לראשונה בישראל: הציבור יוכל להשקיע במיזמי תשתיות - דרך קרנות שייסחרו בבורסה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לראשונה בישראל: הציבור יוכל להשקיע במיזמי תשתיות - דרך קרנות שייסחרו בבורסה

הוועדה לעידוד הקמת קרנות סחירות להשקעה בתשתיות הגישה לרשות ני"ע ולרשות המסים המלצות ביניים, המסדירות את פעילותן העתידית של הקרנות ומעגנות הטבות מיסוי שונות ■ הקרנות מייסדות אפיק השקעה חדש לציבור, ויאפשרו לו להיות שותף להשקעות בתחום

4תגובות
גשר
אוליבייה פיטוסי

ההשקעה הנרחבת של מדינת ישראל בתחום התשתיות — שכולל, בין השאר, כבישים, מסילות, תחנות כוח ומתקני התפלה — מגיעה לאזרח הקטן. רפורמה חדשה של רשות ניירות ערך ורשות המסים תנגיש את התחום למשקיעים פרטיים ומוסדיים באמצעות קרנות סחירות בבורסה. הרפורמה, שנמצאת בשלבים קדם־חקיקתיים, מעגנת שורה של הטבות מיסוי ומסדירה את מודל הפעילות של הקרנות, שיסייעו בהגדלת מקורות המימון בענף, תוך הפחתת עלויות והגדלת היקף וקצב הביצוע.

הוועדה — בראשות נחמיה קינד, סגן החשב הכללי, ועו"ד מאיר לוין, המשנה ליועץ המשפטי (משפט כלכלי), שמונה בעת כהונתו ברשות ניירות ערך — פירסמה היום (א') המלצות המסדירות את הקמת הקרנות. ההמלצות מבוססות במידה רבה על מודל חוק הריטים, שהסדיר את פעילותן של קרנות הריט באמצעות כללים והטבות מיסוי. המלצות הוועדה הוגשו ליו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, ולחשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו.

לפי ההמלצות, קרנות התשתיות ייהנו ממשטר מס ייחודי, המבוסס על מיסוי הכנסות הקרן באופן ישיר בידי בעלי המניות, ולא מיסוי על החברה (הקרן) באמצעות מס חברות. כדי לעודד השקעה של קופות גמל, גופים אלו יהיו פטורים ממס בגין כלל הכנסות הקרן, למעט הכנסות חריגות. במקביל, נקבעו הוראות לעניין קיזוז הפסדים ברמת הקרן וברמת בעלי המניות.

הטבות מס

בהתאם להמלצות הוועדה, יוענקו הטבות מס גם ליזמי הקרן, כגון דחיית תשלום המס בגין העברת מיזמי תשתיות לקרן תמורת הנפקת מניות. כלומר, בעת העברת נכסים לקרן, בעל השליטה ישלם מס רכישה מופחת, באמצעות דחיית מועד תשלום מס רווח הון/מס שבח עד למימוש הנכסים או בעת הנפקת הקרן.

הוועדה המליצה שקרנות התשתיות שיוקמו כחברה בע"מ יירשמו למסחר בבורסה בתוך שלוש שנים מהקמתן, כלומר הן יחויבו להיהפך לחברות ציבוריות בזמן קצוב ממועד הקמתן. כדי להגדיל את פיזור המשקיעים, במהלך השנה בה נוצרו, ובתום חמש שנים ממועד הרישום למסחר, לא יחזיקו חמישה משקיעים ב– 50% או יותר ממניות הקרן במצטבר (מודל Fewer or Five).

כמו קרנות ריט, קרנות התשתיות יחויבו לחלק למשקיעים לפחות 90% מרווחיהן — וזאת בשונה ממודל של חברה בע"מ, שמאפשר חלוקת רווחים בהתאם לשיקול הדעת של הדירקטוריון. הוועדה החריגה רווחי הון ממכירת נכסי תשתיות, שיחולק עד 12 חודשים ממועד המכירה (אלא אם נרכש נכס תשתיות אחר בתקופה זו).

לפי המלצת הוועדה, הקרנות יבצעו השקעות במיזמי תשתיות (אחזקה, העמדת חוב ותפעול), כשלפחות 75% ממיזמי התשתיות יהיו בישראל.

ענת גואטה
ענבל מרמרי

מיזמי התשתיות כוללים הפקה, טיהור וטיוב מים, הובלת וחלוקת מים ומי קולחין, התפלת מים, טיהור שפכים ואיסוף, מיון, הובלה ומיחזור פסולת; הקמה והפעלה של כבישים, הסעת המונים והיסעים, נמלי ים, נמלי תעופה וחניונים נלווים; ייצור חשמל, זיקוק מוצרי דלק, הקמת והפעלת תשתיות הולכה וחלוקה של חשמל, מוצרי דלק וגז טבעי ומתקני אחסון של מוצרי דלק וגז טבעי; הקמה והפעלה של תשתיות טלפוניה, אינטרנט, כבלים, לוויין והפצת שידורים; או כל תשתית המבוצעת במסגרת הסכם שיתוף פעולה בין המדינה והמגזר הפרטי.

הוועדה המליצה כי רמת המינוף של הקרן תותאם לאפיק ההשקעה במיזמי התשתיות בהתאם לנוסחה שניסחו חברי הוועדה. כך נקבע כי הקרן תהיה רשאית לגייס חוב בשיעור של עד 40% מסך שווי נכסי התשתיות שהינם החזקה, והעמדת חוב שאינו חוב בכיר של פרויקטים בתחום התשתיות באמצעות תאגידים מוחזקים, בתוספת של עד 80% מסך השווי של נכסי התשתיות האחרים ובתוספת של עד 20% מסך השווי של הנכסים שאינם נכסי תשתיות.

