הריבית עולה, הלווים איכותיים - והבנקים ממשיכים ליהנות מהצמיחה - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הריבית עולה, הלווים איכותיים - והבנקים ממשיכים ליהנות מהצמיחה

השיפור הכלכלי ממשיך לתדלק את שוק המשכנתאות; 5 הבנקים הגדולים סיימו את הרבעון הראשון של 2011 עם רווח כולל של 2.2 מיליארד שקל - זינוק של 45.3%

תגובות

ההצהרות החיוביות של קרן המטבע מסוף ינואר לגבי מצבה של הכלכלה הישראלית ואופן התמודדותה עם המיתון העולמי נתמכו בביצועים בשטח. המשק הישראלי צמח ברבעון הראשון של 2011 בקצב ריאלי של 4.7%. התוצר של הסקטור העסקי התרחב בתקופה זו בשיעור ריאלי של כ-5.8%.

הבנקים המקומיים נהנו מכך. פעילותם המשיכה לצמוח, ודו"חותיהם לרבעון הראשון של 2011 מסכמים רבעון חיובי במיוחד.

שפלן טס

כמה מהמגמות שאיפיינו את פעילות הבנקים ב-2010, בעיקר במחצית השנייה של השנה, באו לידי ביטוי ביתר שאת ברבעון הראשון של 2011. הבנקים רשמו גידול בהכנסות המימון בעקבות צמיחה בהיקף הנכסים המניבים שלהם ועל רקע עליית הריבית.

הבנקים גם הציגו הפרשות נמוכות במיוחד (ובמקרים של לאומי והבינלאומי, אף הפרשות שליליות - כלומר הכנסות מגביית חובות מהעבר שהיו גבוהות יותר מההפרשות שבוצעו). ההפרשות הנמוכות נובעות מהשיפור הכלכלי במשק, המשפיע לחיוב על מצב הביטחונות של הלווים, וגם משינוי באופן הרישום החשבונאי של הטיפול בחובות פגומים. כמו כן הציגו הבנקים המשך למגמת הצמיחה בתיק האשראי, המתודלקת בעיקר על ידי הגאות הנמשכת בשוק המשכנתאות.

המגמות האלה היו דומיננטיות בהרבה מהמגמות השליליות שהשפיעו על הדו"חות. ההשפעות השליליות כללו המשך של הגידול בהוצאות השכר, לצד חוסר יעילות בחלק מהבנקים והמשך מגמת המרווחים הנמוכים בשוק המשכנתאות ובבנקאות המסחרית והעסקית - שבהם יש תחרות על נתחי השוק.

חמשת הבנקים הגדולים סיימו את הרבעון הראשון של 2011 עם רווח נקי של כ-2.2 מיליארד שקל. מדובר בצמיחה של 45.3% לעומת הרבעון המקביל ב-2010. כל הבנקים מלבד לאומי הציגו גידול ברווח. כולם אף השיגו תשואה דו-ספרתית על ההון, כשבלאומי היתה תשואה זו הנמוכה ביותר - 10.4%.

יישום ההוראות החדשות של בנק ישראל בנוגע לטיפול בחובות פגומים מחק מהונם העצמי של הבנקים כמה מיליארדי שקלים. עם זאת, כל הבנקים - אפילו דיסקונט - עומדים בדרישות של בנק ישראל בנוגע להלימות הון הליבה, שקבע שיעור מינימלי של 7.5%.

באופן אירוני, המחיקה של ההון העצמי לא חילחלה לדו"חות הרווח וההפסד של הבנקים. היא אף סייעה להם להציג גידול בתשואות על ההון (המחושבות כיחס בין הרווח הנקי להון העצמי).

הפועלים, בניהולו של ציון קינן, רשם זה הרבעון השני ברציפות את הרווח הנקי הגבוה במערכת - 903 מיליון שקל. לאומי, בניהולה של גליה מאור, סיים שני עם רווח של 577 מיליון שקל. לאחר היעדרות של כמה חודשים ובסיוע של גורמים חד-פעמיים חזר דיסקונט למקום השלישי ברווח - עם רווח נקי של 278 מיליון שקל.

