שטייניץ: צריך תחרות גם בתחום הגז הטבעי וגם בענף החלב - לא נאפשר ניצול צרכנים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שטייניץ: צריך תחרות גם בתחום הגז הטבעי וגם בענף החלב - לא נאפשר ניצול צרכנים

שר האוצר בכנס קיסריה: "נחיל את חוק ההגבלים העסקים גם על תחום השיווק של המוצרים החקלאיים";

45תגובות

יובל שטייניץ בכנס קיסריה: לפני שנתיים הצבתי כמה מטרות לכלכלת ישראל בעיקרן איך לצאת משמשבר בלי יותר מדי נזקים, ובלי הגדלת החוב הלאומי. היינו אז בדינמיקה של משבר כמו שקרה בעולם, עם אבטלה וגידול בחוב. מטרה שנייה היתה התקציב הדו-שנתי. מטרה שלישית היתה להכניס את ישראל ל-OECD, מטרה חשובה - גם מבחינה כלכלית וגם מדינית. מטרה רביעית היתה לחולל מפנה בהתייחסות למשאבי הטבע של האזרחים - נושא הגז והנפט אך גם התדרים הסלולריים ומפעלי ים המלח. אחרי שנתיים אפשר להגיד שהשגנו את 4 המטרות.

השאלה כעת היא לאן הולכים מכאן. אסור לברך על המוגמר. ציפינו להיות מעבר למשבר, אך הוא עדיין כאן. משבר החובות באירופה מאיים גם על ישראל. ההתאוששות של ארה"ב בצעד תימני (צעד קדימה שניים אחורה), מדאיגה. גם המהומה הגיאו-פוליטית במזה"ת מהווה איום.

אינטל מתכוונת להשקיע עוד 5 מיליארד דולר בישראל ובנקים זרים מקימים מרכזי מחקר ופיתוח בישראל - מדוע הם עושים זאת? בזכות הרפורמות בהשכלה הגבוהה, שמתמקדות בהון ההאנושי, ובזכות התמיכה בהיי-טק כחלק מהתוכניות של הממשלה (תוכנית "יתרון יחסי"). הדבר הנוסף הוא חוק עידוד השקעות הון שמביא לכאן חברות גלובליות, שמשלמות את מס החברות הנמוך ביותר בעולם המערבי.

כעת צריך לשאול כיצד מביאים לצמיחה טובה ובריאה לחברה הישראלית? מבחינת ההשתתפות בכוח העבודה - האבטלה בישראל נמוכה מאוד, אך כעת המטרה היא להגדיל את ההשתתפות בכוח העבודה של החרדים והערבים. מבחינה כלכלית הן האוכלוסיות החלשות. כיצד עושים זאת? הדבר הכי חשוב מעבר לכל תמריץ, הוא למנוע גידול במספר העובדים הזרים. הם דוחקים עובדים מקומיים, ומגדילים את פערי השכר. בזמן צמיחה שמלווה בהגירת עבודה הפערים גדלים והופכים לבלתי נסבלים. לא להכיר יותר הוצאה מוכרת במס שכר של עובדים זרים. הגדר המוקמת במהירות בגבול מצרים תקטין את כמות המסתננים. אני מודאג. היום מתחיל ביקוש לידיים עובדות ויש לחצים להביא עוד ועוד עובדים זרים על ידי קבוצות של אינטרסנטים. אני מאוד מקווה שכוחנו יעמוד לנו לעמוד בלחצים.

משה ארנס

כמו כן, לאחר 10 שנים, אחנו פורשים השנה מס הכנסה בכל הארץ - זה יביא להגדלת כוח העבודה. יש גידול בכמות הידיים העובדות ויש גידול בכמות החרדים שנכנסים למוסדות לימוד לקראת כניסה לעולם העבודה. וזו רק ההתחלה. 

מחיר הקוטג':  מחיר הגבינות ומחיר הגז שלובים זה בזה - ישנו אותו עיקרון. האינטרס של האזרחים ושל המדינה לא יכול להירמס על ידי קבוצות כוח. אם אכן נכון הדבר שמחירי הגבינות בישראל כפולים מבאירופה - ברור שהמצב הוא בלתי נסבל וחייבים לטפל בזה. נבדוק את הנושא בימים הקרובים ונשקול מה צריך לעשות.

