת הבנקאית בישראל".

"אנו עדים לתהליכים נמשכים שמטרתם חיזוק ההסדרה בתחום ניהול הסיכונים והממשל התאגידי, תוך הדגשת אחריותם של האורגנים הפנימיים של הבנקים, לזיהוי הסיכונים, הבנתם והגבלתם", הוסיף זקן. "המושג ממשל תאגידי עובר תהליך של מטמורפוזה בעקבות המשבר הכלכלי - ממושג אמורפי למשנה סדורה וברורה, שמגדירה בבירור את התפקידים ואת האחריות של הדירקטוריון ושל ההנהלה לפעילויות השונות של התאגיד הפיננסי ולקשר שלו עם לקוחותיו; וזאת, לא רק בפרמטרים כספיים וניהוליים, אלא גם בסוגיות ערכיות, כמו למשל אחריות סביבתית וחברתית".

לדברי המפקח על הבנקים, "כחלק מההסדרה הבינלאומית, גובשו הנחיות מקיפות לחיזוק הלימות ההון, בפרט לגבי כמותו ואיכותו, להגברת רמת הנזילות הזמינה בתרחישי קיצון וכן, להגבלת רמת המינוף של התאגידים הפיננסיים – חבילת הנחיות אלו ידועה כבאזל III. רשויות פיקוח במשקים המפותחים כבר החלו ביישום ההנחיות לחיזוק ההון והנזילות ואף קבעו סטנדרטים מחמירים יותר מאלו שנקבעו בבאזל III".

זקן סיפר גם כי "בגופים האחראים על תקני החשבונאות, יש עבודה נמרצת לעדכון הוראות המדידה בנושא ערכם של נכסים פיננסיים, ולהרחבת הגילוי לציבור בנושאים אלה; זאת, על מנת להגביר את השקיפות ולאפשר הפעלה של 'משמעת שוק' בסקטור הפיננסי. מעריכי שווי וחברות דירוג עוברים ויעברו רפורמה מקיפה והסדרה בחקיקה על מנת לוודא שמתודולוגיית העבודה שלהם, כמו גם הסדרת ניגודי העניינים ואי התלות עם לקוחותיהם, ישרתו נאמנה את ציבור המשקיעים".

לגבי המצב בחו"ל אמר זקן כי "במדינות רבות, בעיקר בארה"ב ובאנגליה, נקבעה חקיקה שנועדה לחזק את כוחם של רשויות הפיקוח - בסמכויות, משאבים וכלים לביצוע פיקוח צמוד ומעמיק יותר - הן על המוסדות הפיננסיים והן על היציבות המערכתית. די לציין את המהפך באנגליה, שם הועברו סמכויות ה- FSA לבנק המרכזי, וכן את הקמת הוועדה המשותפת לאוצר האמריקאי, ל-Federal Reserve ולרשויות הפיקוח הנוספות, שתפקידה לפקח אחר היציבות הפיננסית המערכתית".

המפקח על הבנקים הדגיש כי "ניתנה תשומת לב מיוחדת לתאגידים פיננסיים בעלי השפעה מערכתית SIFI'S = Systemically Important Financial Institutions . למעשה, קיימת הסכמה שביחס לתאגידים שיוגדרו על ידי רשויות הפיקוח כ-SIFI'S, צריך לקבוע דרישות מחמירות יותר. כאן המקום להדגיש שבמערכת בנקאות ריכוזית, כמו בישראל, כל הבנקים יכולים להיחשב כ- SIFI'S. בשווייץ למשל, רשות הפיקוח הגדירה את שני הבנקים הגדולים - CREDIT SWISS ו-UBS, כתאגידים פיננסיים בעלי חשיבות משמעותית - SIFI'S, וכדי להבטיח את איתנותם, דרישת ההון החלה עליהם היא 19%, מזה 10% הון ליבה".

בהתאם לכך, לפי זקן: "לכל אלה יש השלכות משמעותיות על הרגולציה בעולם ובישראל. אין מדובר רק בשימוש במנגנון ההון לפתרון הבעיה שתאגידים פיננסיים גדולים מציבים. יש בחינה נרחבת של הסמכויות שבידי הרגולטורים, שיאפשרו להם לנקוט פעולות מניעה, ובמידת הצורך, במידה שהבנק נקלע למשבר, גם פעולות הצלה - מה שקרוי resolution mechanism".