ב-2010 חילקו לאומי, הבינלאומי ומזרחי טפחות דיווידנדים של כ-2.6 מיליארד שקל. מאז תום הרבעון הראשון לא הודיעו מזרחי טפחות והבינלאומי על חלוקת דיווידנד נוסף. לאומי, לעומת זאת, אמור לחלק ביוני דיווידנד של 400 מיליון שקל. החדשות המשמעותיות בתחום זה הן חזרתו של הפועלים לאחר הפסקה של שלוש שנים לזירת חלוקת הדיווידנדים.

הפועלים הותיר מאחוריו את ההפסדים הכבדים בגין המכשירים הפיננסיים המורכבים שמגובים בנדל"ן בארה"ב. הבנק קיבל אישור מהמפקח על הבנקים, דודו זקן, לחלק דיווידנד של 30% בגין הרווח הנקי של הרבעון הראשון. בעתיד הפועלים יחזור לחלק כ-50% מהרווח. בדיסקונט, לעומת זאת, חלוקת דיווידנד לא נראית בינתיים באופק.

ההפרשות של הבנקים לחובות מסופקים - המופיעות כעת בסעיף הוצאות בגין הפסדי אשראי - היו נמוכות במיוחד, והסתכמו ב-42 מיליון שקל בלבד. זאת, הודות לגביית חובות בעייתיים מהעבר שביצעו כל הבנקים.

עופר וקנין

לאומי והבינלאומי, הנהנים מתיקי האשראי האיכותיים במערכת, אף רשמו בגין סעיף זה הכנסות של 102 ו-36 מיליון שקל בהתאמה. גם הפועלים נהנה מהפרשה קטנה במיוחד, של כ-14 מיליון שקל.

שיעור ההפרשה הממוצע מתוך תיק האשראי היה כ-0.04% בלבד. השיעור הנמוך ביותר של ההפרשות היה בהבינלאומי - 0.23%. השיעור הגבוה ביותר היה בדיסקונט - הממשיך לסבול מתיק האשראי הכי פחות איכותי במערכת - שרשם הפרשה של 0.38%.

עם זאת, בעקבות יישום ההוראות של בנק ישראל בנוגע לטיפול בחובות בעייתיים, הנתונים של ההפרשות לא ניתנים להשוואה לעבר. זאת, מכיוון שגבייה מחובות בעייתיים, שבעבר נרשמה בסעיף הכנסות המימון, נרשמת כעת כהקטנת ההפרשות בסעיף הפסדי אשראי. לכן, רק ברבעונים הבאים ניתן יהיה להבחין במגמות.

בבנקים טוענים כי גם בשיטת ההפרשה הקודמת רמת ההפרשה שנרשמת היתה דומה, ואולי אף נמוכה יותר. ואולם בקרב האנליסטים והמומחים במערכת שוררת תמימות דעים לפיה רמת הפרשה זו אינה מייצגת מגמה לטווח ארוך, וברבעונים הבאים היא תעלה.

גידול באשראי - בזכות המשכנתאות

תיק האשראי לציבור בבנקים עלה ברבעון הראשון של 2011 בכ-7.4% לעומת הרבעון המקביל ונאמד ב-744 מיליארד שקל. מזרחי טפחות, המוביל את מערכת הבנקאות מבחינת היקף האשראי למשכנתאות, רשם את הגידול החד ביותר באשראי - של 12.7%. אחריו נמצא לאומי, שפתח באחרונה את ברזי האשראי לאחר העצירה בעקבות המשבר, ורשם עלייה של 8.4%.

הפועלים רשם גידול של 7.8% באשראי. דיסקונט, שנאלץ להקטין את היקף נכסי הסיכון בכדי לעמוד בדרישות הלימות הון הליבה של בנק ישראל, רשם את הצמיחה הנמוכה ביותר בתיק האשראי - 2.1% בלבד.

