"הכשל החמור של ישראל: אי יכולת הביצוע של הממשלה לטווח ארוך" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הכשל החמור של ישראל: אי יכולת הביצוע של הממשלה לטווח ארוך"

שוקי אורן פורש מתפקידו כחשב הכללי במשרד האוצר ומזהיר: שיעורי העוני גבוהים; יש פערים בלתי סבירים בשכר הבכירים

13תגובות

כשהיה בן 16 הוא נזרק מהתיכון - "על רקע התרשלות בלימודיו והפרעותיו החוזרות והנשנות", כפי שנכתב במכתב ההדחה שלו. את הבגרות שלו השלים בסופו של דבר בתיכון נחות, במגמת ספרות. ללימודי כלכלה באוניברסיטה הלך רק בגלל שזה היה החוג היחיד שהצליח להתקבל אליו; החלום שלו בכלל היה להיות כוכב רוק, ועם סיום הלימודים הוא בילה שנה בלונדון בהופעות פאנק ורוק כבד, ובאיסוף תקליטים של מוסיקת שוליים עבור יואב קוטנר ושרון מולדאבי.

למעשה, גם כיום החלום האמיתי של שוקי אורן הוא להיות כוכב רוק. אז איך בדיוק הוא הגיע להיות דווקא החשב הכללי של ישראל? הוא לא ממש בטוח. "במהלך לימודי הכלכלה באוניברסיטה העברית", הוא מספר, "התקבלתי לעבודה בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, אבל לא החזקתי מעמד. חשבתי שבנק ישראל הוא מקום עם תרבות עבודה עייפה - ב-17:00 המשרדים כבר היו שוממים". הכישלון בבנק ישראל אילץ אותו לחפש עבודה חדשה. חבר ללימודים המליץ לו לעבוד באגף התקציבים באוצר.

בר און דניאל

אורן ניגש לראיון עבודה. בין מראייניו היו אוהד מראני ורם בלינקוב (שניהם הפכו מאוחר יותר לראשי אגף התקציבים). האגדה האורבנית מספרת שבלינקוב התרשם לשלילה מהעגיל באוזן של הסטודנט המרושל לכלכלה, ופסל את מועמדותו.

"התקשרתי מהאוניברסיטה, מטלפון ציבורי, כדי לברר אם התקבלתי", מספר אורן. "מראני הודיע לי שלא. איך שסגרתי את הטלפון ראיתי מודעה שמחפשים כלכלן לעבודה. התקשרתי, והתברר לי שהגעתי ללשכת סגן החשב הכללי".

אורן צוחק ואומר כי "באותה עת הסטנדרטים באגף החשב הכללי היו הרבה יותר נמוכים מאשר באגף התקציבים, ולכן קיבלו אותי". סגן החשב הכללי באותו זמן היה אלי יונס. ברבות הימים ייהפך יונס לאחד החשבים הכלליים החזקים בתולדות האוצר, ומי שיקפיץ את הרמה ואת החשיבות של אגף החשב הכללי וישווה אותן לאלה של אגף התקציבים. כל אותה עת, צעד אורן הצעיר והמרושל יחד אתו.

כמובן, שבחיים צריך לא רק שכל - אלא גם מזל. סגן החשב המצליח יונס גבר במאבק מול אגף התקציבים וקבע כי הסדר חובות הקיבוצים ינוהל על ידי אגף החשכ"ל. על ניהול ההסדר הפקיד יונס את אורן הצעיר. כך מצא עצמו אורן, שנזרק מכל מקום, מנהל משא ומתן מטעם המדינה מול בנקאים כמו צבי זיו וגליה מאור. ההיכרות האינטימית שלו עם הבנקאים הבכירים תועיל לו מאוד בהמשך הדרך.

עופר וקנין

ב-93' פרש יונס מלשכת החשב הכללי לתפקיד מנכ"ל בנק כללי (כיום יו-בנק), ולקח את אורן אתו. בבנק כללי שימש אורן בשורה של תפקידי הנהלה - אשראי, חטיבה עסקית ושוק ההון - עד ששמונה שנים מאוחר יותר הגיע הטלפון ממאור, שהציעה לו את הצעת חייו: לקחת על עצמו את ניהול בנק לאומי שווייץ הכושל.