בין הכלים המשמעותיים שנדונים בהקשר הזה התייחס זקן להגבלת גודלם של תאגידים כשלב מניעתי, העברת הפעילות העסקית הכושלת בד בבד עם המשך קיומה של הפעילות החיונית – כחלק מניהול המשבר ויתכן אף כחלק מה"צוואה בחיים" של המוסד הפיננסי.

בכר דודו

כמו כן, סיפר זקן כי "דנים במנגנוני הזרמה פנימיים – בתהליך של bail in, שבמסגרתו מתבצעת ספיגת הפסדים על ידי בעלי המניות ומחזיקי אג"ח להמרה שמשמשים כמכשירי הון. המטרה של מנגנונים אלו היא להקטין ואף למנוע מציבור משלמי המיסים את העלויות הכרוכות בהצלת מוסד פיננסי - בתהליך של bail out".

זקן הוסיף כי "התהליכים הגלובאליים משפיעים וימשיכו להשפיע על ההסדרה, החקיקה והפיקוח על המערכת הבנקאית בישראל. הפיקוח על הבנקים הציב לעצמו כיעד אסטרטגי לאמץ את הסטנדרטיים הבינלאומיים המיטביים בתחומי הבנקאות והפיקוח על מערכת הבנקאית. סטנדרטים אלה מיושמים בזהירות, תוך התאמות למערכת הבנקאית בישראל, לניסיון שנצבר אצלנו ול'אני מאמין שלנו'".

זקן הציג את ה"אני מאמין" של הפיקוח על הבנקים במה שלפיו נתפס היום כברור מאליו: "בנקים צריכים לפעול תחת פיקוח והסדרה מקיפים, ברורים ואפקטיביים. זה נכון גם לגבי בנק שמניותיו מפוזרות בציבור הרחב - בנק ללא גרעין שליטה. בימים אלה אנו ממשיכים לקדם, יחד עם משרד האוצר, בוועדת הכספים של הכנסת, חקיקה שתחזק את מנגנוני הפיקוח על בנק שפועל ללא בעל שליטה שקיבל היתר. העיקרון שמנחה אותנו הוא העיקרון הבסיסי, המובן מאליו - הפעלת שליטה בתאגיד בנקאי מחייבת היתר של נגיד בנק ישראל. אנו גם מתכננים לקדם הליכי חקיקה לחיזוק הכלים שבידינו לטיפול במשברים בדומה לנעשה בחו"ל וכחלק מהפקת הלקחים מהמשבר האחרון".

כמו כן טוען זקן כי "חשוב שכפיקוח נפעל תוך רמה גבוהה של ערנות וקשב לסביבה הכלכלית בה פועלים הבנקים ולסיכונים אליהם הבנקים חשופים; זאת במטרה לזהות בעיות מוקדם ככל האפשר ולהגיב בצעדי מנע. הדבר דורש מאיתנו להיות קרובים לשטח, להיות מקצועיים, וגם, סליחה על הביטוי, להיות פולשניים. דבר זה מחייב בחינה של תהליכים, עסקות, מדיניות וסיכונים, ולא מדובר רק על הסיכונים הקלאסיים כגון: סיכוני אשראי, סיכוני שוק ונזילות, סיכוני ציות ועוד, אלא גם על סיכונים אחרים, ובהם סיכוני מוניטין, סיכונים אסטרטגיים, וצורות חדשות של סיכונים תפעוליים, כגון אלה הנובעים מפשיעה קיברנטית/אינטרנטית".

לפי זקן, "המטרה שלנו היא לפעול תוך הסתכלות קדימה – לנתח את הסיכונים הפוטנציאליים, להבין אותם ולנקוט בצעדים שיבטיחו שלא יצאו מכלל שליטה, ולא רק לטפל בדיעבד במשברים ובתקלות. ברור לנו שעל מנת להבטיח יציבות ואיתנות של המערכת הבנקאית בסביבת סיכונים משתנה, הנתונה להשפעות גלובליות, צריך כמה מעגלי פיקוח ובקרה, שכל אחד מהם פועל באפקטיביות ובשיתוף פעולה עם האחר: מעגלי בקרה פנימיים בתוך הבנקים – הכוללים את הדירקטוריון, ההנהלה, הביקורת הפנימית, פונקציית ניהול הסיכונים וגורמי הבקרה בקווי העסקים, וכן, מעגלי בקרה חיצוניים - אלו כוללים את בעלי המניות, ציבור הלקוחות, וכן את רואי החשבון ורשויות הפיקוח.

