הרשות לניירות ערך בהצעת חוק חדשה: לפשט הדו"חות הכספיים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הרשות לניירות ערך בהצעת חוק חדשה: לפשט הדו"חות הכספיים

המתכונת החדשה המוצעת בחוק תאפשר לקבל מידע מרוכז ועדכני על המימון והנזילות של תאגידים

2תגובות

ברשות לניירות ערך מודעים לכך שהדוחות הכספיים של החברות הציבוריות מסורבלים לשימוש: הרשות פרסמה היום טיוטה להצעת חוק , במטרה להביא לשדרוג הדיווח בנושא המימון והנזילות בדוחות התקופתיים והרבעוניים של התאגידים המדווחים. מטרת החוק החדש היא לפשט את הגילוי הנוכחי ולשפר את הרלוונטיות שלו לציבור המשקיעים - כמו גם את יכולתם לנתח את מצבם הפיננסים של התאגידים.

הרשות מציעה ליצור תת-פרק נפרד, אינטגרטיבי ומקיף, אשר ירכז ויאחד את כלל היבטי הגילוי הקשורים למימון פעולותיו של התאגיד ונזילותו. ברשות מקווים כי איחוד דרישות הגילוי בהיבט מימון ונזילות יאפשר ביטול כפילויות הקיימות כיום בדו"חות, ויקדם את האחידות ובהירות הדו"ח.

הרשות מציעה לפצל את פרק המימון והנזילות לארבעה מרכיבים: הראשון יספר על מצב המימון הנוכחי בחברה בכך שייתן תמונת מצב על המימון הקיים בתאגיד לאורך זמן. השני יעדכן את המשקיעים בדבר עלות גיוס חוב חדש, שמטרתו לאפשר הערכה של עלות הגיוס ושל יכולת התאגיד למחזר את החוב. המרכיב השלישי של הפרק יפרט את גמישות התאגיד לשינוי שיעור המינוף, שמטרתו לגלות האם ביכולת התאגיד לשנות את רמות המינוף הקיימות באמצעות של פירעון מוקדם של התחייבויות פיננסיות, כמו גם התוכניות לביצוע תהליכים אלו. המרכיב הרביעי יעסוק בנזילות, כך שהמשקיעים יעריכו את הסיכון הקיים בהשקעה ויכולת הפירעון של התאגיד.

עוד נדרש בהצעת החוק החדשה, כי הנהלות התאגידים יידרשו לתת את הצהרתן בדבר קיומו, או היעדר החשש הסביר, שהתאגיד לא יעמוד בהתחייבויותיו בתקופה של השנתיים הקרובות. כמו כן, יצטרך התאגיד המדווח לפרסם דוח סולו במתכונת IFRS פעם אחת בשנה - ולא מדי רבעון, כפי שנדרש היום.

שינוי נוסף הנכלל בהצעת החוק הוא הרחבת תוחלת דו"ח תזרים המזומנים החזוי, ושינוי הקריטריונים להכללתו. הרחבת הכלל כוללת תאגידים בהם קיימים סימני אזהרה - ובניהם גם כאלה שלא הנפיקו תעודות התחייבות, אך בחוות הדעת של רואה החשבון המבקר נכללה הערת עסק חי, וכהוספת תנאי איכותי לסימני אזהרה, שבהתקיימם יחויב התאגיד בצירוף דו"ח תזרים מזומנים חזוי. כמו כן, יחייב השינוי את הדירקטוריונים להצהיר כי אין חשש סביר שבמהלך תקופת תזרים המזומנים החזוי לא יעמוד התאגיד בהתחייוביותיו הקיימות והצפויות כחלופה לחובת צירוף דוח תזרים מזומנים חזוי.

עוד נכלל בהצעת החוק סעיף להוספת דו"ח תזרים מזומנים חזוי קצר מועד, לתאגידים שמצבם הפיננסי אינו מחייב צירוף דו"ח תזרים מזומנים חזוי, אך בתוך 6 חודשים ממועד פרסם הדו"ח יהיו צפויים לפרוע התחייבויות פיננסיות בהיקף מהותי. על התאגידים להעריך גם כי לא תהא באפשרותם היכולת לממן את הפירעון באמצעות הנכסים השוטפים והתזרים מהפעילות השוטפת.

