איש העסקים סמי עופר נפטר בגיל 89 - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איש העסקים סמי עופר נפטר בגיל 89

משפחת עופר עשתה הונה בעיקר בתחום הספנות והשייט הבינלאומיים; הלוויתו תתקיים ב-16:00 בבית העלמין טרומפלדור בת"א

69תגובות

איש העסקים סמי עופר מת ביום שישי בגיל 89 בביתו במגדלי אקירוב בתל אביב, לאחר מאבק ממושך במחלה קשה. הלוויתו תתקיים בשעה 16:00 בבית העלמין טרומפלדור בתל אביב.

עידו סולומון

בשל ההלוויה, נסגרו לתנועה רחוב טרומפלדור - מפינת פינסקר ועד לחובבי ציון, ורחוב חברון. המגיעים מרחוב בן יהודה ייאלצו להמשיך בנסיעה לכיוון רחוב פינסקר, שיישאר פתוח לתנועה. התנועה תחודש לאחר סיום ההלוויה.

עידן עופר, בנו של סמי, החל לספוד לאביו, אך העביר את הנאום לאדם אחר, מכיוון שדמעות מנעו ממנו להמשיכו. בהספדו אמר עידן כי "הציונות לא היתה רק אידיאל, אלא בעיקר 'צו עשה' - הוא סייע לכוחות הביטחון ככל שנדרש, וסייע רבות לבריאות ולחינוך בארץ".

משפחת עופר

משפחת עופר עשתה הונה בעיקר בתחום הספנות והשייט הבינלאומיים. פלג המשפחה הכולל את סמי ובניו, אייל ועידן, נחשב לאסרטיבי יותר ולבעל ההון הגדול יותר. כיוון שרוב נכסיו פרטיים, ההערכות סביב הונו נעות בין טווחים גדולים של 4-10 מיליארד דולר.

במחצית הראשונה של העשור הקודם ערכה המשפחה הפרדה בין אחזקותיה כדי למנוע סכסוכי ירושה. עידן קיבל בין השאר את השליטה בחברה לישראל. אייל קיבל את אחזקות אביו בבנק מזרחי-טפחות. גם אחזקות הספנות והשייט בחו"ל אמורות להתחלק בין השניים, כשחלק הארי יועבר לאייל.

אחזקות הפלג בישראל כוללות חלק מגרעין השליטה בבנק מזרחי טפחות ואת החברה לישראל, המחזיקה בחברות צים, בז"ן חיפה, כימיקלים לישראל (כי"ל) וטאואר סמיקונדוקטור. כמו כן מחזיקה המשפחה במניות חברת בטר פלייס שנערכת למתן שירותי טעינה לרכב חשמלי.

חלק לא מבוטל מההון שצברה המשפחה בישראל מבוסס על עסקים עם הממשלה, שרכישתם עוררה ביקורת ציבורית גדולה ועל אוצרות הטבע של המדינה. החברה לישראל החזיקה עם המדינה בבתי הזיקוק ובצים וניהלה אותם. ב-2004 מכרה המדינה את חלקה בצים לפי שווי המוערך בכרבע ממחירה האמיתי של החברה. בדיקה ברשות החברות העלתה, כי מחיר החברה התבסס על הערכות מוטעות שהתקבלו ברובן מגורמים בצים עצמה. על העסקה ניצח עורך הדין של משפחת עופר, רם כספי שטבע במהלכה את המונח שיטת השקשוקה.

על פי שיטתו, שלמרבה ההפתעה התקבלה על ידי הממשלה, נערך ממוצע של כל הערכות השווי ולפיו נקבע מחיר החברה במכירה. משפחת עופר הכינה לצים תוכנית התרחבות שאפתנית, אולם אז פרץ המשבר הכלכלי העולמי, החברה נקלעה לקשיים פיננסים חמורים ונאלצה לבצע הסדר חובות חדש במיליארדי דולרים עם בנקים ושינויי התקשרויות ניכרים עם מספנות ברחבי העולם.