המשך הראלי בשוק הבנייה למגורים בא לידי ביטוי בשוק המשכנתאות הגואה, והאשראי שהבנקים למשכנתאות העמידו לדיור (ללא קבלנים) הסתכם בינואר-מארס 2011 ב-14.4 מיליארד שקל - גידול של כ-20% לעומת התקופה המקבילה. המשמעות היא שבנטרול הגידול באשראי ביתר הסקטורים דווקא נרשם שוב גידול שלילי בהיקף האשראי.

מבחינת ניתוח השינויים בתיק האשראי לציבור ברבעון הראשון של 2011 לעומת סוף 2010, ניתן לראות שחלה עלייה של כ-0.8% בלבד באשראי לציבור, כשמלבד מזרחי טפחות, שרשם גידול של כ-2.2%, גם האשראי של הפועלים עלה בכ-2% - לעומת עלייה של 0.5% בלבד בלאומי.

ברבעון הראשון המשיכה לבוא לידי ביטוי התחרות העזה על העסקות בין הפועלים ללאומי לצד התחרות מול מערכת האשראי החוץ-בנקאית. הפועלים פועל באופן אגרסיבי יותר מלאומי במטרה להגדיל את האשראי לציבור - כנראה גם במחיר של מרווח מימון נמוך יותר.

עובדה זו באה לידי ביטוי בהמשך יישום התוכנית האסטרטגית, שכוללת הגדלת נתח השוק וסגירת הפערים מול לאומי במתן האשראי המסחרי (כלומר ההלוואות שהיקפן כ-100 מיליון שקל). האשראי המסחרי שמעניק הפועלים רשם עלייה של 4.9% לעומת סוף 2010 - ל-22.6 מיליארד שקל.

לאומי רשם בתקופה זו קיפאון בצמיחה של היקף האשראי המסחרי שהוביל. היקף האשראי שהעניק לאומי למגזר העסקי (הניתן באמצעות החטיבות העסקית והמסחרית) ירד במקצת, ל-119.5 מיליארד שקל, בעוד בהפועלים נרשם גידול של כ-1.9% בהיקף האשראי המסחרי - ל-120.6 מיליארד שקל.

נכון לסוף 2010 הפער במתן האשראי העסקי בישראל (לא כולל חו"ל) בין הפועלים ללאומי היה 3.4 מיליארד שקל לטובת הפועלים - שהעניק אשראי עסקי בהיקף של כ-107 מיליארד שקל. מן הדו"חות לרבעון הראשון של 2011 עולה כי האגרסיביות במתן האשראי של הפועלים נמשכה וגרמה לכך שהפער בין הצדדים התרחב לכ-7 מיליארד שקל לטובת הפועלים - שהיקף האשראי שהוא העניק היה 109.5 מיליארד שקל לעומת 102.6 מיליארד שקל בלאומי. בינתיים בהפועלים טוענים כי הם מצליחים לשמור על המרווח המימוני ולפזר את האשראי בין לקוחות רבים. ימים יגידו האם יהיה לכך מחיר באמצעות ההפרשות.

איומים על ההכנסות של חברות האשראי

כל הבנקים יצטרכו להתמודד בזמן הקרוב עם הצעדים של בנק ישראל לצינון מתן האשראי בשוק הדיור. אלה עדיין לא באו לידי ביטוי בדו"חות, ולפי הערכות האנליסטים הם ישתקפו בתוצאות הבנקים במחצית השנייה של השנה. נראה שבנק ישראל גם לא יהסס לנקוט צעדים נוספים בכדי לשמור על יציבות המערכת - גם במחיר של פגיעה ברווחי הבנקים.

הצורך בגיוון מקורות ההכנסה והטיפול במבנה ההוצאות התופח ושיפור מבנה תיקי האשראי ימשיכו להעסיק את הבנקים. נושאים כמו השקעות ריאליות ופרישה בנקאית בינלאומית יעמדו על סדר היום וייבחנו מחדש נוכח ההפסדים של הפועלים בטורקיה ושל לאומי ברומניה. כמו כן, יושם דגש על הטיפול ביישום סעיפי התקינה החשבונאית הבינלאומית - IFRS בכל הקשור לנכסים שלא נמצאים בליבת הפעילות הבנקאית שההפרשות בגינם ישפיעו על ההון העצמי.

