"מצרים הפכה עצמאית בצריכת גז טבעי - אבל הביקושים במדינה תומכים ביצוא"

בלאומי שוקי הון אופטימיים ביחס לסיכויי היצוא מישראל למצרים, אך מזהירים כי נותרו סימני שאלה רבים בחוזים שנחתמו ■ האנליסטית אלה פריד: "תמר עלול לאבד 3-2 מיליארד מ"ק בשנה; היעדר יצוא מלווייתן יקטין את החזר ההשקעה ל-16%, ערב פיתוח כריש ותנין"

ערן אזרן
קידוח לוויתן
קידוח לוויתןצילום: אלבטרוס
ערן אזרן

"הטריגר המרכזי המשפיע כעת על מניות הגז הוא היצוא, שאחראי על מרבית התזרים של מאגר לוויתן ומשפיע גם על התמחור של מאגר תמר. לאיש אין ספק שבקונסטלציה המדינית-כלכלית הנוכחית, יבוא הגז מישראל הוא בהחלט תופעה חיובית למשק המצרי, אך אינו מהווה כורח כלכלי", כך כתבו היום אנשי לאומי שוקי הון, בסקירה שפורסמה למניות סקטור הגז הישראליות.

תחת הכותרת "אופטימיים, למרות הסיכון", האנליסטית אלה פריד המליצה ב"משקל יתר" על סקטור הגז, על בסיס הערכתה החיובית לסיכויי היצוא. ההעדפה של פריד היא ל ישראמקו ו רציו , עם מחירי יעד של 52 אגורות ו-3.42 שקלים בהתאמה. המחירים מגלמים פוטנציאל עלייה של 21% ו-20% בהתאמה ביחס למחיר השוק. ל דלק קידוחים העניקה פריד המלצת "משקל שוק", עם מחיר יעד של 11 שקל - פוטנציאל עלייה של 9% לעומת השוק.

על אף האופטימיות, פריד מסמנת גם כמה נורות אזהרה. כך, היא מציינת כי מאגר תמר עלול לאבד בעתיד חוזים בהיקף של 2-3 מיליארד מ"ק בשנה – בין היתר על רקע האפשרות שחברת החשמל תעביר חלק מהרכש למאגר לווייתן; וכן על רקע הסיכוי – הנמוך לדעתה – שחוזי היצוא למצרים לא יתממשו. עוד מזהירה פריד כי היעדר יצוא מלווייתן צפוי להקטין את החזר ההשקעה (ROI) לשותפים במאגר ל-16%, ערב פיתוח מאגרי כריש ותנין המתחרים.

בסקירתה מתייחסת פריד ל, במסגרתה ירכשו דלק קידוחים, נובל אנרג'י ואיסט גז 39% ממניות EMG בתמורה ל-518 מיליון דולר. פריד כותבת כי העסקה טעונה בדיקת נאותות, וסימני השאלה נותרו בה רבים. בין היתר, פריד מדגישה כי במסגרת העסקה, הרוכשות נדרשות עוד לבצע בדיקת נאותות ובדיקות טכניות לצינור, ולהשקיע 30 מיליון דולר לשם תיקונו.

"מדובר בעסקה מורכבת שנועדה לייצר תמריץ אצל שחקני תשתיות מצריים. על אף שהחוזה עם דולפינוס (לקוחות תעשיינים מצריים, ע"א) התקדם, נותרו בו לא מעט נושאים הדורשים סגירה סופית, לרבות גילוי נאותות לצינור ופרטים מרובים נוספים. הצינור מקבל תוואי בים, אבל עדיין נשאר באוויר", הדגישה פריד.

האנליסטית אלה פריד
האנליסטית אלה פרידצילום: עופר וקנין

בבלומברג צוטט אתמול מנכ"ל איסט גז, מוחמד סועיב, שהעריך כי יחל כבר במארס 2019, באמצעות צינור EMG. לפי הדיווח, מצרים תקבל בשלב הראשון 100 מיליון רגל מעוקבת ביום (mmscf/d), והכמות תגדל בהדרגה עד למקסימום של 700 מיליון רגל מעוקבת ביום. "אנו מצפים שהצינור יהיה במצב טוב, ושואפים להגיע לקיבולת מלאה לשיעור הזרימה המרבי בתוך שלוש שנים", אמר לבלומברג.

בהמשך דנה פריד ב, שהגיעה בחודש שעבר – לראשונה מזה שנים - לעצמאות אנרגטית. לדבריה, "ב-2018, מצרים צפויה לצרוך כ-55 מיליארד מ"ק (BCM) בשנה, והכמות תעלה ל-62 BCM בשנת 2019. למעלה מ-70% מהחשמל המצרי מיוצר בגז, ותחנות כוח בהיקפי ענק הוקמו בקצבי שיא חסרי תקדים בדומה למהירות הפיתוח של מאגר זור והתשתיות עבורו".

"לממשלת מצרים תוכניות מרחיקות לכת להקמת HUB אנרגיה אזורי, שיכלול הקמת בית זיקוק נוסף, אספקת חשמל למדינות שכנות (ביניהן סודאן ואתיופיה) והפעלה מחדש של מתקני ההנזלה". מנגד, פריד ציינה כי תפוקת הגז במצרים עלתה משמעותית; כך, ההפקה משדה זור עלתה ל-20 BCM בשנה, ותגדל ל-27 BCM בשנה ב-2019; בנוסף, צפויה להתחיל הפקה ממאגרי הדלתא המזרחית בהיקף של 17 BCM בשנה, ולפי ההערכות לא רשמיות צפויה הפקה של 7 BCM בשנה ממאגר נור שנמצא באקספלורציה.

בשורה התחתונה, פריד מסכמת וכותבת כי "מצרים הפכה עצמאית בצריכת גז טבעי, אבל הביקושים תומכים ביצוא". היא מדגישה כי "הסקטור ללא ספק מעניין, אך התלות ביצוא לירדן ולמצרים הינה קריטית".

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