"זאת היתה חוויה קשה מאוד", אומר אורן. "בנק לאומי שווייץ ספג שתי מכות אנושות בפרק זמן קצר - מעילת ענק של 200 מיליון דולר, וגם פרשה של הלבנת הון אסורה. עקב כך ספג הבנק ספג עקב כך מכה תדמיתית קשה, גם מול ציבור הלקוחות, גם מול העובדים וגם מול הפיקוח על הבנקים בשווייץ. הפיקוח היה ממש עוין, והעובדים ברחו משם בהמוניהם".

"ירום אריאב אמר ש'יהיה כיף'"

"מה שלא הורג אותך, מחשל אותך", מסכם אורן את חוויית השיקום של פעילות בנק לאומי בשווייץ. "התמודדנו שם עם קשיים אדירים. זה היה חשוב לגליה אישית שנצליח לשרוד את המשבר, ובסוף יש הרבה סיפוק מכך שהצלחנו לייצב את הבנק".

אמיל סלמן

שש שנים חי אורן, עם אשתו השנייה וארבעת ילדיהם, בשווייץ. בתום אותן שנים כבר לא ניתן היה לזהות את הסטודנט המרושל לכלכלה, עם העגיל באוזן והחיבה לרוק כבד. בשלב הזה אורן כבר היה בנקאי מהוקצע, לבוש היטב, שמחפש את המשך דרכו בחיים. "ואז הגיע הטלפון מירום אריאב, מנכ"ל האוצר דאז, שהציע לי להיות חשב כללי ואמר לי ש'יהיה כיף'".

אורן טוען שלא היתה לו סיבה אמיתית להיענות להצעה. "זה לא נכון שהבחירה להיות חשב כללי היתה צעד מחושב בניהול הקריירה. כבר הייתי במעמד של מנכ"ל בנק, גם אם בנק קטן יחסית, עם רמות שכר גבוהות ועם קריירה מובטחת בבנק לאומי. מבחינת רמות השכר - ההיענות להצעה חייבה אותי לחיות על חשבון החסכונות שצברתי בשווייץ".בסוף, הוא אומר, הוא השתכנע לקחת את התפקיד בגלל החברים הוותיקים מתקופתו הקודמת באוצר - אריאב, שהיה אז מנכ"ל, ובלינקוב, שהיה אז ראש אגף התקציבים.

היה שווה לאכול את החסכונות שלוש שנים?

"בטח, היתה תקופה מדהימה, בעיקר בגלל המשבר הפיננסי. זה שאתה רואה כיום איך ישראל צלחה את המשבר בשלום, ואתה מרגיש שהיתה לך תרומה לכך, זה שווה הכל. בכלל, באוצר משתכרים הרבה פחות מאשר בחוץ, אבל הדבר היפה באוצר זה שאפשר לעבוד שם מבלי שידברו אתך על כסף. אלה אנשים עם רמת המחויבות הכי גדולה שיש - הם עובדים 24 שעות רצוף, בלי לבקש תמורה או בונוס, וזה למרות שבחוץ הם יכלו להשתכר הרבה יותר".

ללא ספק, אורן רואה בתקופת המשבר את פסגת הישגיו כחשב הכללי. "היתה תחושה אמיתית של מלחמה. הקמנו באוצר חמ"ל, ועבדנו כולנו ביחד - ירום, רמי, ידין ענתבי, הממונה על שוק ההון דאז, ואני. זאת היתה הרביעייה שניהלה את המשבר".

היו לחצים?

"מטורפים. בשבוע שהמשבר הגיע לשיאו בארה"ב היו בדיוק חגים בישראל. אני זוכר ששר האוצר דאז, רוני בר-און, קיבל עשרות טלפונים שלחצו עליו לא לפתוח את המסחר בבורסה אחרי יום כיפור. בר-און גילה אז נחישות מדהימה - הוא לא נכנע לאף אחד מהלחצים הללו. אפילו בהמשך, כשהוכרזו כבר הבחירות וכל הפוליטקאים היו עסוקים בפריימריס, בר-און היה רק במשרד האוצר כל היום, והזניח לחלוטין את הפריימריס שלו".

