אלי כהן נגד חדוה בר: "יש להתנות את רכישת דקסיה בידי דיסקונט במכירת כאל" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אלי כהן נגד חדוה בר: "יש להתנות את רכישת דקסיה בידי דיסקונט במכירת כאל"

שר הכלכלה אמר כי יפעל בכל האמצעים העומדים לרשותו כדי לחייב את דיסקונט למכור את חברת כרטיסי האשראי ■ מאז דיוני ועדת שטרום, דיסקונט שיפר את מצבו הפיננסי באופן משמעותי - אך עדיין אינו מצליח להציג איום תחרותי על לאומי והפועלים

6תגובות
שר הכלכלה, אלי כהן
יונתן זינדל / פלאש

בנק דיסקונט מבצע בימים אלה בדיקות נאותות לקראת החתימה על הסכם מחייב לרכישת השליטה בבנק דקסיה ישראל תמורת 670 מיליון שקל. ההסכם אמור להיחתם בשבועות הקרובים. ואולם, לאחרונה אמר בתקשורת שר הכלכלה, אלי כהן, כי אם יאושר המיזוג בין דקסיה לדיסקונט, הוא יפעל בכל האמצעים העומדים לרשותו כדי להכריח את דיסקונט למכור את אחת מהפרות החולבות שלו - חברת כרטיסי האשראי כאל (72%), שלפי חוק שטרום תישאר בשליטת דיסקונט לפחות עד 2021.

דיסקונט יידרש לעבור עוד כמה מהמורות כדי להשלים את העסקה, שהעיקרית בהן היא קבלת אישורים מבנק ישראל ומהרשות להגבלים עסקיים. המפקחת על הבנקים, חדוה בר, סבורה שהתחרות במערכת הבנקאות לא נקבעת על ידי מספר השחקנים בענף, אלא על ידי יכולתם לחולל תחרות, ולכן היא אינה צפויה להתנגד לעסקה. עם זאת, לא בטוח שרשות ההגבלים, בראשות מיכל הלפרין, תאשר את המיזוג.

אולם, עוד לפני שהסוגיה הגיעה לשולחנה של הלפרין, שר הכלכלה ממפלגת כולנו, שקודם לכן כיהן כיו"ר ועדת הרפורמות בכנסת, והיה מעורב בדיוני ועדת שטרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות - הודיע כי הוא מתנגד לעסקה כל עוד דיסקונט ממשיך להחזיק בכאל.

בשנה האחרונה כבר הראה כהן עד כמה ההתערבות של דרגים פוליטיים בכירים יכולה להיות אפקטיבית בהשפעה על קבלת החלטות של גופים, שלכאורה אמורים להיות מקצועיים ועצמאיים. לדוגמה, כשכהן חשב (כמו הבוס שלו, שר האוצר משה כחלון) כי מיזוג בנק אגוד לתוך בנק מזרחי טפחות יפגע בתחרות - הוא לא היסס להבהיר את עמדתו בפני היועץ המשפטי של רשות ההגבלים דאז, אורי שוורץ. בסופו של דבר, התעלם שוורץ מההמלצה של המפקחת על הבנקים לאשר את המיזוג, ופסל אותו בטענה שלאגוד יש פוטנציאל תחרותי גדול יותר כבנק עצמאי.

במקרה של עסקת דיסקונט־דקסיה, סבור כהן כי אם מצבו הפיננסי הנוכחי של דיסקונט מאפשר לו לשלם במזומן, ללא בעיה, 670 מיליון שקל - אזי לא אמורה להיות לו שום בעיה למכור את כאל, דבר שגם יגביר את התחרות בענף כרטיסי האשראי.

כבר במהלך הדיונים של ועדת שטרום, התנגד כהן להשארת כאל בידי דיסקונט ותמך בפתיחה לתחרות של מותגי הסליקה המונופוליסטיים - דיינרס שבשליטת כאל ואמריקן אקספרס שבשליטת ישראכרט. בסופו של דבר, שני המהלכים הללו לא הושלמו, לפחות עד כה.

סניף של דיסקונט ברעננה
עזרא לוי

דיסקונט מבקש לרכוש את דקסיה במחיר שגבוה ב-10% מהונו העצמי, אך העסקה עדיין עשויה להיות כדאית עבורו. זאת, שכן דיסקונט למעשה רוכש מחלקה מקצועית וייעודית, שעוסקת במתן אשראי מוניציפלי בהיקף של 4.5 מיליארד שקל, ומייצרת כיום רווח שנתי של 50-40 מיליון שקל. אם דיסקונט יצמצם במידה מסוימת את כוח האדם של דקסיה, יגדיל את הפעילות הקמעונית, יעלה את מרווחי האשראי ויקטין את הוצאות המימון (עלות גיוס החוב עבור דיסקונט נמוכה יותר מעבור דקסיה) - הוא יוכל ליהנות מהסינרגיה, ולהגדיל את הרווחיות של דקסיה.

מקורבים לדיסקונט טוענים כי המקרה של דקסיה ושל עסקת מזרחי טפחות־אגוד הם שונים, ומציינים כי במקרה של דקסיה מדובר בסך הכל ברכישה של בנק עם 45 עובדים. לדבריהם, ברגע שהגורמים הרגולטוריים הרלוונטיים יראו את כל הנתונים - לא אמורה להיות להם כל התנגדות לעסקה.