עופר וקנין

"לצורך כך, יש להבטיח שלכל אחד ממעגלי הבקרה יהיו הסמכויות, המשאבים והכלים המתאימים למלא את תפקידו הבקרתי. אנו רואים במעגלי הבקרה ובשומרי הסף השונים, מנגנונים חיוניים לשמירה על היציבות של הבנק ושמירה על קיום יחסים הוגנים עם לקוחותיו".

המפקח על הבנקים הדגיש כי "פיקוח אפקטיבי אינו יכול להתקיים ללא קשר בריא עם המוסדות המפוקחים – אנו מאמינים בקשר הדוק עם הגופים המפוקחים ובדיאלוג שוטף איתם".

לגבי ההקשר הגלובלי סיפר זקן עוד כי "אנו לומדים גם מהניסיון הגלובלי הרחב, ומתאימים את הרגולציה וכלי הפקוח לסטנדרטים המיטביים בעולם. התחלנו בכך במסגרת אימוץ הסטנדרטים שנקבעו במסגרת המדידה של הלימות ההון וניהול הסיכונים של באזל II, ואנו ממשיכים בכך על ידי שיפור המתודולוגיות שלנו להערכת הסיכונים וכן, תוך לימוד ומעקב אחר המתרחש בעולם שמסביבנו. מבאזל II רשויות פיקוח בעולם צועדות לקראת אימוץ באזל III (המתייחסות להחמרת דריות ההון מהבנקים- נושא שהבנקאים לא מתלהבים במיוחד שכן זה על חשבון ריתוק הון שיכול היה לשמש לצמיחה ומתן אשראי נוסף מ.ר) ".

זקן סקר את הדברים העיקריים לקראת אימוץ תקנות באזל III וסיפר כי "בדצמבר 2010 פירסמה ועדת באזל מקבץ הוראות הידוע כ'באזל III' שנועד לחזק את עמידות הסקטור הבנקאי למשברים כלכליים ופיננסיים. ההנחיות החדשות מטפלות בחוסרים שהיו בהנחיות הקודמות אשר צפו על פני השטח על רקע המשבר הפיננסי האחרון, בעיקר בתחום איכות ההון, הנזילות והמינוף. בעקבות המשבר, הטיפול בנושאים אלה מבוצע מתוך שתי נקודות מבט: מנקודת המבט של היציבות ואיתנות הבנק הבודד או רמת המיקרו פרודנשיאל, ומנקודת המבט המערכתית - רמת המקרו פרודנשיאל".

בהתאם לכך אמר המפקח כי :"הפיקוח על הבנקים מתכוון לאמץ את הנחיות באזל III, ברמת המיקרו וברמת המקרו, תוך התאמה לסביבה המקומית. לקראת סוף 2011, אנו צפויים לגבש התייחסות ולוחות זמנים מפורטים ביחס להנחיות אלו. כמו כן, מעתה, כל הוראה או הנחייה שלנו תביא בחשבון את הנחיות באזל III, לפיכך, על הבנקים לכלכל את צעדיהם, תוך שהם לוקחים בחשבון את ההשלכות של אימוץ ההוראה בישראל, בפרט בעניינים הקשורים לגיוס מקורות באמצעות מכשירים הוניים".

זקן התייחס ל- 3 תחומים עיקריים מתוך מכלול רחב הנושאים הנכללים בבאזל III: הלימות ההון, נזילות וסיכונים מערכתיים. הוא הסביר כי "הוראת באזל III מגדירה את רכיבי ההון באופן ברור יותר מבעבר, ודורשת עמידה ביחסי הון רגולטורים שונים כפונקציה של היקף נכסי הסיכון, בדגש על יחס הון ליבה, קרי הון מניות ועודפים",

שפלן טס

לדבריו, "הוועדה קבעה לוחות זמנים מדורגים ונוחים יחסית לעמידה מלאה ביחסי ההון. בפועל, אנו רואים שמדינות רבות מגדירות יחסי הון מינימליים ברמה גבוהה יותר מאלו שדורשת ועדת באזל, כאשר הן מאיצות את לוחות זמנים ליישום. הדבר משקף גישה אצל רשויות פיקוח בחו"ל, שמסגרת באזל III היא בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי".

כמו כן אמר זקן כי "נדבך חשוב במסגרת הלימות ההון הוא איכות ההון, וזהו אחד השינויים המשמעותיים שמביאה מסגרת באזל III. הוועדה טיפלה ברכיבי ההון השונים ובעיקר במכשירי חוב המוכרים כהוניים, במטרה להבטיח כרית הולמת לספיגה הפסדים. במהלך המשבר, הבנקים בעולם, אשר נזקקו לסיוע ציבורי וקיבלו אותו, המשיכו לשלם את הקרן והריבית למחזיקים באותם מכשירי הון, והללו הפכו למעשה לבעלי חוב רגילים".