ב-2006 מכרה הממשלה את חלקה בבתי הזיקוק לפי שווי שהוערך כסביר וכתיקון טעויות העבר בעניין צים. במהלך 2010 התברר, כי כיל נהנית מהטבות מס בסך כ-400 מיליון שקל בשנה בממוצע למרות שמדובר בחברה רווחית במיוחד. בעלי החברה, משפחת עופר והציבור, הרויחו בעשור האחרון כ-10 מיליארד שקל בכיל בחלוקת דיבידנדים, מתוכם קיבלה משפחת עופר כ-3 מיליארד שקל.

החברה מפיקה את האשלג מים המלח, השייך לכלל אזרחי המדינה, ללא השקעה משמעותית, בדומה לחברות מתחרות בחו"ל. למרות זאת, החברה ניהלה מאבק באמצעות שתדלנים למנוע את ביטול הטבות המס שלה, שנכשל.

כיל גם משלמת על פי הסכם ישן תמלוגים זניחים למדינה ממכירת האשלג, אולם זה לא מנע ממנה להגיע למחלוקת גם בסוגיה זו. ב-2010 טען משרד האוצר, כי החברה ביצעה רישום חשבונאי בספריה, שנועד להקטין את התמלוגים המגיעים למדינה בלמעלה מ-100 מליון שקלים. כיל הכחישה ובין הצדדים מתנהלת בוררות.

המאבק האחרון בשלב זה בין המדינה למשפחת עופר הוא על מימון שיקום ים המלח. ב-2017 צפויה הבריכה שהקימה כיל להציף את בתי המלון שלחופה. עלות החלופה להסדר הבעיה עומדת על כ-4.5 מיליארד שקל. כיל מנהלת מאבק עם הממשלה על חלקה במימון, גם כאן, תוך הישענות על הסכמי עבר. הממשלה מצפה מהחברה לממן את הרוב המכריע של העלות, אולם כיל מוכנה לממן רוב קטן בלבד ממנה.

בשבועיים האחרונים נכנסו קבוצות הספנות בבעלות סמי עופר למערבולת פוליטית עסקית וביטחונית. הפרשה החלה כשמשרד החוץ האמריקאי הודיע כי החברה טנקר פסיפיק בשליטת קבוצת עופר הפרה סנקציות בינלאומיות על איראן כשמכרה לה מיכלית. החברה הכחישה. לאחר מכן פורסם, כי ספינות המשפחה בחו"ל עגנו באיראן תוך הפרה לכאורה של חוק הסחר עם האויב שנחקק בישראל. בקבוצה רמזו כי קיבלו אישור לכך מגורמים בטחוניים, אולם משרד ראש הממשלה הכחיש, כי הקבוצה קיבלה אישור ממשללתי לעגון באיראן.

עופר נחשב לאחד מהאנשים העשירים בישראל, ועל פי המגזין "פורבס" הוא נמצא במקום ה-79 בקרב עשירי עולם.

כך נמסר ממשפחת עופר:

סמי עופר נפטר היום בתל אביב. (22 פברואר 1922 - 3 יוני 2011).

קמחי מוטי

הוא היה בן 89 שנה והניח אחריו את רעייתו אביבה, את בניו אייל ועידן, שמונה נכדים ונינה. סמי עופר נולד בתאריך 22 בפברואר 1922 בעיר גלאץ שברומניה. בשנת 1924 משפחתו, שכללה את הוריו ושני אחיו (דוד שנפטר בשנת 1994 ויהודה ("יולי"), יבדל לחיים ארוכים), עלתה מרומניה לארץ ישראל (שהיתה תחת המנדט הבריטי בפלשתינה). המשפחה התיישבה בחיפה.

בשנת 1930 אבי המשפחה יוסף הרשקוביץ ז"ל יסד עסק של אספקה לאניות שפקדו את נמל חיפה. הלקוחות הראשונים היו בעיקר אניות מרומניה ובולגריה.

