ח"כ וילף על המגעים לצירוף חזקיהו לקבוצת דלק: "דוגמה מובהקת לריכוזיות במשק" - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ח"כ וילף על המגעים לצירוף חזקיהו לקבוצת דלק: "דוגמה מובהקת לריכוזיות במשק"

עד לפני כחצי שנה כיהן חזקיהו בתפקיד המפקח על הבנקים בבנק ישראל; "עתידם הכלכלי של בוגרי המערכת הציבורית תלוי ב-10-5 משפחות"

16תגובות

"המגעים לצירוף חזקיהו לקבוצת דלק הם דוגמה נוספת ומובהקת לריכוזיות במשק" - כך טוענת ח"כ ד"ר עינת וילף בתגובה לדיווח על הצטרפותו האפשרית של המפקח על הבנקים לשעבר, רוני חזקיהו  לקבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה.

"למרות שבמעבר של איש בנקאות לקבוצת דלק אין עבירה על חוק הצינון, ברור לכולם כי יצחק תשובה הוא צרכן משמעותי של אשראי והוא קשור בקשרים רבים ומסועפים עם קבוצות שליטה נוספות במשק שיש להן אחזקות בתחום הבנקאות", הסבירה וילף. "לפיכך, יש לו אינטרס מובהק לקיים את המבנה הקיים על ידי כך שישדר למערכת הציבורית כי בוגריה יזכו למשרה נחשקת לאחר שיפרשו מתחום הרגולציה".

וילף, שיזמה הצעת חוק לצמצום הריכוזיות במשק, מציינת בדבריה כי "חוק הצינון אינו יכול לעמוד אל מול האינטרסים הכלכליים החזקים ולכן הדרך היחידה היא לפעול למאבק בריכוזיות ופירוק פירמידות השליטה במשק כדי שהקשרים שבין המשפחות השולטות יקטנו באופן משמעותי, ובוגרי המגזר הציבורי יזכו להצעות עבודה מגוונות, ולא יהיו תלויים לעתידם הכלכלי בחמש עד עשר משפחות".

וילף הופיעה בתחילת חודש מאי מול הוועדה להגברת התחרותיות ("ועדת הריכוזיות"). בין השאר היא טענה כי יש להקטין את התלות בין הקבוצות העסקיות לרשות המחוקקת והמבצעת וכן את התלות בין אמצעי המדיה לקבוצות עסקיות. בנוסף, היא המליצה על ניתוק הקשר בין חברות פיננסיות לריאליות, פיזור השליטה בבנקים ובחברות ביטוח לידי הציבור, קביעת כללי בקרה אפקטיביים על מוסדות פיננסים וביטול תמריצים לחברות אחזקה פירמידיאליות תוך פירוקן ההדרגתי.

לא הרגולטור היחיד

אתמול דווח ב-TheMarker כי חזקיהו, שסיים לפני חצי שנה קדנציה כמפקח על הבנקים, עשוי לקבל תפקיד בכיר בקבוצה והוא צפוי לטפל בנושאים השונים הקשורים לתחום האנרגיה, הנחשב כיום לתחום המרכזי בפעילותה. אחד הנושאים שבהם טיפל חזקיהו כמפקח על הבנקים היה בחינת ריכוזיות תיקי האשראי של הבנקים בכל הקשור לחשיפתם ללווים גדולים, בהם גם תשובה, בעיקר בכל הקשור למגבלה של הבנקים שלא יוכלו להעניק ללווה בודד גדול אשראי ביותר מ-15% מהונו העצמי של הבנק.

בתקופת חזקיהו הפיקוח על הבנקים חייב את תשובה לממש חלק מאחזקותיו - באמצעות קבוצת דלק, החברות הבנות שלה והחברות הפרטיות שלו - במניות הבנקים, כך שאחזקתו הכוללת תרד מתחת ל-5%. חזקיהו גם שקל לחייב את חברת הביטוח והפיננסים הפניקס שבשליטת קבוצת דלק, לממש את אחזקותיה בחברת ניכיון האשראי גמא ואולם הדבר לא קרה בפועל.