לדיווחי הקרן לרשות המסים יצורף אישור רואה חשבון, כי התנאים שבהם מחויבת לעמוד הקרן כדי להיחשב קרן השקעה בתשתיות אכן מתקיימים.

בדו"ח הוועדה צוין כי "הקרנות יוכלו לשמש כלי משמעותי למימון פרויקטים בתחום התשתיות, ולהוביל להגברת התחרות בשוק האשראי למימון הפרויקטים ובשוק הבעלות על הפרויקטים. בפרט, רואה הוועדה חשיבות רבה בהגדלת התחרות בתחום ארגון החוב לפרויקטי תשתיות, שמאופיין במספר שחקנים מצומצם. הוועדה סבורה כי ניירות הערך של הקרנות יהיו מכשיר השקעה העשוי להיות משמעותי לציבור ולגופים מוסדיים, ולהוביל לניתוב כספים לשוק ההון ולחיזוק המסחר בבורסה.

"הוועדה מאמינה כי הגדלת מקורות המימון לפרויקטים בתחום התשתיות בישראל כתוצאה מהקמת הקרנות תוביל להפחתת עלויות האשראי וההון שלהם, ותתרום ליכולת המדינה להוציא לפועל פרויקטים בעלי חשיבות לאומית", נמסר בהודעת הוועדה.

פרויקטי התשתיות בישראל נאמדים ב–50 מיליארד שקל, וב"קנה" פרויקטים בעשרות מיליארדים נוספים, אך מקורות המימון מועטים יחסית — בעיקר באמצעות הבנקים וחברות הביטוח הגדולות. להערכת דייב לובצקי, יו"ר דירקטוריון IBI ניהול תיקים, הקרנות החדשות יתרמו לתחרות על המימון בענף, ויתמכו בכניסת גופי המימון הבינוניים — דוגמת בתי השקעות.

 מנהל רשות המסים, ערן יעקב
דודו בכר

"ניסיון עולמי מוצלח עם קרנות תשתיות"

לדברי לובצקי, "הניסיון בעולם עם קרנות תשתיות הוא טוב. אנו מברכים על כך שמאפשרים סוגים כאלו של התאגדויות בישראל. ככלל, אנחנו סבורים כי המבנה ה'ריטי' הוא בעל יתרונות רבים למשקיעים בהשוואה להשקעה באמצעות חברה ציבורית רגילה: הוצאות ההנהלה וההוצאות הכלליות ידועות מראש. נוסף על כך, החובה לחלק דיווידנד, והעובדה שהקרנות מאוד ממוקדות בתחום ספציפי, בתוספת הסחירות המלאה, הופכות את המכשירים הללו למוצלחים.

"במצב העניינים הנוכחי, השוק פועל בכפוף ותלוי במימון של הבנקים, חברות הביטוח הגדולות ושתי קרנות התשתיות הפרטיות. כתוצאה מכך, לגופים בגודל בינוני יש כרגע אפשרות להשקיע רק באמצעות הקרנות, וכמעט רק דרך הקרנות פרטיות, או לחלופין להשקיע ב'שאריות' של עסקות שמובילים הגופים הגדולים. היוזמה החדשה תאפשר גישה להשקעות גם לגופים בינוניים וקטנים. עם זאת, בשלב הזה עדיין מדובר בהמלצות ביניים, וטרם ברור כיצד ייראה המוצר הסופי".

אבי ברקוביץ, המשנה למנהל ההשקעות הראשי במיטב דש גמל ופנסיה, העריך שהקרנות יגדילו את המעורבות המוסדית במימון ענף התשתיות: "קרנות אלו יאפשרו לציבור להיחשף באופן ישיר להשקעה במיזמי תשתיות, דבר שעד כה נמנע ממנו. זהו אפיק השקעה המאפשר קבלת תזרים מזומנים יציב לאורך זמן, וצפוי לאפשר גיוון ופיזור של תיק ההשקעות.

"קרנות אלו צפויות לאפשר כניסה של כסף נוסף לפיתוח התשתיות בישראל, ואף הוצאה לפועל של פרויקטים בעלי חשיבות לאומית, כלכלית וחברתית. ניתן להניח כי מספר השחקנים הפועלים בשוק בתחום זה יגדל ועמו מעורבות המוסדיים בשל הצורך באשראי במיליארדי שקלים".

חברי הוועדה כללו נציגים מרשות ניירות ערך, החשב הכללי במשרד האוצר, הממונה על התקציבים במשרד האוצר, רשות המסים, מחלקת ייעוץ וחקיקה (משפט כלכלי) במשרד המשפטים, המועצה הלאומית לכלכלה, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון והבורסה לניירות ערך. עוד לפני גיבוש ההמלצות לדו"ח הסופי, הוועדה תקבל עמדות והצעות בכתב מהציבור בכל הנוגע להמלצות הביניים עד ל–15 בנובמבר 2018.

אופיר נאור, מנהל מערך השקעות לא סחירות בפסגות, ציין כי "באופן כללי רעיון ההסדרה הוא טוב. כפי שקרנות הריט בנדל”ן מאפשרות לאזרחים להיחשף לנכסי נדל”ן מניבים איכותיים כך ייתכן שיקרה גם כאן. הציבור ייהנה מחשיפה לנכסי תשתית תזרימיים ואיכותיים לאורך שנים.. אני מעריך כי בשנים הקרובות יהיה אף גידול בבניית התשתיות, ואין סיבה שהציבור לא יוכל ליהנות מכך באופן ישיר. המוסדיים פועלים כבר בתחומים אלה, אך לגבי השקעות הריטייל (החזקה ישירה, קרנות נאמנות) כמעט שאין חשיפה כזאת.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#