המניה הטובה של 2018: החברה לישראל של עידן עופר

אחרי שנים של דשדוש, 2018 מסתמנת כשנת התאוששות בעסקיו בישראל של עידן עופר. מתחילת השנה זינקה מניית החברה לישראל ב–123% לשווי חברה של 9.2 מיליארד שקל. זו המניה עם הביצועים הטובים ביותר במדד ת"א 125.

הסיבה העיקרית לזינוק במניה היא עלייה של כ–70% מתחילת השנה במניית הנכס העיקרי שלה — כימיקלים לישראל ( כיל), הנסחרת לפי שווי שוק של 29.4 מיליארד שקל. העלייה במניית כיל, שבתוך שנתיים הכפילה את שווייה, נובעת מהעלייה במחירי האשלג והפוספט בעולם, שסייעה לכיל להציג ברבעון השני של 2018 גידול של 77% ברווח הנקי ל–101 מיליון דולר.

מי שנהנה עוד מהזינוק בכיל הוא המנכ"ל החדש של החברה, רביב צולר, שנכנס לתפקידו במאי. עם כניסתו לתפקיד קיבל צולר — שהונו האישי מוערך במאות מיליוני שקלים — 385 אלף אופציות הניתנות למימוש למניות כיל במחיר של 15.76 שקל למניה. בעקבות הקפיצה במניית כיל למחיר של 23 שקל, האופציות שלו נמצאות עמוק בתוך הכסף. לצולר יש רווח על הנייר של כ–3 מיליון שקל.

בנוסף, קיבל צולר 120.9 אלף מניות חסומות של כיל. מניות חסומות הן אופציות שמחיר המימוש שלהן הוא אפס, אך בשונה מאופציות, ברגע שהחסימה מוסרת (המניות הבשילו), מי שקיבל אותן נהפך להיות בעל מניות בחברה. שווי המניות האלה שבידי צולר הוא 2.76 מיליון שקל, ובסך הכל צולר מורווח ברוטו על האופציות והמניות שקיבל 5.5 מיליון שקל, בעוד שהשווי הכלכלי של החבילה הכוללת שקיבל צולר, לפי מודל בלק אנד שולץ, מוערך ב–10 מיליון שקל – לעומת 4 מיליון שקל בעת הענקת החבילה לפני פחות מחצי שנה. השיפור בתוצאות של כיל צפוי לסייע לצולר ליהנות השנה מחבילת תגמול של 10 מיליון שקל.

החמצה גדולה לפוטאש

להבדיל מצולר, מי שצריכה להרגיש תחושת החמצה גדולה היא ענקית הדשנים הקנדית פוטאש, שמכרה בתחילת השנה את מלוא אחזקתה בכיל (13.8%) לגופים מוסדיים ישראליים – וקצת לזרים – ב–13.6 שקל למניה, ובתמורה כוללת של 700 מיליון דולר (2.4 מיליארד שקל). המחיר הנוכחי של מניית כיל, 23 שקל, גבוה בכ–70% מהמחיר שפוטאש מכרה את המניות. כך שעבור פוטאש (שחויבה למכור את כיל בעקבות מיזוג עם אגריום, שחייב מימוש החזקות מחוץ לארה"ב או קנדה)' המכירה בוצעה בעיתוי אומלל, והיא פיספסה רווח נוסף של 500 מיליון דולר.

גם מניית בזן, שבשליטת החברה לישראל, רשמה מתחילת השנה תשואה חיובית של 11%, והחברה נסחרת לפי שווי שוק של 5.6 מיליארד שקל. בתחילת ינואר 2015, כלומר, לפני קצת פחות מארבע שנים, השלימה החברה לישראל את פיצול החברה. בחברה לישראל הסבירו אז כי הפיצול נועד לסגור את הדיסקאונט (תמחור חסר) בין שווי השוק של החברה לישראל לשווי האחזקות שלה.

בעקבות הפיצול, הועברו אחזקותיה של החברה לישראל בכמה מהחברות הבנות לקנון הולדינגס, שגם בה שולט עופר. בין אחזקות האלה איי.סי פאואר, צים, קורוס, טאואר, פרימוס וגרין אנרג'י. החברה לישראל נותרה עם אחזקה בכיל ובבזן, וכן עם חובות לבעלי האג"ח ולבנקים.

השינוי לטובה התחיל ב–2018

עד תחילת השנה נראה היה כי מהלך הפיצול לא הוכיח את עצמו. בשל גורמים כמו צניחה בעשרות אחוזים בשווייה של כיל (נוכח ירידה במחירי האשלג), הזרמות כבדות נוספות למיזם הרכב הסיני קורוס והסתבכות נוספת של חברת הספנות צים — השווי המצרפי של החברה לישראל וכיל היה נמוך ב–50% לעומת שווי שוק של 15.2 מיליארד שקל, שלפיו נסחרה החברה לישראל ערב ביצוע הפיצול. החברה לישראל נסחרת כיום לפי שווי שוק של 9 מיליארד שקל, ולשווי זה יש להוסיף דיווידנד של 120 מיליון דולר (450 מיליון שקל) ממארס 2018.

מניית קנון הולדינגס, המוחזקת ב–59% בידי עידן עופר, עלתה מתחילת השנה ב–34%, והחברה נסחרת לפי שווי שוק של 3.24 מיליארד שקל. האחזקות העיקריות שנותרו לקנון הן חברת או.פי.סי אנרגיה — שהונפקה בבורסה בתל אביב בשנה שעברה ונסחרת לפי שווי שוק של 2.5 מיליארד שקל (עלתה כ–50% מאז ההנפקה) — וכן אופציה למכור את יתרת אחזקותיה בקורוס (24%) לקונגלומרט הסיני באוננג גרופ תמורת 480 מיליון דולר.

לשווי השוק הנוכחי של קנון יש להוסיף את שווי האחזקה בטאואר (כ–20%) של כ–1.3 מיליארד שקל, שחולק ב–2015 לבעלי מניות של קנון כדיווידנד בעין. לכך יש להוסיף דיווידנד של 665 מיליון דולר (2.33 מיליארד שקל) שקנון חילקה בתחילת השנה, בעקבות מימושים מוצלחים שביצעה בעסקי האנרגיה שלה באמריקה הלטינית, ובעקבות מזעור נזקים בגין החזקתה של קורוס.

שווי השוק האפקטיבי של קנון מוערך ב–6.9 מיליארד שקל, וזה של החברה לישראל ב–9.65 מיליארד שקל. השווי המצרפי הנוכחי של החברה לישראל וקנון מוערך כיום ב–16.55 מיליארד שקל — הגבוה ב–1.3 מיליארד שקל (10%), לעומת שווייה של החברה לישראל ערב הפיצול.

הפיצול של החברה לישראל כלל פיצול של מטות, ומתן בונוסים כבדים של 54 מיליון שקל לבכירי החברה לישראל בהם המנכ"ל הקודם ניר גלעד ואבישר פז. בהמשך נקבע, במסגרת הסדר פשרה בבית משפט, השניים חויבו להחזיר 80% מהבונוסים בהיקף של 45 מיליון שקל.

בתשובה לשאלה אם הפיצול הוכיח את עצמו או שעיקר השווי של החברה לישראל מושפע ממחירי האשלג או פוספט, נראה שהאופציה השנייה היא התשובה הנכונה.