מינויו האפשרי של חזקיהו בקבוצת דלק אינו הראשון. בין המנהלים הבכירים הפועלים כיום בקבוצה נמנים בנקאים בכירים כמו אהוד שפירא, לשעבר המשנה למנכ"לית בנק לאומי ולשעבר יו"ר הפניקס; שלמה זהר, לשעבר יו"ר בנק דיסקונט ודירקטור כיום בדלק US; אבי הראל, לשעבר בכיר בבנק הפועלים וכיום דירקטור בחברות קבוצת דלק ועוד.

וכן רגולטורים מקושרים, כמו עו"ד לייזה חיימוביץ', לשעבר סמנכ"לית פיתוח עסקי ורגולציה בדלק ולשעבר יועצת בכירה ליו"ר רשות ני"ע לשעבר משה טרי; טרי עצמו, ומשה ברקת, לשעבר מנהל מחלקת התאגידים ברשות ני"ע וכיום יו"ר הפניקס ומרכז נושא הפיננסים ואסטרטגיה בקבוצת תשובה; בכירים במשטרה כמו גבי לסט ומשה קראדי או מנהלים עם קשרים פוליטיים, כמו יורם טורבוביץ'.

סלמן אמיל

גם קבוצות עסקיות אחרות נוהגים למנות בעלי משרות במערכת הפוליטית, רגולטורים או אנשי ממשל שונים. כך למשל יו"ר רשות ני"ע לשעבר, אריה מינטקביץ', מונה לסגן יו"ר דירקטוריון אי.די.בי, אייל סולגניק, ראש מחלקת תאגידים ברשות מונה לסמנכ"ל הכספים באי.די.בי; החשב הכללי באוצר שי טלמון מונה כמנכ"ל כלל ביטוח; אלי יונס, חשב כללי נוסף, מונה ליו"ר בנק מזרחי-טפחות שמוחזק על ידי קבוצת משפחת עופר; החשכ"ל לשעבר ניר גלעד, שמונה למנכ"ל החברה לישראל.

בנק ישראל, 2010: "ריכוזיות גדולה של המגזר העסקי"

בדו"ח בנק ישראל על מערכת הבנקאות לשנת 2010 (התקופה בה חזקיהו היה המפקח על הבנקים), מזהיר במפורש הבנק מפני הסכנה בריכוזיות הקיימת במשק. "סיכון נוסף, שממנו סובל המשק הישראלי בכללו, הוא ריכוזיות גדולה של המגזר העסקי, הן בתחום הריאלי והן בתחום הפיננסי ושליטה של קבוצות עסקיות מעטות על נתח נכבד של הפעילות הכלכלית. הריכוזיות הגדולה מגדילה את הסיכון המערכתי במערכת הפיננסית, שכן אותן קבוצות שליטה הן קבוצות הסיכון הגדולות ביותר של הבנקים, וקריסה של אחת מהן עלולה לזעזע את המערכת הבנקאית", נכתב שם.

עוד צוין בדו"ח כי "התשובה שניתנה לבעיה זו עוד בראשית העשור הקודם כוללת, בין היתר, הגבלות על החשיפה של התאגידים הבנקאיים ללווה בודד או לקבוצת לווים. אולם על אף ההגבלות האלה קיומן של קבוצות עסקיות גדולות מגדיל את הסיכון המוסרי (moral hazard) והמערכתי במערכת הפיננסית, משום הפיכתן של קבוצות עסקיות לגדולות או למורכבות מכדי ליפול. במהלך 2010 הוקמה ועדה בין-משרדית שמטרתה לגבש פתרונות לצמצום הריכוזיות במשק והגברת התחרות הכלכלית".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#