אף עסק אינו יכול לחמוק מישראכרט - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אף עסק אינו יכול לחמוק מישראכרט

הורדה של 0.25% בעמלת הסליקה תחסוך להם 200 מיליון שקל בשנה

2תגובות

"הצעת החוק תוביל לכך שהעמלה לבתי העסק תרד, אני אומר את זה באופן חד-משמעי. מי שטוען אחרת - זורה חול בעיני הציבור". את הדברים האלה אמר בעבר החשב הכללי היוצא במשרד האוצר, שוקי אורן, בהתייחס להצעת "חוק ישראכרט", שתעלה מחר להצבעה בוועדת הכלכלה של הכנסת.

ואכן, פרט לחברת ישראכרט עצמה, רוב הגורמים במשק, החל ממשרד האוצר, עבור בבנק ישראל וכלה ברשות ההגבלים העסקיים, תומכים בחוק. גופים אלה רואים את התועלת התחרותית בו, שתתורגם בשורה התחתונה להפחתה ניכרת בעלויות של העסקים, ובמיוחד של העסקים הקטנים, בכל הנוגע לעמלות סליקה לכרטיסי אשראי ככלל, ולאלה של ישראכרט בפרט.

ישראכרט מנפיקה כיום כרטיסי אשראי שהיא היחידה שיכולה לסלוק אותם, כלומר להעביר את החיוב מחשבון הלקוח לחשבון בית העסק. מצב זה מחייב את בתי העסק שמעוניינים לעבוד עם לקוחות המחזיקים כרטיס אשראי מסוג ישראכרט לקבל שירותי סליקה מישראכרט. את העובדה הזו, טוענים בשוק, מנצלת ישראכרט כדי לגבות עמלות סליקה גבוהות מבתי העסק.

ישראכרט, יש לציין, היא לא החברה היחידה שמנפיקה כרטיס שרק היא יכולה לסלוק. גם דיינרס עושה זאת. אך הבעיה התחרותית במקרה של ישראכרט מתחילה בכוח השוק שלה. היקפי הפעילות הגדולים שלה לא מאפשרים לבתי העסק שלא לעבוד איתה.

על פי הדו"חות הכספיים של ישראכרט, ב-2010 היו בידי הציבור יותר מ-2.4 מיליון כרטיסי אשראי פעילים של החברה (בנקאיים וחוץ-בנקאיים), ומחזור העסקות השנתי בהם היה כ-80 מיליארד שקל. שיעור העסקות בכרטיס ישראכרט מתוך כלל העסקות בכרטיסי אשראי הוא 17%. בנוסף, חלק גדול מהמחזיקים בכרטיס אשראי מסוג ישראכרט מחזיקים בו ככרטיס אשראי ראשון ויחיד.

לפיכך בתי עסק לא יכולים להרשות לעצמם שלא לקבל כרטיסי ישראכרט, ולהשתמש בשירותי הסליקה שלה. הדבר חמור פחות כשמדובר בדיינרס מכיוון שרק 4% מהעסקות בכרטיסי אשראי מבוצעים באמצעותה, ולרוב מדובר על כרטיס אשראי נוסף, כך שבית עסק שלא מקבל דיינרס לא בהכרח מאבד לקוח המחזיק בכרטיס זה.

כשבוחנים את מקורות ההכנסה של ישראכרט עולה כי היא נסמכת בעיקר על ההכנסות מבתי העסק. ברבעון הראשון של 2011 היו הכנסות ישראכרט מבתי העסק 231 מיליון שקל - פי שלושה מהכנסות החברה ממחזיקי כרטיסי האשראי, שנאמדו ב-66 מיליון שקל בלבד.

לפי נתונים שעלו בדיונים בכנסת, העמלה הממוצעת שמשלמים בתי העסק לישראכרט היא 1.3%. עם זאת, עסקים קטנים בפריפריה משלמים עמלה ממוצעת גבוהה הרבה יותר - קרוב ל-2%. בניגוד לחברות גדולות, כמו חברות הדלק ורשתות השיווק הגדולות, שלהן כוח מיקוח מול חברות האשראי, העסקים הקטנים אינם מצליחים להוריד את שיעור העמלה.

הצעת החוק תאפשר לבתי העסק הקטנים להשתמש בשירותיהן של כל חברות הסליקה, מה שאמור להוריד את עלויות סליקת עסקות בעבורם. אם החוק יאושר, יוכלו כאל ולאומי קארד, להציע לבית העסק לסלוק עבורו גם את העסקות שנעשו באמצעות כרטיסי האשראי של ישראכרט. כך יגדל כוח המיקוח של בתי העסק מול ישראכרט, שכבר לא יהיו תלויים בה באופן בלעדי.

יתרה מכך, אם תעבור הצעת החוק, יוכל כל עסק להתקשר עם חברה אחת בלבד שתספק לו את שירותי הסליקה עבור כל העסקות באשראי. כיום, יותר מחצי מבתי העסק עובדים עם יותר מסולק אחד. מכיוון שבשוק נהוגה עמלה מינימלית, עסקים זעירים שהיקף העסקות שלהם נמוך, משלמים עמלה זו לשני הסולקים.

היקפי העסקות הגבוהים בשוק כרטיסי האשראי הופכים כל נקודת אחוז בדמי הסליקה לעניין של עשרות מיליוני שקלים. עם מחזור עסקות של 80 מיליארד שקל בשנה, מספיק שמבנה שוק תחרותי יותר יכפה על ישראכרט להוריד את דמי הסליקה ברבע אחוז, כדי לחסוך לבתי העסק במשק הוצאות בהיקף של 200 מיליון שקל בשנה.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#