האם יוכל מטוס החמקן לחמוק מקיצוצי התקציב? - שוק ההון - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם יוכל מטוס החמקן לחמוק מקיצוצי התקציב?

תקציב הביטחון האמריקאי יהיה חייב לעבור דיאטה, שהשפעתה תהיה כואבת

4תגובות

>> הוא קיבל הזמנה לבנות ספינה, שתפליג ממקום למקום,

עם שלושים תותחים ומאה מלחים ותבליט של אריה בחרטום...

עברו עשר שנים, נשארו תיקונים, וברגים אחרונים לחזק

אבל אז התגלתה מחלה בחיטה, היועץ כבר החל לפקפק...

אז היתה ישיבה ממושכת, הם בדקו כל פריט ופריט,

והחליטו יותר חשוב לחם, מהתעשייה האבירית...

 

השורות האלה לקוחות משירה של קורין אלאל "התעשייה האבירית", שאת מלותיו כתב מאיר גולדברג. הוא מתאר, בדרך של אגדה ישנה, את קורות חייו ומותו של פרויקט הלביא, מטוס הקרב הישראלי שפיתוחו הופסק בסוף שנות ה-80 מכורח הנסיבות הכלכליות.

לא נהוג לחפש תובנות כלכליות בשירים, אבל דווקא בשיר הזה ימצא כל מי שלמד כלכלה את אחת מאמיתות היסוד הנלמדות בשנה א'. מדובר בעקומת התמורה, וממנה אנו למדים כלל כואב אחד - אם רוצים יותר ממוצר א', צריך להתפשר על פחות ממוצר ב'. אחת הדוגמאות הפופולריות ביותר שעליה גדלו דורות של כלכלנים היא דילמת "תותחים או חמאה", כלומר הצורך לבחור בין ביטחון לרווחה. או כמאמר השיר - "יותר חשוב לחם מהתעשייה האבירית".

בישראל של סוף שנות ה-80, לאחר לבטים קשים, החליטה הממשלה ברוב דחוק להפסיק את הפרויקט הגרנדיוזי. שתי הסיסמאות שייצגו אז את שתי העמדות המנוגדות היו "עם הלביא כולנו נמריא" מצד התומכים, ו"ממדינה שיש לה מטוס נהפכנו למטוס שיש לו מדינה" מצד המתנגדים.

לוקהיד מרטין

אין טעם לדון אם נכון היה אז לבטל את הפרויקט, אף שעד היום נשמעים מדי פעם הדיו של הוויכוח הישן. אלא שכתבה שאותה קראתי בשבוע שעבר לגבי מטוס האף-35 הראתה לי שוב שההיסטוריה נוטה לחזור על עצמה, רק בתפאורה שונה. במקום ממשלת ישראל מופיע הפעם הפנטגון, ובתפקיד התעשייה האווירית חברת לוקהיד מרטין.

כפי שקורה פעמים רבות בפרויקטים מסוג זה, פיתוח המטוס, שאמור להיות "חמקן", אינו עומד הן בלוחות הזמנים והן בעלויות החזויות, ובארה"ב מתחילות להישאל שאלות בדבר כדאיותו. אמנם השאלות האלה לא הגיעו עדיין לדרגה שמסכנת את המשך הפרויקט, שאמור להיות פרויקט ההצטיידות היקר ביותר בכל הזמנים (גם חיל האוויר הישראלי אמור להצטייד במטוס), אבל עצם העובדה שהן מתחילות לעלות על פני השטח מעידה על בעיה. גם פרויקט הלביא בוטל רק זמן רב לאחר שהשאלות הראשונות החלו להתעורר, ובכל אותו זמן נאמר שוב ושוב שאין כל חשש לביטולו. למעשה, מהרגע שהתחילו התמיהות לגבי חיוניותו ועד הרגע שבו בוטל סופית חלפו שנים, וכסף רב המשיך להיות מושקע בו.

מצבה התקציבי של ארה"ב דחוק. השאלה היא אם היא מתקרבת לנקודה שבה יהיה עליה לבצע קיצוצים דרמטיים בתקציבי הביטחון וההצטיידות שלה. זוהי שאלה חשובה מאין כמותה. התקשורת בארה"ב עסוקה אמנם בעניינים כבדי משקל כגון הנפקתה של רשת חברתית כלשהי שמנייתה זינקה ביום המסחר הראשון או יציאת אפליקציה חדשה לסמארטפון כלשהו, אבל עם כל הכבוד להתרחשויות האלה, הן חסרות חשיבות לכלכלה האמריקאית. לקיצוץ עמוק בתקציבי הביטחון, לעומת זאת, תהיה השפעה כלכלית רבה, שתגיע גם לישראל.

