לרתום את השוק למען החברה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לרתום את השוק למען החברה

מוצר פיננסי חדשני שהושק באחרונה בבריטניה ובארה"ב מאפשר גיוס הון למטרות חברתיות באופן שעשוי לחסוך למדינה הוצאות ניכרות. איך זה עובד, ולמה כדאי להשקיע במוצר שכזה

תגובות

>> שוק ההון, ובמיוחד הבורסה לניירות ערך, נתפשים אצל פעילים חברתיים כמייצגים בולטים של הקפיטליזם הדורסני. לאור זאת, מפתיע לגלות שאחת משיטות המימון החדשניות והמבטיחות ביותר לפתרון בעיות חברתיות מתבססת דווקא על שוק ההון.

מקורה של השיטה בבריטניה, והיא משלבת השקעה פרטית, פילנתרופיה ומימון ממשלתי כדי לתמוך בתוכניות חברתיות חדשניות בעלות פוטנציאל השפעה גדול. במרכז השיטה עומד מכשיר פיננסי חדש - איגרות חוב חברתיות ( - SIB Social Impact Bond).

התמריץ לפיתוחן של אג"ח כאלה הוא התובנה שלפיה מניעתה של בעיה לפני שהיא מתעוררת יעילה בהרבה מהטיפול בה לאחר שנוצרה. העלייה הניכרת בתוחלת החיים ב-80 השנה האחרונות נובעת בעיקרה מפעילויות של מניעה (כמו תברואה, היגיינה וחיסונים), ולאו דווקא מהשיפור ברמת הרפואה.

למרות התובנה הזאת, המימון הציבורי של שירותים חברתיים נמצא במלכוד של חוסר יעילות. הממשלה נוהגת לטפל בבעיות רק לאחר שהן מתעוררות, וכמעט שאין מקורות מימון ממשלתיים לבחינת תוכניות התערבות חדשניות שעוד לא הוכיחו את עצמן, ושמטרתן למנוע את הבעיות לפני היווצרותן.

מצד אחד, דווקא התערבות בשלב המניעה עשויה להביא לחיסכון ניכר בעלויות הטיפול העתידיות. קיים אמנם סיכון גבוה בתוכניות חברתיות חדשניות, מכיוון שמודל ההתערבות עדיין לא הוכיח את עצמו ועלול להיכשל. עם זאת, הסיכוי, כלומר החיסכון הצפוי בעלויות, הוא גדול מאוד.

כשקיים יחס ישר בין סיכון לתשואה, מתבקש מנגנון פיננסי שבאמצעותו יועבר הסיכון מהממשלה, שאינה רוצה לקחת אותו, למשקיעים פרטיים, שמוכנים להסתכן תמורת האפשרות לתשואה גבוהה. את הכפפה הרימה קרן חברתית בריטית בשם Social Finance, שפיתחה את המודל הפיננסי של אג"ח חברתיות.

חוזה משולש: ממשלה, משקיעים וספקי שירות

המונח איגרת חוב מעט מטעה, מכיוון ש-SIB אינה מבטיח למשקיעים החזרי קרן וריבית בכפוף ליכולת ההחזר של הלווה, אלא מתנה את ההחזר בהצלחת התוכנית החברתית. האיגרת החברתית מבוססת על חוזה משולש בין הממשלה, המשקיעים (שיכולים להיות גם קרנות פילנתרופיות, גם תורמים וגם משקיעים פרטיים) וספקי השירות (בדרך כלל עמותות, אבל גם עסקים חברתיים), על פי העקרונות הבאים:

 ספקי השירות מציעים תוכנית חברתית בעלת פוטנציאל ליצירת חיסכון ניכר בעלויות הטיפול בעתיד (למשל מניעה של שימוש בסמים בקרב בני נוער).

 נקבעים מדדי תוצאה כמותיים ברורים, שבאמצעותם ניתן לקבוע אם התוכנית אכן השיגה את מטרתה.

 הממשלה מתחייבת כי אם יושגו מדדי התוצאה במסגרת זמן מוסכמת, היא תחזיר למשקיעים את סכום השקעתם בתוספת רווח.

 אם התוכנית אינה עומדת במבחני התוצאה, המשקיעים מפסידים את כל השקעתם והממשלה אינה מחויבת לשלם דבר.

 על בסיס החוזה מגייס מנפיק האג"ח את הכסף, ומתחייב לממן את התוכנית החברתית במשך מספר שנים שנקבע מראש.

ההנפקה הראשונה של איגרת חברתית היתה בבריטניה בתחילת 2011, באמצעות הקרן החברתית Social Finance, שמקדמת את השיטה. הכספים שגויסו בהנפקת האיגרת מיועדים למימונה של תוכנית לשיקום אסירים משוחררים, שמטרתה להקטין את שיעורי החזרה לבתי הסוהר. סכום ההשקעה שגויס היה 5 מיליון ליש"ט, והמשקיעים היו בעיקר קרנות פילנתרופיות.