בנוסף לכך יעמדו על סדר היום המאבקים של חברות כרטיסי האשראי - פרות המזומנים של הבנקים - נגד תוכניותיו של הכלכלן הראשי של רשות ההגבלים העסקיים, ד"ר שלומי פריזט, להפחית בשנים הקרובות בשיעור ניכר את עמלות הסליקה הצולבת בגין הכרטיסים לכ-0.65% ממחזור העסקות. תחום זה יושפע גם מהמלחמה של ישראכרט מול כאל ולאומי קארד על פתיחת מותגי הישראכרט לתחרות. מאבקים אלה עלולים לפגוע בהכנסות חברות האשראי בהיקפים של מאות מיליוני שקלים, והם יכריחו את החברות לחפש מנועי צמיחה חדשים.

בינתיים מחזור העסקים המיוחד שבו נמצא כיום המשק הישראלי, עם תוואי ריבית עולה והפרשות נמוכות לחובות מסופקים, צפויים לתרום לרווחיות של הבנקים גם בהמשך השנה. האנליסטים ממשיכים להמליץ לרכוש את מניות הבנקים, ולטעון שרובם נסחרים בזול.

עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שעל אף שבנק ישראל עידכן כלפי מעלה את תחזית הצמיחה שלו ל-2011 - ל-5.2% - אנחנו נמצאים בלבו של המזרח התיכון הגועש, ושמשבר החובות במדינות אירופיות כמו יוון, אירלנד ופורטוגל רחוק מלהסתיים. גם הכלכלה האמריקאית עדיין לא התאוששה, וסוכנויות דירוג כמו מודי'ס מאיימות להוריד את דירוג האשראי שלה.

גיא רייביץ

כל אלה גרמו לכך שמתחילת השנה הבורסה הישראלית מיטלטלת ומדד מניות ת"א 100 ירד בכ-9%. כשיש פדיונות גדולים בקרנות נוהגים מנהליהן להיפטר קודם כל מהסחורה הנזילה - למשל מניות הבנקים. בהתאם לכך, מדד הבנקים איבד מתחילת השנה כ-10%.

הפועלים עושה קאמבק

אחד הסיפורים הגדולים של הרבעון הראשון הוא הקאמבק של בנק הפועלים. לאחר כמה שנים שבהן פעילות הבנק עמדה בצלה של ההסתבכות בהשקעות כושלות במכשירים פיננסיים מורכבים בחו"ל, שלוותה בחילופים בצמרת ההנהלה והדירקטוריון, הבנק שוב מאותת כי הוא בדרך להיות הבנק הרווחי והמוביל במערכת לאורך זמן. זוהי גם המטרה שהציב ציון קינן כשנכנס לתפקיד המנכ"ל באוגוסט 2009.

הרווח הנקי הגבוה של הפועלים, עם תשואה על ההון של 16.8%, הושג בין השאר בזכות אלמנטים חד-פעמיים, כמו הכנסות של 222 מיליון שקל בגין התאמות לשווי הוגן של מכשירים נגזרים, לעומת הוצאות של 280 מיליון שקל ברבעון המקביל. פעילות בנגזרים משמשת את הבנקים לצורך ביצוע גידור שהם מבצעים לפוזיציה שלהם, כך שכנגד ההלוואות הבנקים מחזיקים בנכסים בשוק ההון (בעיקר אג"ח ממשלתיות צמודות מדד) המשוערכים לפי השווי הוגן שלהם.

הבנק נהנה גם מגביית חובות מהעבר נוכח שיפור במצב הלווים, שתרמה להפרשות נמוכות מחובות מסופקים. אבל גם בניכוי ההשפעות החד-פעמיות, הפועלים השיג רווח נקי גבוה של 600-700 מיליון שקל - המשקף תשואה על ההון של יותר מ-11%.

