כעס והשקעות לא הולכים ביחד - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כעס והשקעות לא הולכים ביחד

מחקרים מראים שאנשים בסערת רגשות נוטים לקבל החלטות כלכליות לא רציונליות

תגובות

>> הבוקר התחיל רע. השעון המעורר לא צילצל, לא היו מים חמים למקלחת והילד הגיע לבית הספר באיחור של חצי שעה. אם לא די בכל זה, תאונת דרכים שיבשה את התנועה בהמשך - כך שדני הגיע באיחור של שעה לישיבה חשובה.

דני לא יכול היה לשלוט בעצביו, אף שבסך הכל המשך היום היה רגיל לגמרי. דברים קטנים הצליחו להרגיז אותו, ומצב הרוח הרע השתקף ביחסיו עם עובדים אחרים ובתגובות שלו למתרחש.

צירוף דומה של אירועים פוקד את רובנו מדי פעם, בצורה זו או אחרת. מצב רוחנו משפיע על החלטות שאנו מקבלים ועל הפעולות שאנו מבצעים. זה נכון בחיי היומיום, וגם בהחלטות פיננסיות שונות.

יש דיירים שמשתמשים בסירוב ככלי מיקוח

מחקרים רבים מראים כיצד ביטחון עצמי מופרז גורם לנו להמעיט בהערכת סיכונים. מחקרים אחרים הראו שזה נכון גם בכיוון השני: אנשים דיכאוניים נוטים להתבונן במציאות בעיניים מפוכחות יותר. אנשים שמחים יכולים להיות נדיבים יותר. אם הגענו לעבודה זעופים מסיבה כלשהי, תהיה לכך השפעה על התנהלותנו בהמשך היום.

פרופ' תמר קוגלר מאוניברסיטת אריזונה חקרה את התחום. היא ושותפותיה למחקר בחנו את ההשפעה של פחד וכעס על מצבים שבהם אנשים נדרשים לקבל החלטה שכרוכה בהערכת סיכונים. הם בחנו החלטות בתחומים שיש בהם תלות במזל והחלטות שקשורות למצבים שכרוכים באינטראקציה אנושית - כמו משא ומתן או החלטה של חברה אם להיכנס לשוק מסוים, החלטות שתלויות גם במה שיעשו המתחרים.

"המטרה של המחקר היתה לבחון את ההשפעה של רגשות שאינם קשורים להחלטה עצמה אלא נובעים ממצב חיצוני - למשל סיטואציה שבה אני מאחרת למשרד בגלל פקקים, ואז כשאני עצבנית ומתוסכלת, אני צריכה לבצע החלטה", מסבירה קוגלר.

יצירת הרקע הרגשי נעשתה באמצעות מטלת כתיבה, שנמצא כי היא אפקטיבית ביותר. המשתתפים התבקשו לכתוב תיאור של אירוע שהתרחש בשנתיים האחרונות ושהפחיד או הכעיס אותם - בהתאם לרגש שביקשו החוקרים לעורר. מיד לאחר מכן התבקשו הנבדקים לבצע את ההחלטות.

בחלק הראשון של המחקר נמצא כי בקבלת החלטות על אירועים שאין לנו שליטה עליהם (למשל הימור ברולטה), אנשים שכתבו על פחד נטו להיות שונאי סיכון במידה רבה יותר ממי שכתבו על כעס. התוצאה הזאת תואמת מחקרים קודמים.

במטלה הבאה הוחלפו ההגרלות במטלה שמעורבים בה שני אנשים, כשלא ידוע יעשה מה הצד השני. כאן התוצאות התחלפו. התברר שהכועסים נטו הרבה יותר להיות שונאי סיכון מהמפחדים - שנטו להסתכן.

"מהמחקר עולה כי רגש הוא עניין מורכב, וכי בלקיחת סיכונים גם המקור של הסיכון חשוב", אומרת קוגלר. "צריך להסתכל על האינטראקציה בין סוג הרגש למקור הסיכון. אחת המסקנות שנובעת מהמחקר היא שכשאנשים צריכים לבצע החלטה כלכלית, הם גם צריכים להיות מודעים למצב הנפשי שלהם. הם צריכים לדעת שביום מסוים הם נוטים לקבל החלטות מסוימות מכיוון שהם כועסים או מפחדים", היא מסבירה.

המצב הנפשי יכול להשפיע גם בתהליכי משא ומתן. מי שמודע לכך, יכול להבין טוב יותר את הצד השני ולהסתייע בכך. "עם הבנה טובה ניתן יהיה לתעל את המצב לטובתנו, לדעת איך לנצל מצב רגשי של אחרים. אם הצד השני כועס, למשל, זה לא הזמן לצפות שייקח סיכונים", אומרת קוגלר.

