למה נוחי דנקנר לא מתפשר בעסקת מכתשים אגן? - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למה נוחי דנקנר לא מתפשר בעסקת מכתשים אגן?

אפשר להמר שהצעת הפשרה בעסקת מכתשים-כמצ'יינה נעה סביב 25 מיליון דולר

תגובות

>> המאבק סביב חלוקת התמורה במכירת השליטה בחברת מכתשים אגן מידי כור לחברה הממשלתית הסינית כמצ'יינה, לא מועיל לתדמית של נוחי דנקנר, בעל השליטה בכור. הוא מצטייר כמי שנלחם על פרמיית שליטה לא מוצדקת. למה אינו מתפשר?

בעסקה משלמת כמצ'יינה 1.44 מיליארד דולר בעבור 60% ממניות מכתשים. היא קונה את כל מניות הציבור (53%) ועוד 7% מכור. כור נשארת שותפה זוטרה עם 40% מהמניות. המחלוקת הגדולה היא על אופציה שנתנה כמצ'יינה בעסקה לכור בלבד ושוויה מוערך, לפי כור, ב-160-185 מיליון דולר. השופטת דניה קרת-מאיר מבית המשפט הכלכלי קבעה במאי שסכום זה הוא פרמיית שליטה, אבל בעסקה כפי שהיא, לא ניתן לומר שכור מכרה שליטה (כי רוב המניות נקנות מידי הציבור) - ולכן חייבת כור לחלק את התמורה העודפת בין כל בעלי המניות.

בכך קיבלה השופטת את עמדת התובע הייצוגי, רו"ח דב כהנא, המיוצג על ידי עו"ד יצחק אבירם. כור ביקשה לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון, אבל היא מעדיפה לגמור את הסיפור בפשרה. כולם הרי מסכימים שהמחיר שמציעים הסינים הוגן (שווי מכתשים לפי העסקה הוא 2.4 מיליארד דולר) ורק המחלוקת המעצבנת על חלוקת התמורה תוקעת הכל.

עורכי הדין של כור ממשרד פישר בכר חן, יחד עם עו"ד רם כספי, מנהלים משא ומתן לפשרה עם התובע הייצוגי. צריך להיכנס לראש של ראשי קבוצת אי.די.בי כדי להבין מדוע הפשרה תקועה. לנוכח קביעת בית המשפט הכלכלי, מגיע לבעלי המניות מהציבור 53% משווי האופציה שניתנה לכור, כלומר בין 85 ל-100 מיליון דולר (בניגוד לחישוב שהוצג אתמול, התמורה העודפת אמורה להתחלק בין כל בעלי המניות במכתשים).

ההחלטה של השופטת קרת-מאיר אמיצה, אבל שנויה במחלוקת. קשה לצפות כיצד יכריע בית המשפט העליון, ולכן מנקודת המבט של כור סביר להניח כי קיים סיכוי של 50% לכך שההחלטה של קרת-מאיר תשתנה בעליון. כלומר, את ה-85-100 מיליון דולר יש להפחית בשיעור משמעותי במסגרת פשרה, כדי לשקף את הסרת הסיכון של התובע הייצוגי להפסד בעליון.

חכו. לכור מגיעים דמי ייזום בעסקה, וגם בית המשפט הכלכלי מכיר בכך. ראשי כור עשו עבודה לא פשוטה בהבאת העסקה לאישור בממשלת סין ועוד קודם לכן בגיבושה - כולל משא ומתן עם עובדי מכתשים אגן, שחששו מפיטורים. כמה מגיע לכור? יש הטוענים כי דמי ייזום נעים בין 3% ל-6% משווי החברה. ככל שהעסקה גדולה יותר, דמי הייזום נמוכים יותר. בסכומים האלה דמי הייזום יכולים להגיע ל-75 מיליון דולר. בישראל דמי ייזום מקובלים קרובים יותר ל-2%, וגם זה נדיב. ספק אם רו"ח כהנא יהיה מוכן לתת לכור יותר מכך.

אפשר לנחש (על אחריות הכותב) שהסכום שהציעה כור לבעלי המניות מהציבור כפשרה נע בין 20 ל-25 מיליון דולר. ההצעה הזאת נדחתה כנראה. האם היה ראוי להיענות להצעה? תלוי בהערכה לגבי הסיכויים של כור בעליון. גם דנקנר וגם כהנא בטוחים שיש להם סיכוי טוב בעליון. הבעיה האמיתית היא ששניהם צודקים.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#