היו לחצים של אילי הון לחלץ את החברות שלהם מחובות האג"ח הגדולים?

"אני לא יודע. אלי אילי הון לא הגיעו. מה שכן, היו המון לחצים משוק ההון עצמו - מנהלים של קופות גמל וקרנות פנסיה, שהתחננו שנציל את שוק האג"ח".

טואג אייל

בסוף, כדי להדוף את הלחצים, בחרתם להתערב באמצעות קרנות המנוף - שגם הן שנויות במחלוקת.

"אני דוחה את הביקורת. זה בעיני המודל הכי נכון להתערבות ממשלתית בשווקים. עובדה שזה הצליח במנוף, ומצליח גם בקרנות דומות שהקמנו למטרות אחרות - קרן אל בוואדר להשקעות בחברות ערביות, קרן הביוטק החדשה, ועכשיו קרן שתעודד גופים מוסדיים להשקיע בקרנות הון סיכון ישראליות.

"ב-2003, בשיא המשבר, הממשלה התערבה ישירות בסיוע לעסקים - היתה אז ועדת אשראי, בראשות כמה שרים, שהחליטו למי המדינה תעמיד הלוואות. זאת היתה דרך התערבות לא נכונה, נתונה ללחצים פוליטיים והכסף הממשלתי פשוט ירד לטמיון. לעומת זאת, בקרנות המנוף, לעומת זאת, קבענו עקרונות איך למנף את כוחות השוק ואיך לחלק סיכונים בין הממשלה לבין המגזר הפרטי.

"צריך לזכור שאנחנו חיים במציאות של ממשלה קטנה. כשהיה הסדר הקיבוצים, כמעט כל הכסף ניתן על ידי הממשלה - כי הבנקים לא היו מסוגלים להעמיד יותר אשראי. כיום הכסף כולו נמצא בשוק, והתפקיד של הממשלה הוא רק לשנות את פרופיל הסיכון כדי להביא לחידוש זרימת הכסף. זאת מעורבות ממשלתית לא ישירה, אבל הרבה יותר חכמה, והרבה פחות נתונה למערכת קבלת החלטות לא ראויה. אז נכון שהמגזר הפרטי יכול להרוויח מזה - אבל עדיין זה עדיף בעיני על פני כל התערבות אחרת".

חילוקי דעות עם שטייניץ

את השמועות על התערבות לא ראויה של שר האוצר, יובל שטייניץ, בענייני החשב הכללי - לרבות לחצים למינויים פוליטיים כאלה ואחרים - ועל מערכת יחסים עכורה בינו לבין השר, מכחיש אורן בלשון רפה.

"לא היתה התערבות לא סבירה של שר האוצר בעבודת האגף. נכון שבתחילת הדרך לקח זמן עד שנבנה בינינו אמון, אבל זה טבעי - ובסוף האמון נבנה ומערכת היחסים היתה טובה. היה מתח תקופה מסוימת על רקע המחלוקת על מינוי גליה מאור ליו"ר לאומי, אבל כל הנושאים האלה לובנו בינינו ועבדנו בשיתוף פעולה מלא".

היו לחצים למינויים פוליטיים מצד השר?

"לא היו לחצים למינויים פוליטיים, וגם לא לחצים אחרים. כל מי שמתמנה להיות שר אוצר יודע שאין דברים כאלה באוצר. משרד האוצר זאת לא מערכת שמשרתת אינטרסים - זה חלק מהגנים של התרבות הארגונית, שמשרתים רק את טובת המדינה".

היו מחלוקות מקצועיות עם השר?

"היו מקומות שהיו חילוקי דעות על מדיניות המשרד. זה לא סוד, למשל, שלצמרת משרד האוצר יש הסתייגויות ממדיניות הפחתת המסים הישירים. בקרב הדרג המקצועי יש קונצנזוס שאין מקום להמשיך בהפחתת המסים, וזה במיוחד היה נכון כאשר היה חשש מגירעון גדול שרק יחריף בגלל הפחתת המס. ובאמת, אנחנו רואים שמשקל המסים העקיפים הפך להיות גבוה מדי, לעומת המשקל הנמוך של המסים הישירים, וזה דבר שיכול להיות בעייתי. היו גם חילוקי דעות אם יש צורך להקים קרן עושר לאומית עם תמלוגי הגז. אני התנגדתי להקמתה של קרן כזו, שר האוצר חשב אחרת".