האזהרה של אייזנהאואר

בנאום הפרידה שלו מהתפקיד לפני כ-50 שנה, התריע הנשיא אייזנהאואר מפני יצירת "קומפלקס תעשייתי-צבאי". אף שהיה איש צבא בעברו ופיקד על כוחות ארה"ב באירופה במלחמת העולם השנייה, הוא חשש מכך שהתעשיות הביטחוניות ישתלטו, עקב השפעתן הכלכלית והפוליטית, על סדר היום הלאומי. תסריט קיצוני עד כדי כך לא התממש, אך השפעתן הפוליטית של החברות ושל הלובי המייצג אותן חזקה.

מספר המועסקים בתעשיות הביטחוניות, בתעשיות הנלוות אליהן ובכוחות הביטחון גבוה. הגלובליזציה ומיקור החוץ, שגרמו פסחו כמעט לחלוטין על המגזר הביטחוני, שכן מטוסים וטילים עבור הצבא האמריקאי לא ייוצרו מחוץ לארה"ב.

מכיוון שבארה"ב סנאטורים וחברי קונגרס נבחרים במדינותיהם, ומכיוון שמפעלים ביטחוניים פרושים במדינות רבות, פוליטיקאי שיצביע בעד קיצוצים נרחבים בתקציב ההצטיידות עלול בעצם לבצע בכך התאבדות פוליטית.

זוהי בעיה מוכרת בפוליטיקה, שבה פוליטיקאי נבחר בידי שכניו ותושבי מדינתו. האינטרס הצר שלהם, שחופף לאינטרס הפוליטי שלו, גובר על האינטרס הכללי. וכך, אוסף של נציגים הדואגים כל אחד לרווחת בוחריו ולסקטור שאותו הוא מייצג יוצר נזק לכלל הציבור. אלא שגם לתופעה הזאת יש גבול. כאשר (ושימו לב שאיני כותב אם אלא אך ורק כאשר) תגיע הנקודה שבה הבחירה תהיה בין הצטיידות במערכות נשק מתוחכמות לאי אספקת שירותי בריאות או קיצוץ ניכר בקצבאות הביטוח הלאומי, דעת הקהל יכולה לנוע מהר בכיוון השני.

עד עתה מצליחה ארה"ב לשלם הן עבור התותחים והן עבור החמאה, ולספק הן לחם והן עבודה לתעשייה האבירית, וציוד מתוחכם לצבאה. היא עושה זאת בזכות הדפסת כסף ונטילת עוד ועוד חוב. התהליך הזה קרוב למיצוי. הבחירה הקשה בין השניים תצוץ בסוף אל פני השטח. זה בדיוק מה שקרה לישראל לפני יותר מ-20 שנה.

החשבון פשוט. מדינה שמונה כ-5% מתושבי העולם, אפילו אם היא מייצרת כ-20% מהתוצר העולמי, אינה יכולה לממן כ-50% מתקציב הביטחון העולמי. התסריט הסביר הוא שהקיצוצים המינוריים בתקציב הביטחון האמריקאי, שעליהם הוחלט באחרונה, הם רק פתיח לקיצוצים גדולים בהרבה. לאלה יהיו השפעה ממתנת על הכלכלה והשפעה שלילית על התעסוקה.

וול סטריט לא צופה קיצוץ ניכר

ולסיום, אנקדוטה שמעידה על תפישת עולם מבולבלת משהו. בהופעה בפני חברי הלובי של החברות הביטחוניות אמר אשטון קרטר, תת מזכיר ההגנה לענייני רכש וטכנולוגיה, שהוא אינו צופה קיצוצים ניכרים בתקציב. על מה הוא הסתמך, מעבר לנטייה הטבעית שיש לכל אדם לחשוב באופן חיובי על מה שצפוי לסביבה שבה הוא פועל? על וול סטריט ועל מחירי המניות של המגזר הביטחוני. לדבריו, מכיוון שמחירי המניות לא ירדו בחדות, ומכיוון שתחזיות הרווח של האנליסטים אינן צופות ירידה ברווחים בשנים הבאות, ומכפילי הרווח אינם נמוכים באופן חריג, המשמעות היא שכנראה לא יהיו קיצוצים גדולים בתקציבי הרכש. "אנו מודדים את בריאות התעשייה הביטחונית דרך ההסתכלות של המגזר הפיננסי עליה", צוטט קרטר.

פשוט נפלא. מחירי המניות אינם משקפים חששות מקיצוץ בתקציב, ולכן לא צפוי קיצוץ בתקציב. כל שנותר להזכיר לתת המזכיר הוא שאותה וול סטריט שעליה הוא מסתמך תימחרה לא מעט מניות בנקים ומוסדות פיננסיים אחרים ביחסי תמחור נדיבים חודשים ספורים לפני שהם קרסו, ותימחרה חברה כמו ג'נרל מוטורס במיליארדי דולרים שבועות ספורים לפני שהודיעה על כניסה לצ'פטר 11.

ניתן רק לקוות שההערכות המודיעיניות של הפנטגון, התחזיות שאותן הוא מבצע ויכולותיו הטכנולוגיות מתבססות על כלים מעט יותר רציניים מניתוח מחירי המניות בשוק.

הכותב הוא מנכ"ל פסגות קומפס השקעות ומנהל מחקר חו"ל בפסגות

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#