הפועלים חוזר כעת להיות נועז יותר במתן אשראי לציבור. הוא מצליח להגדיל את בסיס הפיקדונות הקמעוניים שלו ואת חלקו בשוק המשכנתאות. הבנק גם מצליח לייצר את הרווחיות הגבוהה במערכת מפעילות מימון שוטפת, שהיא פעילות הליבה הבנקאית - 2 מיליארד שקל ברבעון הראשון. הוא גם מציג את היעילות התפעולית (יחס בין הוצאות להכנסות) הטובה במערכת - 59.7%. סביר להניח שהשאיפה של הפועלים להגדיל את הרווח נובעת גם מהתמריצים למנהלים שכרוכים בסעיף זה.

הביטחון המחודש של הפועלים מאפשר לו לא להתעמת בפומבי, בשונה מהמתחרה הגדול לאומי, עם לקוחות גדולים כמו בני שטיינמץ ומוטי זיסר שמתקשים או התקשו להחזיר חובות. החזרה לחלוקת הדיווידנדים, לצד העובדה שהבנק נסחר כיום קרוב להון העצמי שלו, מפיחים אופטימיות בקרב האנליסטים, שכמעט ללא יוצא מן הכלל טוענים כי מניית הפועלים נסחרת בזול וכי טמון בה פוטנציאל לעליית ערך נוסף.

מה צפוי להפועלים בהמשך השנה? במערכת הבנקאות סבורים שככל שתמשיך ותעלה התשואה לפדיון של אג"ח ממשלתיות, הפועלים ימשיך ליהנות מהכנסות גבוהות בגין מכשירים נגזרים, כשהמשך עליית הריבית יתרום לשיפור נוסף בהכנסות המימון.

סימני השאלה שמרחפים מעל הביצועים של הפועלים בהמשך השנה קשורים בין השאר לשאלה אם הבנק יצליח לשמור על רמת הוצאות סבירה ולהגדיל את ההכנסות התפעוליות שלו. גם השאלה האם הבנק יצטרך להפריש ברבעונים הבאים סכומים מהותיים בגין החובות של זיסר ומשפחת בקוניצקי, מעיבה על התוצאות העתידיות של הבנק (בעלי השליטה באורמת, שיעבדו את כל אחזקתם בה, 35%, להפועלים תמורת נטילת הלוואה להגדלת האחזקה בחברה כדי למנוע השתלטות של גזית אינק).

עופר וקנין

השפעות שליליות בבנק לאומי

בעוד הפועלים הציג רבעון ראשון מוצלח באופן יוצא דופן, סבל המתחרה הגדול שלו, לאומי, מהשפעות שליליות, למשל גידול בהתחייבויות הפנסיוניות לעובדיו. בשל התשואות הנמוכות בשוק ההון, הקופה היעודית לפיצויים לא הניבה רווחים.

בנוסף, חברות כלולות (חברות שתוצאותיהן נכללות בדו"חות הבנקים עקב היקף האחזקה הגדול של הבנקים בהן) הניבו הפסד של כ-42 מיליון שקל, לעומת רווח של 85 מיליון שקל בתקופה המקבילה. החברה הכלולה העיקרית של לאומי היא החברה לישראל, שהניבה לו רווחים אדירים בשנים האחרונות, וברבעון האחרון הציגה תוצאות חלשות, בעיקר עקב ההפסדים בחברת הספנות צים.

לאומי אמנם הציג שיפור במרווח המימוני מפעילות שוטפת, שתרם לצמיחה בנכסים ולגידול מרשים של כ-12% לעומת הרבעון המקביל ברווח מפעילות מימון שוטפת, ל-1.84 מיליארד שקל - אך עדיין מדובר ברווח נמוך מזה של הפועלים (שרשם רווח מפעילות מימון שוטפת של כ-2 מיליארד שקל).