TheMarker

ברשימת הישגיו כחשב כללי, פרט להתמודדות המוצלחת עם המשבר וניהול החוב של ישראל, מונה אורן את הבנייה מחדש של אגף החשב הכללי - תוך שהוא עוקץ את קודמו בתפקיד, ירון זליכה. "כשנכנסתי לתפקיד האגף היה מסוכסך", הוא אומר. "האגף ראה את עצמו רק כשומר סף. זה נכון שהוא גם שומר סף, אבל זה לא ייעודו היחיד. לכן עשינו באגף תהליך של חזון, ובנינו תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח שמגדירה את יעדי האגף".

האם תוך כדי לא חטאתם לתפקיד האגף כשומר הסף, כפי שטופח מאוד על ידי זליכה?

"אני לא חושב. לטעמי אנחנו התקדמנו דווקא בתחום שהוא נקודת התורפה של ממשלת ישראל - הניהול לטווח ארוך. אחת הבעיות של הממשלה זה חוסר יכולת ביצוע וראייה קצרת טווח. יש דברים טריוויאליים בעולם העסקי, שכלל לא קיימים בממשלה. למשל, ניהול סיכונים. אפילו הפרק הכי מתבקש בניהול סיכונים, ההערכות לשעת חירום, לא קיים. כולנו חושבים על שעת חירום רק במונחים של פיקוד העורף, אבל צריכה להיות גם הערכות פיננסית ומחשובית. צריך גיבוי לשעת חירום - את כל הדברים האלה אנחנו הרמנו. בכלל, בממשלה רואים רק את צד ההוצאות - כמה כסף הוצאנו. את הצד של אובדן ההכנסות, ואי שמירה על נכסים, אף אחד לא סופר.

"יכולת הביצוע של הממשלה, בעיקר יכולת ביצוע של תוכניות רב-שנתיות, זהו הכשל הגדול ביותר של הממשלה", אומר אורן, ומונה בכך את המורשת שצריכה למלא ממשיכתו בתפקיד - מיכל עבאדי. "בתשתית המקרו אנחנו בעייתיים", הוא אומר, "ההישגים החלשים של מערכת החינוך, ביחד עם הדמוגרפיה - 44% מהילדים הם חרדים וערבים. הילדים האלה הם הדור הבא של שוק העבודה בישראל, הם האתגר שלנו. הבעיה היא שבקרב העניים יש רוב לאוכלוסייה שאינה משתתפת בשוק העבודה, ודווקא באוכלוסייה הזו שיעורי הגידול הם הגבוהים ביותר. שם נמצאת הבעיה האמיתית של ישראל".

לדברי אורן, האוצר עוסק בחשיבה רבה קדימה כיצד להתמודד עם הבעיות המקרו-כלכליות של ישראל, ואולם "זה מחייב תוכניות עבודה ארוכות טווח, והממשלה לא יודעת להתמודד עם תהליכים ארוכי טווח. זאת בעיה אמיתית".

"אין בעיית ריכוזיות"

לעומת זאת, בכל הקשור למגזר הפרטי, אורן מזהה פחות בעיות מהותיות. כך, הוא נוטה לזלזל בבעיית הריכוזיות של המשק הישראלי.

"אני לא מרגיש בעיה של ריכוזיות במשק", הוא אומר. "אלא בהקשר של מימון של פרויקטים של תשתית. שם אני מרגיש את הבעיה של חמישה בנקים, שרובם כבר חסומים בהעמדת אשראי נוסף לקבלני התשתית הגדולים, בגלל מגבלות אשראי ללווים בודדים. לכן רצינו לראות מעורבות גדולה יותר של שוק ההון במימון תשתיות, זה רק טבעי לשוק ההון כי הוא עוסק בחיסכון לטווח ארוך. רק שלצערי שוק ההון צריך לעבור שינוי. הוא עדיין לא שוק רציני. תחום האשראי בשוק ההון, בעיקר בצורתו כהלוואות, עדיין לא מפותח מספיק".