במחקר נוסף שערכו פרופ' דן אריאלי ופרופ' אדוארדו אנדראדה, הם בדקו החלטות של אנשים במצבי שמחה וכעס. המחקר נעזר במשחק אולטימטום שבו משתתף אחד מקבל סכום כסף ומציע לאדם אחר חלק מסוים ממנו. אם האדם השני מקבל את ההצעה, שניהם מתחלקים בסכום. אם הוא מסרב, אף אחד מהמשתתפים לא יקבל דבר.

התוצאה הרציונלית של הניסוי היא שהצד המציע יציע כמה שפחות. הצד המקבל תמיד צריך להשיב בחיוב, כי כל תמורה עדיפה על כלום. עם זאת, המציאות מראה שאנשים מעדיפים לפעמים לא לקבל דבר, ובלבד שיוכלו להעניש את הצד השני על שלא נתן הצעה הוגנת.

בגרסה זו של הניסוי החוקרים היו המציעים. בשלב הראשון הם גרמו שמחה לחלק מהמשתתפים ולחלק אחר הם גרמו למצב של כעס - באמצעות צפייה בקליפ מתוך תוכניות משמחות או מכעיסות. לאחר מכן הם חילקו בין שני אנשים 20 דולר בדרכים שונות, כשחלק מההצעות היו הוגנות וחלקן לא. בשלב הבא נתנו לנסיינים להחליט אם להסכים לחלוקה שהם מציעים. הממצאים הראו שאנשים שחוו "שמחה" נטו יותר לקבל הצעות לא הוגנות מאשר אנשים שחוו "כעס". לשמחים היה קל יותר להסכים לקבלת סכומי כסף נמוכים.

מעניין לא פחות היה לגלות שהמצב הזה, של כעס או שמחה, השפיע על החלטות עתידיות. גם מאוחר יותר, כשההשפעה של הסרט חלפה כביכול, אלה שראו את הסרט השמח עדיין נטו יותר לקבל הצעות לא הוגנות מאשר אלה שראו את הסרט המכעיס. דפוס הפעולה שאימצו בפעם הראשונה, כשהיו תחת ההשפעה, נשאר אתם.

את הקשר בין כעס לבין החלטות פיננסיות שקשורות לנטילת סיכונים אפשר להסביר גם באמצעות כלים מתחום חקר המוח. התחום שמכונה נוירו-כלכלה זוכה להתעניינות רבה בעשור האחרון. החוקרים בתחום זה בוחנים אילו חלקים של המוח פעילים בעת קבלת החלטות כלכליות. מחקרים מצאו שנטילת סיכונים קשורה לשחרור של מוליך עצבי במוח שנקרא דופמין.

פרופ' אייל וינטר, ראש המכון לרציונליות באוניברסיטה העברית, מסביר שמצב של כעס גורם לעלייה בהפרשת הדופמין, ולכן יכול להוביל לנטייה מוגברת לנטילת סיכון. לדבריו, להשקעות בבורסה צריך להתייחס כמו לרולטה: האינטראקציה היא לא מול אדם ספציפי, אלא משחק נגד שוק שלם.

לכן, אלה החלטות שבהן כעס מגביר את הנטייה להסתכן ופחד מצמצם אותה. וינטר מסביר שאחד החומרים שמעלים באופן טבעי את רמת הדופמין הוא קפאין, ולכן מי ששותה הרבה קפה גם מעלה את הסיכוי להתנהגות כלכלית מסוכנת.

בניסוי שתוצאותיו פורסמו בסוף 2009 בחנו פרופ' ריצ'רד אבשטיין ושותפים מאוניברסיטאות באסיה אם הנטייה של אנשים לקחת סיכונים ניתנת להסבר גנטי. 350 נדגמים מסין היו צריכים לבחור אם לרכוש כרטיס הגרלה ואם לרכוש ביטוח.

התוצאות הראו כי בקרב הנוטים ללקיחת סיכונים יש פעילות אקטיבית יותר של גן מסוים, שנקרא מונואמין אוקסידאז (MAOA), כלומר נמצא שיש בסיס נוירו-ביולוגי לנטייה להסתכן.

"כעס מייצר מחויבות"

אחד המחקרים של וינטר עסק בשאלה אם תמריצים יכולים ליצור מצב רגשי. "כעס הוא מנגנון שמייצר מחויבות. אנשים משתמשים בכעס באופן אסטרטגי. זה יכול להיות מכשיר בהתנהלות.