מבנק נכה לבנק בועט

במהלך דיוני ועדת שטרום, הניחה המפקחת על הבנקים את כל כובד משקלה כדי להשאיר את כאל בשליטת דיסקונט. היא לא הודתה מעולם בכך שהסיבה העיקרית לכך היתה חשש לגבי יציבותו הפיננסית של הבנק, שאז נסחר לפי מכפיל הון (יחס בין שווי שוק להון עצמי) של 0.5 בלבד - ובמקום זאת טענה כי הותרת כאל בידי דיסקונט, שתורמת לבנק כ-10% מהרווח הנקי שלו, תסייע לו להתמודד מול הבנקים הגדולים הפועלים ולאומי, וכך להגביר את התחרות במערכת הבנקאות.

ומה קרה בשטח בשנים האחרונות? בזכות שורה של אירועים חיצוניים ומהלכי השבחה פנימיים, הנהלת דיסקונט, בראשות המנכ"לית לילך אשר טופילסקי, הפכה את דיסקונט מבנק נכה לבנק שבועט, צומח, מתייעל - ונהנה מהמתנות יקרות הערך שהוא קיבל, ואף ממשיך לקבל, מהרגולטורים. כל אלה הביאו לכך שדיסקונט כבר נסחר לפי שווי שוק של 14.5 מיליארד שקל, המגלם לו מכפיל הון של 0.9 ולכך שלא נשקפת כל סכנה ליציבותו.

ואולם, מהלכי השיפור הללו לא תוגרמו לצמצום פערים מול הפועלים ולאומי, שעדיין לא ממש רואים בדיסקונט מתחרה - לא באשראי, לא בפיקדונות, לא בטכנולוגיה ולא בתחומים נוספים. הדבר לא צפוי לקרות גם אם דיסקונט יורשה לרכוש את דקסיה. דיסקונט אמנם צמח בשנתיים וחצי האחרונות ב-21% בהיקף האשראי שהוא נותן, אך הדבר נבע בעיקר מכך שהפועלים ולאומי התמודדו עם בעיות הון, ועצרו את הצמיחה בהיקף האשראי שהם נותנים.

לעומת זאת, מה שכן קרה הוא שהשארת כאל בשליטת דיסקונט - בצד ההפרדה הצפויה של ישראכארט מהפועלים ושל לאומי קארד מלאומי - יצרה עיוות משמעותי בשוק כרטיסי האשראי. כאל גובה עדיין מלקוחותיה הפרטיים את הריבית השנתית הממוצעת הגבוהה בענף של 10.5% וממשיכה ליהנות ממקורות מימון בנקאיים מוזלים. היא מצליחה בזכות זאת לנגוס בנתחי השוק של מתחרותיה.

נוסף על כך, המהלך מאפשר לכאל לזכות בעסקות של שיתופי פעולה עם גופים חוץ־בנקאיים, כמו שופרסל ואל על, ובכך היא מאלצת את ישראכרט ולאומי קארד לגלגל אל הצרכנים ולעסקים קטנים ובינוניים את העלויות הנוספות שנוצרות לה כדי להתחרות בהצעות של כאל. דבר זה נוגד לחלוטין את רוח ועדת שטרום.

בהסתברות גבוהה ניתן להניח שאם דיסקונט יצטרך לעמוד לפני הבחירה אם לקנות את דקסיה ישראל ובכך לוותר על כאל, דיסקונט יבחר בחלופה של להישאר עם כאל.

גם כחלון צריך להתערב

בלי קשר לשאלה אם דיסקונט מעדיף לרכוש את דקסיה או לשמור על השליטה בכאל, על כהן לפעול בעצמו, וכן לרתום את כחלון לפעולה - כדי שיפעילו את כל כובד משקלם ויביא לכך שדיסקונט ימכור את אחזקותיו בחברת כרטיסי האשראי. הדבר יטיב הן עם הצרכנים והן עם דיסקונט עצמו. לפי חוק שטרום, נקבע כי בתחילת 2021 תיבחן סוגיית הישארותה של כאל בידי דיסקונט, אך בסמכותו של כחלון לעשות זאת עוד קודם לכן.

המהלך הזה עשוי להיטיב עם דיסקונט, מכיוון שבתקופה הנוכחית בשוקי ההון אם לאומי קיבל על לאומי קארד מחיר הגבוה ב-30% מהונה העצמי של לאומי קארד, אין כל סיבה שדיסקונט לא יקבל עבור כאל, הנהנית מהנהלה חזקה בראשות המנכ"ל לוי הלוי, לפחות מחיר דומה לזה שקיבל לאומי מבחינת היחס בין ההון העצמי למחיר שבו תימכר.

הרווח של כמה מאות מיליוני שקלים, שהיה מושג מהמכירה, ושחרור של נכסי סיכון המרותקים בגין כאל של יותר מ-10 מיליארד שקל, היו מפנים לדיסקונט לא מעט משאבים כספיים - כדי לבצע מהלכי התייעלות מקיפים נוספים, הגדלת תיק אשראי, ביצוע השקעות ריאליות מהותיות יותר, וכן הגדלת שיעור הדיווידנד מהרווח הנקי משיעור של עד 15% שהבנק מחלק כיום לשיעור גבוה יותר.

דיסקונט נפרד מתחילת 2014 מ-1,500 עובדים, 15% מכוח אדם שלו, שהסתכם בסוף 2017 ב-9,374. הבנק צפוי להיפרד מעוד כמה מאות עובדים בשנים הקרובות, אך כדי לשפר עוד יותר את יחס היעילות התפעולית (יחס בין הוצאות להכנסות תפעוליות) ולהתקרב ליעד של 60% שהציב לעצמו ב-2021 (לעומת 68% כיום), על דיסקונט לבצע מהלכי התייעלות דרמטיים יותר של היפרדות מכמה אלפי עובדים. אם יעשה זאת, יהיו לכך השפעות חיוביות חזקות יותר מהתבססות על רווחיותן של חברות בנות כמו כאל, דיסקונט ניו יורק ודיסקונט קפיטל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#