ששינסקי: פירמות בצרה נוטות להשתמש בכספי הפנסיה לטובתן - חיפושי גז ונפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ששינסקי: פירמות בצרה נוטות להשתמש בכספי הפנסיה לטובתן

ששינסקי מסביר בראיון ל-TheMarker מהי עוצמתם של הטייקונים מול הח"כים ומה הקשר בין ריכוזיות ויחסי הון-שלטון לבין תחרותיות

18תגובות

>> חודשיים חלפו מאז אושר חוק תמלוגי הגז בכנסת, ופרופ' איתן ששינסקי, שעמד בראש הוועדה לקביעת גובה התמלוגים, מסתכל מהצד ומודאג ממונופול הגז הטבעי המתהווה מול עיניו. "במצב הנוכחי, אין ספק ששוק הגז אינו של תחרות משוכללת", הוא מסביר. "עד עכשיו היו בשוק שני ספקים - מצרי וישראלי, אך חוסר הוודאות סביב חידוש אספקת הגז המצרי מעמידה בספק כל תחרות אפשרית. דה פקטו, כרגע יש ספק יחיד בשוק - קבוצת דלק ונובל אנרג'י".

החששות בדבר חוסר היכולת לבנות שוק משוכלל בתחום הגז הטבעי התממשו בשבועות האחרונים. שלשום דיווחה חברת אמפל, שבשליטת יוסי מימן, על פתיחת הליכי הבוררות מצד השותפות ב-EMG נגד ממשלת מצרים בגין המשך העיכוב בהזרמת הגז הטבעי לישראל. קודם לכן, שותפות תמר, הנשלטת על ידי דלק ונובל, חתמה על שני הסכמים עם בתי הזיקוק לנפט ונייר חדרה, לאחר שהעלתה את המחירים הראשונים שנקבעו לעסקה.

"לא היתה כל סיבה להעלות את מחיר הגז, הרי לא התייקרו התשומות, ולא היתה סיבה חיצונית אחרת", אומר ששינסקי. "מה שקרה הוא שהספק הישראלי מקבל כוח כאשר אספקת הגז המצרי נמצאת בספק. מנכ"ל משרד ראש הממשלה, איל גבאי, ביקש לבחון אם ראוי להכריז על השותפויות כמונופול. יש לדרישה שלו בסיס. אני מקווה שהעלאת המחירים אינה רמז לגבי המגמה בישראל".

בעיני ששינסקי, חוסר התחרותיות בשוק הגז עתיד להימשך גם בעשורים הבאים, ואין לתלות תקוות בגילויים חדשים. "לחוסר התחרות יש גם משמעויות 'צולבות', כלומר, מצד חברות אחרות שפועלות בתחום. גם אם החברות האלה ימצאו גז, הן לא יהוו חלופה לקידוחים הקיימים. ראשית, לווייתן, הקידוח הכי קרוב להפקה אחרי תמר, הוא תחת שליטתן של אותן החברות; ושנית, גילויים עתידיים יהיו מיועדים ליצוא ולא ינגסו בנתח השוק של החברות הקיימות. התפוקה של תמר מיועדת לישראל והיא תספיק ל-25 שנה - השאר יחפשו שווקים חלופיים".

האם העוצמה המתבססת של טייקוני הגז שאתה מתאר דומה להתבססות כוחם של טייקונים אחרים בישראל ובשווקים אחרים במשק?

"עוצמתם של מי שמכנים אותם 'טייקונים' נוצרה בשווקים שאינם תחרותיים הבנויים על מונופולים וקרטלים. זה לא ייחודי רק לשוק הגז. שלושה דברים כרוכים זה בזה - תחרותיות, ריכוזיות והון-שלטון. אם היתה תחרותיות, אז לא היתה ריכוזיות. כל שאלות ההון-שלטון עולות במקום שאין תחרותיות. בכל מקום שבו יש כמה גורמים וקיימים מו"מ ותחרות, כמו בשוק הטלוויזיה הרב-ערוצית - לא צריך להיות מוטרדים.

"כשבוחנים את עוצמתם של הטייקונים, צריך לבדוק לא רק מהי מידת הריכוזיות הקיימת, אלא גם אם קיים 'שוט' של מתחרים פוטנציאליים. באיזו מידה יש אפשרות לכניסת מתחרים מחו"ל, ומהם החסמים הקיימים בפניהם".

איפה איום השוט הזה אינו מתקיים?

"בענף הבנקאות למשל. זה לא מקום שהכניסה אליו חופשית. האם הבנקים מנצלים את כוחם בתמחור? זו הבדיקה שהייתי עושה".

אבל ששינסקי ממקד את דאגתו בנושאי תשתיות ובמשאבי הטבע: "ישראל עשתה מיקור חוץ של מקורות הטבע שלה - היא נתנה להון פרטי להפיק הכנסה ממשאבים של המדינה. מצד אחד, זה מחייב את המדינה שתדאג לתשואה נאותה של מי שהשקיעו מהונם הפרטי, כולל לסיכונים שנטלו על עצמם; מצד אחר - המדינה צריכה לקבל את הרנטה הכלכלית שלה, השווי של המשאב שניתן.