מאז ימי ילדותו היה סמי "משוגע" לאניות. מעורבותו המקצועית בספנות החלה כאשר הוא הצטרף לסוכנות האניות הידועה "דיזנגוף" בחיפה. במלחמת העולם השניה התגייס סמי לצי הבריטי ושרת כקצין זוטר על שולת מוקשים בריטית שבסיסה היה באלכסנדריה שבמצרים. לאחר תום שירותו בצי הבריטי הצטרפו סמי ואחיו יולי לאביהם והשתלבו בעסקי האספקה לאניות. גם האח הבכור דוד היה בהתחלה בעסק המשפחתי, אך עזב אותו לקריירה בשירות הצבורי והגיע לדרגת ניצב במשטרת ישראל.

במלחמת העצמאות של ישראל סמי התגייס לחיל הים שאך זה הוקם והשתתף בקורס החובלים הראשון שלו. בתום מלחמת העצמאות סמי ויולי הצטרפו שוב לעסקי המשפחה.

חלומו של סמי כל השנים היה להיות בעל אניות ובשנות ה- 50 של המאה ה- 20 חלום זה הפך למציאות עם רכישת האניה הראשונה שלו, אנית משא קטנה שקרא לה "אייל" על שם בנו הבכור. חברת הספנות הצעירה התרכזה בעיקר בסחר הימי של מזרח הים התיכון ונתנה את שירותיה בעיקר לצרכים הגדלים של מדינת ישראל, שאך נוסדה. בסוף שנות הששים של המאה הקודמת החליפה המשפחה את שמה מ"הרשקוביץ" ל"עופר" והעסק המשפחתי בחיפה נעשה ידוע במשך הזמן כ"קבוצת האחים עופר".

בסוף שנות ה-60 גדל העסק המשפחתי לממדים משמעותיים. בשנת 1969 קבוצת האחים עופר הגיעה לידי הסכם עם חברת הספנות הלאומית צים שבעקבותיו מוזגה פעילות הובלת המטענים של הקבוצה לתוך צים. ההסכם פתח את הדרך לקבוצה להתפתחות עתידית בשטחים אחרים. יולי אחיו הצעיר של סמי נשאר בישראל וניהל את הספנות ואת עסקי המקרקעין שבסיסם בישראל של "קבוצת האחים עופר", בעוד סמי עם משפחתו הקרובה עבר לאירופה, שבה הוא פתח בקריירה שניה - הקמת קבוצת ספנות בינלאומית חדשה ועצמאית, שבמרוצת השנים גדלה והפכה לאימפריית ספנות עצומה וחובקת עולם. בסוף שנות ה- 70 סמי עבר למונאקו ומיקם את פעילותו שם תחת השם "SAMAMA". ואולם כמו רוב בעלי האניות הגדולים, הפעילות היומיומית של הצי שלו נוהלה דרך לונדון, שהיתה ועדיין מהווה מרכז הספנות הבינלאומי העיקרי בעולם.

בעזרת בנקים גרמניים לספנות הצי החדש של הקבוצה החל לגדול. סמי קיבל במהרה שם של מפעיל יעיל של אניות ישנות וזכה לכבוד ולהערכה מצד בנקים בינלאומיים לספנות ומצד חוכרים. בתחילת שנות ה-80 הקבוצה הבינלאומית התרחבה לעסקי מיכליות, שנוהלו מהונג קונג ולאחר מכן מסינגפור, ובשנות ה-90 התרחבה גם למאגרים צפים של דלק ולאמצעים להפקת דלק וגז הרחק מהחוף, המשמשים את תעשיות הדלק והגז. על ידי ביצוע השקעות חוזרות ונשנות ורכישות בזמנים נכונים, בנקודות השפל של המחזורים הספנותיים העולמיים (במיוחד בתקופת השפל הספנותי החמור בשנות ה- 80), הקבוצה הבינלאומית שסמי הקים הפכה להיות אחת מקבוצות הספנות הפרטיות הגדולות ביותר בעולם עם צי של הרבה יותר מ-200 אניות.