"הצעת החוק - שינוי חיובי"

רו"ח שלומי שוב, סגן הדיקן של בית ספר אריסון למנהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה, מעריך כי הצעת החוק מהווה שיפור למצב הקיים. "הצעת החוק הינה שינוי חיובי מבחינת המשקיעים בשוק ההון, לצד גידול ברגולציה ורמת הדיווח שנדרשת מהחברות", אמר. "בטווח הקצר החברות המדווחות יכולות להתרעם על העומס שיווצר בעקבות השינוי, אבל בסופו של יום מדובר בעלויות מעבר חד פעמיות בעיקרן".

"אחד השינויים הבולטים לעין הינו הגידול באחריות ההנהלה, שעתה צריכה, בכל מקרה, להצהיר הצהרה שלא הייתה קיימת בעבר - האם יש חשש סביר או שאין חשש סביר שתעמוד בהתחייבויותיה בשנתיים הקרובות". בעבר הייתה צריכה ההנהלה להתייחס לשאלה זו רק אם היו מתקיימים סימני אזהרה.

בנוגע לדוח תזרים המזומנים החזוי - שוב סבור כי השינוי החדש לא יביא לשינוי משמעותי בו. "בעבר כאשר היו סימני אזהרה הייתה לדירקטוריון האפשרות להגיד שלא קיים חשש סביר, ולכן הוא לא מצרף את דוח התזרים המזומנים החזוי", אמר שוב. "עתה הורידו החרגה זו, אך צריך לזכור שגם כך במרבית המקרים הקריטריונים לא היו מוכנים לקחת על עצמם אחריות כה כבדה. לכן אני לא צופה במקרה זה שינוי משמעותי".

"תוספת חשובה היא שחברות שבתוך חצי שנה צפויות לפרוע חובות מהותיים, ובמידה ותהיה חפיפה בין משך החיים הממוצע של החוב (מח"מ) לבין הנכסים שלהם, יצטרכו לתת דיווח בתצורת דו"ח תזרים קצר, גם כשעל פני הדברים מצבם טוב", הוסיף.

שוב מאבחן כי הבעיה העיקרית בהצעת החוק החדשה הוא "מכת המחץ שניתנה לדו"ח הסולו". "מדובר בדו"ח מאוד חשוב לבעלי החוב, אשר לעיתים קרובות יותר חשוב מהדו"ח המאוחד", אמר שוב. "עתה באמצעות ההצעה החדשה, שאמנם תהיה קוהרנטית יותר עם ה-IFRS, מסרסים אותו - והוא עלול לתת פחות דיווח ואינפורמציה רלוונטית לבעלי החוב. אולי מבחינת מס הכנסה הדבר יותר נוח, שכן מדובר בדו"חות מבוקרים רגילים. אך יש כאן נסיגה מכמות המידע שבעלי החוב קיבלו בשנה האחרונה - במיוחד בנושא של הדוחות הרבעוניים".

עדכון דו"ח הסולו בהצעה החדשה, עם זאת, לא מיטיב עם המצב הקיים. "יש זיגזוג של הרשות", אמר. "בתחילת שנת 2010 ניסחו את תקנה 9ג', שבנתה דוח סולו מחוץ לדוחות הכספיים. הוא אמנם לא היה מושלם, והיה בו לא מעט ערבוב בין תפיסות חשבונאיות, אך עדיין היה בו הרבה מידע, שאף בעיקרו חזר על עצמו גם בדוח הרבעוני. ויותר מזה - אני חושב שהשוק כבר התרגל אליו. מדובר בדו"ח מאוד חשוב, אשר הרבה פעמים נחשב ליותר חשוב מהדוח המאוחד".

נשיא לשכת רואי החשבון, רו"ח דורון קופמן, אמר בתגובה ליוזמה: "אני מברך על היוזמה לפישוט הדו"חות, עליה אנו מדברים זמן רב. אנו מקוים שהמהלך אכן יביא לתוצאה של דו"חות קריאים וברורים למשתמשים. נשמח ללמוד על פרטי המתווה ולתרום מהידע והניסיון שלנו ע"מ להביא לתוצאה הרצויה".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#