גם יחס היעילות התפעולית בלאומי (בעקבות גידול בהוצאות שכר) הידרדר ל-69.3%. זאת, בעוד התלות בביצועים של החברה לישראל נהפכת למהותית יותר לתוצאות, ובלאומי בינתיים רק מדברים על מימוש חלק מהאחזקה ולא עושים זאת בפועל.

בינתיים גם הרווחיות של שתי חברות מוחזקות אחרות - פרטנר (5%) ואלקטרה מוצרי צריכה (9%) - נשחקה ברבעון הראשון, ומניותיהן נפלו מתחילת השנה בכ-20% - מה שעלול להקטין את ההון העצמי של הבנק. גם השלמת העסקה לרכישת 10.3% מתנובה מידי מבטח שמיר לא נראית באופק, ולאומי ביזבז על כך זמן ארוך - על חשבון בחינת השקעות אחרות.

את המתרחש בלאומי תיאר בסקירתו האחרונה טרנס קלינגמן, מנהל מחלקת המחקר בבית ההשקעות מיטב: "התוצאות של לאומי בעשור האחרון מוכיחות שהבנק מנהל את סיכוני האשראי - שהם בעלי חשיבות עליונה בבנק מסחרי כמו לאומי - בצורה טובה מאוד. לכן, לאורך זמן השקעה במניית לאומי הניבה ביצועים עודפים ביחס לסקטור הבנקים. ואולם בנושא היעילות התפעולית נפתח פער משמעותי לרעת לאומי בהשוואה לבנקים כמו מזרחי טפחות והפועלים.

"בנקים אלה ניצלו את המשבר לצמצום כוח האדם, כאשר לאומי הסתפק בוויתורי שכר חד-פעמיים. עכשיו, כאשר המשבר חלף, וחל שיפור באיכות תיק האשראי בבנקים, במונחי מכפילי ההון הפעילות הבנקאית של לאומי נסחרת בדיסקאונט משמעותי לעומת המתחרים. כרגע המשקיעים שמים דגש על היכולות של הבנקים ליצור רווחיות - ופחות מודאגים מאיכות המאזנים, שמשתפרים באופן אוטומטי".

עם זאת, לאומי הוא עדיין הבנק הגדול מבחינת שווי שוק - כ-23.7 מיליארד שקל, לעומת כ-22.5 מיליארד שקל של הפועלים. בנוסף, האחזקה בחברה לישראל מסתירה בתוכה הון של מיליארדי שקלים שאינו בא לידי ביטוי בתמחור שלה במאזן של לאומי. אחזקה זו (כ-18%) רשומה בספרי הבנק בהיקף של 1.6 מיליארד שקל בשל המחיר הנמוך יחסית שבו נרכשה, אף ששווי השוק הנוכחי של אחזקה זו הוא כ-5 מיליארד שקל (כ-20% מהשווי של הבנק). כך, מספיק שלאומי יממש בכל רבעון אחוזים בודדים ממנה בכדי לרשום רווחים של מאות מיליוני שקלים.

בינתיים בלאומי לא מתרגשים מהצהרת הכוונות של הפועלים, ובהתאם לחוסר התיאבון שלהם לסיכונים (הבא לידי ביטוי בהלימות הון הליבה הגבוהה במערכת של 8.25% המאפשרת כריות ביטחון מהותיות), הם ממשיכים לשדר עסקים כרגיל. כפי שאמר זאב נהרי, המשנה הבכיר היוצא, למנכ"לית עם פרסום הדו"חות: "התוצאות האלה לא משנות דבר עבורנו. כפי שהצהרנו בעבר, אנחנו שחקנים לטווח ארוך, והשאיפה היא להציג רווח מותאם סיכון הגבוה ביותר לאורך זמן. אנחנו נמצאים במירוץ שליחים. העבירו בינתיים רק מקל אחד, ונותרו עוד שלושה מקלות. את התוצאות והניצחונות מגדירים בסוף המסלול".

