כלל פיננסים על בזק על רקע המלצות הקרבות של ועדת חייק: מותירים את ההמלצה על "תשואת שוק" במחיר 9.4 שקל - זירת היועצים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כלל פיננסים על בזק על רקע המלצות הקרבות של ועדת חייק: מותירים את ההמלצה על "תשואת שוק" במחיר 9.4 שקל

צחי אברהם: "ההחלטה על כדאיות ההשקעה בבזק חייבת לעבור דרך הערכת הרגולציה הרלוונטית"

ההחלטה על כדאיות ההשקעה בבזק חייבת לעבור דרך הערכת הרגולציה הרלוונטית, כך אומרים היום בכלל פיננסים ברוקראזק. "ועדת חייק, או בשמה האלטרנטיבי: "ועדת בזק", תשפיע על כל שוק התקשורת אך בעיקר על החברה שנמצאת במרכזה", אומר צחי אברהם, אנליסט כלל פיננסים. "אנחנו מציגים את העבודה הבאה על מנת להעריך את האפשרויות העומדות לפני הוועדה ואת ההשפעה האפשרית שלהן על בזק."

"בשורה התחתונה, אנחנו חושבים שהאופציה הרלוונטית מכולם היא התערבות בשוק הסיטונאי הכוללת קביעת מחיר ועיכוב של ההפרדה המבנית", מצהיר אברהם. "הסיכוי שהוועדה תשב על המדוכה תקופה ארוכה ותוציא המלצות "ניטרליות", שלא תומכות בעליית התחרותיות בשוק הקווי, אינו גבוה."

בעולם שלאחר הורדת דמי הקישוריות, ועדת שישינסקי ובמיוחד לנוכח ההחלטות הפרו-צרכניות של שר התקשורת כחלון, קשה לאנליסטים של כלל פיננסים להאמין שבזק תצא "בזול" מהחלטות הוועדה, ומותירים את ההמלצה על "תשואת שוק" במחיר 9.4 שקל.

בזק קווי – ראשית למספרים: בשנת 2010 התחום הקווי היווה 53% מה- EBITDA המאוחדת של הקבוצה. שיעור ה-EBITDA של התחום עמד על 51.9%. כלומר, פגיעה אפשרית בהכנסות או ברווחיות התחום היא בעלת השפעה משמעותית על הרווח המייצג של הקבוצה ועל מחיר היעד של בזק.

ועדת חייק – האפשרויות המרכזיות

1. אימוץ המלצות הביניים – סיכוי נמוך. במארס השנה, במקום המלצות סופיות, פורסמו המלצות הביניים של הוועדה. הדו"ח נמנע מלציין מספרים אך נטה בבירור לאמץ את התרחיש המועדף על בזק: מתן גמישות בתעריפים, מו"מ "פתוח" על המחיר הסיטונאי וביטול הפרדה מבנית. "תוצאה כזו תתמוך בגידול ה- EBITDA של בזק (דרך קיצוץ הוצאות) ותשלח אותנו להמלצת תשואת יתר ומחיר יעד גבוה יותר עבור החברה", אומר אברהם.

2. התערבות בשוק הסיטונאי דרך מחיר – החלופה המרכזית. " קביעת תנאים הכוללים מחיר והסדרים הנדסיים לפתיחת התשתית לתחרות", אומר אברהם. "זו הדרך הפשוטה והקלה ביותר ליישום השוק הסיטונאי וכתנאי הכרחי לקראת תחרות של קבוצות התקשורת והיא עשויה להיות מלווה בעיכוב הביטול של ההפרדה המבנית ב-24-36 חודשים, על מנת לבחון את הצלחת היישום של המודל הסיטונאי."

"שינוי כזה יכול להוריד את ה-EBITDA המייצג של בזק בטווח שבין 200 ל- 600 מיליון שקל. המודל שלנו כיום, לוקח בחשבון פגיעה של פחות מ-100 מיליון שקל."

3. הפרדה בין שירותים ותשתית – סיכוי נמוך. זו למעשה הבקשה של פרטנר בדומה למודל BT בבריטניה, שמפריד לשתי חברות נפרדות את התשתית ואתה שירותים הניתנים על גבי אותה התשתית (טלפוניה, ISP, טלוויזיה) החלטה כזו מהווה את האיום הגדול ביותר על בזק, סבורים בכלל פיננסים.

"תיאורטית זו אפשרות סבירה אבל לא ראינו שום סימן, שיוצא מהוועדה, שמוביל אותנו לחשוב שהוועדה מתכוונת לאמץ שינוי דרמטי כל כך של השוק הנוכחי ופירוקה של בזק לשתי חברות נפרדות", אומר אברהם. "משום כך, אנחנו מעריכים שהסיכוי שנראה אימוץ של מודל כזה הוא נמוך. במידה ויאומץ הוא ישלח אותנו להוריד את מחיר היעד עבור בזק."



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#