החלטנו להחיל את חוק ההגבלים העסקים גם על תחום השיווק של המוצרים החקלאיים, אין סיבה שהתחום הזה יוחרג מהחוק, וגם כאן צריך תחרות. 

כך גם בתחום מחירי הגז: שילשנו את החלק של המדינה ברווח מקידוחי הגז, וזאת על רקע לחצים חזקים. כך נדאג גם לצרכן החשמל בישראל: לא ניתן לנצל את אי הוודאות לגבי הגז מהמצרים להעלות את מחיר הגז ובעקבותיו את מחיר החשמל - זו התנהגות קרטליסטית ומונופוליסטית. נטפל בכך. אם יהיה צורך - נהפוך את הגז למוצר שמחירו בפיקוח וגם נכריז על שותפויות הגז כמונופול.

 

-----

כ-40% מהצעירים הערבים (בני 22-18) אינם עובדים ואינם לומדים, נתון שהוא יותר מכפול לעומת שיעורי התעסוקה בקרב צעירים יהודים. כך סיפר ד”ר מומי דהן, עמית המכון הישראלי לדמוקרטיה וראש בית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים, בפורום קיסריה המתקיים בקמפוס המסלול האקדמי המכללה למינהל. זאת, במסגרת מושב העוסק בצעירים ערבים בשוק העבודה. לדברי דהן, אותם צעירים ערבים בני 18-22 הם קבוצה של כ-140 אלף איש, ולכן כ-40% ממנה הם עשרות אלפי צעירים.

בקרב הנשים הערביות התופעה אף חמורה יותר, שכן אצלן כ-50% מכלל הנשים בנות 18-22 אינן עובדות או לומדות, לעומת כ-25% שאינן מועסקות או לומדות בכלל הנשים באוכלוסיה. בקרב גברים מדובר ב-26% שאינם עובדים או לומדים, לעומת 20% בכלל האוכלוסיה. הסיבה העיקרית לכך לדברי דהן, היא השכלה נמוכה של צעירים רבים, מה שמוביל להיעדר תמריץ כלכלי לעבוד, כמו גם נישואים והורות בגיל צעיר, הקשורים קשר ישיר בחברה הערבית לירידה בשיעורי התעסוקה. כ-30% מכלל הצעירים אינם עובדים בשל אי מציאת מקום עבודה, בשל מחלה או נכות או סיבה אחרת.

לדברי דהן, "מדובר בעשרות אלפי צעירים הנמצאים בגיל הקריטי שבו אדם מעצב את דרכו ואת התוואי שבו יילך. העובדה שיש אנשים שלא נמצאים בשום מסגרת שהיא צריכה להטריד אותנו". עוד הוסיף דהן, כי גם בקרב בעלי השכלה נמוכה וגבוהה כאחד חסרים תמריצים לעבודה. "צעירים בעלי השכלה נמוכה אינם נכנסים לשוק העבודה כי התמריץ הכלכלי נמוך, גם בגלל כניסה של עובדים זרים. בקרב בעלי ההשכלה הגבוהה, התוספת לשכר בעקבות לימודים נמוכה לעומת האוכלוסיה היהודית, תופעה שמחריפה ככל שרמות ההשכלה עולות. זו הסיבה שיש תמריץ קטן יותר לאוכלוסיה הערבית להשקיע בהשכלה".

פרופ’ משה ארנס, לשעבר שר הביטחון, ציין כי יש לשלב את הערבים בצה"ל. "בית הספר הטוב ביותר במדינת ישראל הוא צה"ל, ולכן מי לא הולך לצבא פשוט מחמיץ את ההזדמנות הזו להשתלב בחברה. שירות אזרחי הוא לא כמו שירות צבאי, ורק מדגיש את ההבדל שבין אלה המוכנים להגן על המדינה ובין אלה שלא. לכן הכיוון צריך להיות שילוב דוברי ערבית במדינה במסגרת השירות הצבאי".