תנאי האיגרת קובעים כי הממשלה תחזיר למשקיעים 8 מיליון ליש"ט, ותקופת ההחזר מתחילה לאחר ארבע שנים ונמשכת על פני שמונה שנים. בסך הכל מדובר בשיעור תשואה נאה של 7.5% בשנה. ההחזר מותנה בהצלחתה של התוכנית להוריד את שיעורי החזרה לכלא של המשתתפים בהשוואה לקבוצת ביקורת של אסירים משוחררים שאינם משתתפים בתוכנית.

בסך הכל מתוכננים להשתתף בתוכנית 3,000 אסירים משוחררים, וירידה של 10% בשיעור החזרה לכלא של 1,000 אסירים, או ירידה של 7.5% בשיעור החזרה לכלא של 3,000 אסירים, תזכה את המשקיעים בהחזר על השקעתם. אם התוכנית תצליח להשיג את מדדי הביצוע ברמה גבוהה יותר, התשואה למשקיעים אף תגדל.

מימון תוכניות חברתיות בארה"ב

הניסיון להשתמש בכלים של שוק ההון למימון תוכניות חברתיות מעורר עניין גם מצדו השני של האוקיאנוס האטלנטי. בתקציב הפדרלי ל-2012 שהציג נשיא ארה"ב, ברק אובמה, נכללה הקצאה של 100 מיליון דולר שמיועדת להנפקת אג"ח חברתיות. הנפקת האג"ח אמורה לממן שבע תוכניות חברתיות בתחומים של השמה מקצועית, חינוך, עבריינות נוער וילדים עם מוגבלויות. הממשל מקווה כי אג"ח חברתיות יאפשרו הזרמת כסף ממשקיעים פרטיים למימון תוכניות חברתיות, ובכך יקלו על המצוקה התקציבית.

למרות העניין הרב שמעוררות אג"ח חברתיות, יש לא מעט הסתייגויות מהן.

ראשית, יש חשש שאג"ח חברתיות יביאו להתמקדות בתוכניות חברתיות שבהן מדידת ההצלחה פשוטה יחסית, על חשבון תוכניות מורכבות יותר שאינן ניתנות למדידה באמצעות מדד יחיד. תחומים שבהם יש גורמים רבים להצלחה (חינוך למשל), וקשה לבודד את ההשפעה של תוכנית ספציפית, לא יוכלו לקבל מימון מאפיק זה.

החשש השני הוא שהצורך להציג מדדים כמותיים מוגדרים יביא להתמקדות במדידה פשטנית, שלא בהכרח מייצגת את השינוי החברתי המבוקש.

חשש שלישי הוא שמימון על בסיס הצלחה ייצור מוטיבציה בקרב הארגונים המבצעים לקבל לתוכניות רק משתתפים שיש סיכוי שיצליחו (למשל תלמידים בעלי פוטנציאל להצליח בלימודים) ולפלוט את החלשים, שלהם אמורה התוכנית לעזור מלכתחילה. כתוצאה מכך, אג"ח חברתיות עשויות להביא לתוצאה ההפוכה מהמטרה שלשמה נוצרו - התמקדות בתוכניות שסיכויי הצלחתן גבוהים על חשבון תוכניות חדשניות שבהן הסיכון לכישלון גבוה.

למרות הסתייגויות אלה, קרנות פילנתרופיות מובילות בארה"ב מגלות התלהבות רבה ביחס לכלי זה, ואף מוכנות להשקיע את כספן כדי לבחון את הצלחתו.

מנכ"ל קרן רוקפלר, אנטוני בוג-לוין, הסביר בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל" מדוע הקרן בחרה להשקיע באג"ח חברתיות: "ראשית, אנחנו מצפים לקבל את כספנו חזרה, וכך נוכל להשתמש בו שוב. שנית, אם המודל של אג"ח חברתיות יעבוד הוא ימשוך גם משקיעים פרטיים, ובכך יגדיל את היקף הכספים שעומד לרשות התוכניות החברתיות".

העניין הרב שמעוררות אג"ח חברתיות בבריטניה ובארה"ב לא פסח על ישראל. סר רונלד כהן, מייסד חברת ההשקעות איפקס, מכהן גם כחבר הנהלה בקרן Social Finance, וניסה לעניין גורמים בממשלת ישראל ברעיון של אג"ח חברתיות. בשלב זה לא התקבלה בעניין החלטה. באופן עקרוני, אין מניעה שאג"ח חברתיות ייסחרו בבורסה - ויאפשרו גם למשקיע הקטן לשלב תמיכה בתוכניות חברתיות עם פוטנציאל לרווח.

-

הכותב הוא יועץ כלכלי ועורך האתר INBEST. אין לראות בכתוב המלצה לרכישה של ני"ע או ייעוץ השקעות

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#