אתה לא מוטרד מעוצמתם של הטייקונים בישראל, אפרופו הלחצים שהיו במהלך המשבר לחלץ את הטייקונים מחובות האג"ח שלהם?

"בישראל יש הרבה סיכונים בריכוזיות, אבל רמת הפיקוח היא מהגבוהות בעולם - וזה מפצה. משק בגודל של ישראל תמיד יהיה מועד לריכוזיות, ולכן הפיקוח הוא המענה לכך. אפילו בהשוואה לשווייץ - ניהלתי בנק עם בעיות קשות שהיה ברשימת המעקב המיוחדת של הפיקוח על הבנקים בשווייץ. ועדיין, לדעתי יצא לי להיפגש עם הפיקוח שם לדעתי פעם בשנתיים. בישראל, הבנקים נפגשים עם המפקח כל הזמן".

בתור בנקאי לשעבר וחשב כללי בהווה, זה לא סוד שרבים מעריכים כי אורן - בתום שנת צינון - יעשה את דרכו חזרה לעולם הבנקאות. שמו הוזכר גם כאחד המתמודדים האפשריים על תפקיד מנכ"ל בנק לאומי, לאחר שמאור תפרוש.

"אני יוצא עכשיו לשנת צינון, ואין לי מושג ירוק מה אני הולך לעשות בסופה", אומר אורן באופן דיפלומטי להפליא.

זה די מתבקש שתנסה להתברג לניהול של אחד הבנקים.

"אין ספק שאני רואה את עצמי ממשיך לעבוד, ואני חושב שיש לי את היכולת לנהל. עם זאת, העולם הבנקאי בישראל הוא מצומצם, ואם אתבסס רק עליו הרי שאני מצמצם את אפשרויות התעסוקה שלי".

אז אם לא בנק - בטח חברת ביטוח.

"חשבים כלליים הם אנשים פיננסיים, וזה טבעי שהם ימשיכו לעסוק בתחום הפיננסי". זה לא מאכזב שבסוף כולכם משתלבים באחד מהמנופולים הפיננסיים? לא היה יותר מפרה אם הייתם משתלבים בעבודה יצרנית, שמייצרת ערך מוסף אמיתי למשק? "אני לא חושב שדווקא עבודת כפיים מייצרת יותר למשק. אנחנו הרי לא חושבים עוד שעבודה עברית זה ערך עליון. המטרה היא לחפש ערכים מוספים גבוהים, ואלה נמצאים גם בתעשייה, אבל גם בשירותים".

איזה ערך מוסף יש במונופולים הדורסניים של עולם הפיננסי הישראלי?

"גם על חברות הבנייה אפשר להגיד שהם כרישי נדל"ן. אתה יכול להיות כריש נדל"ן שעושק אחרים, ואפשר להיות בעל חברת נדל"ן סביר והגון. ניהול תלוי בערכיות שלך, ומאחר שאני תופש את עצמי כאדם ערכי - אני מקווה שכל מקום שאשתלב בו אני אוכל לתרום גם לערכיות הניהול בו".

נו, אז מה אתה חושב על הערכיות של שכר הבכירים?

"בעיניי, הפערים ברמות השכר הגבוהות הם לא סבירים. כאשר מסתכלים בתוך ארגונים נוצר מצב ששכרם של ראשי הפירמידה הוא הרבה רחוק מדי מהיתר. בשווייץ, למשל, הפערים היו הרבה יותר קטנים - ולא בגלל ששכר הבכירים היה יותר נמוך, אלא בגלל שהשכר הממוצע של העובדים היה הרבה יותר גבוה. לא ראית פערי שכר גדולים כל כך בתוך הארגון".

ובתור מי שאולי עומד בקרוב להתמנות למנכ"ל בנק בישראל - יש סיכוי שתזכור את הדברים האלה?

"אם וכאשר אני אהיה בנקאי, אני אזכור את הדברים שאמרתי".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#