עופר וקנין

בשנות ה-80 המאוחרות של המאה הקודמת הקבוצה הבינלאומית החלה לעסוק גם בשטחים נוספים ונכנסה לעולם של אניות הטיולים (Cruise Ships) והשקיעה, ביחד עם משפחת פריצקר מארה"ב, השקעה משמעותית בחברה "רויאל קריביין קרוז ליינס" "Royal Caribbian Cruise Lines" (RCL). בעקבות זאת RCL גדלה והגשימה תוכנית הרחבה משמעותית ע"י בנייה של אניות טיולים גדולות וחדישות שהיו באותו זמן אניות הטיולים מהגדולות ביותר שנבנו אי פעם. רבות מאניות אלו נבנו במספנות הצרפתיות "Chantiers de l'Atlatque". לאות הכרה ותודה לסמי על תרומתו לתכניות בנית האניות הגדולות במספנה הוענק לסמי בשנת 1993 (ביחד עם ג' פריצקר) אות אביר לגיון הכבוד הצרפתי - תואר שהוענק מספר שנים קודם לכן לארנה וילהמסון הנורגי, שהיה אחד ממיסדי "רויאל קריביאן". סמי היה חבר בדירקטוריון של "רויאל קריביין" עד שנת 1995, שאז הוא העביר את תפקידיו בחברה לבנו הבכור אייל.

במקביל הקבוצה הבינלאומית גם נכנסה לעסקי נדל"ן למטרות מסחריות ולמגורים, צעד שיזם, והנהיג בנו הבכור של סמי אייל. במשך השנים נעשו רכישות משמעותיות של נכסים ומחלקת הנדל"ן הבינלאומית מהווה כיום חלק נכבד מהקבוצה, לאחר שצברה מלאי גדול של נכסים משמעותיים במקומות מרכזיים באירופה ובצפון אמריקה. כגיוון נוסף של עסקי המשפחה היא נהייתה בשנת 1994 חלק מקבוצת השליטה של בנק מזרחי המאוחד (נקרא כיום בנק מזרחי-טפחות) שכיום הוא הבנק הרביעי בגדלו בישראל והגדול ביותר כבנק למשכנתאות.

בשנת 1999 המשפחה רכשה את גרעין השליטה בחברה לישראל (שהיא חברת האחזקות הציבורית הגדולה ביותר בישראל, שמניותיה נסחרות בבורסה). החברה לישראל עוסקת בענפי הכימיקלים, אנרגיה, טכנולוגיה וספנות והיא בעלת השליטה, בין היתר, בכיל, בזן וצים.. היזם של המהלך להשקיע מחדש בישראל והמוליך של מהלך זה הוא בנו הצעיר של סמי, עידן.

מסוף שנות ה- 1980 סמי הקדיש זמן ואנרגיה ניכרים לבנית אוסף יצירות אמנות של אמנות אימפרסיוניסטית, פוסט אימפרסיוניסטית ומודרנית. למרות שפרטי האוסף מעולם לא פורסמו ברבים, האוסף נחשב ע"י בעלי מקצוע בשטח האמנות כאוסף חשוב של יצירות אמנות בעלות ערך מוזיאוני.

למרות שסמי חי מרבית חייו באירופה, הוא היה תמיד קשור קשר הדוק עם ישראל והתענין בכל דבר שקרה בה. סמי נודע כתורם נדיב שהקים ותמך בהרבה מפעלים חברתיים בישראל, כולל הקמת קרן לעזרה לאנשים הנזקקים לתרופות מצילות חיים. הוא מעניק שורה של מלגות להשכלה גבוהה. מתוך הכרה בחשיבותם של מוסדות רפואיים מודרניים ומתקדמים לנזקקים, סמי תרם יותר ממאה מליון דולר לבתי חולים ולמטרות וצרכים נוספים. כמו כן תרם סמי להקמתו בחיפה של איצטדיון הכדורגל המודרני והמשוכלל ביותר בישראל.