"באמצעות כעס, אנשים יכולים לשדר שמשהו חשוב להם. זה מתבטא במיוחד כשמנהלים משא ומתן. כמעט תמיד מגיע שלב שבו אחד הצדדים כועס ומאיים לעזוב את השולחן".

בניסוי שערך וינטר עם החוקר מאיר משולם ממכון ויצמן לקחו החוקרים 100 שקל וחילקו סכומים שונים למשתתפים. בעזרת מכשור שמזהה מצב רגשי (באמצעות מדידות של רמות לחות ודופק) וגם באמצעות שאלות, הם בדקו את המצב הרגשי של המשתתפים לאחר שקיבלו את הכסף.

המשתתפים חולקו לשלוש קבוצות. לחברי הקבוצה הראשונה נאמר שאם הם יזוהו ככועסים על ההצעות הנמוכות, הם יקבלו פיצוי גבוה יותר. לחברי הקבוצה השנייה נאמר שאם תזוהה אצלם שמחה נוכח הצעה גבוהה, תוכר להם תודה והם יקבלו תוספת. לקבוצה השלישית לא נאמר דבר.

המשתתפים הגיבו לתמריץ באמצעות פיתוח התגובה המתאימה. הקבוצה הראשונה, שתומרצה לכעוס, כעסה מאוד בהצעות נמוכות, שבהן התמריץ היה גבוה, ולא כעסה בהצעות גבוהות. בקבוצה השנייה, שתומרצה לשמוח, היתה תגובה רגשית בהצעות גבוהות, אך זו היתה מתונה משל הכועסים וגבוהה רק במקצת יותר מבקרב חברי הקבוצה הניטרלית. בקבוצת הביקורת התגובה הרגשית היתה קטנה יותר בשני המקרים.

"אבולוציונית זה הגיוני. כעס מייצר מחויבות, אבל קשה יותר לייצר שמחה", אומר וינטר. אבל האם הכעס הזה באמת אותנטי? אפשר להגיד שבמידה מסוימת התשובה חיובית. לאחר שאנחנו כועסים באופן מלאכותי כדי להעביר את המסר שלא נוותר, אנחנו גם מתחילים להזדהות עם הכעס ומאמינים שהוא מוצדק.

זהו מנגנון הגנה שיכול לפעמים לעזור למי שעומדים למשפט. כשאנשים חוזרים ואומרים 100 פעם לעצמם ולסובבים אותם שהם לא עשו את מה שמייחסים להם, הם גם מתחילים להאמין בכך.

המסקנה המתבקשת היא שאנו צריכים להיות מודעים למצב רוחנו בעת קבלת החלטות. הפגנת כעס מוגזם מתוך אסטרטגיה יכולה לעזור במצבים מסוימים, אבל לעתים היא פועלת דווקא נגדנו. מצד שני, ההבנה מה מניע את הצד השני בסיטואציה של מיקוח מעניקה כוח רב.

"כדאי להיזהר מרגשות קולקטיביים", מוסיף וינטר. "מחויבות של קבוצה היא חזקה משל אדם בודד. רגשות קולקטיביים אחראים למרבית השינויים הפוליטיים בהיסטוריה. שביתות גדולות, הפיכות ומלחמות מקורם באינטרסים, אבל אלה מונעים על ידי רגשות קולקטיביים המסייעים לפעמים למטרה הקולקטיבית, אך גם גובים מחיר גבוה מדי. גם צחוק נוטה להתפרץ לעתים קרובות יותר בחברה מאשר כשאנחנו לבד. באותו אופן, פחד הוא רגש שקל יותר לייצר אותו בחברה".

המחקרים של וינטר, אריאלי וקוגלר מלמדים שלעתים אנחנו פועלים בצורה לא רציונלית כתוצאה ממצב רגשי, בלי קשר לצורך בקבלת החלטה כלשהי. אנחנו צריכים לחשוב אם אנחנו מקבלים את ההחלטה באופן מסוים רק כי אנחנו כועסים, מפחדים או שמחים. אנחנו צריכים להיזהר ולהימנע מקבלת החלטות משמעותיות כשאנחנו יודעים שאנחנו במצב רגשי לא מאוזן, שנגרם בגלל אירוע חיצוני - מריבה עם בן הזוג או חילוקי דעות עם קולגות בעבודה. זה הזמן לעצור לרגע, ולהמתין שמצב הרוח יתייצב.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#