אייל טואג

שפיגל מוביל שינוי בדיסקונט

דיסקונט הפתיע ברבעון הראשון את האנליסטים והציג רווח של 278 מיליון שקל - זינוק של כ-94.4% לעומת הרבעון המקביל, המשקף תשואה על ההון של 10.8%. עם זאת, תוצאה זו הושגה בין השאר בזכות רווחים חד-פעמיים של כ-38 מיליון שקל מפעולות כמו מכירת תכלית תעודות סל, כך שהתשואה להון המייצגת היא כ-9.3%.

לאחר התוצאות החלשות ברבעון הרביעי של 2010, בתוצאות של הרבעון הראשון של 2011 ניתן היה להבחין בצעדים שמוביל המנכ"ל החדש, ראובן שפיגל. אלה נועדו בשלב זה בעיקר לחזק את הלימות הון הליבה של הבנק וליצור תשתית נוחה יותר ליישום התוכנית האסטרטגית וטיפול ביעילות התפעולית הנמוכה.

היעילות התפעולית אמנם השתפרה במקצת לעומת הרבעון הרביעי של 2010 - היחס בין הוצאות להכנסות ירד לרמה של 75% - היחס הגרוע במערכת. עם זאת, המשקיעים מצפים מדיסקונט להוריד עוד את השיעור הזה, בעיקר באמצעות צמצום הוצאות השכר הגבוהות. ללא שיפור זה אין לבנק סיכוי להשביח את עסקיו ולהציג גידול מתמשך ברווחיות.

עם זאת, המהלכים של ההנהלה לחיזוק הלימות ההון - שכללו ירידה של כ-1.7% בהיקף תיק האשראי ושל כ-2% בהיקף נכסי הסיכון שיש לרתק הון בגינם - גבו יגבו בהמשך השנה מחיר בדמות ירידת נתח השוק ואובדן פוטנציאל צמיחה. זאת, בזמן שהבנקים הגדולים הפועלים ולאומי מתקוטטים ביניהם על כל עסקת אשראי.

בנוסף, במשך הרבעון השלים שפיגל את איוש תפקידי המפתח בהנהלה. בדיסקונט מבינים שזוהי שנת מעבר, והעיניים יהיו נשואות אל עבר ההגעה להסכמים עם ועד העובדים והצגת תוכנית אסטרטגית חדשה שאותה צפויים שפיגל והיו"ר יוסי בכר להציג בחודשים הקרובים. בינתיים המשקיעים מתייחסים בהססנות למניית דיסקונט, שאיבדה מתחילת השנה כ-18%.

מזרחי טפחות המשיך להכות את ה זיות

מזרחי טפחות, המנוהל על ידי אלי יונס, מחזיק בתיק המשכנתאות הגדול במערכת (של כ-65 מיליארד שקל). הבנק המשיך את המגמה החיובית בביצועים מהשנים הקודמות וגם ברבעון הראשון של השנה הכה את תחזיות האנליסטים.

הבנק הציג צמיחה באשראי - בעיקר עקב גידול של 19.3% בהיקף המשכנתאות שניתנו לעומת הרבעון המקביל, לכ-4.5 מיליארד שקל. זאת, תוך השגת תשואה על ההון של 14.8% על המשכנתאות - רמה גבוהה משמעותית משל המתחרים. במקביל הציג הבנק חזרה להיקף נמוך של הפרשה לחובות מסופקים, לאחר שפרשת בוימלגרין ואזורים נותרו מאחור. הבנק גם שמר על יעילות תפעולית טובה (יחס נמוך של כ-60%).

כל אלה איפשרו למזרחי טפחות להציג קפיצה של 40% ברווח הנקי לעומת הרבעון המקביל - ל-241 מיליון שקל. רווח זה משקף תשואה על ההון של 14.5%, המקרבת את הבנק אל יעד התשואה של 15% ב-2013.