בעקבות קשריו ההדוקים רבי השנים עם קהיליית הספנות הלונדונית ועם העיר לונדון, תרם סמי בשנת 2008 סכום של עשרים מליון לירות סטרליג למוזיאון הימי הלאומי בגריניץ, על מנת לאפשר בנית אגף חדש שיוקם לקראת יובל ה-75 של המוזיאון והאולימפיאדה שתיערך בלונדון בשנת 2012. תרומה זו זכתה להד רב, בהיותה התרומה הפרטית הגדולה ביותר שנתרמה אי פעם למוסד תרבות באנגליה. מאוחר יותר סמי תרם תרומה נוספת בסך 3,300,000 ליש"ט לסייע בהשלמת השימור של האניה "קטי סרק" הנמצאת בגריניץ, שהיא אחת מאניות המפרשים הידועות ביותר בעולם.

בשנת 2008 הוענק לסמי ע"י הוד מלכותה המלכה אליזבט השניה תואר כבוד של "אביר מפקד של המסדר המצטיין ביותר באימפריה הבריטית", לאות הוקרה על מעורבותו רבת השנים בקהיליית הספנות הלונדונית ועזרתו המשמעותית למסורת הימית האנגלית.

בשנת 2009 הוענקה לו חברות כבוד לכל החיים של ה- "London Baltic Exchange" (מרכז העסקים הימיים של אנגליה) ותואר כבוד של מפקד של המוזיאון הימי הלאומי בגריניץ. פעולותיו הפילנטרופיות כללו גם תמיכה בסטודנטים של הבלט המלכותי בלונדון.

מתוך ראיית העתיד האופינית לסמי הוא ערך לפני מספר שנים חילופי דורות בעסקים, באופן שחלק גדול מהעסקים המהווים את אימפריית העסקים הגדולה שלו ימשכו ללא פגיעה גם בהעדרו. למרות שהוא מעולם לא איבד את התענינותו בעסקים שהוא הקים ואהב, בשנים האחרונות הוא פרש ממעורבות יום-יומית, וכאשר הוא אינו מבלה בהפלגות בים ביכטה שלו הוא התרכז בשני התחביבים האחרים שלו: אמנות ונדבנות.

סמי מעולם לא שכח שאנשים יש להעריך עפ"י מעשיהם ולא עפ"י דיבורם. עושר או פרסום לא הרשימו אותו, אך תכונות אישיות ויושר כן. לכן אין זה מפתיע שהעובדים במערכת שלו, מכל הדרגות, היו והינם כל כך מסורים לו. הוא תמיד התענין בהם, במחשבותיהם וברעיונותיהם והם העריכו את התענינותו וכנותו.

אחד הסודות של הצלחתו היה סקרנותו הבלתי נלאית ורצונו ללמוד מאחרים. מהימים הראשונים של עיסוקו בספנות הוא היה ידוע כמקדיש שעות רבות לשיחות עם הימאים והקצינים של אניותיו, לעתים קרובות עד לפרטי פרטים, ולא כבעלי אניות טיפוסיים אחרים, הנוטים להסתגר במשרדיהם. סקרנותו היתה ידועה והיא הלכה הרבה מעבר לספנות, אל עסקים בינלאומיים, פוליטיקה, כלכלה, אמנות וכמעט כל שטח אחר בחיים.

סמי אהב את החיים, היה לו חוש הומור מפותח ולצחוק היה חלק גדול בכך, למרות שהוא תמיד התייחס לעסקים ברצינות. הוא היה איש מרשים ומענין שתמיד היה נעים להיות במחיצתו. הוא היה באמת איש יוצא דופן.

באמצעות ילדיו ונכדיו וברוחו של המייסד, עסקי הקבוצה ימשכו ללא שינוי, תוך שמירה על המסורת שלו, של עבודה קשה ומסירות, המהווים את המורשת הגדולה שסמי השאיר אחריו.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#