שוקי אורן, החשב הכללי באוצר אמר כי "הבעיה העיקרית היא התשואה הנמוכה על השכלה, ולכן ההתמקדות צריכה להיות במגזר העסקי. צריך לייצר את המובילים הערבים בחברה הישראלית שלאחר מכן יעסיקו אחרים. האפליה קיימת בתוכנו, אבל גם המגזר עצמו יכול לקדם תהליכים. ככל שייווצרו יותר תאגידים שחושבים על יצוא ורווחיות של תאגיד אלה מנופים שיכולים לייצר תמורות. חלק מהתמורות ייצרו מבפנים".

לדברי ירום אריאב, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, הבעיה נעוצה לא רק בהיעדר תעסוקה אלא באפליה בעת קבלה וגם לאחריה. לדבריו, "המספרים שהוצגו הם לא דרמה, כי בואו נזכור כמה מהילדים שלנו אינם פעילים אחרי הצבא. צריך להבין מדוע הצעירים אינם פעילים, והסיבה לכך היא שרבים מהם נשרו לפני כן מבתי הספר. אנחנו מדברים על חסמים מצד אחד ועל היעדר מוטיווציה מצד שני, אך יש לבדוק עניין נוסף – מה קורה לערבים המתקבלים לעבודה בתוך הארגון. מה מידת הקידום שלו ואיזו תקרת זכוכית הוא רואה לפניו, ומה שעולה הוא שיש להם אפשרויות קידום פחותות. זו בדיוק הבעיה שלא נוח לנו אתה, וזו אפליה פשוטה". לדברי אריאב, "העיר לוד, שבה שליש מהתושבים הם ערבים, נמצאת 12 דקות ממגדלי עזריאלי בתל אביב אבל בשכונות מסוימות אין מערכת ביוב. כשרואים זאת מבינים שהבעיה הרבה יותר עמוקה. עד שלא נבין שאת לוד צריך לפתח לטובת כל תושביה לא נוכל לצפות שהסוגיה לא תתפוצץ לנו בפרצוף. יש להילחם בבעיה בעזרת חינוך מצד אחד ומלחמה באפליה מצד שני".

איימן סייף ,מנכ”ל הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ’רקסי, דיבר על הפערים בנשירה מהלימודים – 16% נשירה בגילים 15-17 באוכלוסיה הערבית לעומת 5.3% אצל יהודים. "זו סיבה עיקרית לפערים", אמר סייף, והתייחס גם למחסור בחינוך לקריירה בתיכונים. "תכנון קריירה אינו קיים, ולכן החבר'ה שמגיעים לגיל 18 לא יודעים מה לעשות עם החיים שלהם. בחברה הערבית לא יודעים מהן המגמות הנפוצות בשוק העבודה הישראלי, ולכן רבים הולכים לכיוון של הוראה בעיקר הנשים הערביות. אלא שכמה מורות מערכת החינוך יכולה לקלוט? החברה הערבית צריכה לשנות כיוון".

ניצה קסירמחטיבת המחקר בבנק ישראל, התייחס להיבטים חיוביים העולים מהמחקר שערכה החטיבה, לפיו רמות ההשכלה בקרב נשים ערביות עלו ב-2001-2009 מ-35% ח-50%, ובהמשך לכך ירד אחוז הנשים המשמות עקרות בית. לדבריה, "רואים שינוי בתפישה התרבותית, שכן חלה עלייה בשיעור ההשכלה ואילו ירידה בשיעורי הנשירה בתיכון".

"הפתרון איננו יכול להיות עבודה של ערבים בפריפריה במפעלים, אלא יש לעודד את השתלבותם במגזר העסקי", אמר שלמה דברת, לשעבר יו"ר ועדת דוברת לרפורמה בחינוך. "זה אינטרס ממעלה ראשונה לשלב את ערביי ישראל בכלכלה, ויש לשקול אפליה מתקנת בחקיקה. ההשתלבות של הערבים בכלכלה תלויה גם במנהיגות של הציבור הערבי עצמו. לצערי המנהיגות הפוליטית אינה מיוצגת כראוי ואינה עוסקת מספיק בהשתלבות הכלכלית של המגזר הערבי. הייתי רוצה להיות חברי כנסת ערבים צועקים על נושא ההשתלבות של הערבים בחברה והכלכלה".

ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן, לשעבר השר לענייני מיעוטים, דיבר על הצעת חוק שהוא מבקש לקדם שתעניק סבסוד בהשכלה הגוהה לישראלים ששירתו בצה"ל או ביצעו שירות אזרחי, כשהמטרה לדבריו היא "להסיר את הסטיגמה. יש לשנות את סדרי העדיפויות על פני זמן, שכן הרקמה החברתית שמתפוררת פה".

דליה נרקיס, יו”ר קבוצת מנפאואר ישראל, אמרה: "שילוב החברה הערבית בשוק התעסוקה הוא צורך קיומי בישראל היום. שוק העבודה מחפש היום אלפי אנשים שישתלבו במגוון משרות, אבל מעסיקים לא יתפשרו על איכויות, לרבות שליטה טובה בשפה, פונקציה קריטית בעולם השירותים. חסם נוסף הוא פערים תרבותיים. אשה ערבייה שהיא אמא ונעדרת משוק העבודה 10 שנים מייצרת פער קריטי, שקשה לגשר עליו בעתיד. מעסיקים מעוניינים לשלב את אנשי החברה הערבית בחברות, שכן רבים מהצעירים מגלים יותר יציבות ממקביליהם בחברה היהודית. כוחות השוק יכולים לחולל שינוי".

הדיון נגע גם לסוגיות של היעדר תחושת זהות ושייכות למדינה, מה שמשליך על אופני ההעסקה ועל המוטיווציה ליטול חלק בשוק העבודה הישראלי. אורני פטרושקה, מייסד חברת כרומטיס אמר: "הבעיה מתחילה מחוסר הרגשת הזדהות עם המדינה. מה יאמר האב הערבי לבנו אומר לו, 'כשאהיה גדול אני רוצה להיות טייס'?" ואג'יה כיוף ראש מועצת עוספיה, אמר: "הציבור הערבי לא מתנגד למדינה יהודית, אבל לפחות שתהיה כאן דמוקרטיה. האם מישהו הציע אלטרנטיבה לצעיר הערבי במדינת ישראל? עוד עובדות משק בית בעומר זה לא מה שייתן פתרון. זה צריך למצוא פתרון מתוך אחריות. בתקופת רבין הישראליזציה בקרב הערבים היתה גבוהה, למה? כי הוא נתן משאבים ופתרונות בשלטון המקומי ובחינוך. יש נימה גזענית בכל העסק הזה. אי אפשר לעגל את הפינות ולומר, 'אנחנו אחים ואנחנו טובים', אלא נדרשת תוכנית אמיתית של ממשלת ישראל. אם תהיה צמיחה בכלכלה הישראלית זה היא תועיל לשני המגזרים, הערבים והחרדים".

עו"ד עלי חיידר מעמותת סיכוי התנגד להצעה להוביל לשילוב ערבים בצה"ל. לדבריו, "השירות הצבאי הוא לא הפתרון לבעיית האפליה. יש אלפי נשים ערביות שסיימו לימודים גבוהים ואין להן אפשרויות עבודה, לכן המדיניות של הממשלה היא לספק להן אפשרויות תעסוקה. אי אפשר להפריד כלכלה מהפוליטיקה והעשייה. יש שיח גזעני. הממשלה רוצה מצד אחד לתת ייצוג הולם לערבים ומצד שני מקדמת מתן עדיפות למשרתי צה"ל בשירות המדינה. לכן חייב להתקיים דיון רציני בשותפות עם ההנהגה הערבית. כל עוד ימשיכו שלא לתת לגיטימציה לאוכלוסיה הערבית אז אוקטובר 2000 יתרחש שוב. מדברים 10 שנים על ייצוג הולם, והייצוג של האזרחים הערבים לא גדל משמעותית. הדברים תלויים ברצון של הממשלה".

פרופ' צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל והיועץ האקדמי לפורום שהנחה את הדיון, סיכם את הדברים בכך שהתייחס לכלל האוכלוסיה בגילאי 18-22 שאינה עובדת או לומדת, הסובלת מהיעדר אכיפה של חוקי העבודה. "רבים מהם מועסקים מתחת לשכר מינימום, מכיוון שאין אכיפה ומי שמתחרה בהם אלו עובדים זרים", אמר אקשטיין. "לא מטפלים היטב בתחרות ומי שנפגעים הם בעלי ההשכלה הנמוכה".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#