לדבריו, "כעת הוועדה מבהירה שמכשירי הון צריכים להוות כרית אמיתית לספיגה של הפסדים. לאור גישה זו, אנו רואים שבחלק מהמדינות, בנקים החלו להנפיק מכשירי חוב שכוללים טריגרים להמרה להון, למשל, במקרה של ירידה מיחסי ההון הרגולטורים. מכשירים אלה נקראים COCO'S –instruments convertible contingent capital והם יוצרים למעשה, מנגנון חילוץ פנימי עבור בנק שנקלע לכשל, מפזרים את ההפסדים בין משקיעים רבים, כמו גם גורמים לדילול של בעלי המניות הקיימים".

הפיקוח על הבנקים הגדיר בעבר את ציפיותיו ביחס ליעדי ההון המינימליים שעל הבנקים לאמץ - יחס הון ליבה מינימלי של 7.5% ויחס הון כולל מינימלי של 12%. נכון להיום כל הבנקים עומדים בדרישה זו, אך במהלך הנאום המפקח "איכזב" אותם כשאמר כי "ציפיות אלה עשויות להתעדכן כלפי מעלה, נוכח המגמות בעולם, וכן, לאור תהליכי הסקירה הפיקוחיים –ה-SREP שאנו מבצעים בבנקים".

"אמנם מערכת הבנקאות חזקה, יציבה ושרדה את המשבר, אולם אנו נמצאים בסביבה פיננסית מקומית וגלובלית מורכבת ודינאמית, ולכן אנו חייבים לבדוק עצמנו ולהתעדכן באופן שוטף. כמו כן, חשוב שהמערכת הבנקאית תשכיל לנצל את התקופה הטובה בה אנו נמצאים לצבירת רזרבות ולסגירת פערים בתחום ניהול הסיכונים. קל וחומר, כאשר אנו מוסיפים את האלמנט הגיאו-פוליטי למשוואה".

עופר וקנין

בהקשר של נושא הנזילות סיפר זקן כי "באזל 3 כוללת מסגרת כמותית לנזילות – אם תרצו 'נדבך 1' עבור סיכון הנזילות כהשלמה להנחיות בתחום האיכותי של ניהול סיכון הנזילות. המסגרת הכמותית החדשה מכתיבה שני יחסי נזילות, שאופן חישובם צריך לשקף תרחיש לחץ. מדובר על יחס נזילות לטווח של 30 ימים, ויחס נזילות לטווח של שנה. באחרונה פירסמנו טיוטת תיקון להוראת ניהול בנקאי תקין 342 בנושא ניהול סיכון הנזילות, ובה הנחנו את התשתית לאימוץ עתידי של יחסי הנזילות שקבעה וועדת באזל. בהמשך, אנו מתכוונים ליישם את ההגדרות שנקבעו בבאזל 3 בהתאמות המתחייבות".

לגבי הסיכונים המערכתיים אמר המפקח כי "בעקבות המשבר הפיננסי, גברה בעולם ההכרה בחשיבות של יישום מדיניות מאקרו-יציבותית ((macro-prudential) המתמקדת בסיכונים מערכתיים. כיום בכל העולם שוקדים על דרכים ליישום מסגרת לפיקוח על היציבות המערכתית, אשר תבטיח יכולת לטפל בבועות במחירי נכסים שקשורות לפעילות של גופים פיננסיים, שווקים ומכשירים פיננסיים",

זקן הוסיף כי "על מנת ליישם פיקוח מערכתי, חשוב שתהיה ראייה מערכתית – למעשה תמונה פנורמית של כל הסקטורים הפיננסיים, ולא רק של הסקטור הבנקאי. בניית כלים לזיהוי ולמדידת סיכונים שמתפתחים במערכת הפיננסית, ומסגרת ארגונית לדיון ולקבלת החלטות הנה אחד האתגרים המרכזיים שעומדים בפני בנק ישראל ורשויות הפיקוח השונות.