"אסור לנו להיות כמו רוסיה - מדינה אדירה שמשופעת במחצבים שהתפשטה ממשאבי הטבע שלה. כמה שנים לאחר נפילת המשטר הסובייטי צמחה שכבה של אוליגרכים, שבעצם קיבלו לרשותם את המשאבים הציבוריים. אצלם הדבר נעשה בדרכים לא דרכים. אצלנו זה היה חוקי. אך לנו אסור להיות במצב של רוסיה".

האם ההפרטה של משאבי הגז דומה להפרטה של מפעלי ים המלח?

"קיים הבדל. בהפרטת מפעלי ים המלח נעשתה עסקה עם משפחת עופר. כיל שילמה תמורתם. יש כאלה שיביעו פליאה על גובה התמלוגים - אך זה היה ההסכם ולכן יש בוררות בין המדינה לכיל. בתחום הגז, שותפויות הגז דלק ונובל קיבלו את הזיכיונות ללא תמורה. ב-2000 ניתן היה לקבל בירושלים רישיון חינם לחיפוש בנפט - ובתל אביב הוא כבר היה שווה 20-30 מיליון שקל".

"התעוררות חסרת תקדים של הציבור"

לששינסקי ביקורת רבה על נבחרי הציבור, לאור ההיכרות ההדוקה שזימנה לו הוועדה שבראשה עמד. "קח, תקרא את זה", הוא אומר ומוסר לי ספרון שכותרתו "אנרגיות טובות". בספרון מובאת גרסה מקוצרת של פרוטוקול ועדת הכלכלה של הכנסת בנושא תמלוגי הגז הטבעי, שעתיד לעלות כמחזה ביום ראשון הקרוב. "אתה לא תאמין לדברים, לפעמים המציאות עולה על כל דמיון" (על המחזה בהשראת דיוני הוועדה - לחצו כאן).

"אני בעד שכל גוף עסקי יוכל לקדם את האינטרסים שלו, כולל שימוש בלוביסטים, אך ברור שנוצר מצב לא מידתי. כאשר נמצאים ארבעה ח"כים ומולם 20 לוביסטים, יש בכך חוסר מידתיות. ראש הממשלה הקשיב, ושר האוצר עמד כמו חומה בצורה - וצריך לתת לו קרדיט מלא על כך. זה חסר תקדים. האם זה יקרה בנושאים אחרים, אני לא יודע.

"הוועדה הראתה את אי שוויון הכוחות בין ההון הגדול בישראל, שיש לו השפעות שונות, לבין נציגי הציבור. כשקיים קשר הדוק מדי בין ההון הגדול לבין חברי הכנסת, הציבור יכול לראות בזה בעיה. אבל כל הקמפיין התוקפני והממומן היטב פעל בסופו של דבר כבומרנג מבחינתן של חברות הגז. הציבור ראה את חוסר המידתיות של התנהלות הדברים מול הוועדה.

"ברצוני לציין לחיוב את ההתעוררות של הציבור האזרחי והתקשורת בעניין זה. התעוררות רחבה שכזו, ועוד בתחום כלכלי, היא דבר חסר תקדים. ההתעוררות הזו משתקפת בתוצאה הסופית, כאשר הקואליציה והאופוזיציה הצביעו יחדיו.

"אומרים שהממשל אינו חושב קדימה ופועל בזיג זג. אני חושב שכאן היה משהו אחר. הוקמה ועדה שישבה שנה שלמה, קיבלה תזכירים, שמעה מומחים, הוציאה דו"ח ביניים, קיימה שימוע ורק לאחר מכן פרסמה את הדו"ח הסופי. אני מקווה שהרוח הגבית שהגיעה מהציבור ויכולת המשילות שגילה הממשל יהוו נקודת ציון בשינוי היחס בין הון לשלטון".

קללת משאבי הטבע

סלמן אמיל

מי שחושב שכעת, לאחר שחוק ששינסקי עבר, עלתה ישראל על דרך המלך בכל הקשור למשאבי הטבע שלה, כנראה אינו מכיר את "קללת המשאבים": הניסיון העולמי מלמד שבאופן פרדוקסלי, גילוי משאבי טבע עלול לגרום לפגיעה במדינות.

במקומות שונים בעולם גילוי משאב הטבע הוביל לשחיתות, לפגיעה בדמוקרטיה ולפגיעה בעסקים המקומיים. "זה נקרא 'קללת המשאבים'", מסביר ששינסקי. "היו מדינות שהצליחו מאוד לאחר גילוי משאב הטבע, והיו כאלה שאצלן הברכה נהפכה לקללה. נורווגיה והולנד ניצלו את הגילויים והשיגו עלייה ברמת החיים. לעומת זאת, קזחסטאן וצ'אד - מדינות משופעות במשאבים - נשארו עניות ולא צמחו".