התוצאות החזקות, והציפייה שבזכות תיק המשכנתאות האיכותי הבנק ימשיך להציג תוצאות טובות גם בהמשך השנה מעניקים לו פרמיה לעומת יתר המערכת בכל הנוגע לתמחור המניה. מזרחי טפחות נסחר לפי מכפיל הון (יחס בין שווי שוק להון עצמי) של כ-1.15, וזוכה להמלצות "קנייה" מכל האנליסטים.

על התוצאות של מזרחי טפחות מעיבה מחיקה של כ-359 מיליון שקל בהון העצמי בעקבות יישום הוראות חובות פגומים של המפקח על הבנקים, שהורידו את שיעור הלימות הון הליבה לכ-7.7% ולא איפשרו למזרחי טפחות בשלב זה להכריז על חלוקת דיווידנדים.

במבט לעתיד, כותב אלון גלזר, סמנכ"ל המחקר בלידר שוקי הון: "גם אם נראה בלימה במשכנתאות החדשות, מזרחי טפחות כבר השיג את הגידול שיסייע לו להציג תשואות גבוהות על ההון. רק בנק ישראל עלול לקלקל את החגיגה עם ההוראות נגד שוק המשכנתאות. ההפרשה המיוחדת הנמוכה (כ-55 מיליון שקל) שביצע מזרחי טפחות (וגם אחרים), עלולה להביא את המפקח על הבנקים להטיל הוראות מחמירות יותר, לרבות הפרשות שיפגעו ברווח".

איום נוסף על מזרחי טפחות הוא האפשרות שהפיקוח על הבנקים יגיע למסקנה שהמעורבות של משפחת עופר (בעלי השליטה בבנק עם מוזי ורטהיים) בפרשת הסחר עם איראן תחייב אותם למכור את האחזקה בו.

תוצאות חזקות לבינלאומי

הבנק הבינלאומי, בניהולה של סמדר ברבר-צדיק, הציג תוצאות חזקות ברבעון הראשון. זאת לאחר שהותיר מאחוריו את ההשלכות השליליות על הרווחיות מהעלויות הכבדות שנלוו לנזקי שביתת העובדים הממושכת, והשלים את הטמעת מערכות המחשוב של כל הבנקים שבשליטת הקבוצה.

השילוב של תיק האשראי האיכותי במערכת איפשר לבנק לרשום הפרשה שלילית (כלומר הכנסה) של 36 מיליון שקל בגין הפסדי אשראי (לשעבר הפרשות לחובות מסופקים), לצד גידול בהכנסות מימון ועליית ערך ההשקעות במניות. תוצאות אלה תרמו לכך שהבנק הציג עלייה של 42% ברווח הנקי, לעומת הרבעון המקביל - ל-183 מיליון שקל. רווח זה משקף תשואה על ההון של 13.5%.

המשך השיפור ברווחיות ממשיך לעמוד במרכז התוכניות האסטרטגיות של הבינלאומי. עקב כך בבנק החלו לבחון את מכירת האחזקות בחברת כרטיסי האשראי ויזה כאל (28.2%) שבשליטת בנק דיסקונט. שוויה של כאל מוערך בכ-2.5 מיליארד שקל, ומכיוון שאחזקה זו רשומה בספרי הבינלאומי לפי שווי של כ-1.1 מיליארד שקל, אם המהלך ייצא אל הפועל הוא יניב רווחי הון של כ-250 מיליון שקל.

השיפור ברווחיות של הבינלאומי תלוי במידה רבה ביכולת של הבנק לשפר את היעילות התפעולית שלו. נכון לסוף מארס היה שיעור היעילות התפעולית 74%, כשהעניין העיקרי שמכביד עליה הוא הוצאות השכר הגבוהות.

הבנק נסחר במכפיל הון של 0.9%, המשקף חשש של המשקיעים מהלחץ שיווצר על המניה בעקבות המכירה הצפויה של המנה הראשונה (עד כ-6%) ממניות הבינלאומי על ידי דיסקונט כחלק מההסכמות בין הצדדים. ואולם כדי לא לרשום הפסדים, דיסקונט ממתין עם המכירה עד שהבינלאומי לא יחזור להיסחר במכפיל הון 1.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#