כמו כן, התייחס זקן התייחס גם לנושא של הגנה על הצרכן הפיננסי שלדבריו לא פחות חשוב מנושאים אחרים ומהווה גם כן חלק בלתי נפרד מלקחי המשבר. לדבריו, "הפיקוח על הבנקים בישראל פועל לא רק בתחום היציבותי אלא גם בתחום הצרכני, כלומר, מתערב ביחסים שבין הבנק ללקוחותיו, ודואג להבטיח את הגינותם ושקיפותם. אנו רואים חשיבות בפעילותנו להגברת הגילוי ללקוחות ביחס למהותם של המוצרים הבנקאיים, לסיכונים הטמונים בהם ולמחיריהם".

"התערבנו בהלוואות לדיור (המשכנתאות) בריבית משתנה (בנק ישראל התערב לאחרונה והגביל את הבנקים במתן הלוואות בריבית משתנה על סוגיה השונים עד לכ- 33% מגובה ההלוואה וכן פרסם שורה של הנחיות מקשיחות עבור הבנקים- זאת כחלק מדאגתו ליציבות הבנקים בעקבות הגאות הנמשכת בשוק המגורים - מ.ר) - כך ננהג במקרים בהם הגילוי ללקוח וניהול הסיכונים אינם אפקטיביים לצמצום הנדרש ברמת הסיכונים".

גיא רייביץ

לדברי המפקח, "כלי מרכזי להגברת המודעות של הצרכנים הוא החינוך הפיננסי – כלי שדורש השקעה ומשאבים בהווה ופירותיו באים לידי ביטוי בטווח הארוך. הפיקוח על הבנקים יגביר את פעילות החינוך וההסברה הפיננסיים בקרב בני הדור הצעיר, ובחודשים הקרובים אנו נתחיל בתוכנית הסברה הממוקדת לאוכלוסיה זו. אנו מבקשים מהצרכנים להיות יותר אקטיביים, לשאול שאלות, לבקש הדרכה והכוונה בנושאים שאינם מבינים ולפנות לרשויות הפיקוח בכל שאלה או תלונה.

עוד אמר זקן כי "אני חושב שפיקוח צריך להיות חודרני, מקצועי ושמוכן להטיל ספק, זאת, כדי להבין לעומק את הדברים. כמו כן, הוא צריך לדעת להגיד 'לא' כשצריך. לא פחות חשובה היא ההתאמה של הפיקוח וההסדרה לסביבה המקומית והגלובלית. המערכת הבנקאית והפיקוח חייבים לפעול על בסיס סטנדרטיים בינלאומיים, ותוך ראייה קדימה של הסיכונים המתפתחים בסביבה הדינמית שאנו חיים בה. ההחלטה שלנו על אימוץ באזל 3 בישראל מהווה נקודת ציון נוספת בתהליך מתמשך בו אנו והפיקוח את עצמנו לסטנדרטיים הבינלאומיים המיטביים. כפי שציינתי לוחות הזמנים ליישום החלקים השונים של מסגרת באזל 3 ייקבעו עד סוף שנה זו.

זקן אמר עוד כי "ברור גם שפיקוח על העצים הבודדים, כלומר על כל בנק בנפרד, איננו מספיק ויש גם לפתח ראיה מערכתית של היער כולו. בתחום זה בנק ישראל פועל ליצירת מסגרת מובנית לבחינת הסיכונים המערכתיים תוך שיתוף פעולה עם הרגולטורים האחרים במשק. בנוסף, אנו פועלים לשיפור הכלים לניהול משברים בבנקים, כולל יצירת מנגנונים פנימיים - בבנקים עצמם שיקלו על יציאה ממשבר."

המפקח הוסיף כי "כאשר בוחנים את מכלול הדרישות שאנו מטילים על הבנקים, לא ניתן להתעלם מהעלויות שיש לכך. נכון, לפיקוח ולהסדרה יש עלות גבוהה עבור הבנקים, אולם לכשל של בנק בישראל עלויות גבוהות הרבה יותר – עלויות למחזיקי העניין בבנק (עובדים, לקוחות, משקיעים, בעלי מניות) וכן עלויות למשק בכללותו - שיש להם השלכות כלכליות וחברתיות. בעלי העניין השונים לא תמיד רואים לנגד עיניהם את העלויות המערכתיות הנובעות מכשל – ולכן נדרשים פיקוח רגולציה".

המפקח הדגיש בסיום נאומו כי "שמירה על היציבות פיננסית אינה רק חובה חוקית המוטלת עלינו במסגרת חוק בנק ישראל אלא היא מהווה ערך ציבורי וחברתי ממדרגה ראשונה. לכן, אנו צריכים לחזק את המנגנונים שיקטינו את ההסתברות לכשל של בנק, ואת הנזקים למשק בכללותו במקרה שיתרחש אירוע כזה".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#