איך זה קורה?

"ראשית, לאחר גילוי המשאבים לעתים חלה הידרדרות בדמוקרטיה. הממשלות אינן תלויות עוד בהכנסות ממסים ובאזרחיהן, וכתוצאה מכך הן לא מקפידות על מיסוי הוגן לחלקים שונים באוכלוסייה. במקרים אחרים, הגילוי מוביל לעלייה בשחיתות. ההכנסות מהמשאבים מופנות לאנשי ממשל ולא לאזרחים עצמם.

"בנוסף, הדבר יכול להוביל לרגרסיה בגובה התל"ג ובצמיחה, הידועה כ'המחלה ההולנדית'. תגליות הגז של הולנד בשנות ה-80 הביאו לזרימה גדולה של תמלוגים שגרמה לתיסוף במטבע המקומי כתוצאה מכניסה של הון זר. הדבר גרם להשפעות שליליות על היצוא במדינה. במידה מסוימת זו היתה אחת הסיבות להקמת קרנות משאבי הטבע (NRF) באותן מדינות, במטרה לייעד את כספי המשאבים למטרות ספציפיות".

אתה מסכים עם ההצעה להקים קרנות כאלה בישראל?

"הוועדה החליטה במודע שלא להיכנס לייעוד התמלוגים, אף שהיתה לנו אפשרות כזו. סברנו שמדובר בשאלה פוליטית-חברתית-מוסרית, ולכן המלצנו שזה יידון על ידי הדרג הפוליטי. האידיאולוגיה של הקמת קרן תמלוגים נראית סבירה. מקורות הטבע אינם שייכים רק לדור הנוכחי, אלא גם לדורות הבאים. זה משאב של ישראל וצריך לשמר את הפירות של המשאב לעתיד. כדאי שסכומים משמעותיים כאלה לא ייכנסו לתקציב הרגיל, אלא למשימות ארוכות טווח, למשימות גדולות.

"הצלחת הקרנות תלויות בכללים שיוכתבו להן ובמבנה שלהן. אף שבנורווגיה הכללים אינם חמורים, הממשלה שם נוהגת בצורה אחראית. בנורווגיה בחרו את שימור החקלאות המסורתית כערך לאומי, ומשקיעים בזה כספים. לעומת זאת, בצ'אד הכללים היו נוקשים יותר, אבל השחיתות גרמה לבזיזת הקרן. לכן המבנה הארגוני של הקרן הוא דבר קריטי להצלחתה. היו הצעות שנגיד בנק ישראל יחזיק בקרן. הכיוון הזה בהחלט נראה לי. הניהול לא צריך להיות נתון ללחצים קצרי טווח".

"המדינה חייבת להיות מעורבת בתהליך השקעת כספי הפנסיה"

>> לא רבים אולי יודעים, אך אחד מתחומי התמחותו של ששינסקי הוא החיסכון הפנסיוני. ששינסקי ייעץ מטעם הבנק העולמי לכמה ממשלות בעולם שגיבשו רפורמות בתחום (בוליוויה, רומניה, פולין, רוסיה), וכתב מאמרים שהתפרסמו בכתבי עת יוקרתיים לכלכלה. גם בתחום זה הוא מחזיק בדעה מוצקה בדבר הצורך של המדינה להתערב בשוק.

"בקרנות הפנסיה - שהן חיסכון לטווח ארוך - לא ראוי שהסיכונים יהיו גבוהים. פנסיה הוא תחום שבו צריך לקחת סיכונים קטנים ביותר - זה כספם של החוסכים לעת זקנה. מכיוון שהמדינה מחייבת את האזרחים להשקיע בחיסכון הפנסיוני ופוטרת את ההשקעות הללו ממס, היא חייבת להיות גם מעורבת בתהליך השקעת הכספים.

"בפירמות שנמצאות בצרה תמיד קיימת נטייה להשתמש בכספי הפנסיה שברשותן שלא לצורכי פנסיה, אלא למטרות אחרות. בארה"ב היו קרנות פנסיה ענפיות, שהפסידו בשיא המשבר יותר משליש מההשקעה. קרן הפנסיה של ג'נרל מוטורס השקיעה את כספי העמיתים בתוך הפירמה, וגרמה להפסדים עצומים. איש העסקים רוברט מקסוול לקח את כספי הפנסיה של עובדיו בבריטניה, והשתמש בהם כערבות להלוואות שלקח לדברים אחרים. לכן, חשוב לפקח על אנשים הנמצאים קרוב לשליטה על כספי ציבור.

"אני לא יודע אם צריך לקבוע בחוק שתהיה הפרדה מוחלטת בין אחזקות פיננסיות לריאליות, כפי שהוצע, אבל צריך לוודא שההשקעות יהיו בפיקוח ולא יאפשרו סיכונים שאינם עומדים בקריטריונים נאותים. כיום, גם בחו"ל הגיעו למסקנה שצריך לפחות להגביל את ההשקעה העצמית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#